ביטול טיסה לחו"ל עקב פיגוע

ביטול טיסה לחו"ל עקב פיגוע 1. בתאריך 11.7.12 הזמין התובע אצל נתבעת 1 חבילת נופש זוגית לבורגס, בין התאריכים 19.7.12 - 22.7.12. 2. התובע שילם לנתבעת 1 סך של 5,547 ₪ אשר לטענתו כללו תוספת מיוחדת של 140$ בגין הבטחת טיסה בשעת צהריים, בשל בעיות בריאות מהן הוא סובל. הטיסה אשר נרכשה במסגרת חבילת הנופש על ידי נתבעת 1 אצל נתבעת 2, תוכננה לצאת מנמל התעופה בן גוריון ב-19.7.12 בשעה 12:00. 3. אין חולק על כך שעל רקע פיגוע שארע בבורגס ביום 18.7.12, שונה יעד הטיסה לעיר ורנה, משם אמורים היו הנוסעים לעבור אל בורגס, באמצעות אוטובוסים. 4. לטענת התובע עוד ביום 18.7.12, מיד כששמע אודות הפיגוע הוא התקשר אל סוכנת הנסיעות שלו אצל נתבעת 1 וזו אישרה לשאלתו, כי אכן בוטלו כל הטיסות. למחרת, בבוקר היום המיועד לטיסה, משהסתבר לו מפי הסוכנת כי שעת הטיסה שונתה לערב והיעד גם הוא שונה, כאמור, הודיע התובע לסוכנת כי במצב דברים זה הוא מבקש לבטל את ההזמנה ולקבל את כספו בחזרה, בניכוי קנס בגין הביטול. 5. נתבעת 1 המאשרת את מרבית טענות התובע, טוענת להגנתה כי תפקידה בעסקה נשוא התביעה התמצה בהיותה מתווכת בלבד וכי נתבעת 2 היא זו שסרבה לבטל את העסקה (ואף לא הסכימה לדחותה למועד אחר). בציינה כי "ניסתה בכל דרך לגשר ולעזור בין הספק ללקוח, על מנת להקטין את הנזקים" בקשה נתבעת 1 "להימחק מתביעה זו". בנוסף לכך, במהלך הדיון בבית המשפט, ביקשה נציגת נתבעת 1 להבהיר כי אותם 140$ ששילם התובע בעבור "הבטחת הטיסה לשעת צהריים", מהווים למעשה הפרש בין החבילה שנרכשה על ידו לבין חבילה אחרת, זולה יותר, שכללה טיסה לאותו היעד, בשעה אחרת. התובע, כך לטענת נציגת נתבעת 1, בחר לטוס בשעת צהריים ולשלם יותר. 6. נתבעת 2, חברת "סאן דור" או בשמה האחר כפי שהוא מופיע בכתב ההגנה - "איירתור" - תור אוויר (ישראל) בע"מ, הפועלת כסיטונאית שירותי תיירות, בקשה להדגיש כי בכל הנוגע לטיסה, גם היא עצמה שימשה כמתווכת בין נתבעת 1 לבין חברת התעופה. נתבעת 2 המאשרת כי זמן הטיסה ויעדה שונו כנטען, טענה במהלך הדיון באמצעות נציגתה, הגב' סימי מחלבני, כי הפיגוע בבורגס ארע "כמה ימים לפני ולא יום לפני" וכי בהתאם לכך עודכנה נתבעת 1 בפרטי השינוי במייל עוד ביום 17.7.12 - יומיים לפני מועד הטיסה המתוכנן (ר' הודעת נתבעת 2 לנתבעת 1 מיום 17.7.12 בשעה 10:54). בכך, כך לטענת נתבעת 2, ובנסיבות שנוצרו, היא ביצעה את כל המוטל עליה ולכן היתה זו נתבעת 1 שאמורה היתה להודיע על כך לתובע מבעוד מועד ולהבהיר לו כי דמי הביטול במקרה זה מלאים, שכן התשלום בעד הטיסה כבר הועבר על ידה לחברת התעופה. עוד טענה נציגת נתבעת 2 כי "חברות צ'רטר משנות את השעות שלהן וכי עד לחוק האחרון היתה להן זכות לאחר או להקדים ב- 24 שעות". 7. בחינה מדוקדקת של טענות נציגת נתבעת 2 אל מול העובדות והמסמכים מעלה כי אכן, ביום 17.7.12 הודיעה היא במייל לנתבעת 1 על שינוי בשעת הטיסה שהוזמנה על ידה עבור התובע מ- 12:00 ל- 18:50. בשלב זה, כך יודגש, מדובר היה בשינוי שעת הטיסה הלוך בלבד כשהיעד - בורגס - נשאר כשהיה. בניגוד לטענת נציגת נתבעת 2, אשר הרשתה לעצמה להעלות בבית המשפט טענה לא נכונה, בקלות שהיא בלתי נסבלת בעיני, מן המפורסמות היא שהפיגוע הנדון ארע, כטענת התובע ונתבעת 1, רק ביום 18.7.12 בסביבות השעה 17:30 ולא "כמה ימים לפני כן". משמע, שהשינוי בשעת הטיסה לא היה קשור כלל לפיגוע, שאז, טרם ארע. לא כך בכל הנוגע לשינוי היעד - ורנה במקום בורגס , שינוי שנראה כי אכן נעשה בעקבות הפיגוע. 8. להתרשמותי, הפיגוע שארע בבורגס פגע מלכתחילה ברצונו של התובע לטוס לשם. התובע עצמו סיפר כאמור בעדותו כי עוד ביום 18.7.12 מיד לאחר ששמע על הפיגוע הוא התקשר אל נתבעת 1 וכי ביום שלמחרת (יום הטיסה המיועדת) הגיע למשרדה על מנת לברר האם יש טיסה לשם, אם לאו. משלא היתה בפי נציגתה של נתבעת 1 תשובה עבורו, ביקש התובע לבטל את העיסקה ואולם - כך לגרסתו - היא הציעה לו שלא לעשות כן ורק בצהריים הודיעה לו על שינוי שעת הטיסה לערב. הגם שהחלטתו הסופית של התובע לבטל את העיסקה נתקבלה אצלו לאחר ששמע על שינוי היעד, אשר משמעותו עבורו היתה כדבריו: "להיות 20 שעות בדרכים", אישרה אף נציגת נתבעת 1 בדבריה, כי עוד בשלב הראשון אמר לה התובע ש"הוא לא רוצה לנסוע בגלל האסון". 9. מכל המקובץ לעיל, עולה כי האסון שארע טרף את הקלפים הן אצל התובע והן אצל הנתבעות שלא יכולות היו לעמוד בהתחייבויותיהן כלפיו, ככל שהדבר נגע ליעד הטיסה הלוך לבורגס. 10. השאלה המשפטית בה הנני נדרשת אפוא להכריע היא האם הפרת ההסכם הן מצד התובע אשר ביטל את חבילת הנופש בעקבות כל מה שארע, והן מצד הנתבעות אשר לא יכולות היו לספק לו את חבילת הנופש ב"אריזתה המקורית", עונה על יסודות ה"סיכול" כהגדרתו בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשמ"א - 1970 (להלן: "חוק החוזים"). 11. סעיף 18 (א) לחוק החוזים מקנה למפר פטור בשל הפרת חוזה כתוצאה מהתקיימותם של שני תנאים מצטברים: א. נסיבות שבעת כריתת החוזה לא ידע, ולא היה עליו לדעת עליהן ולא יכול היה למנען. ב. קיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי, או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים. 11. במקרה שנדון במסגרת ת"ק (רחובות) 2070/05 שוחט נ' איסתא והשטיח המעופף, בו ביטלו התובעים חבילת נופש בעקבות התראה בדבר פיגוע בתורכיה, סבר כב' השופט י. לוי, על אף שלבו נטה אחר עמדת התובעים, כי לא נכון יהיה לקבוע שהתראה בדבר אפשרות של פיגוע במדינה מוסלמית נגד תיירים ישראליים, הינה כה נדירה באופן שלא ניתן לצפותה מראש ולפיכך הכריע הוא כי המקרה איננו יכול להקנות לתובעים פטור בגין סיכול. 12. לדעתי, נסיבות המקרה שבפני, דהיינו פיגוע שבוצע בפועל, בבולגריה, עולות כדי נסיבה מיוחדת שאף אחד מהצדדים לא יכול היה לצפותה וגם לא היתה לו שליטה עליה. יחד עם זה, לנוכח העובדה שחברת התעופה אשר אצלה נרכשה הטיסה עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את ביטולה המוחלט, שינתה את היעד לורנה ודאגה לסידורי הסעת הנוסעים באוטובוסים לבורגס - הרי שמחד לא ניתן לומר שקיום ההסכם מצד התובע היה בלתי אפשרי ומנגד אין לומר שקיומו על ידי חברת התעופה והנתבעות הקשורות עמה, היה שונה באופן יסודי מן המוסכם. התובע יכול היה להגיע לבורגס, דרך ורונה, ולבלות בבורגס את החופשה שתוכננה על ידו ואולם הוא בחר שלא לעשות כן. 13. סוף דבר לאור כל האמור לעיל ולנוכח העובדה ששינוי שעת הטיסה (לבורגס באותו שלב) הודע לנתבעת 1 על ידי נתבעת 2 עוד ביום 17.7.13, בשעות הבוקר, ללא קשר לפיגוע שארע ביום שלמחרת, והיא לא עדכנה בכך את התובע אשר שילם לה בעבור החבילה שכללה שעת טיסה מוקדמת, תוספת בסך 140$, ובכך לטעמי התרשלה היא, אני מחליטה לקבל את התביעה באופן חלקי, ככל שהיא נוגעת לנתבעת 1 בלבד. הנני מחייבת את נתבעת 1 לפצות את התובע הן בהחזר אותם 140$ כשווים ביום ביצוע העסקה (11.7.12) והן בתשלום פיצוי נוסף בסך 1,000 ₪ אשר יש בו לטעמי כדי לבטא את אחריותה של נתבעת 1 לתוצאות התרשלותה באי העברת פרטי דחיית שעת הטיסה לתובע בזמן. לאור הדברים שאמר התובע לגבי חשיבות שעת הטיסה המוקדמת לגביו, יש להניח כי לו נודע לו השינוי בזמן (ב- 17.7.12 בבוקר), היה מחליט לשנות את מועד טיסתו בכלל, ואף יתכן שכל מה שארע לאחר מכן לא היה רלבנטי עוד לגביו. בנוסף לסכומים הנ"ל, תשלם נתבעת 1 לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל. התביעה נגד נתבעת 2 נדחית, ללא צו להוצאות. זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים. תביעות נגד חברות תעופהתעופהנפגעי פעולות איבהביטול טיסה