תאונת דרכים: העיד כי בסוף הכביש הצדדי ממנו יצא, אין שדה ראייה טוב. אין גם שדה ראייה טוב, למי שמתקרב לאותה פנייה מהכיוון ממנו הגיעה התובעת זאת בשל שיחים בשני צדדי הדרך. הנתבע העיד כי הכביש ממנו יצא הוא חד סטרי, עם שני נתיבים אחד לאלה הפונים ימינה ואחד לפונים שמאלה. הוא העיד כי לא יכל לעצור בתמרור, כי אין לו שדה ראייה, ומכאן הוא גלש לאט לאט ועצר כמטר מהתמרור, זאת כדי לבחון את מצב התנועה בכביש אליו יוצא. אז הגיעה התובעת במהירות בצד הימני ביותר של הכביש, קרובה לעצים/שיחים בצד הדרך, לא הצליחה לברוח מהמונית ופגעה בה בכנף. הנהג נשאל מי לדעתו אשם בתאונה, והשיב כי אינו יכול להצביע על האשם, שכן שדה הראייה לקוי לשני הצדדים. 9. לטעמי, הנהג ברכב הנתבע הוא האשם בתאונה, שכן גם לשיטתו שלו, הוא גלש אל הכביש הראשי, ובכך חסם חלק מנתיב נסיעתה של התובעת. גם בהנחה ששדה הראייה היה לקוי בשני כיווני הנסיעה, מה שמחייב נסיעה זהירה מאוד מטעם שני הצדדים, הרי שהתובעת נוסעת בכביש ישר, בעוד שבכיוון נסיעתו של הנתבע הוצב תמרור האט ותן זכות קדימה, והוא למעשה זה שביקש לצאת אל הכביש 'הראשי' בו נסעה התובעת. העובדה כי הכביש בו נסעה התובעת מתעקל, כפי זה נראה בת/1, מחייבת נקיטת משנה זהירות מכל נהג המבקש לצאת אליו מהכביש הצדדי, ודומה כי עצם אירוע התאונה ויציאת רכב הנתבע - אף אם בחלקו - אל הכביש, היא המלמדת על רשלנותו. בנסיבות אלה, אני סבורה כי עיקר האחריות נופלת על הנהג ברכב הנתבע אשר לא ציית לתמרור האט ותן זכות קדימה, כאשר מנגד, נוכח העיקול בכביש ולאור תנאי המקום, כפי שתוארו ע"י הצדדים, מצאתי לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 15 %. 10. לאור האמור, ועל בסיס חוות דעת השמאי שצורפה, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 6,696 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה. בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעת את האגרה (את החלק השני של האגרה, יש לשלם בכפוף להצגת קבלה על התשלום מצד התובעת) + שכ"ט עו"ד בסך של 1,200 ₪ (כולל מע"מ).תאונת דרכים