נטען כי בעת עמידה בפקק תנועה, נסע לאחור וכתוצאה מכך נגרמה התאונה

נטען כי בעת עמידה בפקק תנועה, נסע רכב התובעת לאחור וכתוצאה מכך נגרמה התאונה 8. בהודעתו (נ/2) מסר נתבע 1: "עמדתי בפקק. להפתעתי הנהגת שלפני החלה לנסוע ברוורס ופגעה במשאית שלי". בהודעה נוספת נרשם: "נסעתי בכביש... תנועה היתה עמוסה בשעת בוקר ... עמדתי עם משאית ... בפקק. הרכב שהיה לפני היה ... ממני כ-8 מטרים לערך. בעודי עומד במקום לפתע נשמעה חבטה בחזית הרכב. להפתעתי הנהגת שהיתה מלפני הכניסה למהלך אחורי במהירות והתנגשה בי בעוצמה. שאלתי את הנהגת מה קרה ענתה לי כי נכנס לה בטעות למהלך אחורי ולא שמה לב כי הרכב נוסע לאחור. עוד טענה כי היא נכנסה ברכב הקדמי ופגעה בו בעודה נמצאת בפקק". 9. נתבע 1 העיד כי בעודו עומד בפקק, נהגת שנסעה עם רכבה משמאלו, פנתה אליו בשאלה כיצד להגיע לתל אביב. בעודו מסביר לה, כשרכבו בעמידה, שמע חבטה "ובאלפית השניה לפני החבטה ראיתי אוטו שדוהר לעברי ברוורס". הנתבע העיד כי לאחר התאונה הסבירה לו הנהגת כי פגעה ברכב שלפניה, לא שמה לב איך שילבה הילוך אחורי ונכנסה בו מאחור. הנתבע העיד כי אורות הרוורס ברכב התובעת דלקו. הנתבע שב והעיד: "בזמן התאונה הרכב שלי עמד, לא זז. אני הסברתי לגברת שלידי. גם לא לקחתי ממנה פרטים שתבוא להעיד... באלפית השניה ראיתי אותה לפני שהיא נכנסה בי". הנתבע העיד כי כאשר ירדו מהרכבים הבחין בנזק בדלתות הרכב הראשון. עוד העיד: "שאלתי אותה לפשר הענין, היא בכתה ואמרה שלא שמה לב שהיא שילבה להילוך אחורי ואמרה שאם זה לא נזק גדול היא תשלם ללא עירוב הביטוח". 10. בחקירתו הנגדית העיד הנתבע כי לפני הפגיעה היה מרחק של בין 5-7 מטרים בין כלי הרכב ובפעם הבאה שראה את רכב התובעת היה אלפית שניה לפני התאונה, בפגיעה עצמה. הנתבע אישר כי המרחק בין שני כלי הרכב, טרם התאונה היה גדול, באופן שגם משאית יכולה להכנס ביניהם "כן, אני לא ממהר". גם הנתבע העיד כי ניסה להביא לעדות את נהג הרכב הראשון, אבל הוא "נעלם". הנתבע נשאל: "יתכן שתוך כדי שאתה מסביר לגב' כיצד להגיע לתל אביב יתכן והיית בהילוך ולא שמת לב ונכנסת ברכב התובעת?" והשיב: "ממש לא". דיון והכרעה 11. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את העדים, עיינתי במוצגים, לרבות תמונות הנזק, אני סבורה כי התובעת הרימה את נטל ההוכחה וכי יש לקבל את התביעה. 12. עדות נהגת התובעת משתלבת עם ההודעה שמסרה בסמוך לתאונה. עדותה בדבר אופי הפגיעות ברכבה - בחלק האחורי בלבד - מתיישבות עם הנזקים שפרט שמאי התובעת בחוות דעתו. דווקא הנתבע העיד כי ראה פגיעות ברכב הראשון בדלתות, אשר לטענתו נגרמו כתוצאה מפגיעת רכב התובעת ברכב הראשון. פגיעות כאמור סביר שהיו מותירות אף נזק בחלק הקדמי ברכב התובעת, אך נזק כאמור, לא נמצא בחוות דעת שמאי התובעת. ב"כ התובעת מסר כי עד כה לא הוגשה תביעה בנוגע לנזקי הרכב הראשון. 13. בפגיעה המתוארת - חלקו האחורי של רכב התובעת וחלקה הקדמי של המשאית - בתנאי נסיעה בפקק ההגיון והשכל הישר מלמדים בדרך כלל כי הרכב שמאחור - המשאית בענייננו - הוא שפגע ברכב שלפניו. בענייננו, אף לא מצאתי כי הסבר הגיוני לכך שנהגת התובעת תיסע לאחור בנסיבות בהן התנועה עמוסה, רכב לאחר רכב, כפי שתארו שני הנהגים. 14. יתר על כן, גרסת הנתבע לפיה טרם אירוע התאונה כלי הרכב היו במרחק של כ-8 מטרים זה מזה ואז נהגת התובעת שילבה הילוך אחורי ונסעה במהירות 8 מטרים לאחור, וכדברי הנתבע הרכב "דהר" לעברו ונכנס במשאית "בעוצמה", כאשר התנועה פקוקה, מבלי לשים לב אינה סבירה בעיני ואינה מתיישבת עם ההגיון. 15. דווקא מעדות הנתבע עולה אפשרות סבירה יותר כי דעתו היתה מוסחת בשיחה עם הנהגת משמאל, כאשר הנתבע העיד כי הפגיעה ארעה תוך כדי ששוחח עם הנהגת האמורה, לא הבחין כי הרכב לפניו עצר, המשיך בנסיעה וכתוצאה מכך ארעה התאונה. 16. בנסיבות אלו, לא מצאתי לייחס חשיבות לפניית נהגת התובעת לנתבע טרם שהתברר היקף הנזק. נהגת הנתבעת, אשר עשתה עלי רושם מהימן, שבה והסבירה כי לא התחייבה לשלם את הנזק ולא לקחה אחריות על אירוע התאונה אלא ביקשה לבדוק אפשרות להסדיר העניין ללא מעורבות של חברות הביטוח, בשל כדאיות כלכלית. גם הנתבע העיד בעניין זה: "אמרה שאם זה לא נזק גדול היא תשלם ללא עירוב הביטוח", בדיוק כדברי נהגת התובעת. לאחר שהתברר לנהגת התובעת היקף הנזקים, הפעילה את הפוליסה ובכך הסתיים העניין מבחינתה. אין כל פסול בהתנהלות כאמור. 17. לאור המפורט וכאמור, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים באמצעות נתבעת 3 לשלם לתובעת את הסך של 12,702 ₪ נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (23.9.12), הוצאות בסך של 937 ₪ (אגרה ושכר עדה) ושכ"ט עו"ד בסך של 2,248 ₪. זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז.משפט תעבורהנסיעה לאחור