התנגדות תחנת דלק לבניית תחנת דלק מתחרה לידה העוררת הינה חברת דלק מתחרה המפעילה שתי תחנות תדלוק סמוכות, האחת פז הראשונים והשנייה פז מערב ראשון. טענות העוררת על פי התכנית נשוא הערר מדובר בהקמת תחנת תדלוק בד בבד עם שטחי מסחר בהיקפים של 5,490 מ"ר על בסיס זכויות שנקבעו בתכנית קודמת החלה במקרקעין (רצ / 168 / 10). מנספח הבינוי עולה כי בקומת הקרקע מבוקש להקים בנוסף לשטחים הנלווים בתחנת התדלוק, חנות בשטח של 781 מ"ר. מצב זה סותר את סעיף 6 להוראות תמ"א 18 שינוי מס' 4 המגביל את השטח הכולל המותר לבניה בתחנת תדלוק ל - 130 מ"ר בלבד. פרשנות המאפשרת שימוש בשטחים שהוקצו בתכנית קודמת בניגוד לקבוע בתמ"א מרוקנת אותה מתוכן וסותרת את הוראותיה. מקום בו מוקמת תחנת תדלוק ייעוד השטח חייב להיות לתחנת תדלוק ולא לכל ייעוד אחר, ולכן לא ניתן לייעד מגרש לתחנת תדלוק ולייעוד מסחרי ובדרך זאת לעקוף את מגבלת השטחים. טענה נוספת הינה כי התכנית אינה בסמכות הועדה המקומית משום שהיא מתיימרת לשנות את הייעוד הקיים שהינו תעשיה, מסחר ומלאכה לייעוד של מסחר ותעסוקה. שינוי ייעוד כזה אינו כלול בהוראות סעיף 62 א' לחוק. תשובת המשיבה 2 לטענת המשיבה 2 יש לדחות את טענת העוררת בנוגע למכסת השטחים המותרים למסחר, שכן עניינו של סעיף 6 לתמ"א בשטח תחנת התדלוק ולא בשטח כל המקרקעין. כל אשר מורה סעיף 6 הינו כי בשטח שמוגדר לתחנת תדלוק יוקמו מבנים בהיקף של עד 130 מ"ר. הטעם השני לדחייה לטענת המשיבה 2 נעוץ בהגדרת המונח תחנת תדלוק כ"מתקן המספק דלק לכלי רכב". הווה אומר התמ"א חולשת על אותו מתקן בלבד והינה עוסקת בזכויות בניה קיימות ותקפות במקרקעין. תכלית התכנונית בתמ"א הינה עידוד הקמתן של תחנות דלק ופרשנות לפיה הקמת תחנה "מוחקת" את כל הזכויות האחרות ומשיגה את התוצאה ההפוכה. לעניין שינוי הייעוד הבהירה המשיבה כי לא היה בכוונתה כדי לשנות את הייעוד ומדובר בפליטת קולמוס, ומדובר באותו ייעוד ממש. עמדת הועדה המקומית העוררת חסרת זכות עמידה. התחנות שבבעלותה מצויות במרחק רב של למעלה מ - 250 מ' מהמקרקעין נשוא הערר. נוכח עמדתו המפורשת של המחוקק לעודד תחנת תדלוק ותחרות בתחום זה, שומה לסלק את ערר העוררת מחמת העדר זכות עמידה. מדובר בחטיבת קרקע של 4.8 דונם המיועדת למסחר ותעשייה, היקף הבניה המותר בה על פי התכניות שבתוקף הינה 5,850 מ"ר. בהתאם לסעיף 62 .א' .10 לחוק מתירה התכנית הקמת תכנית תדלוק מדרגה ב' בשטח בנוי של 120 מ"ר, וכוללת מזנון, בחלקו האחורי של המגרש תותר הקמת מבנה למסחר ותעשייה. החנות לגביה מלינה העוררת כלל אינה מצויה בשטח תחנת התדלוק אלא בצידה השני של החלקה, מרחק עשרות מטרים מתחנת התדלוק. כך, המרחק בין המשאבות לחנות עומד על כ - 26 מ"ר בינם חוצצים חניות, מעבר לכלי רכב וכן מדרכה להולכי רגל. חזקה היא כי עת הותקנה תכנית מתאר הארצית לא נתכוון מתכננה לגרום לאיון זכויות הבניה המותרות במגרשים בהן מוקמות תחנות דלק אלא להגביל את השטח למסחר בתחום התחנה עצמה, הא ותו לא. * * * ועדת הערר דנה בערר ובחנה התכנית. במסגרת זו הבהירו המשיבים כי אין להם עניין לערב בין שני השימושים לתחנת תדלוק ולחנות. בסוף הדיון התבקשו הצדדים לתת דעתם בנוגע לאפשרות לחלק את שטח התכנית לשני מגרשים, מגרש לתחנת דלק ומגרש לשטח המסחרי. בעקבות האמור הבהירה המשיבה 2 כי היא מקבלת את המלצת הועדה בנוגע לחלוקת שטח התכנית לשני מגרשים. הועדה המקומית הבהירה כי הגם שלטעמה אין חובה שבדין לבצע חלוקה כאמור היא מקבלת ומכבדת את רצון הבעלים ואינה מתנגדת לביצוע חלוקה כזאת. העוררת הבהירה כי לדידה נוכח הסכמת המשיבה קיימים שני פתרונות אפשריים, האחד להשיב את הדיון לועדה המקומית על מנת שתדון בתכנית בה מופיעה חלוקה זו ותחליט אם ביצוע אותו שינוי מחייב פרסום חדש או נוסף והשני, כי ועדת הערר תכריע בערר לגופו. הכרעה בנסיבות המתוארות לעיל ובשים לב לעובדה כי חלוקת המגרשים מחייבת מחשבה לעניין אופן ניצול זכויות הבניה המסחריות במגרש, הכניסות והיציאות מאותם מגרשים, בחינת צורך בניוד הזכויות בין המגרשים ועוד פעולות תכנוניות נוספות, אנו סבורים כי ראוי להחזיר את הדיון בתכנית לועדה המקומית על מנת שתיתן דעתה להשלכות החלוקה שהוצעה. לפיכך אנו רואים לנכון להשיב הדיון לועדה המקומית כאמור, אשר תדון בתכנית במתכונתה החדשה בתוך 30 יום מיום שהוגשו אליה המסמכים המתוקנים על ידי המשיבה 2. לדיון יוזמנו גם נציגי העוררת. הצדדים יוכלו לערור לועדת הערר על כל החלטה חדשה שתתקבל בדיון זה. לידהבניהתחנת דלקדלק