הואשם בכך שבעת נהיגתו באופנועו נהג בהיותו שיכור

הואשם בכך שבעת נהיגתו באופנועו נהג בהיותו שיכור, בהמשך לכך הנאשם נהג בקלות ראש, איבד שליטה על רכבו ללא סיבה סבירה ונפל עם אופנועו על הכביש. כמו כן הואשם הנאשם בכך שסירב למסור דגימת דם לצורך בדיקת שכרות. התביעה בסיכומיה ביקשה להרשיע את הנאשם. התביעה טענה כי מחומר הראיות עולה שהנאשם רכב על אופנועו, ואישר כי שתה שתיה מרובה לפני נהיגתו. עוד מוסרת התביעה כי הנאשם סירב למסור דגימת דם לשם בדיקת שכרותו, הוסבר לנאשם משמעות סרובו, ואף דוח המאפיינים מצביע על שכרותו של הנאשם. ב"כ הנאשם בסיכומיו מבקש לזכות את הנאשם, לטענתו הנאשם לא רכב על אופנועו אלא "החליט לדחוף את האופנוע למדרכה השניה על מנת לקושרו לעמוד... במהלך דחיפת האופנוע איבד לפתע את הכרתו והתעלף, כאשר האופנוע נפל עליו " (סיכומי הגנה סעיפים 14-15) . עוד מוסר ב"כ הנאשם כי הנאשם לא סירב לתת דגימת דם אלא כל שביקש היה קבלת טיפול רפואי "לפני שמתחילות חקירות בדיקות ודקירות". לדברי ב"כ הנאשם ( בסעיף 16 לסיכומיו) "הנאשם מתעורר בבית חולים כאשר לדבריו סבל מכאבים עזים בכל הגוף וכל אשר ביקש היה טיפול רפואי ולמרות זאת אנשי משטרה מתשאלים את הנאשם ומבקשים ממנו להחקר מבלי ליתן לו הטיפול הרפואי הנדרש" .בנסיבות אלו סובר ב"כ הנאשם אין לבוא בטענות כלפי הנאשם על כך שלא נתן דגימת דם. דיון והכרעה האם הנאשם נהג ברכב? לנאשם נערך תחקור ראשוני המתועד בטופס בדיקת מאפיינים לחשוד בנהיגה בשכרות (ת/8). בתחקור זה נשאל הנאשם מהיכן להיכן נסע ותשובתו: "מהבית לפאב בדיזינגוף (פאב שרה פרקש)" תחקור זה נערך בשעה 22:15. הנאשם נחקר לאחר מכן בבית החולים ונגבתה ממנו הודעה (ת/3). הנאשם נשאל כדלקמן: "אתה רכבת על הקטנוע היום כשנפלת?", והנאשם השיב: "בוודאי". אמנם הנאשם לא ידע למסור פרטים רבים, ואולם זכר כי הכביש היה יבש, ראות טובה, והיתה תאורה במקום. בחלוף כעשרה ימים הנאשם שב למשטרת ישראל וביקש למסור נתונים נוספים אודות התאונה, בהודעתו זו (ת/4) מסר כי לא רכב על אופנועו אלא העביר את האופנוע בידיו מצד אחד של הכביש לצידו השני ותוך כדי דחיפת האופנוע, נפל האופנוע עליו.הנאשם גם נשאל על ידי החוקר המשטרתי "כשאמבולנס לקח אותך מהמקום אתה אמרת לו שנפלת מהאופנוע" ותשובתו של הנאשם היתה: "זה נכון אני דחפתי אותו". לאחר בחינת מכלול אמרותיו של הנאשם כפי שנמסרו עד כה אני סבור שהנאשם אכן רכב על אופנועו, כך הדבר עולה מהתחקור הראשוני שנערך לו, מהודעתו שנגבתה על אתר בבית החולים, ויתרה מזאת הנאשם אישר שמסר לצוות הרפואי באמבולנס שנפל מהאופנוע, אימרה זו משמעותה שהנאשם היה על אופנועו ונפל ממנו, שאם לא כן הנאשם לא היה אומר שנפל מהאופנוע אלא היה אומר שהוליך את האופנוע, והאופנוע נפל עליו. בהינתן כל האמור יש לדחות את גירסתו המאוחרת שהינה גירסה כבושה ואין לקבלה . אף אם נקבל את גירסתו המאוחרת של הנאשם בחקירתו מיום 23.2.10 (ת/4), הרי גם פעולה זו נחשבת נהיגה ברכב . תקנה 164 לתקנות התעבורה קובעת כי " לעניין חלק זה מי שמסיע רכב בכח גופו דינו כדין נוהג ברכב". "חלק זה" הינו חלק ב' של תקנות התעבורה בהיות תקנה 164 נמנית על חלק ב' . הסנגור לא טען כי תקנה 164 לתקנות התעבורה אינה חלה בענייננו ואולם למעלה מהצורך אציין כי פרק שישי בתקנות התעבורה הדן בעבירות השכרות ואשר מפנה לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה ( הוראת החיקוק בה הנאשם הואשם) משתייך לחלק ב' של תקנות התעבורה ,ולכן תקנה 164 חלה על נהיגה בשכרות ,יתרה מזאת הנאשם הואשם גם בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ( תקנה 26(2) לתקנות התעבורה ) ואף תקנה זו משתייכת לחלק ב' לתקנות התעבורה ולכן תקנה 164 מתייחסת גם לנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים. סירוב לתת דגימת דם הנאשם כאמור נחקר באזהרה בבית חולים וולפסון בליל הארוע בשעה 22:20. מהודעתו של הנאשם ניתן להתרשם כי הנאשם הבין היטב את החשדות המיוחסים לו.הנאשם נשאל "למה אתה מסרב לתת בדיקת דם לאלכוהול ולסמים?" ותשובתו של הנאשם היתה: "כי אני לא מאמין בבדיקות שלכם.....". השוטר הוסיף ואמר לנאשם: "הסברתי לך שאתה חייב לתת בדיקה ואם תסרב החוק יראה אותך כשיכור ואתה צפוי לעונשים הקבועים בחוק ואתה ממשיך לסרב?" והנאשם השיב, "כן". בעדותו בביהמ"ש הנאשם חזר על כך . התובע הטיח בנאשם "הסבירו לך גם את משמעות הסרוב והבנת אותה " והנאשם אישר זאת .( עמ' 16 ש' 30-31 ) . ניתן לקבוע אם כן שהוסברה לנאשם משמעות סרובו ועל אף זאת הנאשם סירב. טענתו של הנאשם כי לא מסר דגימת דם בשל מצבו הרפואי דינה להדחות. אף אם הנאשם מצוי בבית החולים במסגרת קבלת טיפול רפואי לא ברור מדוע עליו לסרב לפרוצדורה רפואית בסיסית, נטילת דגימת דם, כאשר גם במסגרת קבלת טיפול רפואי נדרש מטופל לעיתים לאפשר נטילת דמו לצורך בדיקות כאלו ואחרות. לנאשם בשלב זה היה ברור שהוא חשוד בנהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים (כמפורט באזהרה שהוזהר בה בפתח חקירתו) הנאשם מסר פרטים בדבר כמות השתיה ששתה, והתרופות אותן נטל במהלך יום הארוע, ולכן סרובו לתת דגימת דם מתיישב דווקא עם האשמה שיוחסה לו ורצונו לחמוק מאחריות לעבירה שביצע ולא עם סרוב בשל מצבו הרפואי. אומר הנאשם כי כל שרצה היה טיפול רפואי וכאשר ביקש לראות את הרופאים אמרו לו שקודם יחקרו אותו. אם אכן הסיבה היחידה לסרובו של הנאשם לתת דגימת דם היתה בשל רצונו לקבל טיפול רפואי מיידי, מצפה הייתי מהנאשם שידרוש מהשוטר שיטול ממנו דגימת דם מיידית כדי שניתן יהיה לפנות ללא שיהוי להמשך הטיפול הרפואי. ניתן גם להתרשם מה היה יחסו של הנאשם לדרישה למסור דגימת דם מהתבטאויותיו בביהמ"ש .בתשובה לשאלות אודות סרובו להבדק מסר הנאשם כדלקמן "לא סרבתי. ביקשתי ממנו לקבל טיפול רפואי לפני שיתחילו לעשות בי ניסויים" (עמ' 16 ש' 16 ). השימוש במילה ניסויים בהקשר זה מלמד על התייחסות הנאשם לדרישה החוקית להבדק. בהודעתו המאוחרת (מיום 23.2.10) מסר הנאשם כי איננו זוכר כלל שסירב לתת בדיקת דם ואף מסר שהוא חושב שנלקחה ממנו דגימת דם. דברים אלו ,כמובן,אינם עולים בקנה אחד עם הודעתו הראשונה מליל הארוע, הודעה שנמסרה בהיות הנאשם בהכרה מלאה ובהבנה צלולה. כמות המשקאות המשכרים אותם שתה הנאשם הנאשם מסר בהודעתו השניה (מיום 23.2.10, ת/4), כי שתה לפני הארוע נשוא כתב האישום "שנייים וחצי בקבוקי בירה היינקן, בקבוקים רגילים, ואולי איזה צייסר של ויסקי קטן" . בהודעתו הראשונה מסר כי שתה באותו יום בשעה 15:00 כוסית של וודקה באולם ארועים. לכל זאת מצטרפת העובדה שבאותה תקופה נטל הנאשם תרופות פסיכיאטריות בקביעות. הנאשם נשאל בחקירתו הנגדית בבית המשפט " אתה נוטל כדורים פסיכיאטרים שאינם פשוטים וגם שותה אלכוהול,זה אחראי בעינך ? " והנאשם השיב " לא " . הנאשם אף המשיך ותאר את מצבו כ"עגום" (עמ' 14 ש'14-18) האחריות בשל תאונת הדרכים בהודעתו הראשונה מסר הנאשם כי רכב על הקטנוע ונפל. לקטנוע נגרמו נזקים ( דוח בוחן - ת/5 סעיף 5) וגם הנאשם נחבל בגופו כתוצאה מנפילה זו .הנאשם נשאל בחקירתו ( ת/3) כתוצאה ממה נפל ותשובתו היתה כדלקמן: "אני אומר לך את האמת זו פעם שניה בחודש שאני פתאום נופל בלי סיבה...". הנאשם נשאל בהמשך "ואתה לא זוכר מה קרה עכשיו שנפלת?" והנאשם השיב : "לא". החוקר הוסיף ושאל "ומה קרה לפני חודש שאתה אומר שזה אותו מקרה", והנאשם השיב: "עמדתי בצומת ונפלתי במקום". הנאשם הרחיב בענין בעדותו בבית המשפט ומסר שהתאונה היתה "עוד איזה איתות" בשבילו וזאת לאור התרופות הפסיכיאטריות, ביחד עם נפילותיו, והבנה שמצבו מצריך טיפול מקצועי (עמוד 16 לפרוטוקול מיום 25.4.13 שורות 5-10). מכאן עולה שנפילה זו מהקטנוע בין אם כתוצאה מרכיבה ונפילה ,בין אם כתוצאה מדחיפת הקטנוע ונפילה ,מהווה תאונת דרכים שהנאשם אחראי לגרימתה, ולתוצאותיה. דוח המאפיינים לנאשם לא נערכו מבחני ביצוע, מטופס בדיקת המאפיינים (ת/8) עולה כי דיבורו של הנאשם היה כבד ואיטי, התנהגותו רדומה והופעתו מרושלת. למרות האמור, מאפיינים אלו אינם מצביעים בהכרח על שכרותו של הנאשם שהרי הנאשם שכב על מיטת חוליו בבית החולים, וניתן לייחס נתונים אלו למצבו הרפואי. יחד עם זאת, כמות המשקאות המשכרים ששתה טרם נהיגתו, אף ללא התייחסות לתרופות הפסיכיאטריות שנטל שעות ספורות לפני נהיגתו (ת/3 שורות 37-39), יחד עם נפילתו מהאופנוע ללא כל הסבר, בהחלט יכולים להצביע על נהיגה בהיותו תחת השפעת משקאות משכרים. לאור האמור אני קובע כי הנאשם נהג ברכב בהיותו שיכור,וגרם לתאונת דרכים, הנאשם נדרש כדין לתת דגימת דם ,הבין את הדרישה ומשמעותה ועל אף זאת סרב . לפיכך אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום קרי נהיגה בקלות ראש , ונהיגה בשכרות ותחת השפעת משקאות משכרים. משפט תעבורהשכרותאופנוע