1. מדובר בערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 30/09/03 אשר קבעה למערער 10% נכות בגין סחרחורות לאחר חבלת ראש על פי סעיף 72 (4) ב (1) לתקנות. 2. הועדה דנה בעניינו של המערער על פי פסק דין מיום 15/05/02 בתיק בל 2922/01, בו נקבע בהסכמה, כי "עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים בהרכב אחר על מנת שתשוב ותדון במכלול תלונות המערער" (סעיף 8 לפסק הדין). עניינו של המערער הוחזר לועדה בהרכב אחר, שכן מדובר ב"סיבוב שלישי" במסגרתו הוחזר עניינו של המערער לועדה ולפיכך, נקבע, כי יש מקום לקיום הדין בפני ועדה רפואית בהרכב אחר (סעיף 7 לפסק הדין).   3. הועדה הרפואית לעררים נשוא הערעור דנה בעניינו של המערער בשתי ישיבות. האחת מיום 25/02/03 בה פרטה תלונות המערער בגין הטנטון, העובדה, כי סובל מסחרורות ומכאבי ראש בזמן מאמץ. הועדה ביקשה, כי המערער יעבור בדיקת ENG נוספת ועדכנית, טרם סכום מסקנותיה. אולם המערער סרב ובסיכום טענותיו ציין, כי מדובר בבדיקה שגרמה לו בעבר כמעט לאבד את הכרתו ואינו מוכן לעבור סבל נוסף (סעיף 7 א' לתגובת המשיב).   4. בישיבה המסכמת מיום 30/09/03 קבעה הועדה למערער אחוזי נכות בגין הסחרחורות והפרעה וסטיקולרית גבולית (סעיף 72 (4) ב' I) אך לא קבעה אחוזי נכות בגין טנטון. הועדה ציינה במסקנתה, כי בבדיקת ENG שעמדה בפני הועדה נמצא, כי קיימת הפרעה וסטיבולארית גבולית ללא תסמונת קלינית מתאימה. לאור הזמן שחלף, בהעדר בדיקות נוספות חדשות ובהתחשב באופי חבלת הראש, הועדה נותנת למערער להנות מהספק וקובעת 10% נכות לצמיתות לפי סעיף 72 (4) ב' 1 (סעיף 23 להחלטה).   5. לטענת המערער, למרות שהועדה קבעה בסעיף האבחנה, כי מדובר "במצב לאחר חבלת ראש, חבלה אקוסטית דו צדדית, זעזוע מוח", לא התייחסה הועדה במסקנותיה ללקוי השמיעה והטנטון ולא פסקה אחוזי נכות כלשהם בגין לקוי זה. לפיכך טוען, כי יש להשיב עניינו לועדה לדיון נוסף בעניין הטנטון והירידה בשמיעה כדי שתקבע את הנכות על פי האבחנה שקבעה.   המערער מבקש שלא לזמנו פעם נוספת (אלא בנוכחות בא כוחו), שכן נבדק כבר ב-25/02/03, שם נקבע, כי מדובר בחבלה אקוסטית דו צדדית זעזוע מוח. כן מבקש הוצאות לדוגמא שיבטאו את הסחבת ועינוי הדין הדיון שהיו מנת חלקו בגין חוסר תשומת לב הועדה.   6. יצויין, כי לפני הועדה הובאה בדיקת ENG מ-28.7.98 (סעיף 12 לפרוטוקול).   7. טרם הגשת הערעור, פנה המערער למשיב וליתן הסכמתו להחזרת הערעור, אך לא קיבל תשובה. לפיכך, נאלץ להגיש הערעור, ותובע הוצאות גם בשל כך.   8. א. המשיב, הצהיר בסיכום טענותיו, כי מסכים להשבת עניינו של המערער לועדה שכן גם לגרסתו, הועדה מלאה אחר הוראות פסק הדין באופן חלקי.   ב. אולם לטענת המשיב, בשל העובדה שהמערער סירב לבצע בדיקת ENG עדכנית, הועדה לא יכולה הייתה לממש זכאותה לעריכת בדיקה ראויה והסקת מסקנה מבוססת כראוי, אלא קבעה מסקנתה באופן גורף וכללי כשהיא מבססת מסקנתה שלא על פי בדיקה עדכנית.   ג. לפיכך המשיב מסכים להחזיר עניינו של המערער לוועדה על מנת שהוועדה תקבע דרגת נכות בקפידה ועל פי שיקולים רפואיים מנומקים בהתאם לבדיקת ENG עדכנית אותה יעבור המערער ללא סירוב וכן שתתייחס לחבלה אקוסטית דו צדדית שאובחנה אצל המערער והאם היא קשורה לפגיעה מיום 3/11/97" (סעיף 12 לסיכומי המשיב).   ד. המשיב חולק על התביעה לחייבו בהוצאות שכן המערער סירב לבצע בדיקה שהתבקש על ידי הוועדה ובכך הפריע לועדה לפעול לפי קריטריונים מקובלים.   9. המערער בתגובתו חולק על עמדת המשיב.   10. לאחר עיון בטיעוני הצדדים להלן החלטתי:   א. כאשר עניין מוחזר לועדה על פי פסק דין על הועדה למלא אחר הוראות פסק הדין ובית הדין מוסמך לבדוק האם הועדה עשתה את המוטל עליה (דב"ע נא/29-01 מנחם פרנקל נ' מל"ל פד"ע כד' 160).   ב. בפסק הדין הוחזר עניינו של המערער לועדה על מנת שתדון במכלול תלונותיו.   ג. למערער אין כל תלונה או עילת ערעור באשר להחלטת הועדה בדבר שיעור אחוזי הנכות שנפסקו לו בגין הסחרחורת על פי סעיף 72 (4) ב' (1) .   ד. אין ספק, כי הועדה לא נתנה דעתה לחבלה האקוסטית ממנה סובל המערער. על הועדה היה לעשות כן על פי האמור בפסק הדין.   ה. יכול והמשיב צודק בטיעוניו, אולם, המשיב לא הגיש ערעור על החלטת הועדה ולפיכך, אין להעלות טענות כלפי החלטת הועדה במסגרת סיכומיו וצודק המערער בנקודה זו.   ו. לפיכך יש להעתר לערעור ולהחזיר עניינו של המערער לועדה על מנת שתקבעה אחוזי הנכות בגין החבלה האקוסטית, לאור האמור בפרוטוקול הועדה מיום 25.2.03 ו-30.9.03. הועדה רשאית לזמן את המערער אם תמצאה לנכון. הועדה תנמק החלטתה.   11. אין ספק, כי למערער נגרם עוול, עינוי דין, בזבוז זמן והוצאות משפטיות בשל מחדל של הועדה. כך עולה מכתבי הטענות שבתיק.   12. לפיכך, הננו מחייבים את המשיב לשלם למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור 3,500 ₪ + מע"מ לרבות הפרשי הצמדה וריבית כחוק.   13. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. ניתן היום כ' באלול, תשס"ד (6 בספטמבר 2004) בהעדר הצדדים.   י. גלטנר-הופמן, שופטת סגנית שופט ראשי      אחוזי נכותנכות