התנגדויות למפלס הכניסה הקובע ופיתוח במקרקעין

התנגדויות אשר עיקרן נוגע למפלס הכניסה הקובע והפיתוח במקרקעין נשוא הערר. וכך קבענו בשעתו: "בהתחשב בשני העקרונות המפורטים לעיל (ניקוז אפקטיבי דרומה מזה והחשיבות בהנגשת המגרש לנכים מזה) ובשים לב לעובדות בהם חזינו בעת הסיור במקום לפיהן המגרשים הסמוכים נבנו אמנם מתחת לפני הכביש, אולם בהמשך לאותם מגרשים קיימים בתים מעל פני הכביש, ובהתחשב בגודלו של המגרש המגיע כדי 1313 מ"ר, אנו סבורים כי העיקרון הקבוע בהחלטת הועדה המקומית הינו נכון, ולהלן נתכבד ונפרט: רוחבו של המגרש מאפשר לטעמנו מרווח אפקטיבי לדירוג כלפי השכנים באופן שלא יציב חומת בטון בגבול מגרשם, ומאידך יאפשר למבקש לבנות את ביתו וחצרו ובריכתו באופן נגיש כמתחייב. אנו סבורים כי הפתרון הנכון מחייב דירוג המילוי בקווי הבניין הצדדיים לכל עומקו של המגרש, להנחת דעת מהנדס הועדה המקומית. לחלופין, והדבר תלוי במבקש ניתן לתכנן יישור המגרש בעומקו הנמוך (כפי שקיים היום) או בגובה דומה ביחס למגרשי השכנים ויצירת תשתית לירידה למפלס זה ממפלס הרחוב." לאחר מכן הוגשו שתי בקשות להבהרה ולדיון נוסף והוספת פרטים - בנוגע לראיות, להנמכת מגרשי המתנגדים ללא היתר, שם קבענו כדלקמן: "לעניין ההבהרה כוונת ועדת הערר בחפשה אחר נוסחת האיזון הראויה במקרה זה היתה לדרג את מפלס המבקש בין גבולו לבין קו הבניין, 4.5 מגבול המזרחי של המגרש, 4.5 מ' מגבולו המערבי של המגרש לכל אורכו (צפון דרום), הוא (צ.ל הא - ו.ע.מ) ותו לא. לעניין הדיון הנוסף - דומנו כי הנושא עשוי להתייתר נוכח ההבהרה אולם מכל מקום, מדובר אכן בטענות שעלו באופן כזה או אחר במסגרת הדיון בערר, ומכל מקום ככל שמדובר בטענה או ראיה חדשה (ולעניין זה איננו קובעים מסמרות) על הטוען להעלותה בפני מוסד התכנון המוסמך- הועדה המקומית . אין בדעתנו לייצר "קפנדריא" תוך דילוג על שלב מהותי בקבלת היתרים, מה עוד שעסקינן בנושא שבשליטתה ובידיעתה הייחודית של הועדה המקומית- אוטנטיות ההיתרים והמופיע בהם. אשר על כן, ניתנת בזאת הבהרה כמפורט לעיל, אשר לבקשה לדיון נוסף - הרי שזו צריכה עם בכלל להיות מוגשת לוועדה המקומית." לאחר מכן נערך דיון בועדה המקומית אשר קבעה כדלקמן: "לאחר שהועדה שקלה את טענות הצדדים החליטה לאשר את הבקשה בכפוף לתנאים הבאים: הגידור הגובל במתנגדים לא יעלה על 1.8 מ' מגובה הקרקע הטבעית של המבקש ויש לשמור על הגובה הנ"ל לאורך כל קווי הגבול המשותף ע"י דירוג הגדרות בהתאם לגובה הקרקע. בקטעים בהם נדרשת הגבהה לגדרות הנ"ל לשם שמירה על גובה "מעקה" תקני יש להשלים את הגובה ע"י גדר קלה שקופה ושאינה אטומה. יש להציג בבקשת הבניה את פריסת הגדרות הנ"ל תוך כדי ציון גובה קרקע טבעית וגובה קרקע מתוכננת והצגת חתכים כפי שיקבע ע"י מהנדס הועדה. הערוגות הצמודות לגידור הנ"ל יהיו ברוחב של 80 ס"מ למעט במקומות שהדבר מהווה הפרעה למסלול תנועת עגלת המבקש. גובה המילוי בערוגות הנ"ל יהיה 40 ס"מ מגובה הקרקע הטבעית ובכל מקום שבו יווצר גובה לא בטיחותי בין המיסעה של עגלת המבקש לגובה הקרקע בערוגה, יוצע מעקה בטיחותי. הוועדה סבורה כי כך היא יוצרת, במידת האפשר, את האיזון בין האינטרסים של הצדדים תוך כדי מתן עדיפות לחשיבות תנועתו של המבקש במגרשו. התוכנית תציג בחתכי המבנה את גובה הקרקע הגובלת. מילוי דרישות המחלקה הטכנית." לכך טענו העוררים שניים: ראשית - מילוי של 40 ס"מ לרוחב של 80 ס"מ אינו תואם את החלטת ועדת הערר. שנית - הגדר בצד הדרומי של המגרש הגובל עם שביל המועצה הינה בגובה לא סביר, שתגרע מהיופי והבטיחות. לכך השיב המשיב: ראשית - העוררת הצהירה עובדות לא נכונות בתצהירה העומד בליבת ההתנגדות. כל שמבוקש על ידי המשיב הוא להגביה את המקרקעין כפי שעשו העוררים ללא היתר בעבר. שנית - סוגיית הגדר הדרומית אינה נוגעת לעוררים אשר אינם גובלים בה. טענותיהם הם קנטרניות ומשוללות יסוד, והדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי גובהה של הגדר הדרומית של העוררים מגיע כדי 3.42 מ'. דיון והכרעה הכרעתנו בעניין דירוג מגרשו של העורר פורטה כבר בהחלטתנו ובהחלטה בבקשת ההבהרה, במסגרת זו קבענו כי הגבול המערבי והמזרחי של המגרש ידורג בתחום קווי הבניין לכל אורכו. הפתרון שהוצג מציע דירוג כזה רק בחלק מהמגרש והגם שעונה לקריטריונים של דירוג בתחום קווי המגרש צריך להשתרע מצפונו ועד דרומו, גם בחלק המזרחי. אשר לרוחב הדירוג המוצע הרי שנוכח הסבריו של מהנדס הועדה לפיהם הדירוג המוצע הוא זה האפשרי במסגרת השיפוע הרצוי למעבר עגלת נכים, אנו מקבלים את עמדת הועדה המקומית באשרה אלמנט זה. לעניין הגדר בגבול הדרומי של המגרש - הרי שנושא זה לא עלה בפעם הקודמת בפנינו ואיננו רואים להתערב בו גם עתה. לפיכך ובכפוף להצגת הדירוג עד הגבול הדרומי, גם בחלק המזרחי איננו רואים להתערב בהחלטת הועדה המקומית ולפיכך הערר נדחה ברובו. מקרקעין