בקשה להכיר במחלת סרטן העור כפגיעה בעבודה

להכיר במחלת סרטן העור כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק 2. במהלך השנים הרבות בהן מתנהל ההליך, הלך התובע לעולמו. אשתו המשיכה בניהול ההליך. לשם כך תוקנה התביעה, לתביעת תלויים. 3. לאחר הגשת הסיכומים ובטרם ניתן פסק הדין, הובהר כי למרבית הצער, אשת התובע נפטרה אף היא בחודש פברואר 2013. 4. ב"כ הנתבע ביקשה לדחות את התביעה עקב פטירת התובע ואשתו, בהתאם להוראות סעיף 303 (ג) לחוק הביטוח הלאומי הקובעת: "זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה". 5. ב"כ התובעת ביקש להמשיך בהליכים עד למתן פסק דין. 6. בטרם דיון בסוגיות שבמחלוקת, נידרש לטענות הצדדים בסוגיה זו. 7. סעיף 303(ג) לחוק קובע כי הזכות לגמלת כסף אינה עוברת בירושה. לפיכך, לכאורה עם פטירתה של התובעת, גם אם תוכר זכאותה העקרונית לגמלת תלויים - לא תקום ליורשי המנוחה הזכות לגבות גמלה זו. 8. עם זאת, ככל שהטענות המועלות בכתב התביעה מוצדקות וככל שדין התביעה להתקבל, הרי שלקביעה זו יכולות להיות השלכות על זכויות ילדי המנוחה. כך, יכול שתוכר זכאותם של יורשי המנוחה לגביית חוב גמלה מכח סעיף 309 לחוק בדבר גביית חוב גמלה על ידי מי שסיפק צרכים חיוניים לזכאי לגמלה לפני פטירתו. 9. בשלב זה אין בידינו ראיות כלשהן כדי לקבוע האם לילדי המנוח והתובעת יש זכויות כלשהן הנובעות מהכרה במחלת המנוח כפגיעה בעבודה. לאור הוראות סעיפים 208 ו- 309 לחוק, די בכך שקיימת זכות תאורטית לילדי המנוח, כדי להשלים את כתיבת פסק הדין. לאור מסקנות פסק הדין וככל שמי מיורשי המנוח או המנוחה יסבור שהקביעה מקימה לו זכות כספית, תפתח בפניו הדלת לפנות בתביעה למל"ל ותביעתו תבחן. 10. מכל מקום, שעה שקיימת זכות ולו קלושה, כי מי מיורשי המנוח יהיה זכאי לזכויות כספיות מכח פסק הדין, יש להשלים את כתיבת פסק הדין. 11. לאור האמור, אין מקום לדחיית התביעה אך בשל פטירתה של אלמנת התובע, ויש לדון בשאלה העקרונית בדבר הכרת התובע כנפגע עבודה. נדון בסוגיה זו להלן. 12. במסגרת ההליכים בתיק, נקבעו עובדות כדלקמן בעניין עבודתו של המנוח: "א. התובע, יליד 1947, היה עצמאי, מסגר ורתך מזה שנים רבות (כ-30), בעל עסק "סורג" העוסקת בהכנת סורגים, מעקות גגונים, גדרות, שערים, סככות וכו'. ב. עבודת הכנת המוצרים הנ"ל נעשית במסגריה. לאחר הכנתם היה התובע עוסק בהתקנתם בבית הלקוח בעבודות ההתקנה. ג. התובע היה חשוף שעות רבות לשמש. ד. בעבודות ההכנה התובע היה חשוף לבוהק הריתוך. ה. ב- 5/03 התגלתה בגבו מלנומה. ו. התובע ייחס המחלה לחשיפתו לקרני השמש ולבוהק הריתוך. ז. התובע היה בהיר עור ושיער ועיניו בצבע כחול - ירוק. ח. התובע נפטר ביום 7.3.06". 13. בית הדין מינה כמומחה/יועץ רפואי את ד"ר טימן. אלה השאלות שהופנו למומחה: "א. מהי מחלתו של התובע? ב. ממה התובע נפטר? ג. האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו כפי שתוארה בהחלטה דלעיל? ד. אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית - האם מחלתו של התובע היא תוצאה של תהליך תחלואתי, או שהיא תוצאה של אירועים זעירים (מיקרוטראומות) - פגיעות זעירות וחוזרות למבוטח שניתן לאתר בזמן או במקום? ה. האם קבעת כי היו פגיעות זעירות - האם יש לראות במחלת התובע תוצאה של אותן פגיעות קטנות וחוזרות, שבמצטבר גרמו להופעת המלנומה ממנה סבל המבוטח בטרם פטירתו? במילים אחרות, היתה כל פגיעה כנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך ( irreversible ) כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות, נוצר המצב הקיים? ו. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בהחלטה, השפיעו על התפתחות המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) של התובע, אם היו כאלה? ז. אם יקבע כי יש קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין מחלתו, האם יש קשר סיבתי משמעותי בין פטירת המנוח לבין מחלתו". 14. להלן חוות דעתו מיום 16/9/09: "א. מלנומה -MELANOMA גידול מאוד ממאיר שמתפתח משומה בעור. חושבים ששמש חום וגירוי מקומי של שומה יכולים לגרום להפוך שומה רגילה לגידול הנ"ל. ב. המנוח נפטר מפיזור גדול - גרורות - בכל הגוף. ג. עבודתו בחום של ריתוך, שמש יכולים להשפיע להפוף שומה רגילה לגידול. (אמנם זה נדיר במקום הנ"ל) אבל יתכן, במקצועות כמו נגרות ומסגר סוחבים לעיתים קרות דקים כבדים על הגב. יתכן גירויים חוזרים גרמו (לשומה שהיתה קודם) להתפתחות של מלנומה. ד. יתכן מחלה של המנוח תוצאה של גירויים זעירים (מיקרוטראומות - פגיעות זעירות חוזרות) כתוצאה מסחיבת דברים על הגב. ה. יתכן פגיעות חוזרות מצטברות גרמו להופעת מלנומה וברגע שמגלים אותה היא בעלת אופי בלתי הפיך. ו. תנאי עבודתו של המנוח השפיעו על התפתחות המחלה הרבה יותר מאשר נתוניו האישיים. ז. לפי דעתי מלנומה בגב תחתון שמאל נדיר ואולי הגירויים חוזרים ותנאי עבודה בחום גרמו למחלתו". 15. התובע ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה בהן הוספו עובדות חדשות. על פי החלטתי מיום 9/10/09 נשלחו למומחה שאלות הבהרה כדלקמן: "בשים לב לעובדות שהועברו אליך על ידי בית הדין, ובשים לב לתנאי עבודתו של התובע כפי שנקבעו בעובדות בית הדין ולעובדה, כי המנוח לא סחב "דברים כבדים" על גבו ולא נחשף לגירוים זעירים בגבו כתוצאה מסחיבה על גבו; א. האם נכון כי הופעת המלנומה בגב התחתון באזור מוסתר שולל את הקשר בין תנאי עבודתו של התובע להופעת המלנומה? ב. האם נכון שרק במקרים נדירים יופיע גידול באזור שאינו חשוף לשמש ישירה? ג. מה הסבירות כי יגרם סרטן מלנומה דווקא באזור שאינו חשוף לשמש ישירה? ד. האם יש קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע כפי שנקבעו בעובדות בית הדין לבין מחלתו? ה. האם נכון כי השפעת תנאי עבודתו של התובע על הופעת והתפתחות המלנומה, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים? ו. באם תשובתך לשאלה חיובית - אזי האם נכון כי השפעת תנאי העבודה על הופעת המלנומה דווקא באזור שאינו חשוף לשמש ישירה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים - כגון קיומו של "כתם" או שומה באזור הגב התחתון שהינו אזור מוסת ר 25 שנים קודם הפיכתה למלנומה - או גורמים אחרים נוספים?". 16. להלן תשובות המומחה ד"ר טימן: "א. לאחר בירור כי המנוח לא סחב "דברים כבדים" על גבו ולא נחשף לגירויים זעירים בגבו שולל את הקשר גם לשמש ותנאי עבודתו של התובע להופעת המלנומה. ב. MELANOMA מופיעה בכל חלקי הגוף ולעיתים נדירות אפילו לא מוצאיים את מקום ראשוני בעור. במקומות חשופים לשמש שומות יותר מגורות לקרינה וחום ולכן יותר לעיתים קרובות גורמות למחלה. ג. הסבירות סרטן מלנומה באזור שאינו חשוף לשמש ישר ויותר נדיר מאלה חשופים אבל מוכרים ברפואה. זו הסיבה שגידול מתגלה שכבר רואים אותו מאוד ברור ולפעמים בשלב מתקדם. ד. עבודות במקומות עם קרינה ובה U.V. וחום גבוה הם הגורם ובמקרה של התובע תנאי עבודה היו כמו אצל אחרים באותו מקצוע ולכן אין קשר לעבודה. ה. השפעת תנאי עבודתו של התובע על הופעת מלנומה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. ו. הופעת MELANOMA באזור שאינו חשוף לשמש יותר נדיר, מקומות חשופים ולא תמיד שמים לב על שומות ("כתם") ובעיקר באזור גב תחתון. עד היום לא יודעים סיבה להופעתם ולכן כנראה אין כאן קשר לעבודה אצל התובע. תשובות לשאלות ההבהרה: א. לתובע שלנו MELanoma היתה במקום נסתר משמש וחום ולכן אין סיבה להתייחס לקרינה וחום גבוה. ב. שמש וחום הם הגורמים המקובלים ברפואה הם הנסיבות להופעת גידול הנ"ל. במקרה התובע תנאים אלו לא היו אצל התובע. ג. MELANOMA יכולה להופיע בכל מקום בגוף בלי סיבה ברורה לנועד עכשיו. ד. פיזור גרורות הוא כנראה מלנומה שנתגלה בגב תחתון". 17. על יסוד קביעתו זו, נדחתה התביעה. 18. במסגרת ערעור על פסק הדין (עבל 6435-10-10) הוסכם להחזיר את התיק לבית הדין, להשלמת הבירור העובדתי. 19. במסגרת זו הוגשו תצהירים של אשת התובע ועדים נוספים. העדים נחקרו על תצהירים. ביום 17/3/13 ניתנה החלטה על הוספת עובדות אלה: "א. המנוח עבד שעות רבות במשך יום עבודה, כשהוא חשוף לשמש, עת עבד בחצר המסגריה וצבע סורגים. בעבודה זו עבד ללא סככה וללא אמצעי מיגון מפני השמש. ב. במרבית התקופה, לפחות עד שנת 1994 ואף יותר, עבד ללא חולצה. לאחר מכן עבד כשהוא לובש חולצה קצרה. ג. בעת עבודת הצביעה, כשהיה מרים ידו כדי לצבוע למעלה, היה מתגלה רווח בין קצה המכנס לבין החולצה. ד. המנוח נהג לשאת סורגים ורלסים על גבו, מספר פעמים ביום, כשהם נשענים לעיתים על הגב כולו "כמו שסוחבים מקרר". 20. בעקבות ההחלטה, נשלחו שאלות הבהרה למומחה הרפואי ד"ר טימן. 21. תשובות המומחה התקבלו ביום 30/4/13. כך נאמר: "לאור נתונים חדשים אני מזכיר תשובה שלי מתאריך 16.9.2009. בתשובה העליתי בעיות הקשורות עם עבודתו. א. משה אייזנברג עבד שעות רבות במשך יום עבודה כשהוא חשוף לשמש עת עבד בחצר המסגרייה וצבע סורגים. בעבודה זו עבד ללא סככה וללא אמצעי מיגון מפני השמש. תשובה לשאלה א' אלו התנאים {מכל פרסומים מדעים} אידיאלים להתפתחות מלנומה. אפילו שלא היה ידעו על "נווס" במקום חשוף קודם ... . ב. במרבית התקופה, לפחות עד 1994 ואף יותר, עבד ללא חולצה. לאחר מכן עבד כשהוא לובש חולצה קצרה ... תשובה לשאלה ב' להיות בשמש עם עור חשוף אלו התנאים אידיאלים להתפתחות מלנומה. אפילו בעור לגמרי בריא. ג. בעת עבודת הצביעה, כשהיה מרים ידו כדי לצבוע למעלה, היה מתגלה רווח בין קצה המכנס לבין החולצה. תשובה לשאלה ג. כנראה {לפי המסמכים הרפואיים} הנווס היה במקום הרווח. ד. המנוח נהג לשאת סורגים ורלסים על גבו. מספר פעמים ביום. כשהם נשענים לעיתים על הגב כולו "כמו שסוחבים מקרר". תשובה לשאלה ד מיקרו טראומות מפגיעות חוזרות ומצטברות גרמו למחלה. חוות הדעת מיום 16/9/09 בדיוק מתאימה לעובדות שנאספו כעת". 22. בעקבות התשובות, התובעת הגישה סיכומים בכתב. 23. ביום 20/6/13 נשלחו למומחה שאלות הבהרה כדלקמן: "1. אנא הבהר מה הוא המיקום המדויק בו התפתח "הנווס". נא להפנות למסמך רפואי ספציפי שם צוין מיקומו המדויק של "הנווס". ככל שאין בידך מסמך רפואי שכזה, אנא הסבר על סמך מה התבססה תשובתך בעניין מיקום "הנווס", וכיצד הסיבה להתפתחותו קשורה בעבודתו של המנוח. 2. האם ישנה חשיבות לכך שהאזור בו לכאורה התפתח "הנווס" היה חשוף לשמש בפרקי זמן קצרים בכל פעם, ואין מדובר בחשיפה מתמשכת ורצופה לאורך כל שעות היום? אנא הסבר תשובתך. 3. לאור המקום בו לכאורה הופיע "הנווס" אנא הסבר תשובתך - מה הקשר בין סחיבת רלסים וסורגים על הגב , לבין הופעת "הנווס" במקום בו הופיע. אנא הסבר מה היא הפגיעה המיקרוטראומטית אליה הנך מתייחס בסעיף ד' לחוות דעתך , זאת בשים לב לכך שהתובע סחב רלסים וסורגים על גבו וכן בשים לב למקום בו הופיע "הנווס". 24. להלן תשובות המומחה לשאלות הבהרה: "תשובה לשאלה א המיקום המדוייק בו התפתח "נווס" מותן השמאלית. מסמך מב"ח שיבא 12/11/2005. תשובה לשאלה ב אין ברפואה מחקר כמה זמן חשיפה דרוש להתפתחות מחלה אבל ידוע שעות חשיפה בעיקר בשעות 4 -10 חן מסוכנות. תשובה לשאלה ג המנוח נהג לשאת סורגים ורלסים על גבו מספר פעמים ביום כשהם נשענים לעיתים על הגב כולו "כמו שסוחבים מקרר" שגרמו למיקרו טראומות פגיעות חוזרות ומצטברות למחלה". 25. לאחר עיון בכל החומר שבתיק, החלטתי לקבל את התביעה ולקבוע כי יש להכיר במחלת התובע, ממנה נפטר, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק. להלן אפרט את הנימוקים. 26. חוות הדעת המקורית של המומחה, ניתנה בהסתמך על עובדות חלקיות. המומחה לא היה ער למידת החשיפה לשמש ולעובדה, שהתבררה בשלב מאוחר יותר, כי המנוח נשא משאות על הגב. כאשר המומחה התוודע לעובדות אלה, הפנה לחוות דעתו המקורית מיום 16/9/09 והוסיף כי תנאי העבודה, חשיפה לשמש בשעות החמות, עבודה ללא חולצה ונשיאת משאות על הגב, תרמו כולם להופעת המחלה. עוד הוסיף בכל הנוגע לנשיאת רלסים וסורגים על הגב, כי מנגנון הפגיעה הוא על פי תורת המקרוטראומה. 27. חוות דעת המומחה היא ברורה וחד משמעית ולפיה קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה כפי שפורטו בהחלטות שניתנו, לבין המחלה, על יסוד תורת המקרוטראומה. 28. לאור האמור, התביעה מתקבלת. 29. בשים לב להליכים שהתקיימו בתיק ובכלל זאת הגשת ראיות נוספות רק לאחר שלב הערעור, אף שהתאפשר לתובעת לעשות זאת עוד קודם לכן, מצאתי לנכון לחייב את הנתבע לשלם הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.רפואההכרה בתאונת עבודהסרטן