ערעור על החלטת רשם על סגירת תיק ההוצל"פ וביטול עיכוב יציאה מן הארץ

ערעור על החלטת רשם על סגירת תיק ההוצל"פ וביטול כל ההליכים בתיק, לרבות ביטול עיכוב יציאתו מן הארץ של המשיב, החייב בתיק ההוצל"פ. לבקשתם המשותפת של ב"כ הצדדים, קיימתי היום דיון בערעור שכן המשיב מבקש לצאת את הארץ לאלתר, ואף הציג כרטיסי טיסה ויציאתו עוכבה על פי החלטתי מיום 2.10.13, לאחר שהמערערת הפקידה את הסך של 30,000 ₪ שנקבע כתנאי לעיכוב ביצוע החלטתו של הרשם. 2. תיק ההוצל"פ נפתח לביצוע פסק דינה מיום 6.1.13, של כב' השופטת איילה גזית בתיק ת"א 168714/09 הקובע בחלקו האופרטיבי כדלקמן: "אשר על כן ולאור כל הנימוקים שפורטו לעיל, התביעה מתקבלת בזה באופן שהנתבעים 1 ו- 2 ביחד ולחוד, יעמידו הלוואה לתובעת 1 בסכום של 1,541,154 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד היום, וזאת בתוך 60 ימים מהיום. הנתבעים 1 ו- 2 ישלמו לתובעת 1 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 50,000 ₪ (כולל מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל". ההוצאות ושכ"ט שולמו ותיק ההוצל"פ נפתח לצורך גביית סכום ההלוואה. 3. אין מחלוקת כי סכום ההלוואה לא שולם ועל כן פתחה המערערת את תיק ההוצל"פ והגישה בקשה דחופה לפני המצאת האזהרה, במעמד צד אחד, לעיכוב יציאתו מן הארץ של המשיב, מהנימוקים המפורטים בבקשה ובתצהיר התומך בבקשה. רשם ההוצל"פ נעתר לבקשה ובתאריך 15.9.13, הורה על עיכוב יציאתו מן הארץ של המשיב ואף קבע תנאים לבטול הצו. ביום 21.9.13, הגיש המשיב בקשה דחופה לבטול הצו, מהנימוקים שפירט ואף ציין כי בתאריך 30.9.13, הוא אמור לחזור למקום מגוריו בחו"ל וצירף עותק של כרטיס הטיסה. ב"כ המערערת הגיש תגובה לבקשה לבטול צו עיכוב היציאה ועתר לדחותה ולהשארת הצו בעינו. 4. בהתאם להחלטת רשם ההוצל"פ הגיש המשיב הודעה בה ציין כי בקשתו לבטול הצו אינה מבוססת על עובדת היותו תושב חוץ (טענה שנדחתה בהחלטתו של הרשם) אלא זו רק הסיבה לדחיפות שכן עליו להתייצב לעבודתו בחו"ל. הטענות הרלוונטיות, לשיטתו של המשיב, לביטול הצו הינן משפטיות בעיקרן כאשר הטענה המרכזית הינה שפסה"ד אינו קובע חיוב כספי, דהיינו "חוב" שעליו לפרוע ולכן אין לעכב יציאתו מן הארץ והוראת סעיף 14 לחוק לא חלה. יחד עם זאת מסכים המשיב כי הינו עונה להגדרת "חייב" לפי סעיף 1 לחוק אך אין כנגדו "חוב פסוק" שלא נפרע. 5. כן נטען כי הצו הושג תוך הטעייתו של הרשם כאילו מדובר בחוב כספי שנפסק וכן לגבי המצאת האזהרה. כמו כן נטען על ידי המשיב כי פסה"ד, כפי נוסחו לא ניתן לביצוע בלשכת ההוצל"פ, וכי ניתן לאכוף את פסה"ד או לפי פקודת בזיון ביהמ"ש או בתביעה נוספת לפיצויים. את מכלול טיעוניו סיכם המבקש בכתב תשובה ועיקרי טיעון שהגיש טרם הדיון. ב"כ המערערת סיכם טענותיו בדיון וסבור כי פסה"ד מטיל על המשיב חיוב כספי, ואין באמירה כי מדובר בהלוואה כדי לשלול מסקנה זו שכן במהות חויב המשיב להעביר למערערת סכום קצוב, תוך מועד שנקבע וככל שלא עמד בחיוב ניתן לגבותו באמצעות הליכי ההוצל"פ. כן עולה מפסק הדין כי המילה "הלוואה" הוזכרה כיוון שפסה"ד מבוסס על אכיפת הסכם שבו התחייב המשיב להעמיד למערערת הלוואה ולא החזר חוב, ואין כל הבדל ביניהם. 6. מעיון קפדני ומעמיק בהחלטתו של הרשם הנכבד ניתן ללמוד כי נדחו טענותיו של המשיב הן בטענתו שיש לראותו כתושב זר והן בטענתו לגבי מסירת האזהרה, ועל כן התמקד הרשם ברכיבי פסה"ד וקיבל את טענת המשיב וקבע כי אין מקום לפתיחת תיק ההוצל"פ דנן כתיק, לתשלום חוב כספי שכן מדובר בהעמדת הלוואה. אשר על כן ולאור המסקנה אליה הגיע הרשם ולפיה פסה"ד אינו קובע חוב כספי, הורה על סגירת תיק ההוצל"פ וממילא משנסגר תיק הוצל"פ מבוטלים כל ההליכים שננקטו. יש להדגיש כי הרשם הנכבד לא קיבל את טיעוניו של המשיב לעניין סעיף 14 לחוק ומכל מקום לא התייחס לסעיף זה אלא מאחר וקבע כי פסה"ד איננו בבחינת חיוב כספי כנגד המשיב (מאחר וחויב במתן הלוואה) ומאחר ונפתח כחיוב כספי, הורה על סגירתו. 7. בפסק דין זה אתמקד במחלוקת המהותית, האם כולל פסה"ד חיוב בר אכיפה באמצעות לשכת ההוצל"פ, ואם כן איזה חיוב, שהרי הדרכים שהציע ב"כ המשיב אינן יכולות להתקבל ואין בהן ממש. יש לזכור את הכלל הבסיסי לפיו פסק דין של ביהמ"ש שאינו מקוים יש לאכוף כנגד מי שכנגדו ניתן פסה"ד, אכיפה בדרך הראויה. שאלה נוספת הקשורה, בהנחה שניתן לבצע את פסה"ד בלשכת ההוצל"פ האם מדובר "בחוב" שכדי להבטיח את פירעונו ניתן להורות על עיכוב יציאתו מן הארץ של החייב. המשיב עונה להגדרת "חייב" שבסעיף 1 לחוק שכן ניתן כנגדו פסק דין. 8. לתמיכה בטענותיו הפנה המשיב לפסיקה בה נקבע כי פסה"ד איננו ניתן לביצוע בלשכת ההוצל"פ. ברע"א 743/05 נקבע כי פסה"ד הינו פסק דין הצהרתי משום שקובע עקרונות חישוב בלבד ואינו קובע מיהו הזוכה ומיהו החייב, ואף לא את סכום החיוב, פסה"ד מצהיר על זכויות הצדדים ואין בו חיובים אופרטיביים שיהיה בהם כדי להפוך את פסה"ד לבר אכיפה, כאשר מטרת ההוצאה לפועל היא לאכוף חיובים הטמונים בפסק הדין. בפסה"ד הנוסף רע"א 6856/93 קבע ביהמ"ש כי רשם ההוצל"פ איננו מוסמך להוסיף לסכום פסה"ד שהוגש לביצוע חיובים שלא נקבעו בפסה"ד ותפקידו של רשם ההוצל"פ אך לבצע את פסה"ד ככתבו וכלשונו, גם אם סבור שפסה"ד שגוי. אין בשני פסקי דין אלו לסייע למשיב בטיעוניו שכן בעניינינו מדובר בסכום כסף נקוב ולא בהצהרה ו/או בקריטריונים לחישוב סכום כסף. 9. בבר"ע משפחה 1681/04 הורה ביהמ"ש לענייני משפחה על פירוק שיתוף נכסים בחברה, הזוכה ביקשה לאכוף את החיוב בהוצל"פ ובערעור לביהמ"ש המחוזי נקבע כי פסה"ד הצהיר על שיתוף במניות החברה, אך לא הטיל חיוב כספי ולכן הורה למנות כונס נכסים שימכור את החברה לצד ג' והתמורה תתחלק בין הצדדים. הערעור שהוגש לביהמ"ש העליון התקבל בפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין שקבע כי המשיב חב למבקשת את מחצית שווי החברה וזהו חיוב כספי העומד בפני עצמו ובפסה"ד נקבע חלקה של המבקשת בסך של ארבעה מיליון ₪ ולכן ניתן לבצע את פסה"ד בלשכת ההוצל"פ. עוד נאמר בפסה"ד כי גם אם לשון פסה"ד של הערכאה הדיונית איננה ברורה די הצורך, הרי שנקבע ברורות בפסה"ד שווי הערכת החברה ממנו זכאית המבקשת למחצית באופן שלפנינו חיוב כספי מסוים בר אכיפה בלשכת ההוצל"פ. 10. לאחר ששקלתי טענותיהם של ב"כ הצדדים מקובלת עלי גרסתו של ב"כ המערערת ולפיה מדובר בחיוב כספי שהינו בר אכיפה בלשכת ההוצל"פ. בפסה"ד נקבע הסכום המדויק שעל המשיב להעביר למערערת וההדגשה כי מדובר בהלוואה ולא למשל בהחזר חוב, נובעת מכך כי בהסכם שהיה בין הצדדים התחייב המשיב להעמיד הלוואה למערערת ונראה כי טענות המשיב שאין לבצע ההסכם נדחו על ידי השופטת הנכבדה, שכן הורתה על תשלום הסכום בדרך של העמדת הלוואה. טענותיו של המשיב כנגד פסה"ד אמורות להתברר בערעור שהגיש, אך כל עוד לא שונה פסה"ד ולא ניתן צו המורה על עיכוב ביצוע, רשאית המערערת לבצע את פסה"ד. באשר לסעיף 14 לחוק, מדובר ב- "חוב" ולא דווקא בחיוב כספי הגם שחיוב כספי יכול להיות, למשל, בדרך של העמדת הלוואה, ולאו דווקא בתשלום ללא תנאי כגון השבת הלוואה. 11. עוד אציין כי ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ על ידי הרשם הינו פועל יוצא מסגירת תיק ההוצל"פ, ולא משום שסבור הרשם שלא התמלאו התנאים לצו מכוח סעיף 14 לחוק, לאחר שלא היה דיון של ממש בתנאים ואף ההחלטה איננה עוסקת בכך. משנותר תיק ההוצל"פ בעינו רשאי המשיב להגיש לרשם ההוצל"פ בקשה מסודרת לבטול הצו ויתקיים דיון בכל ההיבטים של הסוגיה. 12. הערעור מתקבל בזאת ומבוטלת החלטתו של הרשם הנכבד, כולל החיוב בהוצאות. תיק ההוצל"פ יישאר בעינו ואם נסגר יש לפעול לפתיחתו. הפקדון שהפקידה המערערת יוחזר לידי בא כוחה. בנסיבות אין צו להוצאות הערעור. ערעור על החלטת רשםעיכוב יציאה מהארץסגירת תיק הוצאה לפועלרשםערעורהוצאה לפועל