התנגדות למינוי שמאי משום ששכרו גבוה לעומת השכר שבקשו בעבר שמאים אחרים

התנגדות למינוי שמאי משום ששכרו גבוה לעומת השכר שבקשו בעבר שמאים אחרים ובהיותו גבוה משמעותית משכר הטרחה שנקבע על ידי אגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים לשמאי המאגר, ובהיותה של ההחלטה מנוגדת להחלטות קודמות של רשמים שונים בהתייחס לשמאים אחרים שהוצעו. כמו כן מערערת המבקשת על אופן חלוקת שכרו של השמאי בינה לבין המשיב, כפי שקבע הרשם. 3. בתגובתו טוען המשיב כי למרות שתיק ההוצל"פ נפתח בשנת 1997 למימוש בטחונות של החייבת, פועלת החייבת בסיועה של המבקשת לעכב את ההליכים. נטען כי המבקשת קבלה מהחייבת את הכספים המגיעים לה, וכי בעלי המניות והמנהלים בחייבת ובמבקשת חד הם. אינני מתייחס לטענה לפיה הוגש הערעור באחור של יום אחד, ועל כן דינו להידחות שכן מדובר, ככל שנכונה הטענה, באחור זניח. המשיב מפנה להסכמה מהדיון מיום 18.6.13, לפיה זהות השמאי ושכרו ייקבע על ידי רשם ההוצל"פ, וכי ההחלטות מהעבר אינן רלוונטיות להחלטה נשוא הבר"ע. עוד טוען המשיב כי חלוקת התשלום בינו לבין המבקשת נכונה לאור פסילות שמאים בעבר עלי ידי המבקשת, ובשל התנהלותה לעיכוב ההליכים. בהמשך מפרט המשיב התייחסותו לכל אחד מהשמאים שהוצעו בעבר, ואין צורך לחזור על הנטען. 4. המבקשת הגישה (ברשות ביהמ"ש) תשובה לתגובת המשיב ומפנה לעובדה כי התגובה הוגשה ללא תצהיר תומך. העובדות נלמדות מהמסמכים עצמם ולכן אין חשיבות להעדרו של תצהיר. באשר לחלוקת החוב נשוא תיק ההוצל"פ נטען כי הסכומים נקבעו בפס"ד של ביהמ"ש המחוזי וכי המבקשת עלולה שלא לגבות את מלוא החוב ממימוש הנכסים, ועל כן על השמאי להיות נטול פניות. לא מצאתי כל טענה כנגד השמאי שמונה, למעט גובה שכרו ולכן הטענה בדבר "נטול פניות" איננה במקומה. כן נטען כי המשיב הוא שגרם לעיכובים בתיק ולא המבקשת וכי ביטול מינוי שמאים נעשה על ידי רשמי ההוצל"פ ולא על ידי המבקשת, והחיוב בשכ"ט השמאי איננו יכול להיקבע בדרך של פעולה עונשית כנגד המבקשת. 5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכל המסמכים שצורפו ובמיוחד החלטות שניתנו לעניין מינוי שמאי מקרקעין החלטתי לדון בבר"ע כבערעור ולקבלו בחלקו, כמפורט להלן. בשל מחלוקת עבר בין הצדדים, לרבות החייבת, לגבי מינוי שמאי הוסכם בין הצדדים בדיון מיום 18.6.13, כי סוגית שכר הטרחה לרבות חלוקתו בין הצדדים תוכרע לפי שיקול דעתו של הרשם. הסכמה זו צוינה גם בהחלטה מיום 24.6.13, כאשר מונתה השמאית רחל קראוזה אשר בקשה להשתחרר מהמינוי. 6. מכוח ההסכמה ומכוח סמכותו ובמיוחד בנסיבות התיק והמחלוקות לגבי זהותו של השמאי שימונה, מוסמך היה הרשם למנות שמאי ולא מצאתי שום עילת פסילה לגבי השמאי שמונה. רשם ההוצל"פ מצווה להתייחס להסתייגויות הצדדים לגבי השמאי אך איננו מחויב לקבל עמדתו של מי מהם, ובמיוחד לאור החד גדיא בתיק, כפי שעולה מהחומר שבתיק. לא יעלה על הדעת כי מינוי שמאי מקרקעין ימשך זמן כה רב וראוי היה לשים סוף להתנצחות כבר בשלביה הראשונים. 7. כפי שלא מצאתי להתערב במינויו של השמאי אייל שנהב כך גם אין מקום להתערב בקביעת שכרו, גם אם חורג מהתעריף של השמאי הממשלתי. מקובלים עלי נימוקיו של הרשם בנדון ובמיוחד בשל כך שהליך המימוש נתקע ואין זה משנה, לצורך העניין, מי מבין הצדדים היה גורם פעיל יותר מהאחר, לסחבת במינוי. העובדות הצדיקו גם לאשר שכר גבוה יותר, בנוסף לכל יתר הנימוקים לרבות היחס שבין השכר לסכום החוב ההולך וגדל בריביות בכל יום שחולף. לא מובן לי כיצד הליך בחירת השמאי תקע את המימוש במשך מספר שנים. 8. באשר לחלוקת שכרו של השמאי בין הזוכים מצאתי להתערב בחלוקה שקבע הרשם. שכרו של השמאי הינו הוצאה של קופת הכינוס, כמו כל הוצאה אחרת, ולאחר שמשולמות כל ההוצאות מתחלקת היתרה בין הזוכים, כל אחד על פי חלקו. בהחלטתו מציין הרשם כי ההתנגדויות לשמאים היו של המבקשת וזו סיבה לקביעת החלוקה ואולם באותה החלטה גם צוין כי החלפת שמאים התבצעה בשל התנגדויות שונות שהעלתה החייבת ומכאן שלכאורה לא רק המבקשת העלתה התנגדויות. בנוסף מעיון בחומר עולה כי לפחות שני שמאים סרבו לקבל על עצמם את המינוי, שלא באשמת הצדדים, האחד בשל המחיר שהוצע שלא היה מקובל עליו, והשנייה כי איננה עובדת במקום המצא הנכסים , ירושלים. אף היה שמאי שהציעה המבקשת והמשיב התנגד לו ובכך תרם אף הוא לעיכוב. 9. באשר לשמאי אנגלהרט ולשמאי אדרעי, למרות התנגדות מי מהצדדים למינויו של כל אחד מהם, יכול היה הרשם שטיפל בבקשת המינוי לאשר אותם, למרות ההתנגדות ואם לא כך עשה נראה כי הייתה לו סיבה טובה לכך, אך אין לגלגל כיום את האשמה לכתפי המבקשת באופן שתישא בשמונים אחוז משכרו של השמאי. דומני כי ראוי יהיה, ככל שיש צורך לממן את שכרו של השמאי על ידי הזוכים, כי המימון יעשה בחלקים שווים . התמורה הלא שווה שיקבל כל אחד מהזוכים, איננה כשלעצמה סיבה לקבוע חלוקה לא שוויונית בתשלום שכרו של השמאי. 10. לסיכום, הערעור מתקבל בחלקו. החלטת הרשם למינויו של השמאי אייל שנהב ולאישור שכרו תישאר בעינה. מימון שכרו של השמאי ייעשה על ידי הזוכים בחלקים שווים בניהם. בנסיבות ולאור התוצאה אין צו להוצאות. שמאות