העיתוי הראוי לגמילה מסמים הוא בשלב גזירת הדין וריצוי העונש (ולא בשלב המעצר) שירות המבחן במסגרת שני התסקירים שהגיש, אינו בא בהמלצה לשחרור המשיב לחלופת מעצר. תסקיר שירות המבחן אינו כובל את ביהמ"ש (ר' בש"פ 787/12 מדינת ישראל נ. סלאימה), אך לצד זאת נדרשים שיקולים מבוססים לסטות ממנו, במיוחד כשהמלצתו היא שלילית (ר' בש"פ 2798/08 מדינת ישראל נ. פלוני; בש"פ 347/14 אלרוחם). ב"כ המשיב מבקש כי שולחו ישוחרר לחלופה הכוללת הליך של גמילה בבית חוסן לצד שחרורו לחלופה בתנאי מעצר בית מלא. בבש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ. סויסה נקבע בין היתר, כי נקבע הכלל כי העיתוי הראוי לגמילה מסמים הוא בשלב גזירת הדין וריצוי העונש. לכלל זה חריג בהתקיים שלושה או שניים מהתנאים המצטברים - אשר בענייננו אינן מתקיימים במשיב - : א. המשיב לא החל בהליך גמילה טרם שביצע את העבירות המיוחסות לו (וזהו התנאי הראשון והעיקרי). ב. כמפורט בתסקירי שירות המבחן פוטנציאל ההצלחה להליך הגמילה שמבקש המשיב לבצע אינו גבוה. ג. נראה כי חלופת המעצר המוצעת אין בה ליתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת מן המשיב. אין חולק כי המשיב אינו עומד בתנאי הראשון שנקבע בהילכת סויסה, תנאי שהוא התנאי המרכזי והחשוב, ובהעדרו יש להמנע ככלל לשחרור נאשם לחלופת מעצר טיפולית (ר' בש"פ 4114/13 אלתמימי; בש"פ 8806/13 מדינת ישראל נ. זכאים). אשר על כן ובהנתן כל האמור מצאתי להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.גמילה מסמיםסמיםמעצר