מיקרוטראומה בקע דיסק

להלן פסק דין בנושא מיקרוטראומה בקע דיסק: כללי 1. העורר, יליד 1965, גוייס לצה"ל ביום 27.10.85 עד לשחרורו ביום 1.1.06. 2. העורר המוכר כנכה צה"ל עקב מחלת גיליאן ברה (מחלה נאורולוגית), טוען בתביעה מיום 27.3.05, כי כאבי הגב מהם הוא סובל ובקע דיסק מותני רביעי נגרמו עקב שרותו הצבאי. 3. תביעתו נדחתה על ידי קצין התגמולים. דיון: 4. בתצהיר עדותו הראשית מתאר העורר את תנאי שירותו כך: " התחלתי לשרת בצה"ל בשנת 1983 בתפקיד חשמלאי רכב. החל משנת 1987 ועד בכלל הנני משרת בבסיס חיל האוויר ברמת דויד. כיום משמש כאחראי המחלקה, אלא שחשוב לציין כי מחמת מחסור בכוח אדם, הלכה למעשה הנני משמש כחשמלאי רכב יחיד ובפועל לכל דבר ועניין. כמו כן הנני אחראי מזה כ-13 שנה על מערכת אב"כ (במשקלים כבדים מאוד). כחשמלאי רכב הנני עובד בפירוק סטרטרים, מצברים, על הרכב ומחוצה לו וכיוצב. כתוצאה מתנאי עבודתי, קרי-עבודה בעמידה בגב כפוף שעות על גבי שעות כל יום וסחיבת חלפי רכב, נפגעתי בגב התחתון כפי שעולה בבירור מבדיקת C.T מיום 20.3.03". על כאביו הוא אומר: "משך שנות שירותי הנני סובל מכאבים בגב תחתון לסירוגין כפי שתועד בתיקי הרפואי ועולה בבירור מחוות הדעת מטעם המשיב שורות 8-11: קיים רישום על כאב גב ביום 1.8.87 ו-25.2.92 ורישום מיום 21.5.03 ו-17.9.03... לא למיותר לציין כי במהלך השנים נרשמו תלונות נוספות על תלונות כאבי גב תחתון, ראה למשל ביום 2.7.02, 19.5.03". על מומחה המשיב הוא אומר: "באשר לטענת המומחה מטעם המשיב כי "במשך כ-20 שנות עבודה לא התעוררה בעייה בגבו" הרי שכאמור לעיל המומחה המלומד רשם כך בחוות דעתו עצמה: "קיים רישום על כאבי גב ביום 1.8.87 ו-17.9.03 החתום ע"י דר' וייס. היינו, תלונות על כאבי גב לאורך השנים מפי - היו גם היו. טענתו השניה של המומחה המלומד הניתנת כטעם לדחיית תביעתי היא כי כאבי הגב התגלו במקרה כחלק מברור הכאבים בגפיים התחתונות. בהתאם לייעוץ משפטי אשר קבלתי, אין בכך כדי לדחות קשר סיבתי בין הפגיעה ממנה אני סובל לתנאי עבודתי. בעייה רפואית בגבי עולה בבירור מבדיקת C.T. מזה שנתיים הנני מטופל במרפאות כאב, בטיפולים כירופרקטיים, דיקורים סיניים וכיוצב'. על כך אין חולק". על גירסאות כפולות הוא אומר: "הנני להצהיר כי במשך 21 שנה אני משמש בפועל כחשמלאי רכב כאמור לעיל וכפועל יוצא הנני עומד שעות רבות על רגליי כשאני רוכן לעבר מנוע רכב ו/או כלפי חלקיו השונים אלו כלל לא נבדקו ו/או התבררו ע"י המשיב טרם קביעת עמדתו. רושם המומחה הרפואי מטעם המשיב כך: "לפני כשנה החל לסבול מכאבי גב תחתון הקורנים לשתי הרגליים. הופנה לבירור הכאבים. בגרסה השנייה רושם שבגלל מחלה ע"ש GUILLIEN-BARRE עליה מוכר כנכה צה"ל התגלה אצלו בקע דיסק מותני רביעי". הנני להצהיר כי מעולם לא היו בפי שתי גרסאות. [בניגוד לדעתו של פרופ. ביאליק, הערת הועדה]. ביום 13.1.00 ספגתי מכת קור תוך כדי שירותי הצבאי בקבע באיזור צפת. ביום 28.1.00 אובחנתי כסובל ממחלת הגיליאן בארה. כאבי גב תחתון נרשמו עוד בשנת 1987 כעולה מחוות הדעת מטעם המשיב. אלא שלפני כשנתיים החלתי לסבול מכאבים עזים בשתי רגליי. לימים הוברר לי כי כאבי הרגליים נגרמים כתוצאה מבקע דיסק מותני בגבי אשר מקרין כאב לרגליי". 5. פרופ' ביאליק קובע בחוות דעתו מיום 25.7.05 ומיום 16.7.06 כי אין קשר סיבתי בין תלונות העורר על כאבי הגב ובין השירות, וכי בפיו של העורר יש שתי גרסאות. כמו כן הוא מתייחס לטענת העורר כי דווקא התנאים הכלליים על השירות ולאו דווקא אירוע חד פעמי, גרמו לפגיעה בגבו - ולדעתו הטענה אינה נכונה וכך הוא אומר, בציינו שתי גירסאות שונות של העורר כהסבר לכאבי הגב. "לפי כתב התביעה התגייס לצה"ל ביום 14.8.83. לפני כשנה החל לסבול מכאבי גב תחתון הקורנים לשתי הרגליים. הופנה לברור הכאבים. בגירסה השנייה רושם, שבגלל מחלה על שם GUILLIEN-BARRE עליה מוכר כנכה צה"ל, התגלה אצלו בקע דיסק מותני רביעי. במשך יותר מ-20 שנה, בעשרות מסמכים רפואיים, קיים רישום על כאב גב ביום 1.8.87 ו-25.2.92 ורישום מיום 21.5.03 ו-17.9.03 החתום עלי די דר' י. וייס- אורתופד. קיימים רישומים ממרפאת כאב בשנים 2004-2005 ותוצאת סריקת רנטגן ממוחשבת מיום 20.3.03 של עמוד השדרה המותני, בה הודגם בקע דיסק רביעי. בדיקה אלקטרופיזיולוגית של גפיים תחתונות מיום 17.7.00 ו-23.5.01 לא הדגימו פגיעה שורשית". למעט רישומים מיום 1.8.87 ו-25.2.92, קיימים שני רישומים בשנת 2003 אשר לא עמדו לרשותי, מסמכים המוזכרים על ידי דר' וייס ובהם רישום מפורש על כאבי גב תחתון. יתכן שדר' וייס מביא רישומים על כאבי גפיים תחתונות על רגע מחלת GUILIEN-BARRE, שאינם קשורים כלל וכלל לכאבי גב עליהם מתלונן מר דהן שלמה. אין ספק שעבודה כפי שמתאר דר' וייס הינה מאמצת, אך גם דר' וייס מתאר שינויים בתנוחת העוסק בה, גם אין רציפות תנועות, ואין הרמת משקל קבוע. לפיכך, גם לעבודה זו לא היתה השפעה על כאבי גבו של מר דהן. לא מצאתי מסמך אחד בו הוזכר שלאחר מאמץ זה או אחר, התלונן על כאבי גב תחתון, במשך שנים רבות. כאמור, דר' וייס מצטט שורה ארוכה של מסמכים, אך אף מסמך אינו מציין ממצאים ואינו מציין סיבה לתלונות (אם בכלל קיימות) על כאבי גב תחתון לאחר מאמץ, או הקשר של כאבים אלה לעבודתו או לעיסוקיו של מר דהן. כאמור, לא עמדו לרשותי המסמכים הנוספים המוזכרים בחוות הדעת מטעמו של דר' וייס. גם אם נכון הדבר שבמסמכים המוזכרים על ידי דר' וייס קיימים רישומים על כאבי גב מאז הגיוס לשרות, הרי שעד לשנת 1993 חלפו 10 שנים ועד לשנת 2000 חלפו 7 שנים נוספות בהן אין כל עדות לכאבי גב תחתון מהם סבל מר דהן בכלל והקשורים לעבודותיו ולעיסוקיו, בפרט. אין כל חילוקי דעות בין דר' וייס וביני על כך שמר דהן אכן סובל מכאבי גב תחתון. זאת כנראה על רקע בקע דיסק בין חולייתי מותני רביעי, שהתגלה במקרה בזמן ברור הכאבים. כאבים אלה כנראה קשורים למחלתו הבסיסית, כפי שקורה לא פעם אצל אנשים הסובלים מפריצת דיסק, ללא סימנים קליניים, מה שמתגלה בזמן בדיקת הדמיה. האספקט הנאורולוגי: 6. העורר נבדק מבחינה נוירולוגית ע"י דר' מנליס, (לפי המלצת פרופ. ביאליק!) אשר לא מצאה קשר בין כאבי הגב ובין מחלת הגיליאן ברה - זו המחלה בה הכיר קצין התגמולים. וכך היא קובעת בחוות דעתה מיום 8.9.06: "עצבי ראש תקינים. בהליכה הרמת רגל שמאל מעט שונה. כח מלא בגפיים עליונות פרט לחולשה מינימלית דיסטלית של שרירי כף היד, ללא סימני אטרופיה. החזרים תקינים. תחושה תקינה. בגפיים התחתונות כח מוטורי מלא. החזרים תקינים. תחושה שטחית תקינה. הפרעה קלה בתחושת המצב. ב-2000 מחלת GUILLLAN BARRE ממנה התאושש כמעט לחלוטין, פרט לחולשה מינימלית בשרירי כפות הידיים והפרעה קלה של תחושת המנח (תחושה עמוקה) בכף רגל שמאל. בדיקה נוירופיזיולוגית - NCS מ-4.1.06 (בי"ח רמב"ם, המכון לנוירופיזיולגיה קלינית) הדגים הולכות תקינות בגפיים עליונות ותחתונות. חביון דיסטלי מוארך דו-צדדי". דר' מנליס מסיקה כי אין קשר בין המחלה הנ"ל ובין כאבי הגב להם טוען העורר". דר' וייס מטעם העורר קובע כי: "לדברי מר דהן שלמה, בתאריך 14.8.83 התגייס לצבא עם פרופיל 97. מקצועו חשמלאי רכב, בעבודה זו עליו להרים חלקים כבדים ולעבוד בתנועות לא נוחות כאשר גופו לפעמים נמצא בעמדה של סיבוב והרמת משא כבד ותנועות לא נוחות כאשר גופו לפעמים נמצא בעמדה של סיבוב והרמת משא כבד ותנועות בסיבוב. במהלך השירות היו מספר ארועים של כאבים בגב תחתון. אירוע ראשון היה כבר בשנת 1987 ולאחר מכן היו אירועים נופסים ב-1992, 2000, 21.5.03 ו-1.7.03. בעקבות תלונות אלה עבר בדיקת CT בתאריך 20.3.03, בדיקה זו הדגימה בלט דיסק בגובה L4-5 עם לחץ על השק הדורלי. עקב כך קיבל טיפול פיזיוטרפי וטיפול במסגרת מרפאת כאבים ברמב"ם. מעיון בתיקו עולה כי בזמן שרותו הצבאי אובחן שסובל ממחלת GULLIEN BARRE עם הפרעות ברגלים. פרופ' ו. ביאליק ציין בחוות דעתו מתאריך 25.7.05 כי קיים רישום על כאבי גב גם ב-1.8.87, 25.2.92, 21.5.03 ו-17.9.03, אך בפרק דיון של חוות דעת ו צוין שבמשך 20 שנות עבודה לא התעוררה בעיה בגב. קיימת סתירה בפרק דיון לעומת הממצאים בחוות הדעת, ללא כל ספק במהלך שירותו הצבאי סבל ממספר אירועים של כאבים בגב. זאת ועוד, פרופ' בילאיק מצא הגבלה בתנועות עמוד שדרה המותני. כאבים והגבלה אלו נגרמו עקב תנאי השרות ויש לקבוע כי נכותו כתוצאה מהשרות הצבאי". 7. על רקע האמור לעיל טוען ב"כ העורר: "(1) בחוות הדעת מטעם המשיב נטען דבר והיפוכו, כפי שיפורט להלן, ועל כן יטען העורר כי חוות הדעת מבטלות זו את זו, ויש לקבל את גרסת המומחה מטעם העורר. פרופ' ביאליק טוען ומפרט כי מקור הכאבים מהם סובל העורר הוא המחלה הבסיסית ממנה סובל העורר, היא מחלת ה- GULLIEN BARRE. (2) לטענתו התגלה בקע דיסק בין- חולייתי מותני רביעי. שאינו גורם לכאבי גב, אך במקרה במסגרת ברור מקור הכאבים, שכאמור - לטענתו הוא מחלת ה- GULLIEN BARRE. ראוי לציין כי קביעה מעין זו, אינה בתחום מומחיותו של פרופ' ביאליק שהנו אורטופד ועל מנת לקבוע כי מקור הכאבים הוא מחלת ה- GULLIEN BARRE, יש לפנות למומחה בתחום הנוירולוגיה, כפי שהמליץ פרופ' ביאליק וכפי שלמעשה עשה המשיב בפנותו לדר' מנלס. לעומת פרופ' ביאליק, קובעת דר' מנלס, מומחית בתחום הנוירולוגיה (כאמור לעיל), שאין כל קשר בין הכאבים באזור הגב התחתון מהם סובל העורר, לבין מחלת ה- GULLIEN BARRE, ממנה סובל העורר. (3) אחת מחוות הדעת מטעם המשיב תומכת בגרסת העורר, כך בחוות דעתה של דר' יהודית מנליס- "... איני מוצאת כל קשר בין תלונותיו על כאבי גו לבין תיפקודו הנוירולוגי לאחר התאוששות ממחלתו המוכרת (G.B)..." (חלק הסיכום בחוות דעתה של דר' יהודית מנליס, מטעם המשיב). (4) דר' עמוס שינלדר, מומחה לכירורגיה אורטופדית והיועץ הרפואי האורטופדי אגף שיקום נכים במשיב, אף מאשר את חוות דעתה ו"ממליץ לקבל מסקנות חוותה דעת" (חותמת על גבי חוות דעתה של דר' יהודית מנלס). והרי המסקנה היחידה שניתן להסיק ממסקנות חוות דעתה של דר' מנליס היא כי הפגיעות בגב נגרמו בשל ובעקבות תנאי עבודתו בצבא." כך לדברי העורר ובא כוחו ! היבט משפטי: 8. נטל ההוכחה המונח על כתבי העורר שבא להוכיח, הוסבר בפסיקה: "(1). נטל ההוכחה המונח על כתפי העורר, ככל בעל דין אחר במשפט אזרחי, ננקב עפ"י מאזן ההסתברויות, דהיינו ברמת וודאות של למעלה מ- 50%. במקרה בו כפות המאזניים שקולות - דין הערר להידחות (ראה לעניין זה ע.א. 192/85 קצין התגמולים נ' הכט, פד"י מד(3),646). (2). בע"א 472/89 קצין התגמולים נ' רוט, פ"ד מ"ה (5) 203 נקבע, כי על התובע תגמולים להוכיח "במידה המתקבלת מאוד על הדעת", כי הנכות נגרמה עקב שירותו הצבאי. מאז הלכת רוט, ניתנו פסקי-דין רבים על ידי בתי המשפט בהקשר הנדון, ושוב לא הסתפקו ב"יתכן" לקיומו של הקשר הסיבתי, אלא עמדו ודרשו מידת הוכחה רבה יותר, על-פי "מאזן ההסתברות", שהוא כמות ההוכחה העולה על 50% (ר' גם ע"א 5499/92 קצין התגמולים נ' בן עד, פ"ד מז(2) 471). (3). באשר לשאלת הקשר הסיבתי, נפסק בע"א 776/76 צדיק נ' קצין התגמולים, פ"ד לא(2) 381, כדלקמן: "...את החובה להוכיח את הקשר הסיבתי שבין התפרצות המחלה לבין השרות התכוון (המחוקק) להטיל על התובע תגמולים ולא אחרת. העובדה שהמחלה פרצה בתקופת השירות אינה יוצרת חזקה, על התובע תגמולים להוסיף ולהוכיח את הקשר הסיבתי...". (4). על מנת שיוכח קשר סיבתי בין פגימה לשירות יש להוכיח "קשר סיבתי קונקרטי" (להבדיל מקשר סיבתי "טיפוסי" לתנאי שרות צבאיים). ראה ברע"א 8077/96 קריספיל נ' קצין התגמולים, פ"ד נא(2) 817: "נטל ההוכחה בשאלת קיומו של הקשר הסיבתי, המהווה אחד מהנדבכים הדרושים להקמת עילת תביעה, רובץ תמיד על התובע. על התובע להוכיח קיומן של נסיבות מסויימות ורק אז יעבור הנטל המשני אל שכמו של קצין התגמולים. נסיבות אלה נעוצות באופיו המיוחד של השרות הצבאי, אותו ניתן לקשור, מבחינת הזמנים לפרוץ המחלה". (5). גם כאשר עסקינן בשירות קצר, עדיין על העורר להוכיח שהפגימה נבעה "עקב אירוע" ו/או עקב השירות. על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בשירות ארוך כמו במקרה שבפנינו". 9. כמו כן, על העורר, כדי לזכות בתביעה, להוכיח כי הפגיעה היתה בזמן השירות וכי הפגימה נגרמה עקב השירות ואין להסתפק באירוע טריוויאלי בלבד. ראה ע"א (תל-אביב-יפו) 1466/04 - א"ק נ' משרד הבטחון - קצין התגמולים . תק-מח 2005(4), 2820 עמ' 2822: "(א) על המערער היה להוכיח שני אלה: ראשית, כי הפגיעה הייתה בתקופת שירותו בצבא, ושנית, כי נכותו הנפשית באה עליו "עקב שירותו". הנטל להוכחת קיומם של שני אלה מוטל על כתפו של המערער (דנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן, פד"י נו(5) 732, 740; להלן:- "הלכת אביאן"). מאחר שאין מחלוקת לגבי התנאי הראשון, נבחן את ההלכה לעניין התנאי השני, דהיינו, "עקב השירות", ונבדוק האם הוכח קשר סיבתי בין השירות לבין המחלה. לבחינת קיומו של הקשר הסיבתי קבעה ההלכה מבחן סובייקטיבי ומבחן אובייקטיבי. לצד היסוד הסובייקטיבי, שהוועדה קבעה כי התקיים במקרה דנן ועליו אין חולק, יש לבחון גם אם התקיים יסוד אובייקטיבי בכך שהאירוע האמור לא יהיה אירוע טריוויאלי, שולי או שגרתי, אלא אירוע הקשור ליחודיות ומיוחדות של הצבא". (רע"א 4748/02 קצין התגמולים נ' בירתי, פד"י נז(4) 346, 348). לגבי המבחן האובייקטיבי, נקבע כדלקמן:- "...על החייל התובע תגמולים לשכנע בטענתו כי חיי הצבא- באשר חיי צבא הם- או אירוע ספציפי הקשור לחיי הצבא הם שהביאו לפריצתה של המחלה...אירוע טריוויאלי שאירע לחייל תוך כדי שירותו, לא נכיר בו גורם לפריצתה של מחלה קונסטיטוציונלית. הקשר הסיבתי לשירות בצבא - באשר שירות בצבא הוא - חייב שיהא בעל עוצמה מינימלית עד שנכיר בו כגורם לפריצתה של מחלה קונסטיטוציונלית... לעניין אפיונם של האירועים הטריוויאליים - אם תרצו: אירועי-שיגרה - אינני רואה מנוס מהשוואה בין חיי הצבא לבין החיים האזרחיים... פירוש הדברים הוא זה: אם הייתה המחלה פורצת בכל מקרה - גם בחיים האזרחיים - יישלל קיומו של קשר סיבתי לשירות בצבא." [ההדגשה שלנו] (הלכת אביאן, 764-763). שרותו של העורר כלל פגיעות שגרמו לפגימות מזעריות הולכות ונשנות, דהיינו מיקרוטראומה כפי שנאמר בע"נ 270/98 ויצמן ירון נ' קצין התגמולים שפורסם בקובץ דינים שלום כרך כ"א 302 כדלקמן: על הטוען לפגיעות זעירות (מטקרוטראומה) להוכיח שלושה יסודות. האחד, כי מדובר במספר רב של פגיעות זעירות שכל אחת מהן היא תאונה במובנה הרגיל של המילה. ואמנם כך היה לפי תצהירו של העורר ששרות שרות ארוך ומפרך. השני; כי טיבה של הפגיעה מעיד על שרשרת של פגיעות זעירות, יסוד זה יוכח בדרך כלל באמצעות חוו"ד רפואית. היסוד השלישי, הוא כי יש להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות לבין העבודה (ראה: בג"צ 4690/97 המל"ל נ' בית הדין הארצי, דינים עליון נה 961, פיסקה 14 מפי כב' השופט שטרסברג-כהן, עב"ל 338/96 המל"ל נ' יוסף עובדיה. כן ראה פסק דינו של כב' השופט וגנר ע"נ 270/98 חיפה ויצמן נ' ק. התגמולים לאמור: "נפסק כי על הטוען לפגיעות זעירות (מיקרוטראומה להוכיח שלושה יסודות. האחד, כי מדובר במספר רב של פגיעות זעירות שכל אחת מהן היא תאונה במובנה הרגיל של המילה. השני, כי טיבה של הפגיעה מעיד על שרשרת של פגיעות זעירות יסוד זה יוכח בדרך כלל באמצעות חוו"ד רפואית. היסוד השלישי, הוא כי יש להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות לבין העבודה (ראה: בג"צ 4790/97 המל"ל נ' בית הדין הארצי, דינים עליון נה 961, פיסקה 14 מפי כב' הש' שטרסברג-כהן עב"ל 338/96 נ' יוסף עובדיה, צורף לסיכומי המשיב 6 מפי כב' הנשיא אדלר)". סוף דבר: 10. מצד אחד קובע פרופ' ביאליק כי אמנם כאביו של העורר, היתה מחלת ה"גוליאן ברה" כשרופאה מטעם משהב"ט בתחום הנאורולוגי (ד"ר מנליס) קובעת כי מצבו של העורר מבחינה נאורולוגית אינו מסביר את כאבי הגב שכן מחתו הנאורולוגית נסוגה והוא התאושש ממנה. מכאן נסיק, כי הבקע בגבו הוא הגורם לכאב ולא מחלת ה"גוליאן ברה", ממנה הוא כמעט החלים. פרט לכך, מחלת ה"גוליאן ברה", נתגלתה בשנת 2000 עפ"י ד"ר מנליס, כאבי הגב החלו קודם לכן זמן רב לפני כן. שתי המחלות יכולות לצערנו "להתגורר יחדיו" ולכן, אם בפרק זמן כלשהו היתה חפיפה בין שתי המחלות (פריצת הדיסק והגוליאן ברה), הרי מן הגוליאן ברה העורר התאושש, אך לא מפריצת הדיסק בחוליה מותנית רביעית, על כן הערר מתקבל לגבי חוליה זו, אנו קובעים כי הבקע נגרם עקב שרות ארוך שכלל מיקרוטראומות שהביא לתוצאה של פריצת דיסק בתהליך "שקט" מיקרוטראומטי מצטבר עד לכאבים. ועדה רפואית תקבע את שיעור הנכות. המשיב, יישא בהוצאות רופאת העורר + 2,000 ₪ שכ"ט. עמוד השדרהבקע דיסקמיקרוטראומהבקע