מבוא: 1.התביעה שלפני הינה לתשלום נזקי רכבו של התובע בגין ת.ד. שארעה ביום 24.9.12, בשעה 06.30 בבוקר, בכיכר שבין רח' אלי כהן לרח' אורט באשקלון, אשר במהלכה, פגע רכב, הנהוג ע"י הנתבע 1, ברכבו של התובע. 2.גרסאות הצדדים בנוגע לאופן התרחשות התאונה חלוקות, ולמחלוקת ביניהם באשר לנסיבות התאונה ישנה חשיבות, בשאלה מי נושא בנזק שנגרם לרכב התובע. בעוד שלפי גרסת התובע, רכבו היה בתוך הכיכר, ולפתע התנגש בו רכב הנתבע, מבלי שהבחין בו כלל קודם, הרי שלטענת הנתבע, הוא היה בכיכר בעת שנכנס רכב התובע ולמעשה התובע לא נתן לו זכות קדימה בכיכר, כקבוע בתקנות. לטענתו, על מנת להימנע מתאונה קשה יותר, סטה עם רכבו שמאלה לכיוון מרכז הכיכר ועלה על שפת הכיכר. נסיבות התאונה: 3. במחלוקת לגבי נסיבות התאונה, העידו שני הנהגים המעורבים בתאונה. על פי טענת התובע: "הייתי בשמאלי נסעתי ב-24.9.12 בשעה 06.30 בבוקר, ירדתי מרח' אורט לכיוון הכיכר, בכביש יש נתיב 1 ימני פונה לאלי כהן, השמאלי נכנס למעגל התנועה. 2 נתיבים, הייתי בשמאלי, נכנסתי למעגל התנועה, פני היו מועדות לנסוע לצאת ביציאה ה-2. כל הנתיב השמאלי תמיד יש גלים של מכוניות שלהם יש ירוק, הדרך היתה פנויה, ונכנסתי לכיכר עברתי כ-8 מ', כשפניתי ימינה זוית הראיה שלי כשאני לא רואה, ופתאום אני שומע בום. ... השתלבתי 10 מ', האטתי לקראת הפניה, כי מאלי כהן הגיע רכב, הוא הגיע 180 וסטה שמאלה. ..לשאלה מה המרחק בין רכבי לשפת הכיכר - כ-30 סמ'. ..כשנכנסתי לכיכר הכביש היה ריק ... " (הדגשה שלי, א.ל.). 4. התובע הציג בפני שרטוט של הכיכר, שסומן על ידי כ- ת/2, וחתם בפני על ת/2 באשר למיקום התאונה בכיכר עצמה. משרטוט זה עולה כי לטענת התובע התאונה התרחשה בכיכר בין היציאות לרח' אורט ולרח' אלי כהן, כשהוא למעשה רק נכנס לכיכר ובשלב, ההשתלבות בכיכר. לטענתו, כשהוא יצא מרחוב אורט לכיוון הכיכר על מנת להשתלב בה ולצאת ביציאה השנייה, הוא לא הבחין בכל רכב משמאלו, והתנגשות רכב הנתבע ברכבו, היתה פתאומית וכלשונו "מהשמיים". 5. לטענת הנתבע, אכן התרחשה התאונה בסביבות 6:30 בבוקר, כשהוא נוהג ברכב מסוג סופה, אולם לטענתו, הוא היה כבר בתוך הכיכר, כאשר רכב התובע יצא מרחוב אורט על מנת להשתלב בכיכר: "הגעתי לכיכר, מרחוב אלי כהן, הייתי צריך לצאת ביציאה 4, לחזור לאלי כהן בכיוון נגדי. כמה מ' אולי 3, לפני יציאה 3, אני רואה רכב נכנס לכיכר, בלמתי ושברתי ההגה למרכז הכיכר לברוח, כי לא הבחין בי. ...הוא עדיין לא נכנס לכיכר, ... ממנו ממשיכים בכיכר וגם משתלבים ימינה. הוא עדיין לא נכנס לכיכר, אני רואה שאינו מבחין בי, התחלתי לבלום, עליתי בכוונה על המדרכה וניסיתי לברוח, הוא גולש פנימה, ואני בולם ובורח שמאלה לכיוון מרכז הכיכר. גירדתי לו דלת אחורית וקדמית. מדגים...הפגיעה בפינה קדמית שלי, כשההגה שבור עד הסוף. עליתי על המדרכה השמאלית. הזכות שלי, הייתי בכיכר לפניו....הוא אמר, לא ראיתי אותך, הייתי עם משקפי שמש, הגעת מהשמיים...הגעתי ממערב מאלי כהן, ולצאת מערבה שוב, מבחינתו אני הייתי במזרח ב-6.30 הוא היה מסונוור מהשמש ולכן לא ראה". 6. בעדותו בפני טען הנתבע כי הבחין ברכב התובע כ-3 מ' לפני היציאה של רח' אורט לכיוון הכיכר: הנתבע חתם בפני על ת/2, וסימן על גביו את המקום בו היה בעת שהבחין ברכב הנתבע. לטענתו הוא היה בתוך הכיכר, כשהוא מגיע מרחוב אלי כהן כשבכוונתו לבצע פרסה בכיכר ולחזור לרחוב אלי כהן. לטענתו, הוא היה סמוך לשפת הכיכר, מס' מטרים לפני היציאה של רחוב אורט לכיוון הכיכר, כשהבחין כי התובע נכנס לתוך הכיכר ומנסה להשתלב בה, מבלי לתת לו זכות קדימה. הנתבע הודה בפני כי הוא הבחין בתובע הנכנס עם רכבו לכיכר, מבלי שהבחין בו כלל. נוכח זאת, בלם והסיט ההגה שמאלה, לכיוון מרכז הכיכר. 7. עיון בתמונות הנזקים שנגרמו לרכב התובע, מלמד כי רכב התובע נפגע בדלת השמאלית הקדמית פגיעת מעיכה, וכן ספג שפשוף לאורך הדלת השמאלית האחורית (ראה ת/1). דיון והכרעה 8. לאחר שעיינתי בתמונות הרכבים, שמעתי את עדויות הנהגים, ובהסתמך על שחזור התאונה שנעשה בפני באמצעות דגמי מכוניות, הגעתי למסקנה כי אני מעדיפה את גרסת הנתבע, על פני גרסת התובע, הכול כפי שיפורט להן. 9. אין מחלוקת בין הצדדים, כי רכב הנתבע הגיע מרחוב אלי כהן ולמעשה כבר היה בתוך הכיכר עוד לפני שרכב התובע ניסה להשתלב בכיכר, מרחוב אורט. שני הנהגים הודו בפני כי רכב התובע הגיע מרח' אורט, וכי התאונה התרחשה בעת שרכב התובע נכנס לכיכר. 10. לטענת התובע, בעת התאונה הוא כבר השתלב בכיכר בנסיעה של 10 מטרים. טענה זו, לא מתיישבת עם התמונות שהוצגו לי לגבי הכיכר ולגבי המרחקים בין היציאה של רחוב אורט ושל רחוב אלי כהן. לעניין זה יש להוסיף את טענת התובע לפיה האט את נסיעתו לאחר שנכנס כבר לכיכר ולפני היציאה של רחוב אלי כהן, היות והגיע משם רכב אחר. ככל שאכן גרסה זו נכונה, טענתו כי כבר השתלב בכיכר כעשר מטר, אינה מתיישבת עם תמונות הכיכר כפי שהוצגו לי ראה ת/1). 11. לטענת התובע, הוא לא הבחין ברכב הנתבע בעת שהיה ברחוב אורט ולפני כניסתו לכיכר, וכמו כן, אף בעת שנכנס לכיכר, רכב הנתבע לא היה משמאלו והוא לא הבחין בו. 12. לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, אני קובעת כי גרסותיהם תואמות, למעט טענת התובע כי בטרם נכנס לכיכר הביט לשמאלו ורכב הנתבע לא היה בכיכר כלל, והכיכר היתה פנויה. בעניין זה, אני דוחה את גרסת התובע. 13. מצאתי כי גרסת הנתבע, לפיה התובע נכנס לכיכר מבלי להבחין ברכבו שהיה בתוך הכיכר ובמרחק קצר ביותר לפני היציאה לכיכר של רחוב אורט, הינה סבירה יותר, הגיונית ואף תואמת את תמונות הכיכר, גודלה והמרחקים בין היציאות, והשרטוט שהוצג בפני. לא מן הנמנע, כי אכן התובע היה מסנוור מהשמש או כי לא הסתכל כלל. 14. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את טענת התובע כי בעת שניכנס לכיכר רכב הנתבע כלל לא היה בה וכי הסתכל לשמאלו ולא ניתן היה להבחין ברכב הנתבע. כמו כן אני קובעת, כי רכב הנתבע כבר היה בתוך הכיכר בעת שהתובע ניסה להשתלב בה. 15. כידוע, החוק קובע כי זכות קדימה לרכב הנע בתוך הכיכר, ועל רכב המעוניין להשתלב בכיכר מוטלת החובה להתאים עצמו לתנאי הכיכר ולוודא כי אין כל רכב הנוסע בכיכר ואשר עלול להפריע להשתלבותו. 16. התובע חזר והדגיש בעדותו כי רכב הנתבע פגע בו "משמיים". ביטוי זה, אף נאמר ע"י הנתבע בעדותו, כביטוי בו השתמש התובע מייד לאחר התאונה. בגרסתו זו, אשר בעניין זה היתה כנה בעיני, הודה התובע כי לא הבחין ברכב הנתבע עת עצר את רכבו לפני יציאתו מרחוב אורט לכיוון הכיכר. אמירתו זו של התובע כי הנתבע הגיע "מהשמיים" מלמדת כי התובע לא הבחין ברכב הנתבע, כשברור על פי עדויות הצדדים כי רכב הנתבע הגיע מכיוון רחוב אלי כהן ולמעשה עבר שתי יציאות בכיכר, לפני הגיעו ליציאה של רחוב אורט, אשר בסמוך אליה התרחשה התאונה. 17. נוכח זאת, מוטלת היתה על התובע החובה בטרם כניסתו לכיכר, לוודא כי אין כל רכב המגיע משמאלו. טענתו לפיה אמר לנתבע "מהיכן נפלת לי" (עמוד 2, שורה 15 לפרוטוקול) אכן מחזקת את גרסת הנתבע לפיה התובע, עת נכנס לכיכר, לא הבחין ברכב הנתבע, שכבר היה בתוך הכיכר ואשר לו היתה נתונה זכות הקדימה. 18. לפיכך אני קובעת כי גרסת הנתבע מסתברת יותר בעיני ותואמת את השרטוט ( ראה ת/2 ) עליו חתם התובע, באשר למיקום התאונה, וקובעת, כאמור, כי התובע הוא שניסה להשתלב בכיכר עת נכנס אליה מרחוב אורט, בעת שהנתבע, כבר היה בכיכר, כמה מטרים לפני יציאה זו. 19. לצד האמור לעיל, הנתבע העיד בפני כי הוא, מצדו, הבחין ברכב התובע כ-3 מ' לפני היציאה השלישית (רח' אורט ראה שרטוט ת/2). משכך, היה על הנתבע לנהוג במשנה זהירות ולנסוע במהירות איטית יותר, וזאת בפרט לנוכח נהיגתו ברכב כבד, מסוג סופה. 20. היות וגרסת הנתבע היא כי הבחין ברכב התובע מס' מטרים לפני התרחשות התאונה, הרי שטענתו כי נהג במהירות איטית של 10-20 קמ"ש אינה מסתברת בעיניי, וככל הנראה, נהג הוא במהירות גבוהה יותר, ממה שטען בעדותו בפני. ככל שאכן נהג הנתבע ברכב במהירות של 10-20 קמ"ש, הרי שיכול היה למנוע את התאונה ו/או למצער להפחית את הנזק, ולא היה בידיו כל צורך "לשבור" את ההגה שמאלה בחוזקה ולעלות על הכיכר עצמה. מהירות זו, גרמה אף היא לתאונה, אשר אני מעריכה אותה בשיעור של 30%. סוף דבר: 21. לסיכום, מצאתי כי אני מעדיפה את גרסת הנתבע על פני גרסת התובע, בכל הנוגע לנוכחותו של הנתבע בכיכר בעת השתלבות התובע בה, וכי אני דוחה את טענת התובע כי בעת שנכנס לכיכר הוא הסתכל שמאלה והכיכר היתה פנויה מרכבים. כמו כן, אני קובעת כי הנתבע תרם 30% לקרות התאונה, בגין מהירות נסיעתו בתוך הכיכר. 22. נוכח כל האמור לעיל, לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, התרשמתי ממהימנותם, עיינתי בתמונות שהובאו לעיוני, הכוללות את תצלומי הכיכר והשרטוט, אני קובעת כי התובע אחראי על קרות התאונה בשיעור של 70% ואילו לנתבע ישנה אחריות בשיעור של 30%. 23. לפיכך, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 3090 ₪ בגין נזקי הרכב וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 1000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 מהיום ואם לא, יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל. 24. זכות ערעור- כחוק. כיכר (מעגל תנועה)רכבהתנגשות