1. לבית המשפט הוגשה תביעת נזקי רכוש לרכב בתאונת דרכים שאירעה בין רכב מסוג אאודי A6 לבין רכב מסוג פיאט דוקטו: 2. על פי הנטען בכתב התביעה שהגישה התובעת, נסעה בכביש פנימי חד סטרי בכפר חורפיש מדרום לצפון וכשהגיעה לסיבוב, הופיעה פתאום הפיאט שנסעה בכיוון ההפוך בניגוד לחוק ופגעה באאודי. התובעת תבעה מבעל הפיאט ומחברת הביטוח שביטחה את הפיאט בזמנים הרלוונטיים פיצוי בגין נזק ישיר על פי חוות דעת שהגישה, שכ"ט שמאי והוצאות. 3. על פי הנטען בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים וכן בתביעה שהגיש הנתבע 1 (תיק 7003-08-13), התאונה ארעה בעת שמולהם הגיע לצומת, עצר את הפיאט עצירה מלאה לפני קו העצירה, כשלפתע הגיחה במהירות האאודי אשר פנתה ימינה בצומת, ופגעה בפיאט בצידו השמאלי. יצוין, כי בכתב ההגנה נטען עוד להעדר עילה מטעם התובעת באשר נטען כי לא הציגה ראיה שהיא בעלת האאודי. בתביעה שהוגשה נגד התובעת נתבע גם מי שנטען כי הינו בעל האאודי- מר עאמר נעים. בתביעה שהוגשה על ידי נתבע 1, נתבע הפרש נזקים בגינם לא פוצה על ידי חברת הביטוח שביטחה את הפיאט. 4. מטעם התובעת והנתבעים בתביעה המאוחדת, העידה התובעת וכן עובד המועצה המקומית חורפיש (להלן: "וג'יה"). מטעם הנתבעים והתובע בתביעה המאוחדת, העיד מולהם. בהתאם לתקנה 214 טז (ב) ומאחר שמדובר בתביעות שהתבררו בסדר דין מהיר, יהיה פסק הדין שלהלן מנומק בתמציתיות. דיון 5. לאחר שעיינתי במסמכים שבפני והתרשמתי מעדויות הצדדים ומהראיות שהציגו, שוכנעתי כי דין שתי התביעות להידחות שכן אף צד לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח את אחריות הצד האחר לתאונה. בהתאם להלכה הפסוקה ולכלל של "המוציא מחברו עליו הראיה", על תובע החובה להוכיח תביעתו. בהתאם לנטל זה על תובע להוכיח ראש וראשונה את העובדות המשמשות בסיס לתביעתו ואת אחריות הנתבע הנובעת מאותן עובדות. וראה בהקשר זה רע"א 3646/98 כ.י.ע ובנין נ. מנהל מע"מ פ"ד נז 4 981: "נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו". 6. במקרה דנן, המדובר בגרסאות סותרות, הן ביחס לשאלה האם המדובר בכביש חד סטרי והן ביחס לשאלה בדבר מצב הפיאט בעת התאונה (עצירה או נסיעה). בעוד שהתובעת טענה כי המדובר בכביש חד סטרי בו נסעה הפיאט בעת התאונה בניגוד לכיוון התנועה, טען מולהם כי המדובר בכביש דו סטרי וכי בעת התאונה הייתה הפיאט בעצירה. התובעת לא עמדה בנטל הראיה המוטל עליה להוכיח כי מדובר בכביש חד סטרי שכיוון הנסיעה בו מדרום לצפון. בניגוד לטענת ב"כ התובעת בסיכומיו ובהתאם לכלל של המוציא מחברו עליו הראיה, הנטל להוכיח את הטענה היה מוטל כאמור על התובעת. צילום של תמרור המוצב במקום, או כל סימון אחר על גבי כביש או בצדדיו, בראשיתו או בסיומו, יכול היה בנקל להוכיח טענתה זו. העובדה שלמרות האמור, בחרה התובעת שלא להמציא צילום של תמרור, אשר לטענתה ולטענת העד שהעיד מטעמה מוצב במקום, עומדת כנגד גרסתה של התובעת כאילו מדובר בכביש חד סטרי. החזקה הראייתית בדבר הימנעות צד מהבאת ראיה רלוונטית, קובעת, כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היא הייתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו כדי לאשש את גרסת הצד שכנגד. "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מ"ד (4) 595. 7. זאת ועוד, עיון בתמונות הצומת מעלה כי קיים קו עצירה ארוך ורצוף לאורך כל הכביש והמעיד כי דווקא יש אפשרות שרכבים יגיעו מכיוון צפון לדרום, שאלמלא כן, מדוע קיים סימון קו עצירה. טענת ב"כ התובעת בתשובתו לסיכומי הנתבעים, כי ייתכן שהקו סומן לפני שינוי והפיכת הכביש לחד סטרי בכיוון ההפוך, נטענה בעלמא ללא כל ראיה. אמנם, עובד המועצה- וג'יה, טען בעדותו כי קיים שילוט בצד ימין המסמן את הכביש כחד סטרי. אולם, וג'יה לא ידע להסביר את קיומו של קו העצירה המסומן וההפוך לכיוון עליו הצביע ככיוון חד סטרי (עמ' 9 שורות 20-21). וג'יה אף הודה כי בתמונת הצומת שהוגשה, לא נראה תמרור. וג'יה לא ידע להעיד האם גם למי שבא מהכיוון הנגדי יש תמרור המצביע על כך שמדובר בכביש חד סטרי. כאמור, התובעת עליה נטל ההוכחה להוכיח תביעתה, לא טרחה להציג כל ראיה פוזיטיבית על כי מדובר בכביש שסומן ככביש חד סטרי. גם אם בפועל נהגו המשתמשים בכביש לנסוע בכביש מכיוון דרום לצפון (ראה תשובת מולהם על כי אנשים אמרו לו שזה כביש חד סטרי עמ' 15 שורה 20), הרי בהעדר ראיה בדבר תמרור המסמן את הכביש ככזה ולנוכח קו העצירה הנראה בבירור בתמונה, לא שוכנעתי ברמה של 51%, הנדרשת במשפט האזרחי, כי המדובר בכביש חד סטרי וכאילו מולהם נסע בניגוד לכיוון התנועה. גם טענת התובעת כי מולהם נסע במהירות, סותרת את טענתה כי המדובר בכביש חד סטרי שהרי ככל שנסע נגד כיוון תנועה, ברי כי לא יכול היה לנסוע בכביש הצר הנראה בתמונה, במהירות. העובדה שמולהם הודה כי לא ראה תמרור בצד ימין, אינה מלמדת על רשלנותו כל עוד לא הוכח כי אכן היה תמרור שכזה באותו מקום. כאמור, עדות וג'יה בעניין לא נמצאה מהימנה וזאת משלא נתמכה בצילום התמרור הנטען ובהיותה סותרת את המצב הנראה בתמונה שהוצגה בפני ביחס לקו העצירה. 8. מאידך, גם מולהם לא הוכיח גרסתו באשר לנסיבות התאונה. בעוד שבכתב ההגנה נטען כי הפיאט הייתה בעצירה מוחלטת בצומת, הרי מהתמונות שהוגשו ואשר נטען כי צולמו על ידי מולהם בזמן התאונה, נראית הפיאט מס' מטרים לפני הצומת. לא מצאתי ליתן אימון בטענת מולהם כי היה בעצירה מוחלטת בעת התאונה. ראשית המדובר בכביש צר שלטענתו דו סטרי. טענתו כי דיבר בטלפון כ- 2 דקות אינה סבירה נוכח העובדה כי במצב כזה חסם את כיוון התנועה למשך 2 דקות. לא סביר כי המכוניות החולפות אפשרו למולהם לעצור ולבצע חסימה של הכביש למשך 2 דקות. בנוסף, מולהם העיד כי התאונה אירעה רק לאחר 5-7 שניות ממועד כניסת האאודי לצומת (עמ' 12 שורות 24-24). לפיכך, הגיוני שהתאונה אירעה אפילו עוד לפני המקום בו נראית הפיאט בתמונה ובעת שהפיאט עוד הייתה בנסיעה. וראה גם עדות התובעת בעניין, על פיה התאונה אירעה אחרי כמה מטרים מהמקום שפנתה (עמ' 6 שורה 8). גם העובדה שהגרסה שמסר מולהם בחקירתו, הן לגבי פניית הפרסה שביצע והן על כי דיבר בפלאפון ושהה בעצירה במשך 2 דקות לפני התאונה, הינה גרסה שלא בא זכרה בהודעה שמסר לחברת הביטוח, או בכתבי הטענות, יש בה כדי להטיל ספק במהימנות גרסה זו. בנוסף יצוין כי הן מהתמונה שהוצגה והן מעדות הנתבע עולה, כי המדובר בצומת רחבה ולפיכך, אילו היה הפיאט אכן נמצא בעצירה בצומת, אין כל הגיון בטענת מולהם כאילו התובעת לא ראתה את הפיאט בעת שביצעה את הפניה. למעלה מן הצורך אציין, כי אף אם הייתי מקבלת את גרסת מולהם כאילו עצר עצירה מוחלטת, הרי שמדובר במקום עצירה שאינו מיועד לעצירה ובוודאי שעצירתו באותו מקום, תרמה להתנגשות. אך כאמור, לא מצאתי לקבל כמהימנה את עדותו בעניין זה. 9. גם תמונות הנזק של 2 הרכבים תומכות במסקנה, כי 2 הרכבים התחככו למעשה זה בזה וסימני הפגיעה מתאימים לפגיעה שארעה במהלך נסיעתם בכיוונים מנוגדים, במקביל בכביש. יצוין, כי מחוות הדעת שהגישה התובעת עולה כי בנוסף לפגיעה בכנף שמאל, נפגעה האאודי גם בחזית (פנס ראשי ימני, תומך מגן קדמי וכיוב'). לכן אין לקבל טענתה של התובעת כי הפיאט היא שהתנגשה באאודי. מאידך, אילו לא היה מדובר בהתחככות של הרכבים כאמור, הייתה הפגיעה באאודי צריכה להיות רק בקדמת האאודי ולא הייתה נגרמת פגיעה גם לכנף השמאלית. לאור כל האמור, שוכנעתי כי התאונה ארעה בעת ששני הרכבים התחככו ופגעו זה בזה במהלך נסיעתם בכביש הצר ובהעדר ראיות נוספות התומכות בגרסת כל אחד מהצדדים, לא ניתן לקבוע על מי רובצת האחריות לתאונה. 10. לאור כל האמור לעיל ומאחר שאף צד לא הצליח לשכנע את בית המשפט כי גרסתו עדיפה, ומנזקי הצדדים הנראים באאודי ובפיאט, לא ניתן להגיע למסקנה בדבר האחריות להתרחשות התאונה, דין שתי התביעות להידחות. לאור התוצאה כאמור, אין צו להוצאות. רכבתאונת דרכים