דמי תשתית יבוא דלק

דמי תשתית יבוא דלק ההליך : 1. בתביעה אשר בתיק זה תובעת חברת נמל חיפה בע"מ (להלן: "הנמל"), מבתי זיקוק בע"מ (להלן: "בז"ן"), חוב בגין דמי תשתית עבור יבוא דלק אשר נפרק בחיפה, באמצעות צינור תת-מימי וזאת - מכח חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 (להלן: "החוק" או "חוק רשות הספנות") וצו פיקוח שהותקן בעקבותיו ועל פי התעריף שהיה קבוע בתקנות הנמלים, התשל"א-1971 (תקנה 233 וחלק ג' לתוספת לתקנות) (להלן: "תקנות הנמלים"), בשיעור של 0.5% מעלות המטען ומכח . התביעה מתייחסת לתקופה מאמצע חודש דצמבר 2007 ועד אוקטובר 2008 - מועד בו הותקן צו פיקוח חדש , כפי שיפורט להלן. 2. בבקשה זו, אשר בפניי, מבקשת בז"ן רשות להתגונן מפני התביעה כולה. המסגרת הנורמטיבית : 3. אין חולק, שעד יום 17.2.2005 פריקת נפט באמצעות הצינור התת-מימי היתה מחוייבת, על פי תקנות הנמלים, באגרה בשיעור 0.5% משווי הנפט הנפרק. בשנת 2004 חוקק חוק רשות הספנות, שנכנס לתוקף ביום 17.2.05 וקבע (בסעיף 27): "חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 (בחוק זה - חוק הפיקוח), יחול על שירותי נמל הניתנים בנמל מהנמלים המנויים בתוספת השניה (ונמל חיפה - בכלל זה), כאילו ניתנו לגביהם צווים לפי סעיף 6 לחוק הפיקוח...". בהתאם - הותקן צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי שירותי נמל), התשס"ה-2005 (להלן: "צו 2005"), שתחילתו, אף היא, ביום 17.2.05. סעיף 2(ב) לצו 2005 קובע: "המחיר לשירות של שימוש בתשתיות ופיתוח הנמל יהיה התעריף שנקבע בתקנות התעריפים כאגרת רציף או הסכום הקבוע בטור ב' בתוספת הראשונה לצד השירות המפורט בטור א' לצדו, לפי הענין." להשלמת התמונה יצויין, כי ביום 26.10.2008 הותקן צו פיקוח נוסף, הוא צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי שירותי נמל) (מחיר מרבי לדמי תשתית לנפט, דלק ומוצריהם), התשס"ט - 2008 (להלן: "צו 2008"), אשר קבע מחיר מרבי של 5.6 שקלים לטון, בעד "...שירות של שימוש בתשתיות ופיתוח הנמל, החל על נפט דלק ומוצריהם, ביבוא וביצוא..." [סעיף 1(א)]. תחילת הצו - ביום 13.11.08. זה המקום להעיר, כי בין הצדדים מתנהלת, בבימ"ש זה, תביעה נוספת (בת.א. 9455-03-09), המתייחסת לתקופה מיום 13.11.08 - תחילת תקפו של צו 2008. תביעה זו קבועה בפני כבוד השופט טובי. עיקר טענות הצדדים, בקליפת אגוז : 4. בז"ן טוענת שהמחלוקת בין הצדדים הינה גם עובדתית וגם משפטית. לטענתה, "אגרת הרציף", שהיתה קבועה בתקנות הנמלים ואשר חייבה גביית אגרה בשיעור מחצית האחוז בגין דלק מיובא, הנפרק בצינורות תת-ימיים, שאינם בבעלות המדינה והנמצאים בנמל מחוץ למעגן הסגור, בוטלה ברפורמה שחולל, בתחום זה, חוק רשות הספנות ובמקומה - במקום "אגרה" נקבע "מחיר עבור שירות". עוד טוענת בז"ן, כי היא אינה מקבלת כל שירות מהנמל ואין היא מקבלת "שירות של שימוש" כלשהו "בתשתיות ופיתוח הנמל" (כדרישת סעיף 2(ב) לצו 2005), ולכן אין היא מחוייבת, כלל, בתשלום עבור פריקת הדלק באמצעות הצינור. גם ב"כ בז"ן מסכים, כי המיקשר הימי והצינור הנמצאים מחוץ לשטח המעגן, נמצאים בתחום השטח המוכרז של הנמל. עם זאת לטענתו, אין די בכך על מנת לחייב את בז"ן בתשלום כלשהו לנמל, שכן המיקשר הימי והצינור אינם תשתיות של הנמל ואינם בבעלות הנמל, אלא בבעלות חברת תשתיות נפט בע"מ (להלן: "תש"ן"), שהינה ישות משפטית נפרדת מהנמל (ועל כך הנמל אינו חולק). עוד טוענת בז"ן, כי פניותיה אל הנמל בשאלה מהם השירותים אותם היא מקבלת ממנו לא נענו, תחילה, ולאחר מכן נענו בתשובות, אשר השתנו מפעם לפעם ואף בתגובת הנמל ובמהלך הדיון התקבלו תשובות אחרות מאלה אשר נמסרו קודם לכן. מכל מקום, בז"ן טוענת, עובדתית, כי אין היא מקבלת את השירותים להם טוען הנמל, או כל שירותים אחרים המחייבים אותה בתשלום עבור פריקת הנפט. 5. מנגד טוען ב"כ הנמל, כי המחלוקת בין הצדדים, בשלב זה, הינה משפטית בלבד (ואם כך הוא אין ליתן רשות להתגונן, אלא להכריע במחלוקת, כבר כעת) וזאת, מאחר שלשיטתו, גם אחרי הרפורמה, התשלום אשר רשאי הנמל לגבות אינו מוגבל ל"מחיר המשקף את עלות השירות בלבד" ואף נקבע מחיר קבוע, אשר הנמל אינו רשאי לסטות ממנו. לטענתו, הכרעה בשאלה המשפטית תייתר הכרעה במחלוקת עובדתית כלשהי, שכן אם ביהמ"ש יקבל את טיעוניה ויקבע כי "אין הכרח שגובה התשלום ישקף את עלות השירות", לא יהיה כלל צורך בדיון בשאלה העובדתית של עלות השירות ומרכיביו. דיון ומסקנות : 6. ברי, כי אם המחלוקת הינה משפטית בלבד, אין צורך ליתן רשות להתגונן וניתן להכריע בה כבר כעת. אולם, סבורתני שלא כך הדבר, שכן בטרם תוכרע השאלה המשפטית מהו גובה התשלום אשר על בז"ן לשלם, יש להכריע בשאלה, האם בז"ן מקבלת מהנמל שירות כלשהו, החייב בתשלום. שאלה זו הינה שאלה עובדתית, בה חלוקים הצדדים. כאמור - בז"ן טוענת שהיא אינה מקבלת מהנמל שירותים המחוייבים בתשלום, בגין פריקת הנפט דרך הצינור התת-ימי. שאלה זו, היינו - האם מקבלת בז"ן מהנמל שירותים כלשהם ומהם אותם שירותים, הינה שאלה עובדתית שיש להכריע בה, בטרם ניתן יהיה להכריע בשאלות המשפטיות, העולות מטיעוני הצדדים, היינו - האם אותם שירותים (ככל שניתנים לבז"ן), יוצרים חבות לתשלום, על פי המצב המשפטי הקיים מאז חקיקת חוק הספנות והתקנת צו 2005 ואם כן - מהו מנגנון התשלום. 7. חובת התשלום אינה ערטילאית, אלא היא קשורה ומחוייבת בגין מתן "שירות של שימוש בתשתיות ופיתוח הנמל", כפי שקובע, כאמור, סעיף 2(ב) לצו 2005. לפיכך וללא קשר לשאלה מהו גובה התשלום וכיצד הוא נקבע, יש לקבוע, תחילה, אם קיימת חובת תשלום ולצורך כך יש לקבוע, עובדתית, האם ניתן לבז"ן "שירות של שימוש בתשתיות ופיתוח הנמל. הנמל לא פירט, בכתב התובענה מהם השירותים שהוא מעניק לבז"ן ואשר בגינם מחוייבת בז"ן בתשלומים הנדרשים ממנה וענין עובדתי זה שנוי במחלוקת. אמנם, בתשובתו פירט הנמל חלק מהשירותים שלטענתו ניתנים על ידו לבז"ן, אולם לתשובה לא צורף תצהיר וממילא לא ניתן לראות פירוט זה כפירוט שהובא בכתב התביעה. מעבר לכך - גם בענין זה בפי בז"ן טענות לפיהן, בין היתר, המיקשר והצינור אינם שייכים לנמל ואינם שירות הניתן על ידו לבז"ן וכן, כי שאר השירותים המפורטים אינם ניתנים לה, אלא לאניות המגיעות לנמל. גם אלה שאלות עובדיות בהן יש להכריע, בטרם יידונו השאלות המשפטיות. 8. לא נעלמה מעיניי טענת הנמל לפיה, העובדה שבז"ן המשיכה לשלם את התשלומים שהנמל דרש ממנה, גם לאחר הרפורמה ועד לסוף שנת 2007, מהווה הודאת בעל דין בחבות, אולם בדיון שנערך בפניי שמעתי לכך הסבר מפי בא כוחה של בז"ן וההכרעה בשאלה אם יש לקבל הסבר זה, או שמא יש לראות בעצם התשלום הודאת בעל דין, גם היא כרוכה בבירור עובדתי. לפיכך, יש ליתן לבז"ן רשות להתגונן מפני התביעה. 9. בא כוחה של בז"ן ביקש, במעמד הדיון, לאחד התביעה בתיק זה עם התביעה בתיק האחר, הנ"ל (המתבררת בפני כבוד השופט טובי). בקשה כזו מן הראוי להעלות בפני כבוד השופט טובי, שכן דרושה הסכמתו לאיחוד הדיון. התוצאה : 10. סופו של דבר - אני מקבלת את הבקשה ונותנת למבקשת רשות להתגונן מפני התביעה כולה. התצהיר המצורף לבקשת הרשות להתגונן, יהווה כתב הגנה. המשיבה תשלם למבקשת הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, ללא קשר לתוצאות ההליך. ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. דמי תשתיתיבואדלק