תביעה לפיצויים כספיים מכוח חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות ובמנהל תקין, (התשנ"ז - 1997, (להלן: "חוק הגנה על עובדים") וכן פיצויים בגין פיטורין שלא כדין ובגין אי מתן זכות טיעון. 2. העובדות הרלוונטיות בתיק זה א. התובע עבד בנתבעת בתפקיד מנהל סיכונים החל מיום 1/3/2010 ועד ליום 5/7/2011. ב. הנתבעת הנה חברה המנהלת קופות גמל וכספי חסכונות פנסיוניים ונתונה לפיקוח ובקרה של משרד האוצר. ג. ביום 31/3/2011 זומן התובע לשימוע במכתב בו פורטו הטעמים לכך. ד. ביום 3/4/2011 נערך לתובע שימוע. ה. ביום 7/4/2011 הודע התובע, כי הוחלט לפטרו מהחברה בתחולה בתוך 90 יום. 3. תחילתו של הליך זה היה בהגשת צו מניעה כנגד פיטורי התובע. לאחר דיון שהתקיים בבית הדין הסכים התובע למשוך את צו המניעה ולהמשיך ולקיים את ההליך העיקרי בתיק. 4. ראיות ועדים הגישו תצהיר והעידו - התובע ומטעם הנתבעת מר יאיר אהרוני, מנכ"ל וגב' ג'קי סטרומינגר, מנהלת אגף השקעות בנתבעת. 5. טענתו העיקרית של התובע הנה, כי במסגרת תפקידו בנתבעת כמנהל סיכונים היה אמון על יישום הוראות משרד האוצר ובפרט חוזר האוצר הקובע קבלת החלטות לעניין מבחני ניהול סיכונים. התובע טען, כי הנתבעת החליטה על צמצום מבחני ניהול סיכונים, מבלי להיוועץ בו, לכאורה החלטה המנוגדת להוראות משרד האוצר ומשהתריע בפני הנתבעת על הפרתה, החל מסע התנכלות כלפיו אשר הסתיים בפיטוריו. להלן נפרט את השתלשלות הדברים למן תחילת העסקתו של התובע בחברה ועד לפיטוריו ונתייחס לטענת התובע בדבר פיטוריו שלא כדין, עקב תלונתו הנטענת. 6. מהראיות שהובאו בפנינו עלו הדברים הבאים - על פי חוזר ניהול סיכונים שהוצא מטעם אגף שוק ההון במשרד האוצר, (להלן: "החוזר") חלה על הנתבעת חובת כינון תפקיד של מנהל סיכונים. התובע החל לעבוד בנתבעת בתפקיד מנהל סיכונים. עבודתו של התובע כללה תכנית ביקורת פנימית וניהול סיכונים ותפקידו היה ניטור וכימות רמת הסיכון בתיק ההשקעות וליתן בידי ועדת ההשקעות כלים ואמות מידה להערכת סיכונים בתיק ההשקעות. 7. התובע החל לבצע תפקידו בחברה ביום 1/3/2010. התובע טען, כי לאורך כל תקופת העסקתו, משך מספר חודשים בלבד, תיפקד ועבד באופן משביע רצון וכי לא היו כל תלונות או טענות כלפיו. לדבריו, נקודת המפנה ביחסים בין הצדדים הייתה בעקבות החלטת הנתבעת לבצע שינויים במסגרת הדיווח החודשי של מבחני הסיכון. לדברי התובע, לאחר אותה החלטה שלח ליו"ר דירקטוריון הנתבעת מייל בו הוא הלין כנגד אותה החלטה ובעקבות תלונה זו הוחלט לפטרו. התובע מפרש את הודעת המייל שכתב כתלונה שבעקבותיה החל מסע התנכלות כלפיו אשר הסתיים בפיטוריו. לטענתו, יש לראותו חושף שחיתויות ולהעניק לו את ההגנה והסעדים אשר מקנה החוק לעובדים אלו. כמו כן טוען התובע, כי לא נערך לו שימוע כדין וכי הוא היה כפוף למנכ"ל בלבד. עם זאת, נערך לו שימוע וכן הוא קיבל הוראות והנחיות מהגב' סטרומינגר, דבר שנעשה שלא כדין. 8. יאמר כבר עכשיו, כי לאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו סבורים, כי אין כל בסיס לטענת התובע כי הנו חושף שחיתויות ועל כן, יש לדחות את תביעתו באופן מלא ברכיב זה. עם זאת מצאנו, כי נפלו פגמים קלים בהליך השימוע של התובע וזאת בגין השתתפותה של הגברת סטרומינגר. יובהר, כי מדובר בפגם קל בהליך השימוע ולא באי תקינות ההליך כולו. 9. מהראיות שהובאו בפנינו עלה, כי החברה לא הייתה שבעת רצון מעבודתו של התובע מזה תקופה. בתצהירו של מנכ"ל החברה פורטו הטעמים לכך - כשלים בדיווחים על פי הנחיות חוזר האוצר, כשלים בהגשת טיוטת מדיניות ניהול סיכונים אשר הייתה כתובה בטרחנות ומבלי לבצע אבחנה בין עיקר לטפל, כשלים בהעמדת דוחות ברורים וקצרים ללא אמירה אישית או תרומה מהידע והמקצועיות של התובע, דיווחים ארוכים ומסורבלים אשר התמקדו בזוטות, איחורים של דו"ח ניהול הסיכונים והגשת דוחות חלקיים. כמו כן נטען ליחסי אנוש לקויים וחיכוכים רבים בין התובע ליתר העובדים. מנכ"ל החברה טען, כי על מנת לסייע לתובע בעבודתו הוקמה ועדה אשר אינה מחויבת מבחינת הוראות הדין החלות על החברה וזאת, כפועל יוצא מתפקודו של התובע ומחששה של החברה שלא תעמוד בדיווחים הנדרשים ממנה. ההחלטה התקבלה בישיבת ועדת ההשקעות של החברה מיום 27/10/2010 והיא הובאה לאישור הדירקטוריון ביום 8/11/2010 ונומקה כדלקמן, "בוועדת ההשקעות התקבלה החלטה שלאור ההתקדמות בנושא ניהול הסיכונים בהשקעות, נרצה לסייע למנהל הסיכונים על מנת לזרז את קידום מערך ניהול הסיכונים. הרעיון הוא למנות ועדה שתכהן כוועדת סמך לוועדת ההשקעות שתבחן פרמטרים לנושאי ניהול הסיכונים בהשקעות, תבחן את המתודולוגיה, המשאבים שעומדים לרשות מנהל הסיכונים, הדיווחים שהוא מפיק וכיו"ב", (ראה נספח תצ/6 לתצהיר המנכ"ל). יובהר, כי התובע מכחיש כי הועדה הוקמה על מנת לסייע לו בעבודתו וטוען, כי הועדה הוקמה על מנת לשמש גוף מייעץ בתחום הניהול לדירקטוריון לוועדת ההשקעות ולא עבורו. מבלי להכריע בסוגיה זו הרי שברור, מטענות שני הצדדים, כי הנתבעת והתובע לא ראו עין בעין את דרישות תפקיד מנהל הסיכונים. עובדה זו מאששת את טענת הנתבעת, כי לא הייתה שבעת רצון מתפקודו של התובע וכי היו לה ציפיות אחרות מהתובע כמנהל הסיכונים של החברה. 10. לאור כל טענות ותלונות הנתבעת, זו קיימה עם התובע שיחה אשר מטרתה הייתה, להעלות בפני התובע את חוסר שביעות הרצון מעבודות ועל מנת שזה ישפר את תפקודו ויתאים עצמו לדרישות החברה. ביום 23/1/2011 התקיימה שיחת הערכה לתובע על ידי מנכ"ל החברה בה הועלו כלפי התובע כל הטענות והבעיות שהתגלו בעבודתו. לטענת הנתבעת, השיחה לא הועילה והתובע המשיך לתפקד באותו האופן כפי שהיה עד כה. התובע המשיך לחרוג מלוחות הזמנים, הציג דוחות לקויים ולא ברורים ולמעשה, לא הבין את המצופה ממנו. 11. בשל כל המפורט לעיל, התובע זומן לשיחת שימוע. התובע קיבל מכתב זימון בו פורטו הטענות כלפיו ומטרת השיחה ואין כל ספק, כי הזימון לשימוע נעשה באופן תקין. השימוע נערך לתובע ביום 3/4/2011 ובשימוע הוצג מכתבו של התובע (נספח תצ/12 לתצהיר המנכ"ל) המעיד על כך שהתובע היה מוכן מבעוד מועד להשמיע כל טענותיו. מפרוטוקול השימוע, אשר נפרש על גבי 45 עמודים עלה באופן ברור, כי ניתנה לתובע זכות הטיעון באופן מלא ואמיתי וכפי הוראות הדין והפסיקה. הנתבעת העלתה בפני התובע את טענותיה והביקורת כלפי עבודתו והתובע הגיב על כך וניתנה לו האפשרות המלאה לעשות כן. 12. לאחר שנערך לתובע שימוע הוחלט לפטרו והתובע קיבל מכתב פיטורין המפרט את הטעמים לכך. יובהר, כי מעדותו של התובע עלה, כי במהלך השימוע הארוך, הוא לא העלה כל טענה כי פוטר עקב הגשת תלונה בעניין צמצום מבחני הסיכונים. כמו כן עלה, כי גם במכתב התגובה למכתב השימוע אשר צורף כנספח 20 לתצהירו, לא הועלתה כל התייחסות לכך שהכוונה לפטרו נובעת מהתלונה אשר הגיש, (ראה עמ' 5 לפרוט' ש' 17-22). 13. מהאמור לעיל התרשמנו כי התובע פוטר בהליך תקין וענייני, מפאת חוסר שביעות רצון מעבודתו ולאחר שהתובע קיבל זכות טיעון כדת וכדין. עם זאת כאמור, התובע טען, כי למעשה פוטר בניגוד לחוק הגנה על עובדים אשר קובע כדלקמן, "2. לא יפגע מעביד בתנאי עבודתו של עובדו ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעבידו או נגד עובד אחר של אותו מעביד, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור" וכן, "4. הגנות ותרופות לפי חוק זה יינתנו רק לגבי תלונה שהתקיימו בה כל אלה: (1) התלונה הוגשה בידי התובע בתום לב או שהתובע סייע בהגשת תלונה בתום לב (2) התלונה הוגשה על הפרת חיקוק במקום העבודה, או על הפרת חיקוק בקשר לעבודת העובד או בקשר לעסקו או פעילותו של המעביד, ובגוף ציבורי - גם אם התלונה הוגשה על פגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין. (3) התלונה הוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונה או המוסמכת לבדוק או לחקור בעניין המשמש נושא התלונה" כאשר אנו בוחנים את נסיבות המקרה שלפנינו על פי הוראות החוק מצאנו, כי טענת התובע, כי חשף שחיתויות וכי בעקבות כך פוטר לא הוכחה ולו במידת ראיה מינימאלית. ראשית יובהר, כי התובע כלל לא חשף שחיתויות. אין כל הוראת דין שאותה הפרה הנתבעת ועל כן, אין כל בסיס ראשוני לטענתו זו. התובע טען, כי השמטת חלק ממבחני ניהולי הסיכונים בדיווח החודשי מהווה הפרת חוק אולם הדבר לא הוכח ואין לכך כל בסיס. הוראות החוק מורות אחרת ואינן מחייבות את הנתבעת לעשות כן. יובהר ויודגש, חוזר משרד האוצר בעניין מבחני ניהול הסיכונים קובע כדלקמן, "מבלי לגרוע מהוראות פסקאות 1,2 לעיל, מנהל הסיכונים יפתח ויערוך מבחנים של תרחישי קיצון בגורמי סיכוני השוק השונים, בסיכוני נזילות ובסיכוני אשראי, לפי הגדרת דירקטוריון החברה המנהלת ולפי קביעת ועדת ההשקעות כאמור בסעיף א(2) לעיל". הווה אומר, חוזר האוצר אינו קובע מספר מבחנים או תרחישים אלא את הצורך לערוך אותם בהתאם לקביעת ועדת ההשקעות. כאשר נחקר על כך התובע התברר, כי לא הופר כל חיקוק וכאשר נשאל התובע איזה דיווח מחייב משרד האוצר הוא השיב, כי החוזר מאפשר לחברה לקבוע מתכנת דיווח כפי שעולה על דעתה וכפי שעשתה החברה בפועל, (ראה עמ' 6 לפרוט' ש' 18-20). וכן ראה עדותו המדברת בעד עצמה לפיה לא הופרה כל חובה על ידי הנתבעת, "ש. האם כתוב שקיימת חובת דיווח חודשי בחוזר האוצר ת. יש הרבה דברים שלא כתובים בחוזר ש. לרבות דיווח חודשי ת. לא. ש. עד אז הדיווח החודשי היה משום שזו הייתה המלצתך ת. זו הייתה החלטה של ועדת ההשקעות ש. גם ההחלטה לעניין צמצום הדיווח החודשי הייתה של ועדת ההשקעות ת. נכון ש. אין בינינו מחלוקת שהסמכות לקבוע בסופו של יום את אופן הדיווח על פי חוזר האוצר מסורה לועדת ההשקעות ת. בסופו של יום כן", (עמ' 8 לפרוט' ש' 10-21). לאור כל האמור לעיל התרשמנו, כי הנתבעת החליטה על אופן הדיווח ומבחני הניהול לאחר שיקול דעת, לאחר שמיעת כל הנוגעים בדבר ולאחר שלתובע ניתנה הזדמנות להביע דעתו. טענת התובע, כי לא זומן לאותה ישיבת דירקטוריון לא הוכחה ואין כל ספק בכך, כי התובע הגיע לאותה ישיבה, אמנם באיחור, אך ניתנה לו האפשרות להביע דעתו. אוסיף וטען התובע כי ההחלטה התקבלה מבלי שזומן לישיבה ומבלי לשמוע את דעתו בעניין וכי זומן לאותה ישיבה לאחר קבלת ההחלטה, באמצעות מסרון. עם זאת, התובע התייצב לאותה ישיבה ואין ספק, כי ההחלטה על כך הועברה לידיעתו ועל כן, ניתנה לו האפשרות בזמן אמת, להביע את דעתו. משניתנה לו האפשרות להביע את דעתו הרי שלא הופר כל חיקוק ויובהר, כי אין כל חובה על הנתבעת לקבל את דעתו. ההחלטה האם לצמצם את מתכונת הדיווח נתונה לועדת ההשקעות על פי החיקוק והיא הנותנת. 14. לא זו אף זו, לא ניתן לייחס להודעת המייל ששלח התובע למר הלמן, יו"ר הדירקטוריון בנתבעת, "תלונה" כפי שמורה הוראות חוק הגנה על עובדים. מנוסח הודעת המייל עולה באופן ברור, כי זו הייתה הודעה מקצועית ועניינית בה הביע התובע את דעתו ואף אין כל טענה במייל, על הפרת הוראות חוק כאמור וראה את הודעת המייל מיום 26/12/2010- "לאחרונה נודע לי כי החברה שוקלת החלטה, או שכבר נתקבלה החלטה בעניין השמטת חלק ממבחני ניהול הסיכונים בדיווח החודשי. לאחר שהקדשתי מחשבה מעמיקה לנושא הגעתי למסקנה, כי החלטה זו, ככל שתתקבל, עלולה להיות משגה אשר מחובתי המקצועית להתריע מפניו. כמו כן ביצוע החלטה זו יקשה עליי במילוי תפקידי. תהא החלטת החברה אשר תהא, סבור אני כי מתפקידי ומחובתי להביע את דעתי המקצועית לגבי השלכותיה. אני מוכן לנמק את דעתי בפירוט בכל פורום מתאים" מר הלמן הנחה את מנכ"ל הנתבעת להשיב לתובע על ההודעה. התובע קיבל תשובה עניינית לאותה הודעה אשר ממנה עולה, כי דעתו נשמעה אולם הוחלט על ידי החברה אחרת כפי זכותה הניהולית. מרוח ההודעה התרשמנו, כי מדובר בשיח מקצועי וענייני בין השניים ואין כל בסיס לטענת התובע בדבר מפנה ביחסים, התנכלות ו/או חוסר תום לב. מפאת החשיבות, יובא המייל במלואו, "איילון היי. הודעתך הפתיעה אותנו מאוד, שכן לנקוט בלשון כי "נודע לך" שהחברה שוקלת החלטה או שכבר נתקבלה החלטה איננה עומדת במבחן המציאות. הרי הינך נוכח בכל ועדת השקעות וועדת אשראי/דירקטוריון שבה נדון נושא ניהול הסיכונים וכן בוועדה לניהול סיכוני השקעות שהוקמה לאחרונה. הנך חלק אינטגראלי בוועדה ובכל נושא שואלים להמלצתך ובמקשים כי תביע דעתך. מבחני ניהול הסיכונים נדונו בישיבת וועדת ניהול סיכוני השקעות האחרונה, גם בה נכחת והשתתפת. אינני מבין מדוע לא ציינת דעתך בפני הוועדה שכן היא נתנה לך את מלוא הזמן והרצון לעשות כן. מלבד זאת, חובתך להביע דעתך המקצועית על כל נושא שמובא להמלצה והחלטה באורגנים השונים. המקום לעשות כן הוא לפני קבלת ההמלצה/ ההחלטה בפני אורגן הרלוונטי על מנת שיקבל החלטות בהתחשב בדעתך. יחד עם זאת, אזכיר כי הדיווח החודשי הוא דיווח שוועדת ההשקעות אימצה באופן וולנטארי, אולם החובה הרגולטורית על פי חוזר מ. האוצר היא לדיווח רבעוני (או שנתי בכפוף לכך שהינך מדווח רבעונית על השינויים המהותיים) לפיכך לא ברור בעיני כיצד ההחלטה על מבחני ניהול הסיכונים פוגעת בעבודתך ואם כבר מועלית טענה כזו, רצוי שיועלו הנימוקים באופן מפורט על מנת שנוכל להתייחס אליהם. כפי שהינך יודע אני זמין ומוכן לשמוע כל עניין מקצועי שעולה בדעתך כולנו פה נמצאים במרק של יריקה מהמשרד שלך או מקסימום שיחת טלפון שבה אפשר להשמיע כל דבר. אין צורך במייל מרוחק וחסר פרטים שלא ניתן להתייחס אליו. בוא נדבר בהקדם בינינו וכזכור יש גם וועד לניהול סיכונים שזבה אתה מוזמן לשמוע ולהשמיע" 15. יובהר, כי לא מצאנו כל קשר בין אותה "תלונה" של התובע להליך פיטוריו ואנו סבורים כי אכן, חוסר שביעות הרצון מעבודתו של התובע הייתה ענייני, אמיתי, וללא כל שיקול זר. זאת ועוד עלה מהעדויות כי הנתבעת נתנה לתובע הזדמנות מלאה לבצע את עבודתו ביעילות ובהצלחה אולם הדבר לא הסתייע ועל כן, החברה נאלצה לפטרו. שוכנענו, כי החברה לא הייתה מרוצה מעבודתו ותיפקודו של התובע וכי התובע היה מודע לכך באופן ברור ולאחר שיחת ההערכה שנערכה לו הוא ידע היטב כי הוא נמצא בתקופת מבחן. עוד שוכנענו, כי השימוע שנערך לתובע נעשה כדין וכי ההחלטה לפטרו הייתה ממניעים מקצועיים בלבד - אי התאמה, חוסר שביעות רצון ועוד גורמים מקצועיים ואחרים. זכותו של מעביד, במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלו, לצפות מעובדו לבצע את עבודתו בדרך מסוימת ולצפות ממנו לכישורים וידע הנדרשים לתפקיד. אף אם העובד ומנהלו אינם רואים את הדרישה עין בעין, כל עוד מדובר בדרישה סבירה הגיונית ומקצועית אין בית הדין בוחן האם היא צודקת אם לאו אלא, אם נפלו בה שיקולים זרים ולא ענייניים. 16. לאור כל האמור לעיל אנו דוחים את תביעתו של התובע ברכיב זה. 17. שימוע כפי האמור לעיל לתובע נערך שימוע כדין, בלב פתוח ובנפש חפצה, באריכות ותוך מתן זכות טיעון מלאה לתובע. עם זאת, השימוע נעשה על ידי מנכ"ל הנתבעת, הממונה הישיר של התובע ועל ידי הגב' ג'קי סטרומנגר, מנהלת מחלקת השקעות בנתבעת. התובע טען, כי על פי הוראות הדין הוא כפוף ישירות למנכ"ל החברה ועל כן, מעורבותה של סטרומינגר בעבודתו וכן נוכחותה בהליך השימוע נעשתה שלא כדין. הנתבעת טענה, כי זימנה את גב' סטרומינגר לשיחת השימוע שכן המנכ"ל סבר שנוכחות גורם מקצועי שידיעותיו בתחום ההשקעות יכולה לתרום לדיון הענייני עם התובע ותספק מענה לטענותיו בתחום המקצועי וכן תספק דוגמאות ממקור ראשון לחיכוכים בין התובע לצוות העובדים. 18. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו קובעים כי אכן נפל פגם קל בהליך השימוע של התובע ואכן, הגברת סטרומינגר לא הייתה אמורה להיות נוכחות בשימוע. עם זאת אנו סבורים, כי השימוע נעשה כדין בפני מנכ"ל החברה ואנו מקבלים את טענתו, כי ביקש את נוכחותה על מנת שזו תוכל ליתן לו מידע מקצועי הנחוץ לצורך הביקורת שהועלתה לפי עבודתו של התובע. לאור כל האמור לעיל אנו סבורים, כי יש לפצות את התובע בסך של 10,000 ₪ בגין פגם קל שנפל הליך השימוע של התובע. 19. לעניין טענות התובע בדבר התערבותה של הגברת סטרומינגר בעבודתו. אנו סבורים, כי לא הוכחה כל פגיעה בעצמאותו ובשיקול דעתו של התובע מצדה של גב' סטרומינגר. גב' סטרומינגר הנה מנהלת אגף ההשקעות בנתבעת והיא עוסקת בעיקר בתפקידי ניהול בחברה. מנכ"ל החברה הבהיר בתצהירו, כי הוא אשר הנחה את הגברת סטרומינגר באשר לעשיית שימוש בחדרו של התובע וכן להשמת כח אדם לצורך עזרה לעבודתו של התובע. כמו כן, שכירת יועץ חיצוני בתחום ניהול הסיכונים על מנת לסייע לתובע. מדובר בהחלטה ניהולית ומקצועית הנמצאת בתחום שיקול דעתו של מנכ"ל החברה. פניותיה של גב' סטרומינגר לתובע היו טכניות ומתוקף תפקידה הניהולי בחברה מדובר בפניות ענייניות ומקצועיות כגון בדיקה האם הדוחות אותם התובע נדרש להכין יהיו מוכנים לישיבות שנקבעו וזאת מתוקף אחריותה הניהולית. מהמיילים שצורפו על ידי התובע עולות בקשות ענייניות ומקצועיות באופן המתחייב מתפקידה של סטרומינגר ומתפקידו של התובע בחברה. 20. לאור כל האמור לעיל לא מצאנו כל התנכלות או התייחסות בלתי עניינית של הגברת סטרומינגר כלפי התובע. 21. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 10,000 ₪ בגין הפגם הקל בהליך השימוע. 22. הוצאות התובע הגיש תביעה מוגזמת לפיצוי בגין הפרת חוק הגנה על עובדים. הליך זו החל עוד בצו מניעה כנגד פיטוריו, ועל אותו בסיס. כפי שנאמר לעיל, לתובע לא היה כל בסיס מינימאלי לטענותיו על חשיפת שחיתויות והוא בחר לנהל הליך סרק כנגד הנתבעת בעניין זה. לכן בשים לב לתביעתו המופרכת וכן בקשתו לסעד הזמני על התובע לשאת בהוצאות ניהול ההליך של הנתבעת. על כ מתוך התחשבות בתובע, ישא התובע בהוצאות משפט ובשכ"ט ב"כ הנתבעת בסך כולל של 20,000 ₪. לאור קביעותינו אלו יקוזז מסכום ההוצאות שפסקנו לעיל, סכום הפיצוי בגין השימוע, כך שהתובע ישלם לנתבעת הוצאותיה בסך 10,000 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לצדדים.פיצוייםחוק הגנה על עובדים