כתב אישום המייחס עבירה של סירוב ליתן דגימה של אויר נשוף, לפי דרישת שוטר, עבירה לפי סעיפים 62(3), 64(ב) ו- 64ד(א), בצירוף לסעיף 39 א' לפקודת התעבורה. על פי הנטען נגדה בעובדות הדו"ח אשר הוגש נגדה, ביום 5/9/2009 סמוך לשעה 03:45 בכביש 721 לכיוון כביש 4, כ- 200 מ' מצומת אורן, היא נהגה ברכבה מסוג "פיג'ו" וסירבה ליתן דגימה של אויר נשוף, חרף דרישת השוטרת סמ"ר לינור אוסינוב. בתאריך 6/10/10 במעמד הקראת כתב האישום, כפרה הנאשמת באמצעות סניגורה בעובדות כתב האישום והדיון נקבע להוכחות ליום 6/7/2011. יצויין כי החלק הארי של העובדות נשוא תיק זה, אינן שנויות במחלוקת. עובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בתאריך 5/9/2009 חגגה הנאשמת את יום הולדתה. סמוך לשעה 19:30 היא בילתה עם ידידיה במסעדה ולגמה כוסית "מרטיני". סמוך לשעה 24:00 לגמה כוסית נוספת, וסמוך לשעה 03:00 יצאה לכיון ביתה. הנאשמת נהגה ברכב מסוג פיג'ו ובהגיעה לכביש שמספרו 721 לכיון כביש מספר 4, כ- 200 מטר מצומת בית אורן, עצר אותה המתנדב קציר ישראל (להלן: "המתנדב"), אשר ניצב אותה עת במשמרת יחד עם השוטרת לינור אוסינוב (ע.ת. מס' 2). אין מחלוקת שרכבה נעצר באקראי והמתנדב ביקש מן הנאשמת לבצע בדיקת שכרות. מדו"ח הפעולה אותו רשם המתנדב עולה כי הוא פנה לנאשמת וביקש לבצע עמה בדיקת נשיפון. לדבריו הנאשמת סירבה לדרישה ובאותה נשימה היא הבהירה כי יש בדעתה ליצור קשר טלפוני עם אחיה שהינו שוטר, ולשאול אותו אם היא חייבת לבצע את הבדיקה. לטענת המתנדב, הוא קרא לשוטרת לינור רוסינוב (להלן: "השוטרת") אשר ניצבה יחד עמו באותה משמרת וזו הבהירה לנאשמת כי היא מתבקשת לבצע בדיקת ינשוף ובדיקת דם, וכי אם לא תבצען היא "תחשב לשיכורה" ותוזמן לעמוד לדין. לדברי המתנדב, כעבור 30-40 דקות, התייצבה הנאשמת והבהירה כי היא מוכנה לבצע את הבדיקה, או אז נאמר לה כי נרשמה לה הזמנה לדין. המתנדב נחקר ארוכות על ידי הסניגור. העד הבהיר כי הנאשמת ביקשה להתייעץ עם אחיה. בתשובה לשאלה מדוע לא התיר לה ליצור קשר עם אחיה השוטר, המתנדב השיב כי הוא משמש כמתנדב במשטרה וסמכויותיו מצומצמות. לפיכך, הזעיק את השוטרת לינור על מנת שתסביר לנאשמת את השלכות הסירוב לבצע את הבדיקה. המתנדב לא ידע להסביר מדוע פנה לשוטרת לינור והודיע לה כי הנאשמת מסרבת להיבדק, בעוד שלמעשה היא ביקשה להיוועץ באחיה. כמו כן הוא הסכים כי לא הריח מפיה ריח חריף של אלכוהול ולו כך היו פני הדברים, היה רושם זאת בדו"ח הפעולה. הוא הסכים עם הסנגור שלאחר שהנאשמת הביעה הסכמתה להיבדק, היא המתינה ברכבה זמן רב. השוטרת שנטלה חלק באירוע נשוא כתב אישום זה, מסרה בעדותה כי היא מתקשה לזכור את האירועים. עם זאת היא טענה כי הנאשמת נדרשה לבצע בדיקת נשיפון ובדיקת דם - וסירבה. בחקירתה הנגדית טענה השוטרת כי היא אינה זוכרת שהנאשמת ביקשה להתייעץ עם אחיה השוטר. השוטרת לא זכרה שהנאשמת התקשרה לאחיה השוטר. היא גם לא ידעה להסביר בחקירתה הנגדית כיצד התירה לנאשמת להמשיך ולנהוג, לאחר שקבעה כי התרשמה שמדובר בנהגת שיכורה. בפרשת ההגנה העידה הנאשמת. היא מסרה בעדותה כי הנה אדריכלית במקצועה וכי ביום האירוע היא בילתה במסעדה. במהלך אותו לילה, כך סיפרה, היא לגמה שתי כוסות של אלכוהול לרגל יום הולדתה. סמוך לשעה 03:00 עזבה את המועדון בו חגגה ונסעה לביתה. במהלך הנסיעה לביתה, הבחינה הנאשמת בשוטר המסמן לה לעצור. לאחר מכן פגשה הנאשמת את השוטרת אשר דרשה ממנה לבצע בדיקת ינשוף. לדבריה היא פנתה לשוטרת וביקשה ממנה לבצע שיחת טלפון לאחיה השוטר, על-מנת לשאול אותו אם היא מחוייבת לבצע את הבדיקה. הנאשמת העידה כי פנתה לשוטרת לינור וביקשה לבצע את הבדיקה. בתגובה, כך טוענת הנאשמת, התפרצה לעברה השוטרת וכינתה אותה בתואר "אפס". השוטרת סירבה ליטול ממנה בדיקה אולם היא ביצעה לה בדיקת מאפיינים. לדברי הנאשמת, תוך כדי חילופי דברים, הגיע למקום אביה אולם גם לו הורתה השוטרת לעמוד בצד. הנאשמת הדגישה בעדותה כי למן הרגע בו נעצרה על ידי המתנדב ועד אשר ביצעה שיחת טלפון לאחיה - חלפו כ- 10 דקות. יאמר כי הנאשמת הרשימה אותו במהימנותה ואני קובע שיש מקום להעדיף את גירסתה על פני גירסת השוטרים (המתנדב והשוטרת). ראוי לציין כי גירסתה של הנאשמת נתמכת היטב בגירסת המתנדב. המתנדב ציין מפורשות כי הנאשמת ביקשה ליצור קשר טלפוני עם אחיה על מנת לשאול אותו אם מוטלת עליה חובה לבצע את הבדיקה. המתנדב לא ידע כיצד לנהוג ולפיכך הוא קרא לשוטרת. ב"כ המאשימה טען בסיכומיו, כי יש להרשיע את הנאשמת בביצוע העבירה המיוחסת לה. לדבריו, ההגנה מנסה להציג את האירוע כדריסה בוטה של זכויות יסוד וזו אינה עולה בקנה אחד עם המציאות או עם הוראות החוק. ב"כ הנאשמת טען כי יש לזכות את הנאשמת מביצוע העבירה המיוחסת לה. לדבריו הנאשמת שבה אל השוטרים בחלוף דקות ספורות בלבד, לאחר שיצרה קשר עם אחיה, אשר הבהיר לה קצרות כי חלה עליה חובה למסור את הבדיקה. ב"כ הנאשמת שב והדגיש כי הנאשמת לא סירבה לבצע את הבדיקה. כל אשר היא ביקשה הוא לברר את זכויותיה. לדברי הסנגור אין כל פסול בבקשת הנאשמת להיוועץ באחיה. לענין זה ב"כ הנאשמת ציטט מתוך רע"פ 2538/11 בו קבע כב' השופט רובינשטיין, כי: "אין לשלול הזכות לביצוע שיחת טלפון מקום בו אילוצי הזמן - דוגמת ההכנות לבדיקה - מאפשרים זאת". הסנגור הדגיש בסיכומיו כי לא היה כל פסול בבקשת הנאשמת, שכן בתכוף לאחר השיחה הסכימה הנאשמת לבצע את הבדיקה. בהתייחס לרע"פ 2538/11 טען כי לא נוצרו כל אילוצי זמן בגינם היה מקום למנוע מן הנאשמת עריכת שיחת טלפון קצרה. לענין זה ציטט הסנגור מתיק (נת) 4844/07 בו נקבע מפורשות כי כאשר חשוד מסכים לבצע בדיקת נשיפה, כאשר קודם לכן סירב לעשות כן, על השוטר לאפשר את עריכת הבדיקה שכן הסירוב לבדיקה יוצר חזקת שכרות שבצידה ענישה מחמירה במיוחד. לסיכום טענותיו טען הסנגור כי בקשתה של הנאשמת סורבה ללא הנמקה ומבלי שתקבל הסבר הגיוני. יתר על כן, הנאשמת לא הבינה את ההשלכות המשפטיות של סירובה ואלו לא הוסברו לה על-ידי השוטרים. כמו כן המאשימה לא הצביעה על כל אילוצי זמן בגינם מנעו מן הנאשמת לבצע שיחת טלפון. עם תום שמיעת הטיעונים, סברתי כי מן הדין הוא לזכות את הנאשמת מביצוע העבירה המיוחסת לה. כאמור, החלטתי להעדיף את עדותה על פני עדותה של השוטרת, אשר לא זכרה את האירוע כלל. הנני קובע איפוא, כי הנאשמת ביקשה להיוועץ באחיה שהינו שוטר. עסקינן בעיכוב שלא עלה על 10 דקות. מכל מקום נוכח העובדה שבמקום היו 3 ניידות משטרה שהיו מצויידות במכשיר בדיקה אחד בלבד, ונוכח השעה המאוחרת סירבה השוטרת לאפשר לנאשמת להיוועץ באחיה וסירבה כעבור מספר דקות להיעתר לבקשתה, ולבצע את הבדיקה. בעניין זה, מאחר ושיחת ההיוועצות נמשכה זמן קצר בלבד, אין כל מקום לקבוע כי הנאשמת סירבה למסור דגימות. דומני שגם הפסיקה תומכת בקביעותי, ראה למשל תת"ע 2371-12-08 (בימ"ש לתעבורה בחיפה), שם נפסק כי: "משעה שנעצר נהג החשוד בנהיגה בשכרות, קיים מתח מובנה בין רצון הנהג לשתף פעולה לבין תוצאות שיתוף הפעולה ומשמעות הדברים עבורו. עם זאת, ברור כי משעה שנעצר נהג החשוד בשכרות ונמצאה אנדיקציה חיובית לשכרותו בבדיקת הנשיפון והשוטרים מודיעים לו על עיכובו לצורך עריכת בדיקת נשיפה, הוא בסטטוס של מעוכב ועל כן יש לאפשר לו במהלך ההמתנה לבדיקת הנשיפה להיוועץ בעו"ד. זכות ההיוועצות אכן שרירה וקיימת למי שנעצר כחשוד בנהיגה בגילופין והיא קמה משעה שהודע לו שעוכב לצורך בדיקת שכרות. יש לאפשר יישומה ולציין זאת בכתב במפורש בפני החשוד אך אין לעכב את בדיקת השכרות". גם בעפ"ת 58862-03-11 לא פסל בימ"ש המחוזי בירושלים את האפשרות להיוועץ בטרם בדיקת שכרות, אולם הוא סייג את דבריו באמרו שלא ניתן לאפשר זאת לפרק זמן ארוך. התוצאה הסופית היא, שלאחר שנתתי אמון בגירסתה של הנאשמת - החלטתי לזכות אותה מביצוע העבירות שיוחסו לה בכתב האישום. משפט פלילימשפט תעבורהשכרותבדיקת שכרות (אלכוהול)