האם זכאי התובע לאופציות בחברת היי-טק ? זוהי אחת הסוגיות העומדת להכרעתנו. העובדות כפי שעלו מחומר הראיות: 1. התובע הנו מהנדס תוכנה אשר הועסק בנתבעת, חברת היי-טק העוסקת בפיתוח מדפסת תלת מימדית. 3. ביום 28.12.00 נחתם הסכם העסקה בין הצדדים (להלן: "הסכם העבודה הראשוני"). בהסכם נקבע כי שכרו החודשי של התובע יעמוד על סך 35,000 ₪ ברוטו. כמו כן בנספח להסכם נקבע כי התובע יהיה זכאי ל-300 אופציות במחיר מימוש של 250$ (נספח א' לכתב התביעה). התובע החל לעבוד בנתבעת מיום 1.1.01. 4. בחודש 4/01 הוקטן שכרו של התובע ל-33,200 ₪ בתמורה לקבלת 2,300 מניות אופציה במחיר מימוש של 2.5$. התובע נתן את הסכמתו וחתם על המסמך (נספח ב' לכתב התביעה). 5. דירקטוריון הנתבעת אישר להעניק אופציות לעובדים (נספח 3 לכתב ההגנה). 6. בחודש 10/01 הוקטן שכרו של התובע ל-29,920 ₪ בתמורה לקבלת 3,200 מניות אופציה במחיר מימוש של 2.5$ למניה. בכתבי ההקצאה (נספחים 6 ו-7 לתצהיר גב' שור) נרשם בס' 3: "מימוש האופציות שהוקצו למניות יכול להיעשות בכל עת לאחר מועד הקצאת האופציות, לגבי האופציות (כולן או חלקן) שהתמלאה תקופת הזכאות למימושן, ועד למועד תום תקופת המימוש. אופציות שלא ימומשו עד לתום תקופת המימוש תפקענה ולא תקננה למחזיק בהן כל זכות שהיא." התובע לא ביקש לממש את האופציות. 7. בחודש 7/07 הוקצו לתובע 100,000 מניות אופציה במחיר מימוש של 0.254$ למשך תקופת הבשלה בת 4 שנים (נספח ד' לכתב התביעה) בכפוף לאקזיט (Exit, יציאה מהפעילות העסקית של החברה בדרך-כלל באמצעות מכירת מניות החברה). 8. בחודש 9/09 פוטר התובע. טענות התובע: 1. בניגוד להסכם ההעסקה לא הוצמד שכרו למדד ולא עודכן אחת ל-6 חודשים. 2. למרות התחייבויותיה לא הקצתה הנתבעת לתובע מניות אופציה בשל הפחתה בשכרו. 3. חתימתו בשנת 2007 על הסכמי האופציות הושגה בכפיה ונמנעה ממנו האפשרות לקרוא את ההסכמים ולנהל מו"מ על תנאי ההסכמים. 4. התובע עותר לחייב את הנתבעת בתשלומים בגין עדכון שכרו ( 123,498 ₪) ובגין הפחתות בשכרו (709,620 ₪). כמו כן עותר התובע לקבלת 30,000 מניות אופציה במחיר מימוש של 0.254$ אשר תהיינה בנות המרה תוך 3 שנים מיום קבלתן או לאחר אקזיט. טענת הנתבעת: 1. לאורך כל תקופת העסקתו בנתבעת לא טען התובע כי הנתבעת כפתה עליו הסכמים וגם שנתיים לאחר שסיים לעבוד לא טען כך. 2. רכיב תביעתו בעניין עדכון שכרו התיישן. 3. רק לאחר ששמע מפרסומים בתקשורת ביום 23.2.11 על האפשרות שהנתבעת עומדת בפני הנפקת מניותיה בארה"ב (נספח 6 לכתב ההגנה) נזכר לבוא בטענות כלפי הנתבעת. 4. שכרו של התובע עודכן מידי פעם (בתחילת 2003, בתחילת 2004 ובאמצע 2004, בתחילת 2006). 5. במהלך תקופת עבודתו, קיבל התובע בונוסים. 6. תכנית האופציות מוענקת על ידי הנתבעת ואיננה ניתנת למו"מ. 7. בתכנית האופציה בשנת 2007 קיבל התובע פי 3 כמות מניות ובעשירית מהמחיר אותו נדרש לשלם התובע במסגרת האופציות הקודמות. 8. במסגרת כתב הענקת האופציות חתם התובע מרצונו החופשי על כתב ויתור על אופציות קודמות שהוענקו לו. 9. מימוש אופציה בעת אקזיט, הנו תנאי מקובל בענף ההיי-טק. 10. בדרך כלל עובדים לא ממהרים לממש אופציות אלא לאחר אירוע אקזיט וזאת על מנת שלא לסכן את כספם. 11. טענת התובע כי הנתבעת נמנעה מלבצע אקזיט על מנת שהתובע לא יקבל מניות איננה הגיונית, שכן הנתבעת יכלה שלא להעניק לתובע מניות מלכתחילה, משום שלא הייתה מחוייבת ליתן לו אופציה, לאחר שלא מימש בשנת 2006 מניות אופציה שהיו ברשותו. 12. טענתו של התובע כי פוטר על מנת לבטל את זכותו למימוש האופציה משוללת כל יסוד מאחר שהתובע פוטר שנתיים לאחר שהוענקו לו האופציות וזמן רב לפני אירוע האקזיט. עדויות מטעם התובע העיד התובע בעצמו וכן העידו: מר דוד אופק, מנכ"ל לשעבר של הנתבעת. מר אליהו קריצמן, המדען הראשי לשעבר של הנתבעת. מטעם הנתבעת העידה גב' עדינה שור, מנכ"לית לשעבר של הנתבעת. הכרעה לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. התיישנות בתביעה כיום מעלה התובע טענות באשר לאי עדכון שכרו לשנים 2001 ואילך, קרי טרונייתו מתייחסת לעדכון שכרו והענקות אופציות עשר שנים לפני הגשת התביעה. על פי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, רכיב תביעה זה התיישן. לא זו אף זו, התובע סיים עבודתו בשנת 2009 ולא העלה כל טענה במשך שנתיים. מדוע השתהה התובע בתביעתו ? על כך עוד בהמשך. למעלה מן הצורך, נדון בתביעה זו לגופה, על כל רכיבי התביעה, למרות שדין טענת ההתיישנות להתקבל. האם הסכים התובע לשינוי בהסכם ההעסקה? לאורך שנות עבודתו של התובע אצל הנתבעת הוסכם בין הצדדים, בכתב, כי הסכם ההעסקה ישונה והצדדים נהגו על פי שינוי זה (נספח 7 לכתב ההגנה). על פי ההלכה הפסוקה, אם נחתם עם עובד הסכם שבו מתחייבת מעבידה לשלם לו שכר מסויים ובמהלך תקופת עבודתו מקבל העובד שכר נמוך יותר מהמוסכם והעובד שותק ולא מוחה, ייראה הדבר כאילו נתן הסכמתו מלכתחילה. לכן, אין לעובד עילת תביעה כנגד מעבידתו מאחר שבשתיקתו הסכים לשינוי בחוזה העבודה. עוד קובעת הפסיקה כי חוסר הסכמה צריכה להיאמר במפורש (תב"ע נד/86-3 (ארצי) יוחנן גולן - אי.אל.די בע"מ פד"ע כ"ו עמ' 270). במקרה דנן הוסכם בכתב על שינוי בתנאי העסקה של התובע ולכן קל וחומר שלא יכולה להישמע הטענה כי התובע אינו מחויב לשינוי. מהנספחים שצורפו עולה בבירור כי לתובע הוענקו אופציות: בנספח להסכם העבודה מחודש 12/00 הוקצו לתובע מניות (נספח 1 לתצהיר שור) ונכתב מפורשות כי זכות המימוש תהא "לא יאוחר מתום שנה לעבודתו של העובד". התובע לא ביקש לממש אופציות אלו. במסמך מיום 1.5.01 הסכים התובע שיוענקו לו 2,300 אופציות בתמורה להפחתת 5% משכרו. התובע חתם על מסמך זה. אם עסקינן רק בהתחייבות להענקת אופציות, מדוע לא הלין התובע כי לא קיבלן ? במסמך מיום 18.10.01 הוענקו לתובע 3,200 אופציות בתמורה להפחתה בשכרו. בהחלטת הדירקטוריון מיום 16.8.01 הוענקו לתובע 32,000 אופציות וכן 5,500 אופציות (נספח 5 לתצהיר שור). מנספח 4 לתצהיר שור עולה בבירור כי לתובע הוקצו מניות והתובע אישר זאת (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 1-4 לעדות התובע). אומנם התובע לא חתום על כתבי הקצאת האופציות עצמם והוא אינו חתום על הסכם ההשקעה מחודש 8/01 בו כלול התובע כבעל אופציות, אבל המנכ"ל (מר אופק, העד מטעם התובע) חתום על כתבי ההקצאה ועל ההסכם (נת/2), והתובע חתום על הסכמתו להפחתת שכרו בתמורה להענקת האופציות. עינינו הרואות כי כל המסמכים שהוצגו מעידים כי ניתנו לתובע אופציות ולנתבעת עומד הכלל של מסמך בכתב כנגד עדות בעל-פה ובמקרה דנן, אף העדויות שנשמעו בפנינו תומכות בגרסת הנתבעת כי הוקצו לתובע מניות, תחילה בהסכם ההעסקה ולאחר מכן כנגד הפחתת השכר, וכי הקצאת האופציות בוצעה הלכה למעשה: "הוא ניתן לי, אני חושב שמתישהו ב-2002 או ב-2003" (עמ' 9 לפרוטוקול שורה 18 לעדות קריצ'מן) "ש. תאשר לי שבתקופות שונות טרם סיום שירותך כמנכ"ל החברה חילקה אופציות ? ת. טרם היותי מנכ"ל." (עמ' 4 לפרוטוקול שורה 22-21 לעדות אופק). שכרו של התובע אומנם הופחת מהסכום שנקבע בהסכם העבודה הראשוני, אולם כפי שראינו לעיל הוענקו לו בתמורה אופציות. הוכח על-ידי הנתבעת כי העניקה לתובע בונוסים (נספח 13 לתצהיר שור) ועדכנה את שכרו (נספחים 12-9 לתצהיר שור), אשר אינם חלק מהסכם העבודה הראשוני שאותם לא מבקש התובע להחזיר כעת. התובע חתם על חלק מהסכמים אלו. משמע שהסכם לשינוי בתנאי העסקתו וטענותיו שהופיעו רק כעבור שנתיים מסיום עבודתו, מעידות על חוסר תום ליבו של התובע בהגשת תביעה זו. במשך כל שנות עבודתו לא הלין התובע כי קופח על פי הסכם העבודה הראשוני. עסקינן באיש משכיל אשר לטענתו עובד בתעשיית ההיי-טק במשך עשרות שנים, אשר ודאי מודע לזכויותיו. אשר על כן ברי כי התובע הבין את תנאי הענקת האופציות, הן בהתנהגותו ובהסכמתו והן בחתימתו על ההסכמים. כיצד יתכן שהתובע יודע כי הוא חתום על הענקת אופציות, לא מקבלן ולא עושה דבר ? התובע אישר בחקירתו כי לא דיבר על האופציות עם חנן יוספי, מנכ"ל החברה לשעבר, כן אישר כי לא פנה כלל אל עדינה שור: "ש. האם פנית למר יוספי ? ת. קודם כל, בזמנו כשעברה שנה ולא הוקצו לי בפועל התייעצתי עם עורך הדין שלי ואמר לי שאם רשום בחוזה אין בעיה, לא ראיתי צורך משום שאף בחברה לא קיבל אופציות בצורה רשמית, לפנות בזה עוד. מה שכן דברתי אתו והיו לי דיונים אתו זה... על האופציות לא דיברתי אתו. לשאלתך אם דיברתי עם עדינה שור ודרשתי ממנה את קיום ההבטחה - גם במסגרת הדיבורים שלי אתה לגבי ההצמדות היא ראתה את הסעיף הזה בחוזה שלי. יצא לי, אך לא באתי ודרשתי ממנה. גם לא ראיתי צורך." (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 1-8 לעדות התובע) עדותו התמוהה של התובע כי במשך כל תקופת עבודתו ידע שלא קיבל אופציות ולא פעל בעניין, איננה מתיישבת עם השכל הישר: "ש. מתי בעצם הבנת שלא קיבלת את האופציות, שאין לך אופציות ביד ? ת. מה זה, כל הזמן. בחוזה הבנתי שיש לי התחייבות לקבלת אופציות. אבל... מעבר לזה לא...עוד לא הגעתי לתובנה שאין לי אופציות. מההתחלה ידעתי שאין לי. שאין לי אופציות ביד." (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 21-18 לעדות התובע) זאת כאשר במקביל בנושאים אחרים ידע התובע לפנות לנתבעת: "ש. החברה מקפחת זכות מהותית שהתחייבה כלפיך ואינך עושה עם זה דבר לאכוף את זה ? ת. עוד פעם: לא חשבתי בזמנו שהיא מקפחת זכות מהותית שלי. הייתה לי התחייבות בחוזה. עובדה שבנושאים אחרים כן פניתי." (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 24-22 לעדות התובע) (ההדגשה לא במקור - א.ג.כ.) לא זו אף זו, תמוהה אף יותר העובדה כי בעבור עובדים אחרים פנה התובע אל מנכ"ל החברה, מר יוספי: "... אז כשהיא עזבה, העובדת שלי, שאלה מה עם האופציות פניתי לחנן, בתור הבוס שלה, ואמרתי שיש פה שאלה מה קורה עם האופציות שהובטחו לה בחוזה..." (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 30-28 לעדות התובע). אשר על כן מסקנתנו היא שלתובע הוקצו אופציות עם תאריכי מימוש, הוא ידע על כך והבין את משמעותם, אולם בחר שלא לממשן ועל כן פקעו האופציות. האם אי מינוי נאמן פוגע בהליך של הענקת האופציות בדרך זו או אחרת? סעיף 288 (א) לחוק החברות קובע כי חברה רשאית להעניק אופציות: "הדירקטוריון רשאי להנפיק או להקצות מניות וניירות ערך אחרים, המירים או ניתנים למימוש למניות, עד גבול הון המניות הרשום של החברה; לענין זה יראו ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות כאילו הומרו או מומשו במועד ההנפקה." החברה היא שבוחרת את מסלול הקצאת המניות באמצעות נאמן אולם היא יכולה להקצות מניות אופציה שלא באמצעות נאמן. ברי מעדותה של גב' שור כי לא מונה נאמן בתקופתה. מטרת מינויו של נאמן להימנע מהמס החל על הקצאת האופציות וכן על המס החל בעת המרת האופציות למניות (בכפוף לתנאים בסעיף 102 (א) (1-3) לפקודה). קיימת אפשרות על פי פקודת מס הכנסה להקצות מניות שלא באמצעות נאמן. סע' 102 (ג) (1) לפקודת מס הכנסה קובע שהקצאת מניות לפי סעיף 102 יכולה להיעשות גם ללא נאמן בתנאים שנקבעו בפקודה: "הכנסתו של עובד מהקצאת מניות שאינה הקצאה באמצעות נאמן, תחויב במס במועד ההקצאה, כהכנסה לפי הוראות סעיף 2(1) או (2) לפי הענין, ובמועד המימוש - כהכנסה כאמור בחלק ה או חלק ה3 לפי הענין." מר אופק העיד שניתן להקצות מניות ללא מינוי נאמן: "ש. אני רוצה לחדש לך: אפשר להקצות אופציות גם בלי נאמן, מטרת הנאמן היא לצורכי מס בלבד, הקטנת שיעורי המס. ... ת. זה נכון. אבל עובד שקיבל נייר לא ילך לשלם מס מראש ללא הפקדה אצל נאמן." (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 21-20 וכן שורה 24 לעדות אופק). אשר על כן מסקנתנו היא כי עובדת אי הפקדת האופציות בידי נאמן איננה פוגעת בהקצאת המניות. הפקדת האופציות בידי נאמן נעשית לצורכי מס בלבד, שאם אלה לא מופקדות, על העובד לשאת בחיובי מס. החלטת הדירקטוריון המעניקה אופציות לעובדים היא התנאי המהותי להענקתן, הכול כאמור בסעיף 288 לחוק החברות, והחלטה כזו ניתנה בענייננו. ההשלכות היחידות של אי מינוי נאמן הן לעניין גובה המיסוי (תלוי בסוג המניות) ומועד חלות המס, אולם אלה לא מענייננו. האם נכפה כתב הקצאת האופציות משנת 2007 על התובע ? אין מחלוקת כי התובע נפגש עם גב' שור, מנכ"לית הנתבעת, בטרם חתם על ההסכם החדש (2007) וטענתו כי לא נוהל עמו מו"מ, בטעות יסודה, כיוון שהענקת אופציות איננה נתונה למשא-ומתן אלא היא ניתנת לאחר החלטת דירקטוריון אשר אישר את תכנית האופציות לעובדים. זכותו של מעביד להעניק אופציות או שלא להעניק ואף לגירסתו של התובע כי גב' שור הודיעה כי אם לא יחתום על הסכם האופציות, לא יקבל אופציות, אין בזה כל כפיה או איום (עמ' 13 לפרוטוקול שורות 15-16 וכן שורה 24 לעדות התובע). התובע הודה בחקירתו כי גב' שור הסבירה לו את מהות ההסכם: "אני יכול לענות לך אחד אחד: בנושא של תחבולה, עדינה ידועה כאשת שיווק מעולה והיא טרחה להסביר לי רק את הדברים החיוביים והטובים בהסכם הזה. היא לא סיפרה לי בזמנו שאני חותם על ויתור ושיש סעיף אקזיט." (עמ' 13 לפרוטוקול שורות 29-27 לעדות התובע). לטעמנו, הפרשנות של התובע כי נסחט על ידי גב' שור איננה נכונה עובדתית ולא נתמכת במסמך שעליו חתם התובע: "הסחיטה הייתה בעצם על זה שהחתימו אותי על סעיף ששולל ממני את האופציות שלי אחרי 9 שנות עבודה, שאם אני אעזוב את העבודה לא אקבל גרוש. ש. אתה יכול להראות לי סעיף שאם תעזוב את העבודה לא תקבל גרוש ? ת. אין לי סעיף כזה בתצהיר שלי. הסעיף בהסכם של האקזיט הוא בעצם שולל ממני את כל הזכויות שלי שהרווחתי אותן ביושר במשך השנים." (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 1-5 לעדות התובע). נציין כי במהלך עדותו נראה היה כי התובע אינו מסכים אף לאמור בתצהירו (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 31-30 לעדות התובע וכן שורות 5-3 לעדות התובע) ואף סתר את עדויות עדיו. כך לדוגמא העיד התובע: "בזמנו כשעברה שנה ולא הוקצו לי בפועל התייעצתי עם עורך הדין שלי ואמר לי שאם רשום בחוזה אין בעיה, לא ראיתי צורך משום שאף בחברה (הכוונה כנראה ל"אף עובד בחברה" - א.ג.כ.) לא קיבל אופציות בצורה רשמית, לפנות בזה עוד." (עמ' 12 לפרוטוקול שורה 3 לעדות התובע) (ההדגשה לא במקור - א.ג.כ.). ואילו מר קריצ'מן, העד מטעם התובע, העיד, בניגוד לכך, בסעיף 20 סיפא לתצהירו: "גב' שור ביקשה שאאמין לה שאני מקבל בהקצאה זו מעל ומעבר וניסתה לשכנע אותי כי קריאה מדוקדקת לא תועיל לי, וכי-בכל מקרה לא ניתן לנהל משא ומתן על תוכן המסמכים. לבסוף כשהתמדתי בסירובי, גבי שור הציבה בפני התראה- take it or leave it, והסבירה לי כי אם לא אחתום כעת לא אהיה זכאי יותר לאופציות בחברה, שכן, קיבלתי מתנת ועם מתנה לא מתווכחים. מאחר ולא נותרה בידי כל ברירה אחרת, חתמתי על מסמכי האופציות." זאת ועוד, התובע הודה כי גם לאחר שחתם, לא טרח לקרוא את כתב ההקצאה משנת 2007: "ש. האם אחרי שעדינה החתימה אותך בתחבולה כפיה וסחיטה על הנייר הזה יצאת החוצה וקראת מה כתוב בו ? ת. אני מציע שאולי בית המשפט... לא. קראתי - חלקי - לא התעמקתי בו עד הסוף. כי הוא היה מאוד בסגנון משפטי וכלכלי ובלאו הכי כבר אחרי שחתמתי לא ראיתי צורך לרדת לדקויות. בלאו הכי גם כמו שנאמר לי בפגישה זה לא נושא שעומד לדיון ואין שום משא ומתן עליו ואם אתה לוקח תיקח, אם אתה לא רוצה תברח." (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 11-14 לעדות התובע). אשר על כן אין לתובע להלין אלא על עצמו. ועוד אנו שואלים עצמנו אם אומנם נכפה על התובע ההסכם, מדוע לא ביקש לבטלו על-פי סעיף 20 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, הקובע: "ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה - תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה." לא זו אף זו, בסעיף 21 לתצהירו מעיד התובע: "בחודש ספטמבר 2009 פוטרתי מעבודתי אצל הנתבעת ללא כל סיבה הנראית לעין ובתואנות שווא לא מנומקות. זאת, לאחר כמעט 9 שנות עבודה פוריה בהן פיקחתי והובלתי את פיתוחם של 10 דגמי מדפסות המבוססות על התשתית הטכנולוגית שהגיתי. משפוטרתי, פניתי למנהל משאבי האנוש של החברה, מר יצחק ארבספלד, על מנת שתינתן לי האפשרות לרכוש את האופציות עם עזיבתי את החברה, אולם החברה סרבה וזאת בהסתמך על מסמכי האופציות החתומים. בנוסף, דרשתי כי יסדירו את נושא ההצמדה, ונאמר לי שנושא ההצמדה יטופל במידה ואחתום על מסמך שמאשר שאין לי טענות כלפי החברה מעבר לנושא ההצמדה. מאחר ולא התכוונתי לוותר בנושא האופציות לא הוסדרו ענייני ההצמדה, ונאלצתי לתבוע את המגיע לי מהחברה בכל העניינים הפתוחים." (ההדגשה לא במקור - א.ג.כ) אם כן, כיצד ביקש התובע לקיים את ההסכם עליו חתם ובד בבד מבקש הוא לבטלו מחמת כפיה? אשר על כן הננו קובעים כי הסכם ההענקה משנת 2007 נחתם על-ידי התובע מרצונו החופשי ועל-פי האינטרס הכלכלי שלו באותה עת. יתר על כן, לכן לא ברורה טענתו של התובע כי נסחט על ידי גב' שור בחתימתו על מסמך הענקת האופציות בשנת 2007. התובע רק שיפר את מצבו מאחר שלפני כן לא היו לו אופציות כלל כיוון שהאופציות הקודמות שהוענקו לו פקעו מאחר שהתובע לא מימש זכותו. האופציות שהוענקו לתובע בשנת 2007, היו במחיר מימוש נמוך יותר מהאופציות הקודמות וכמות המניות שולשה והן היו בשלות יותר. לא זו אף זו, כאמור לעיל התובע לא הלין במהלך כל התקופה כי חתם על המסמך תחת איומים. מדוע לא מימש התובע את האופציות? כעולה מהעדויות שנשמעו בפנינו, במהלך כל התקופה לא מימש אף אחד מהעובדים את האופציות והסיבה לכך היא ברורה: מניות הנתבעת החברה לא היו שוות את ערך המימוש שלהן (עמ' 18 לפרוטוקול שורות 32-31 וכן עמ' 20 שורות 8-4ׂ לעדות שור). תקופת המימוש הוגדרה מפורשות בכתבי ההקצאה (30.12.06), מאחר שלא מומשו - פקעו. מחיר המימוש באותה עת היה גדול יותר ממחיר המניה בשוק החופשי: "ת. כל האופציות ערכן היה לא ריאלי היו הרבה מעל. באותה תקופה ערך החברה היה נמוך לכן לא היה שום הגיון לעשות זאת. עובד או כל אדם שהוא ישלם 10 שקלים על דבר ששווה שקל. לכן אף אחד לא מימש." (עמ' 20 לפרוטוקול שורות 7-5 לעדות שור) אם כן, ברור מדוע בחר התובע שלא לממש את האופציות, בנוסף לעובדה שלא שנויה במחלוקת כי מצבה של הנתבעת באותה תקופה היה בכי רע. בשנת 2007 הותנה מימוש האופציות באקזיט. אירוע אקזיט לא התרחש בחברה, אף לא כשנתיים לאחר סיום עבודתו של התובע בנתבעת. יצויין כי שוכנענו כי התניית מימוש אופציות והמרתן למניות החברה, בכפוף להעסקת העובד בחברה, הנה תניה מקובלת. בהענקת האופציות בשנת 2007 אומנם נכלל התנאי של אקזיט, אולם החברה איזנה תנאי זה בתקופת מימוש ארוכה בת 10 שנים ואפשרות למימוש האופציה בעת אירוע אקזיט שיתקיים גם שנה לאחר סיום יחסי עובד ומעביד. העובדה כי עובדים רבים תובעים כיום את הנתבעת אינה מעידה על דבר (עמ' 18 לפרוטוקול לעדות שור) ונסביר. מנספח 6 שצורף לתצהיר שור עולה בבירור כי בחודש 2/11 פורסמו ידיעות עיתונאיות בדבר הנפקת המניות לציבור ומעדותה של גב' שור עלה כי שוויה של הנתבעת כיום הוא כ-2 מיליארד דולרים (עמ' 15 לפרוטוקול שורות 27-26 לעדות שור). לכן, לאחר שסיימו חלק מהעובדים את עבודתם בחברה והתבררו להם עובדות אלה וכן עובדת מיזוג הנתבעת עם חברה אמריקאית, התעוררו אותם עובדים לחיים או במקרה דנן לתביעות והגישו תביעות בבית הדין. סמיכות התאריכים באשר לשווי החברה לתביעה דנן היא הסיבה האמיתית להגשת תביעה זו. סוף דבר לתובע הוענקו אופציות במהלך עבודתו והתובע בחר שלא לממשן ועל כן הן פקעו. התובע חתם על כתב הענקת האופציות בשנת 2007 מרצונו המלא ולא ביקש לחזור בו מחתימתו. התובע שקל שיקול עסקי עת חתם על המסמך ב-2007 אשר שיפר את מצבו. ברי כי זכותה של הנתבעת להתנות את מתן האופציות באקזיט. אשר על כן המסמכים שעליהם חתם התובע לרבות הפחתות השכר נחתמו כדין וכך גם מסמכי הענקת האופציות. התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ והוצאות משפט בסך 5,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק דין זה. זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. מחשבים ואינטרנטהיי טקשאלות משפטיותאופציות