טענת תשלום שכר הדירה מראש לחצי שנה

טענת ההגנה ששילמו את שכר הדירה מראש לחצי שנה לפיכך התביעה חסרת בסיס ודינה להידחות. בהקשר זה הנתבעים טוענים, שהם שילמו לתובע באמצעות בנו, שהנו עו"ד, סכום של 19,000 ₪ במזומן, בשני תשלומים, אחד של 15,000 ₪ ואחד של 4,000 ₪. לטענתם התובע דרש מהם תשלום זה, למרות שעל פי חוזי השכירות התשלום אמור להעשות מדי חודש בחודש. 7. בנוסף הנתבעים העלו את הטענות הבאות. 8. הם דיירים ותיקים מאוד אצל התובע, אשר מעולם לא אחרו בתשלום שכר הדירה. לפיכך, לא סביר שלא ישלמו את שכר הדירה כנטען על ידי התובע. 9. התביעה הוגשה ע"י התובע מתוך רצון להתנכל להם. זאת עקב תגרה שהיתה בין התובע לנתבע 4, לאחר שהתובע הגיע לדירתו ללא התראה ודרש ממנו לאפשר לבדוק את הדירה, על מנת שהוא יחלק אותה לשתי דירות. בעקבות התגרה, בה התובע תקף את הנתבע 4, הוגשה נגדו תלונה במשטרה. בתגובה לכך התובע מבקש לפנות את הנתבעים מהדירות. יש בכך להעיד על חוסר תום לבו של התובע, ועל כך שאין ממש בתביעה. 10. הנתבע 1 אינו חתום על הסכם השכירות, שלכאורה חודש ביחס לדירתו מיום 1.1.13. בזמן שהתובע דרש לחדש את הסכם השכירות, הנתבע 1 היה בטיפול רפואי לצורך ניתוח בעינו. עקב לחץ שהפעיל עליהם התובע, הנתבע 4 חתם במקומו. בהקשר זה הנתבעים טענו, שלמעשה לא היה צורך לחדש את הסכמי השכירות בכתב, שכן תנאי השכירות לא שונו, לעומת שנים קודמות, והדבר נעשה רק עקב דרישת התובע, שכן היה עליו להציג הסכמי שכירות בבנק לצורך קבלת הלוואה. דיון 11. אני דוחה את טענת הנתבעים כי שילמו לתובע סכום של 19,000 ₪ במזומן, או באופן אחר, כדמי שכר דירה עד לסוף חודש יוני 2013. טענה זו של הנתבעים הנה טענה כבושה, שלא הועלתה בתצהיר העדות שהגישו יחד עם כתב ההגנה. הטענה הועלתה על ידם באופן מפתיע רק בעת ישיבת ההוכחות. להוכחת טענה זו לא הובאה ראיה סבירה. מדובר בטענה בעלמא ללא ביסוס. 12. מנגד אני מקבל את טענת התובע, שהנתבע 1 לא שילם את שכר הדירה מחודש ינואר 2013 ואילך, וכי הנתבע 4 לא שילם את שכר הדירה מחודש פברואר 2013 ואילך. מאחר וטענה זו הועלתה על ידי התובע, עובר נטל הבאת הראיות אל הנתבעים, להוכיח כי שילמו את שכר הדירה. הנתבעים לא עמדו בנטל זה שכן לא הביאו כל ראיה סבירה להוכחת התשלום. 13. אני דוחה את טענת הנתבעים שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב, כמעשה התנכלות של התובע נגדם, על רקע סכסוך שהתפתח בינו לבין הנתבע 4, ולאחר שהוגשה תלונה במשטרה. לא הובאו ראיות סבירות להוכחת טענה זו. מנגד התובע הוכיח שהנתבעים לא משלמים את שכר הדירה זמן רב יחסית. לאור זאת אין לראותו כחסר תום לב בהגשת תביעה לפינוי מושכר. 14. אינני רואה חשיבות בטענת הנתבע 1, שהוא לא חתם על חוזה השכירות מיום 1.1.13, ביחס לדירה בה הוא מתגורר. אכן ייתכן שהנתבע 4 חתם על החוזה במקומו, בשל כך שהיה בזמן הרלוונטי מצוי בטיפול רפואי ולא היה פנוי לכך. גם אם טענה זו נכונה, אין בכך להפחית מחובתו של הנתבע 1 לשלם את דמי השכירות החודשיים בעבור הדירה בה הוא מתגורר. הנתבע 1 לא מכחיש שעליו לשלם סכום של 1,300 ₪ בחודש. משהוכח שהנתבע 1 לא עומד בחובה זו, התובע זכאי לקבל נגדו סעד של פינוי. 15. עצם זה שהנתבעים הנם דיירים ותיקים של התובע, כאשר הנתבע 1 שוכר את הדירה כ -17 שנים, והנתבע 4 שוכר את הדירה כ -7 שנים, אין להואיל לנתבעים, גם אם בעבר, לפני שנת 2013, לא פיגרו מעולם בתשלומי שכר הדירה. משהוכח שהנתבעים אינם עומדים בתשלום שכר הדירה מזה תקופה ארוכה יחסית, ושיש בכך הפרה של חוזה השכירות, באפשרות התובע להביא לפינויים, למרות מערכת היחסים הארוכה בין הצדדים. 16. סיכומו של דבר, הנתבעים לא הוכיחו הגנה מפני תביעה זו ודינה להתקבל. תוצאה 17. אני מורה לנתבעים 1, 2 ו- 3 לפנות את דירת המגורים בבניין השייך לתובע, המצוי במקרקעין בחלקה 31 בגוש 11285 בכפר פארדיס, ולהחזיר בה את החזקה לידי התובע, כאשר היא פנויה מכל חפץ ומטלטלין השייך להם. 18. אני מורה לנתבעים 4 ו-5 לפנות את דירת המגורים בבניין השייך לתובע, המצוי במקרקעין בחלקה 31 בגוש 11285 בכפר פארדיס, ולהחזיר בה את החזקה לידי התובע, כאשר היא פנויה מכל חפץ ומטלטלין השייך להם. 19. לאור מערכת היחסים הארוכה בין הצדדים, יש מקום ליתן לנתבעים זמן נאות להתארגן לפינוי. לפיכך פינוי הדירות ייעשה על ידי הנתבעים תוך 60 יום מהיום. 20. הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע שיפוי בגין אגרת בית המשפט בה נשא (משוערך להיום), וכן ישלמו לו שכר טרחת עו"ד בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין. התשלום ייעשה תוך 30 יום מהיום, שאם לא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. שכירותדמי שכירות