האם הבנק הנושה רשאי לעקל כספי ערובה של צד ג' שהופקדו לעיכוב ביצוע פסק דין ?

לטענתו, אין הבנק הנושה, רשאי לעקל כספי ערובה של צד ג' שהופקדו לערובה לעיכוב ביצוע פס"ד /או צו מניעה זמני. תמצית טענות משיב 1/הבנק 3. המשיבים, שהם בעלי הדין האמיתיים העומדים מאחורי תובענה זו והם אלה שאף יזמו הליך זה. הבנק נסמך בטענתו זו, על מה שלטענתו הינו, ניסוח והקלדה זהים של תצהיר המשיב והמבקש כמפורט בס' 3 לסיכומי הבנק. יתרה מכך, המשיבים מיוצגים מזה 12 שנים ועד היום ע"י עו"ד חגאג, בהליכים רבים שהם מנהלים נגד הבנק, בניסיון להתחמק מתשלום חובם לבנק וממימוש השעבוד הרשום על הדירה, שניתן להבטחת החוב. עו"ד חגאג הוא המייצג בבקשה דנן את המבקש. טוען הבנק, כי תובענה זו נולדה, לאחר שהבנק עיקל את כספי הפיקדון לזכות תיק ההוצל"פ שהינו מנהל נגד המשיבים לגביית חובם הכספי אליו, והקשור קשר ישיר להליך המשפטי בו הופקדו כספי הפיקדון. המשיבים צורפו לתובענה דנן, מבלי לגלות כי יוצגו ועדין מיוצגים, ע"י עו"ד חגאג כאמור. בכך, טוען הבנק, המבקש והמשיבים באו לבית המשפט בידיים לא נקיות, מה שמונע מהם לקבל סעד הצהרתי, שהינו סעד מן הצדק. 4. לטענת הבנק, כספי הפיקדון שייכים למשיבים. לכן, משפקע צו עיכוב הביצוע בעטיו הופקדו הכספים, היו אלה אמורים להיות מושבים למשיבים, אלא שבשל חובם כלפי הבנק בתיק ההוצל"פ, הבנק עיקל כדין את כספי הפיקדון השייכים להם, עוד בטרם הושבו. לכן, כך הבנק, יש להעביר את כספי הפיקדון המעוקלים, לתיק ההוצל"פ. העיקול בוצע כדין, כיוון שעד למועד העיקול לא נטען על ידי המשיבים ו/או ע"י המבקש שכספי הפיקדון שייכים לאחר. לטענת הבנק, העובדה שהמבקש נהג להעביר כספים לעו"ד חגאג עבור המשיבים, אינה מהווה הוכחה, שאלה היו מיועדים לפיקדון. פסה"ד אשר זיכה את הבנק לממש את הדירה, ללא צורך להעניק למשיבים דירות מוגנת בבית או דיור חלוף, קבע, כי המשיבים פעלו במרמה כלפי הבנק, ע"י עריכת הסכם מכר למראית עין, לצורך הוצאת כספי ההלוואה מהבנק בכזב, ומשיב 3 אף הורשע בשל מעשיו אלה ונענש. 5. חרף פסה"ד מחזיקים המשיבים בדירה ומסרבים לפנותה, אינם משלמים את חובם לבנק בגין ההלוואה שנלקחה על ידם במרמה. הליכי הוצל"פ, כולל תיק המימוש, ננקטו ע"י הבנק, עקב הקשיים הרבים שהערימו המשיבים בפני הבנק. המרצת הפתיחה דנן, הוגשה בעקבות העיקול שהטיל הבנק בתיק ההוצל"פ, ובאיחור של שנתיים ממועד ההפקדה, ונועדו למנוע, באמצעות המבקש, לגבות מהם את חובם כדין. דרך קבלת סכום הפיקדון ומקורו, אינו מעניינו של הבנק והכספים הינם של המשיבים ובבעלותם. יתרה מכך, הוראת ההפקדה ניתנה למשיבים, אשר חויבו בהפקדה והם ביצעו אותה בפועל. בעת מתן ההודעה על ההפקדה על ידי עו"ד חגאג, לא נטען כלל שמדובר בכספים שהופקדו על ידי המבקש, או כל צד ג' אחר, עבור המשיבים. מהמסמכים להם טוען המבקש, לא עולה כי מדובר בכספים שבבעלותו, ובוודאי שאין לייחס ידיעה כזו לבנק. גם אין לייחס לבנק ידיעה אודות מצבם הכלכלי של המשיבים, רק מעצם חקירת היכולת בתיק ההוצל"פ. 6. לטענת הבנק, הארכת המועד להפקדת הפיקדון לא נבעה ממצבם הכלכלי של המשיבים, ואין כל אינדיקציה למצבם בבקשה עצמה. נימוקם בבקשה היה בביטול מועד הפינוי על ידי רשם ההוצל"פ וההחלטה נומקה בהארכת מועד הפינוי. גם בבקשה להארכת מועד, לא מצוין שמו של המבקש או היותו גיסם של המשיבים, כל שנאמר הוא, שהמשיבים רוצים לגייס עזרה כספית מבני המשפחה המורחבת. מוסיף הבנק, כי עד לתגובת המשיבים לבקשת הבנק להעברת כספי הפקידון המעוקלים להוצל"פ, הם לא הציגו כל טענה לפי המבקש הינו הבעלים של כספי הפיקדון. טוען הבנק, כי אין לו כל יריבות עם המבקש, וככל שהמבקש הוטעה על ידי משיבם 2-3 אל לו לבוא בטענות אל הבנק. החלטת ההפקדה ניתנה ביוזמת ביהמ"ש המחוזי ולא לבקשת הבנק, המבקש לא העביר את כספי הפיקדון מתוך אינטרס או עניין אישי שלו בהליך הערעור ע"י המשיבים, אלא לטובתם בלבד ולשמירה על האינטרסים שלהם כדי שלא לפונו מדירתם. טוען הבנק, כי הנזק שנגרם לו מאי ביצוע פסה"ד גבוה מסכום הפיקדון. לטענתו, שווי הדירה לפי שמאות מיום 14.12.10 למימוש ללא דיור חלוף למימוש מהיר היה 1,615,000 ₪ והחוב הינו 1,900,000 ₪. טענות המשיבים 7. המשיב בתצהירו טען, כי בבקשה להארכת מועד להפקדת הפיקדון שהגישו המשיבים ביום 31.10.12 פורט מצבם הכלכלי העגום של המשיבים ו הצורך באורכה על מנת לאפשר להם לגייס את הסכום האמור מקרובי משפחתם. בית המשפט המחוזי, נעתר לבקשה והאריך המועד להפקדת הפיקדון עד ליום 22.11.10 . לטענתו, בהודעה שנמסרה מטעם המשיבים לבית המשפט המחוזי ביום 28.10.10 , בה נתבקשו להסביר את השיהוי בהגשת הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, פירטו את מצבם הכספי העגום, וגם את השעייתו של המשיב מעבודתו בעקבות תלונת הבנק שהוגשה כנגדו למשטרה. לטענתו, המשיבים הצליחו לשכנע את המבקש ואשתו להעביר לחשבון הבנק של עו"ד חגאג את הסכום הפיקדון הנדרש - 100,000. הם העבירו את לחשבון הפיקדונות של עו"ד אריה חגאג, והסכום , שנמשך מחשבון הפיקדונות של עו"ד חגאג הופקד בגזברות בית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 22.11.10 . גם בבקשה שהגישו המשיבים לבית המשפט העליון לפטור מהפקדת ערובה בערעור, ולחילופין, להפחתת סכום העירבון, ציינו מפורשות כי הסכום של 100,000 הועבר לנו על ידי אחותו של המשיב - רעייתו של המבקש, והבנק בתגובתו לבקשה ציין עובדה זו,וגם כב' רשם בית המשפט העליון בהחלטתו מיום 15.12.10. 8. מוסיף המשיב, כי ב"כ הבנק אף ערך בחודש נובמבר 2008 חקירת יכולת בהוצאה לפועל וגם מחקירת יכולת זו ידע כי אין למשיבים מקורות כספיים. לטענתו, גיסו - המבקש, הסכים להעמיד את סכום הפיקדון הנ"ל לטובת המשיבים, מתוך ידיעה כי סכום זה נועד אך ורק לצורך עיכוב ביצוע פסק הדין, לתקופת הערעור, ועד למתן פסק דין על ידי ערכאת הערעור, וכי סכום זה נועד אך ורק לפיצוי הבנק במידה ויוכח כי לבנק נגרם נזק לתקופת הערעור, במידה והערעור יידחה. לטענת המשיב, הבנק פועל למימוש הדירה בהליכי ההוצאה לפועל, לאור דחיית הערעור על ידי בית המשפט העליון, ושווי הבית, לאור העלייה החדה במחירי הנדל"ן בשנים האחרונות, די בו כדי לכסות את מלוא חובם הפסוק לבנק. דיון השאלה הצריכה הכרעה בתובענה זו, הינה, האם, כטענה המבקש, יש להכריז על כספי הפיקדון ככספי המבקש או, כטענת הבנק, יש לקובע, כי כספי הפיקדון היו אמורים להיות מושבים לה"ה נגר כאשר פקע צו עיכוב הביצוע, בעטיו הופקד הפיקדון. העדויות 9. המבקש בחקירתו העיד, שעורך הדין הודיע לו שעליו להגיע ארצה, כי "רוצים לקחת את הבית, זה מהבנק רוצים לקחת את הכסף שלי" (ע' 2 שורות 21-23 לפרוטוקול). הוא ידע שהמשיבים הגישו ערעור לבית המשפט העליון על פסה"ד, ואת התובענה דנן ביקש להגיש, רק לאחר שנודע לו שהבנק מבקש לקחת את כספו. כאשר נשאל היכן הקבלה לפי העביר לעו"ד חגאג את סכם הפיקדון, טען עו"ד חגאג שהקבלה במשרדו (ע' 3 שורה 24 לפרוטוקול), והמבקש טען שהקבלה אולי אצל אשתו. ביום 30.6.13 נעתרתי לבקשת המבקש להציג ראיה שנמצאה אצל בא כוחו, היא קבלה על שם המבקש דנן, מיום 2.11.10, לפיה, קיבל מהמבקש 30,000$ "עירבון עיכוב ביצוע פסק דין נגר - בנק משכן". 10. לשאלה האם בעבר הוא ואשתו העבירו למשיבים כספים השיב המבקש, (ע' 4 ש' 15-19) שהוא נתן להם כספים שהיה עליהם לשלם לעו"ד ולכל האנשים שמסביב, ויש לו את הניירות / ההסכמים ביניהם לגבי העברות אלה. מסמכים אלה לא הומצאו לתיק בית המשפט(ע' 4 ש' 20-21). ולעניין אי הבאת ראיה נקבע: "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595) על פי עדותו, במקרה נשוא תביעה זו אינו צריך מסמכים, כיוון שהיה ברור לו שיקבל את הכסף ומעולם לא נתן להם 30,000$ "במכה אחת", ובמקרה נשוא תביעה זו, אמר לו משיב 3 שאין לו מה לדאוג ויקבל את כל הכסף חזרה, כיוון שמדובר בעירבון. לדבריו, בעת העברת סכום הפיקדון, לא ידע שלמשיבים נושים נוספים, ואף לא ידע שמתנהל נגד המשיבים תיק הוצל"פ על ידי הבנק. 11. מטעם הבנק העיד מר נחום ארז, ראש צוות גביה בבנק, כי הבנק לא ידע שהכספים שייכים למבקש ו/או לאשתו לפני הבקשה למימוש העיקול. רק לאחר הגשת הבקשה טענו זאת המשיבים והבנק לא ידע שמדובר בכסף שבבעלות המבקש. במועד הפקדת הכספים היה ידוע שהם הופקדו על ידי המשיבים- וכך זה מופיע במסמכים. נחום ארז העיד, כי לא ידוע לו מתי שולמו 200,000 ₪ ע"י הלווה והסביר, כי בתצהירו מפורט סכום החוב בתיק ההוצל"פ. לדבריו, ידוע לו שלאחרונה הועברה הצעה למשיבים מהמבקש דנן, לרכוש את הנכס בתמורה לסך 1,700,000 ₪. 12. המשיב - שלום נגר, הדגיש בתצהירו שביום 31.10.12 הגיש בקשה להארכת מועד להפקדת הפיקדון, בה פרט את מצבם הכלכלי העגום של המשיבים ואת הצורך בארכה, כדי לאפשר למשיבים לגייס את הסכום מקרובי משפחה. אציין כבר עתה, כי בבקשה (נספח ב' לתצהיר שלום נגר) נטען בס' ה' ובתצהיר התומך בבקשה בס' ה', כי הבקשה להארכת מועד להפקדת סכום הפיקדון הינה "על מנת לאפשר למבקשים לגייס עזרה כספית מבני משפחותיהם", מבלי שהוזכר מצבם הכלכלי של המבקשים ומבלי שהוזכר המבקש דנן. עוד טען המשיב, כי בבקשה שהגישו המשיבים לביהמ"ש העליון לפטור אותם מאגרה, הם ציינו שסכום הפיקדון הועבר להם על ידי אחותו של משיב 3 - אשתו של המבקש. (נספח ו' לתצהיר משיב 3). בנספח ו' הנ"ל, שהינו מיום 15.12.10 מתארים המשיבים את מצבם הכלכלי הקשה, וכן מפרטים, כי סכום הפיקדון ניתן על ידי אשת המבקש דנן. לראשונה בבקשה זו מופיעה הטענה שאשת המבקש דנן נתנה למשיבים את סכום הפקידון. בחקירתו, אישר משיב 3, כי עו"ד חגאג מייצגו מול הבנק במשך כ- 13 שנים, אך הוא הבין שאין אפשרות שייצג אותו ואת המבקש דנן, במקביל בשני ההליכים. בנוסף, הוא לא הצטרף לבקשה דנן, כיוון שהנושא הכספי אינו קשור אליו. הוא אישר שהפקיד בבימ"ש 25,000 ₪ כערבון. הוא הסביר למבקש דנן שסכום הפיקדון נחוץ כדי שיוכל לערער על פסה"ד. כן אישר, כי לאחרונה, המבקש דנן הפקיד אצל עו"ד חגאג 170,000 ₪ לרכישת הדירה והציע לרכוש אותה תמורת 1,700,000 ₪. הכרעה 13. הפסיקה קבעה, כי הבנק כנושה, אינו רשאי לעקל כספי ערובה של צד ג' שהופקדו כערובה לעיכוב היצוע פס"ד ו/או מתן צו מניעה. בע"א (י-ם) 6382/99 יוסף בנית נגד בנק דיסקונט לישראל, נקבע, שהבנק נהג בחוסר תום לב, כיוון שידע שכספי הפיקדון הגיעו ממקור שלישי. השאלה האם גם במקרה דנן, ידע זאת הבנק. הבדל נוסף הינו, ששם החלטת ביהמ"ש בעניין הפיקדון, ניתנה על פי בקשה ספציפית של הבנק ובעניינינו, ניתנה ביוזמת ביהמ"ש והמבקש העביר את הכספים, ככל שהעבירם, כדי לשמור על האינטרסים של המשיבים בלבד. 14. מהראיות והעדויות אשר הובאו בפני עולה, כי בבקשה שהגישו המשיבים בשנת 2010 להארכת מועד להפקדת הערבון (נספח ב' לבקשה), טענו הם שהבקשה מוגשת על מנת לאפשר להם לגייס כספים מבני משפחותיהם. שמו של המבקש ו/או קרבתו המשפחתית למשיבים, לא צוינה כלל בבקשה זו. בבקשה שהוגשה על ידי המשיבים, ביום 31.10.12 - נספח ה' לתצהיר שלום נגר, להארכת מועד הפקדת הפיקדון ב- 21 יום, נטען על ידם, (ס' ה' לבקשה), כי הארכת המועד נחוצה לשם גיוס כספים ממשפחתם . שלא כטענת המבקש בס' 5 לסיכומיו, לא צוין דבר לגבי מצבם הכלכלי הקשה של המשיבים ולא צוין שמו של המבקש. הגם שעולה כי המשיבים העבירו כספים לחשבון הפיקדון של עו"ד חגאג, המבקש לא הוכיח את טענתו, לפיה הבנק ידע שכספי הפיקדון הינם של המבקש. לא הוכח שכספים אלה שייכים למבקש ומעדות המשיב עולה שמדובר בהלוואות שניתנו למשיבים. גם לא הוכח שהבנק ידע כי מצבם הכלכלי של המשיבים הינו "עגום" כלשון המבקש. כל שניתן לקבוע, שהמבקש טען שהינו מתכוון לגייס כספים מקרובי משפחה. אני מקבלת את טענת הבנק, כי טרם ביצוע העיקול, לא נטען בפניו על ידי המשיבים, שכספי הערבון אינם שייכים להם. המשיבים ו/או המבקש, לא טענו בעת הפקדת הכסף כי הינם שייכים למבקש. 15. מעדות המבקש (ע' 3 שורות 12-20 לפרוטוקול), עולה, כי התובענה דנן הוגשה כשנתיים לאחר מועד הפקדת הפיקדון, ורק לאחר שעו"ד חגאג הודיע לו, שהבנק מבקש לקחת את כספי הפיקדון שעוקלו וקודם לכן, לא ביקש את כספי הפיקדון. בסעיפים 5,8 לתצהירו, טען המבקש, כי : " 5. מר שלום נגר הסביר לי כי במידה וערעורם לבית המשפט העליון יידחה, הפקדון הכספי שלי יוחזר לי, והבנק יהא רשאי להמשיך בהליכי מימוש דירתם ברחוב הראל 9 חולון בהליכי ההוצאה לפועל ולהיפרע את מלוא חובם ממכירת דירתם. על כן, הבנק לא יהיה רשאי לגעת בפיקדון הנ"ל, אלא אם כן יוכיח הבנק כי נגרם לו נזק ממשי מעיכוב הביצוע של פסק הדין לטובתו, לתקופת הערעור". 8. על סמך ייעוץ משפטי שקיבלתי אטען כי סכום הפיקדון הנ"ל היה ונותר כספי שלי. ואני זכאי לקבל אותו חזרה לידי שלי ולבעלותי, לחשבון הבנק שלי, משם העברתי אותו, וכי המשיב איננו רשאי לעקל ולממש סכום זה במסגרת הליכי ההוצל"פ הננקטים על ידיו כנגד ה"ה נגר, אלא אם כן יחליט בית המשפט המחוזי, שהורה על עיכוב ביצוע פסק הדין ועל הפקדת הפיקדון האמור, כי נגרם לבנק המשיב נזק ממשי מעיכוב ביצוע פסק הדין לתקופת הערעור בבית המשפט העליון". דהינו, לגרסת המבקש, היה עליו לבקש את כספו מיד כאשר נדחה הערעור, אך הוא לא עשה כן. עובדה זו תומכת בגרסת הבנק, ולפיה, המבקש וה"ה נגר, לא התכוונו מלכתחילה שכספים אלה יושבו ישירות למבקש. 16. העיד המבקש: ש. מי הודיע לך שהבנק עיקל את הכספים שהופקדו בבית המשפט ת. קיבלתי מהעוה"ד שאמר לי שאני צריך לבוא, כי העו"ד שרוצה לקחת את הבית, זה מהבנק, רוצים לקחת את הכסף שלי ש. זאת הפעם הראשונה ששמעת שהערעור של מר נגר נדחה בעליון ת. כן. כמה פעמים אמרו לי שהם דוחים את המשפט, אני לא יודע אם זה בשביל הכסף. כל הכסף שחייבים לבנק זה מעל 170,000$ ש. אתה קיבלת הודעה שנגר הגישו ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין שקבע שהם רימו את הבנק? ת. אף אחד לא רימה את הבנק. ש. האם נכון שהם הגישו ערעור לעליון? ת. לא יודע, יכול להיות שכן. אמרו לי לבוא לכאן כי רוצים לקחת את הכסף שלי. ש. טענת בבקשתך שהפקדת את הכסף עבור תקופת הביניים עד להחלטה בערעור, על זה אני מדברת. בזמן שהודיעו לך שהבנק רוצה לקחת לך את הכספים הודיעו לך שהערעור נדחה, נכון? ת. אמרו לי שבסוף החודש הזה. אני לא מבין את השאלה שלך. ש. אתה יודע שה"ה נגר הגישו ערעור לבית המשפט העליון? ת. כן. ש. ואתה יודע שבית המשפט העליון דחה את הערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי שקבע שלא מגיע להם דיור חלוף ושהוא צריך לפנות את הבית? ת. לא יודע. ש. רק אחרי שקיבלת הודעה מב"כ שלך שהבנק רוצה לקחת לך את הכסף ביקשת להגיש את המשפט הזה? ת. כן. ש. ועו"ד חגאג ונגר אמרו לך להגיש.? ת. לא אמרו לי, זה כסף שלי. אמרו לי שזה כסף שלי ושרוצים לקחת את זה. (ע' 2-3 לפרוטוקול). דהיינו, המבקש הגיש תובענה זו, רק לאחר שעו"ד חגאג הודיע לו שהבנק מבקש לממש את העיקול שהטיל על הפיקדון. 17. לעניין הקבלה שהונפקה על ידי עו"ד חגאג לקבלת סך 30,000$ שהועברו מהמבקש לעו"ד חגאג. עו"ד חגאג הפקיד את סכום הפיקדון בצרוף הודעה לבימ"ש הודיע, כי המשיבים הם שהפקידו את הפיקדון בהמחאה בנקאית על סך 100,000 ₪. (נספח ו' לתצהיר הבנק). לא נאמר, ולו ברמז, שמדובר בכספי המבקש. העובדה שהמבקש העביר לחשבון עו"ד חגאג 30,000$ אינה מצביעה על כך שסכום זה נותר בבעלות המבקש. בטופס הפקדת הכספים בסך 30,000$ מיום 1.11.10 (נספח ה' הדף השני המצורף לה.פ.) הסכום הופקד לחשבון עו"ש של עו"ד חגאג, מס' 911-01-317 187 בסניף 85 בבנק דיסקונט ולא בחשבון פקדונות. לעומת זאת, מתצלום פנקס השיקים שהמציא המבקש עולה ששיק מס' 8506765 מחשבון 317187 הינו חשבון פיקדונות. המבקש לא הסביר את הסתירה בין שני מסמכים אלה. 18. בבקשה שהגישו המשיבים לביהמ"ש העליון, לפטור אותם מהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב, טענו כי קיבלו הלוואה וסיוע מאחותו של משיב 3, שהיא אשת המבקש , כולל 100,000 ₪ שהופקדו בביהמ"ש המחוזי , (ס' 8, לתצהיר המשיב בביהמ"ש העליון - נספח ו' לתצהירו). בס, 8 לתצהירו הנ"ל הצהיר המשיב 3: "לא זו אף זו. כפי שצויין לעיל, אנו נזקקנו לקבלת הלוואות וסיוע מבני משפחתנו, דא עקה, שגם לבני המשפחה יש יכולות מוגבלות שמוצו כבר עד תום. הורי נפטרו זה מכבר. אחותי מזל רגס - עיוורת נכה 100% ומקבלת קיצבת נכות מהמ.ל.ל..אחות נוספת המגורדת דרך קבע בארה"ב בשם דינה שבת, שהלוותה לי בעבר עשרת אלפים דולר, שעדיין לא הושבו לה, וכן העמידה לנו סיוע חירום על סך 100,000 ש"ח כאמור לצורך עצירת הפינוי שלנו מדירתנו לפני מספר ימים. כיום עם המשבר הכלכלי הכבד בארה"ב, ירדה גם האחות מנכסיה. אח נוסף בשם צבי נגר, נפטר לפני כ- 12 שנים". (ההדגשה אינה במקור א.פ.) בחקירתו (ע' 16 שורה 9 לפרוטוקול) העיד, כי ייתכן שאחותו הלוותה לו כספים בגין הוצאות משפט ויש מצב שחלק מהתשלומים קיבל מאחותו. המבקש אף העיד, כי נתן למשיבים 2-3 מס' פעמים כספים בקשר עם המשפט, כאשר הם היו חייבים לשלם לעוה"ד ולאנשים נוספים (ע' 4 שורות 15-19 לפרוטוקול). בבקשת המשיב ללשכת ההוצל"פ, בצרוף שאלון בשנת 2012 הצהיר, כי לווה מאחותו ומהמבקש 100,000 ₪. (נ/10). דהיינו לווה כספים ואחותו הינה בחינת נושה. 19. מחקירת המבקש ומשיב 3 עולה שהמשיב אמר למבקש, הוא שמדובר בכסף ששייך לו, עירבון שיחזור אליו בכל מקרה ובשלמותו, (ע' 2 שורות 22-23, ע' 3 שורה 5, 19, 31-29, ע'4 שורה 4, 8,10 , ע' 6 שורות 10 - 17). והרי לא כך הדבר, שכן אילו היה הערעור נדחה והיה מוכח נזק לבנק, הכסף לא היה מושב למשיבים. משיב 3 העיד כי הבין, ואמר למבקש, שהכסף נועד למתן אפשרות של הליך ערעור, ולא מדובר על איזה תנאי לגבי קבלה חזרה של הכסף, אלא אפשרות שהכסף יחזור. (עדות משיב 3 ועדות המבקש בע' 4 ובע' 6 שורות 15-17 לפרוטוקול עדות משיב 3 בע' 17 - 18לפרוטוקול)). המבקש אף העיד, כי משיב 3 כלל לא אמר לו שהבנק נוקט נגדו בהליכי הוצל"פ לגביית הכסף, בנוסף להליכי מימוש הבית והעיד, כי אילו היה יודע זאת, לא היה נותן את הכסף. כן העיד, כי כלל לא ידע שיש למשיבים נושים נוספים. (ע' 6 שורות 1-3, ע' 5 שורות 21-24 לפרוטוקול). מעדויות משיב 3 והמבקש, עולה, כי לא ניתן למבקש הסבר מדויק ולא ניתן לו הסבר למהות הערבות. המבקש הרי סבר, כך על פי עדותו, שבכל מקרה יושב לו הכסף, (ע' 4 שורות 24-29 לפרוטוקול) בעוד שלא זו הייתה החלטת ביהמ"ש המחוזי. כל אלה מצביעים על כך, שהמבקש, ביחד עם אשתו שהיא אחותו של משיב 3, הלוו, מדי פעם, כספים למשיבים. בכך, הפכו המבקש ואשתו לנושים של המשיבים ולא לבעלי כספי הפיקדון . 20. שוכנעתי מהראיות שהובאו בפני, כי המשיבים הפקידו כספים בקופת ביהמ"ש לטובת הבנק, גם אז טענו למצב כלכלי לא טוב בעטיו ביקשו פטור מערובה, אך בסופו של יום הפקידו את הסכומים שנדרשו. (נ/2, נ/3, נ/4, נ/7) לכן לא הוכיחו המשיבים, שהבנק ידע שהכספים שהופקדו, נשוא תובענה זו, אינם שייכים למשיבים ו/או שהם שייכים למבקש. גם סכום הפיקדון -נ/7 הופקד באמצעות ערבות בנקאית מבנק דיסקונט סניף רבין, שרק לעו"ד חגאג (ולא למשיבים) יש בו חשבון. סכום הערובה בסך 20,000 ₪ שהופקדו על ידי המשיבים- נ/6 , הופקד באמצעות עו"ד חגאג בהמחאה משוכה מהסניף בו מתנהל חשבונו של עו"ד חגאג. כך גם הפקידו משיבים 2-3- ערובות נוספות, באמצעות עו"ד חגאג בהמחאות אישיות מבנק דיסקונט סניף רבין, שבו יש לעו"ד חגאג חשבון ולא למשיבים. 21. כל ההפקדות על שם המשיבים 2-3, באמצעות עו"ד חגאג, בוצעו באותו אופן בו הופקד הסכום נשוא תביעה זו. מכאן, שהעובדה שסכום זה הופקד אף הוא מחשבון עו"ד חגאג, אינה מצביעה על כך שהכספים אינם שייכים למשיבים ובוודאי שאינה מוכיחה שאלה נותרו בבעלות למבקש. משיב 3 הצהיר (נ/10 ) בשנת 2012 ושנה לאחר הפקדת הפיקדון נשוא תביעה זו, כי הינו חייב למבקש ואשתו 100,000 ₪ שקיבל כהלוואה מאחותו (אשת המבקש). משכך, המבקש ואשתו הינם נושים לגבי ההלוואות שנתנו משיבים 2-3 ומעמדם אינו עדיף על מעמד הבנק כנושה. כל אלה הינם ראיה לכך שהמשיבים 2-3 קיבלו הלוואות מהמבקש ואשתו ולא מדובר בכספים שנותרו בבעלות המבקש. סוף דבר לאור קביעת פסק הדין, כי כל שהוכח הינו שהמבקש ו/או אשתו, נהגו להלוות כספים למשיבים, ולא הוכחה בעלות המבקש בכספי הפיקדון, אני דוחה את התביעה. המבקש ישלם למשיב 1 הוצאות, ובנוסף שכר טרחה בסך 10,000 ₪. המבקש ישלם למשיבים 2-3 , ביחד ולחוד, הוצאותיהם, ובנוסף, שכר טרחה בסך 10,000 ₪. אני מוצאת לנכון לציין, כי אין לדון במסגרת תובענה זו, בשאלה, האם נגרם לבנק נזק, וכטענת הבנק מעבר לסכום הפיקדון, בגין עיכוב ביצוע הפינוי לתקופת הערעור (שנדחה). זאת כיוון שנושא המרצת פתיחה זו הינו ליתן פסק דין הצהרתי ועל פיו סכום הפיקדון בסך של 100,000 ₪ שהפקיד עו"ד אריה חגאג בשמם של המשיבים ביום 22.11.10, לצורך עיכוב ביצוע פסק הדין מיום הינו כספו של המבקש ובבעלותו המלאה. משכך שאלת הנזק שנגרם לבנק אינה נושא תובענה זו ואף לא התנהל הליך הוכחות בשאלה זו. ביצוע פסק דיןעיכוב ביצועערובהעיקול צד ג'בנקשאלות משפטיותנושהעיקול