נכות מבקע דיסקלי בגב 1. לפנינו בקשתו של מר יוסי אילן [להלן - "המבקש"], למתן צווים זמניים וסעדים הצהרתיים כדלקמן: ליתן צו מניעה ו/או צו עשה ולצוות על המשיבה 1, עיריית תל אביב- יפו [להלן: "העירייה"], להימנע מלקיים ו/או לפעול ו/או לנקוט בכל פעולה ו/או להמשיך בהליכי הקובלנה שהחליטו לפתוח כנגדו, כאמור במכתבו של ב"כ העירייה מיום 5.5.11 [נספח א' לבקשה]; להצהיר ולקבוע כי במכתבו של המבקש לעירייה מיום 11.4.11 [נספח ב' לבקשה], לא היה כדי להצדיק הגשת קובלנה נגדו, וכי הקובלנה נועדה להרתיעו מלהתלונן על מינהל לא תקין בנושא המינויים בעירייה, ומלעמוד על זכויותיו כעובד וכאזרח; להצהיר כי העירייה הפרה את חוזה העבודה בינה ובין המבקש, וכי יש במעשיה שימוש לרעה בהליכי משפט; ליתן צו לעיכוב הליכי המכרז הפנימי למשרת מציל/ה ראשי/ת בעירייה שמספרו 56/2011 [נספח מש/11 לתגובת העירייה, להלן - "המכרז"], וזאת - עד אשר תיבחנה לגופן השגות המבקש, ותישקל טענתו להתאמת דרישות המשרה באופן שתתאמנה את התפקיד; להורות כי העירייה תחזור בה מקביעתו של מנכ"ל העירייה, מר מנחם לייבה [להלן: "מנכ"ל העירייה" או "מר לייבה"], כי המבקש אינו עומד בנורמות הדרושות הנדרשות ממנהלים בעירייה ו/או להצהיר כי אין תוקף לקביעה זו, שנקבעה במסגרת הליכי מכרז 153/2007 [פרוטוקול הליכי המכרז צורף כנספח ד' לבקשה]. ליתן צו הצהרתי כי המבקש זכאי לסעדים הכספיים הנובעים מן הסעדים ההצהרתיים המבוקשים על ידו, וכן להרשות למבקש לפצל את הסעדים המבוקשים וליתן לו רשות לתבוע את הסעדים הכספיים להם הוא זכאי במועד מאוחר יותר. 2. המשיב 2, מר טל פילטר [להלן - "מר פילטר"], הינו אחד מן המצילים בעירייה אשר הגישו את מועמדותם במכרז לתפקיד המציל הראשי. לטענת התובע, "נתפרו" מידותיו של המכרז למידותיו של מר פילטר, שלא כדין. המבקש מצדו, נמנע מהגשת מועמדות למכרז דנן. 3. ביום 19.5.11 התקיים בפנינו הדיון בבקשה, במסגרתו נחקרו המבקש, מר פילטר וסמנכ"ל מש"א ומינהל בעירייה, מר אשר בן שושן [להלן: "סמנכ"ל ארגון ומינהל" או "מר בן שושן"], על תצהיריהם. 4. בהתאם להחלטת בית הדין, הוגשו ביום 26.5.11 סיכומים מטעם המבקש, וביום 2.6.11 סיכומים מטעם העירייה וסיכומים מטעם מר פילטר. מטבע הדברים, בסיכומיו התייחס מר פילטר רק לבקשה לסעדים זמניים כנגד המכרז בו הוא מועמד, ולא לנושאים האחרים שעלו בבקשתו של המבקש, אשר אינם נוגעים למר פילטר. 5. להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 9.6.11 הוגשה בקשה נוספת לצו מניעה כנגד הליכי המכרז דנן, על ידי מועמד אחר במכרז, מר שמואל סולומונוב, אשר נדונה אף היא בפנינו [תיק 12354-06-11, להלן: "עניין סולומונוב"]. בהתאם להחלטה במעמד הדיון בעניין סולומונוב, התקיימה ישיבתה של וועדת המכרזים כמתוכנן, ביום 16.6.11, וביום 17.6.11 הגיש ב"כ העירייה הודעה לבית הדין, לפיה וועדת המכרזים טרם בחרה זוכה, והחליטה להפנות שניים מארבעת המועמדים לבחינות התאמה, ולדחות את מועמדותם של השניים האחרים. זהות המועמדים לא נמסרה, למעט זהותו של מר סולומונוב, אשר צוין כי מועמדותו נדחתה. בהחלטה מיום 21.6.11 נדחתה הבקשה לסעדים זמניים של מר סולומונוב, מן הטעמים המפורטים בהחלטה [להלן: "עניין סולומונוב"]. 6. וזו תמצית העובדות הנלמדת מן הראיות אשר הובאו בפנינו - המבקש הינו מציל בעל ותק מקצועי רב שנים בתחום הימאות וההצלה, ובכלל זה, ניסיון צבאי-פיקודי עשיר בחיל הים. בשנת 1991 החל המבקש לעבוד כמציל- ים אחראי בעירייה, ובחודש דצמבר 1994 קיבל קביעות. תנאי העבודה של המצילים המועסקים בעירייה מוסדרים בהסכמי עבודה קיבוציים, מקומיים וארציים, בהם נקבע, בין היתר, מדרג המשרות כדלקמן [סעיפים 23- 24 לתגובת העירייה]: מציל ראשי - 12-14 בדירוג המנהלי; מנהל קטע ותחנה - 12-14 בדירוג המנהלי; מנהל תחנה - 11-13 בדירוג המנהלי; מציל אחראי - 9-11 בדירוג המנהלי. לאורך רצועת החוף שבתחום תל אביב-יפו פרוסות 13 תחנות הצלה [להלן: "תחנות"], ובכל תחנה מועסקים לפחות שלושה מצילים, שניים מהם לפחות בדרגת "מציל אחראי", כשאחד מהם משמש גם כמנהל התחנה. עד שנת 1997 נוהלו כל תחנות ההצלה על ידי אחד מסגניו של מנהל מחלקת החופים בעירייה, ולא מונה מציל ראשי. יצוין, כי העירייה אף לא היתה מחויבת במינוי זה, מאחר וההסכם הקיבוצי שהגדיר את החובה למנות מציל ראשי באותו מועד היה הסכם קיבוצי מיום 23.11.93, בין הסתדרות הפקידים עובדי המינהל והשירותים לבין מרכז השלטון המקומי שהעירייה איננה חברה בו [להלן - "הסכם 93" סעיפים 16- 17 לתגובת העירייה, נספח מש/5 לתגובתה]. בשנת 1995 נבחר המבקש במכרז פנימי מס' 27/95 לתפקיד "סגן מנהל מחלקת חופים האחראי על שירותי ההצלה" [נספח ב' לבקשה], אך המכרז בוטל על ידי העירייה. נסיבות העניין פורטו בפסק דינו של בית דין זה בתיק דב"ע נה/3-2245, במסגרתו הצהירה העירייה כי החליטה לשקול מחדש את מבנה האגף והצורך בקיום משרה של סגן מנהל מחלקת החופים, בין השאר, נוכח דרישת המצילים לקיום משרה של "מציל ראשי" [נספח ו' לבקשה]. ביום 3.8.97 נחתמו שני הסכמים קיבוציים מקומיים בין הנהלת העירייה לבין ארגון העובדים, בהם הוסכם, בין היתר, כי מערך ההצלה ינוהל בידי מציל ראשי, שיהיה אחראי על ניהול כל תחומי התפעול והשירות של תחום ההצלה, וכן כי בכל קטע חוף יוגדר מנהל קטע מבין מנהלי התחנות, שתפקידו לתאם בין פעילות המצילים וההצלה באותו קטע [נספח מש/6 לתגובת העירייה, להלן: "הסכמי 97'"]. בהתאם למוסכם, מונו שישה מבין מנהלי התחנות בני דור מיתר [מצילים אשר ביום 1.4.90 היו עובדים קבועים בעירייה] להיות גם מנהלי קטע, ומנהל תחנה נוסף, מר אלי רובין, מונה לתפקיד המציל הראשי בעירייה, ללא מכרז, והיה הראשון לכהן בתפקיד זה. יצוין, כפי שאף קבענו בעניין סולומונוב, כי בפועל טרם חולקה רצועת החוף של העיר תל אביב- יפו לקטעים [לכל הפחות, בהיבט של ההצלה], והדבר מצוי במשא ומתן מתמשך בין ארגון העובדים וועד המצילים לבין העירייה. במהלך שנת 2008 פרסמה העירייה מכרז פנימי לאיוש שלוש משרות של מנהלי קטע ותחנה [נספח מש/9 לתגובת העירייה, להלן: "מכרז 2008"]. בשנת 2007 הגיש המבקש את מועמדותו לשני תפקידים של מנהל תחנת הצלה במכרז מס' 153/07 [להלן: "מכרז 2007"], אך מועמדותו נדחתה. בהחלטת ועדת המכרזים ציין מנכ"ל העירייה, שעמד בראש הוועדה, בין היתר, כי: "מנחם - מסכם, גם כמנכ"ל העירייה, המפקח של העירייה כגוף שמתנהל באופן תקין, ומספק שירותים לתושבים ובראש ובראשונה נשען על תרבות ארגונית וערכים כמו יושר, שתוף פעולה, דוגמא אישית, יחסי אנוש וכיוב'. לפי מיטב הבנתי, יוסי אילן בהתנהגותו כפי שבאה לידי ביטוי בועדה וגם מחוצה לה, אינו עומד בנורמות שהיינו רוצים לראות של מנהלים בעירייה." [נספח ד' לבקשה] המבקש עתר לבית הדין כנגד הליכי מכרז 2007 ותוצאותיו, ותביעתו נדחתה בפסק דינה של כב' השופטת חגית שגיא מיום 5.8.10 [ע"ב 1447/08]. ערעורו של המבקש על פסק הדין לבית הדין הארצי עודנו תלוי ועומד [ע"ע 3237-10-10]. יוער, כי במהלך השנים התנהלו בין המבקש לעירייה מאבקים משפטיים נוספים הנוגעים, בעיקרם, ליחסי העבודה ולקידום וניוד עובדים באגף החופים, אשר לטענת המבקש, בוצעו בניגוד לחוק ולכללי המינהל התקין. ביום 31.12.10 פרש מר אליהו רובין מעבודתו כמציל ראשי בעירייה, לאחר כ- 12 שנים שכיהן בתפקיד זה. ביום 22.12.10 כינס סמנכ"ל התפעול בעירייה, מר רובי זלוף, התייעצות בנוגע לפרישתו הצפויה של המציל הראשי, והנחה את אגף ארגון ותקינה [להלן: "אגף או"ת"] לגבש את תיאור המשרה ותנאי הסף [נספח מש/8 לתגובת העירייה]. ביום 28.4.11 פרסמה העירייה את המכרז מושא בקשה זו [מש/11 לתגובת העירייה]. כשבועיים טרם פרסום המכרז, ביום 11.4.11, שיגר המבקש מכתב למנכ"ל העירייה, בו התריע בפניו כי למיטב ידיעתו, המכרז לתפקיד המציל הראשי "תפור" למידותיו של מר פילטר, והוסיף כי ינסה למנוע את המינוי האמור בכל דרך הנתונה לו על פי דין [נספח ב' לבקשה, להלן - "מכתב ההתראה"]. המבקש שיגר עותקים ממכתב ההתראה גם לבעלי תפקידים נוספים בעירייה, כדלקמן: יו"ר ארגון העובדים, סמנכ"ל לתפעול, מנהל אגף ארגון ותקינה, מנהל אגף חופים, רכזת גיוס עובדים באגף מש"א, ממונה מינהלה באגף החופים, מנהלת תיאום ובקרה באגף החופים, וכן למר טל פילטר עצמו ולוועד המצילים. כתוצאה מכך, ביום 5.5.11 החליט סמנכ"ל מש"א ומינהל בעירייה, מר אשר בן שושן, להגיש קובלנה משמעתית נגד המבקש, לפי סעיף 11 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח- 1978 [להלן: "חוק המשמעת"], בגין הפצת "מכתב משמיץ, חסר כל בסיס, לבעלי תפקידים שונים בעירייה, המטיל דופי חמור בעירייה ובמנכ"ל שלה" [העתק הקובלנה ומכתבו של ב"כ העירייה בנושא מיום 5.5.11 צורפו כנספח מש/14 לתגובת העירייה, להלן: "הקובלנה"]. התובע העירוני למשמעת אשר לידיו הוגשה הקובלנה, טרם החליט האם יש מקום להפעיל את סמכותו לפי חוק המשמעת ולהגיש תובענה משמעתית כנגד המבקש, אם לאו. אשר למכרז דנן, על פי הודעה שנמסרה בעניין סלומונוב ביום 15.6.11 התקיים הדיון בוועדת המכרזים, אך נכון למועד זה טרם נבחר הזוכה במכרז, שכן שניים מארבעת המועמדים הופנו על ידי הוועדה לבחינות התאמה, ואילו מועמדותם של השניים הנותרים נדחתה. דיון והכרעה 7. הבקשה שלפנינו מאגדת, למעשה, שלוש בקשות שונות, כדלקמן: א. בקשה להצהיר ולקבוע כי במכתב ההתראה לא היה כדי להצדיק הגשת קובלנה נגד המבקש, ועל כן להורות על הפסקת ההליכים המשמעתיים שנפתחו נגדו בהגשת קובלנה זו; ב. בקשה לבטל את הליכי המכרז עד שתיבחנה טענות המשיב כי תנאי הסף אינם סבירים, אינם תואמים את דרישות המשרה, ונתפרו למידותיו של מועמד ספציפי; ג. בקשה להורות כי העירייה תחזור בה מקביעתו של מנכ"ל העירייה במסגרת מכרז 2007, לפיה המבקש אינו עומד בנורמות הנדרשות ממנהלים בעירייה, או להצהיר כי לקביעה זו אין תוקף. נדון בבקשות אלה כסדרן: א. הבקשה להורות על הפסקת ההליכים המשמעתיים שנפתחו נגד המבקש בהגשת קובלנה 8. המבקש טוען כי אין במכתב הפרת משמעת וכי החלטת העירייה לפתוח נגדו בהליכים משמעתיים היא בבחינת "עונש" בלתי ראוי שמשיתה עליו העירייה בגין עמידתו על נורמות של מינהל ציבורי תקין. מדובר במכתב פנימי הממוען רק לבעלי תפקידים בעירייה. המקור לידיעה שבמכתב הינו מר פילטר עצמו והעירייה היתה צריכה לבדוק את הטענות עם המבקש. העירייה טוענת כי מדובר בעתירה מוקדמת ותיאורטית וכי בית הדין למשמעת יבחן את טענות המבקש ככל שהתובע העירוני יחליט להגיש תובענה משמעתית נגד המבקש. ההכרעה - 9. זו לשון המכתב שבעקבותיו החליט ביום 5.5.11 סמנכ"ל משא ומינהל בעירייה להגיש קובלנה משמעתית נגד המבקש. "הנדון: מר טל פילטר - מכרז לתפקיד 'מציל ראשי' הנני מבקש לפנות אליך בעניין המכרז לתפקיד מציל ראשי באגף חופים אשר עומד להערך בקרוב: הנתונים שבידיי - ודי ב"הבטחה המינהלית", אשר לדברי מר פילטר ניתנה לו על ידך לפיה ימונה לתפקיד 'מציל ראשי' - הביאוני למסקנה כי המכרז לתפקיד "מציל ראשי" באגף חופים "תפור" למידותיו של מר פילטר כדי להביא לזכייתו במכרז על פי הסכמה מוקדמת שנתקבלה בעירייה. אני כמוכן מתנגד למצב שכזה בו לדעתי העירייה מתכוונת להמשיך ולמנות 'מציל ראשי' בדרך לא חוקית כפי שכידוע את המציל הראשי היוצא היא מינתה דהיינו, ללא עריכת מכרז. לפיכך, הנני מבקש להודיעך כי אנסה למנוע מינוי זה בכל דרך שנתונה לי בדין. דברים אלו הבהרתי אף לטל עצמו, ידידי, בשיחה שהיתה לנו לאחרונה." [נספח ב' לבקשה] המכתב נשלח כאמור, למנכ"ל העירייה ולבעלי תפקידים נוספים בה, כאמור בסעיף 6.15 לעיל. 10. במכתב התשובה מטעם העירייה מיום 5.5.11 נאמר, כי העירייה דוחה מכל וכל את טענותיו של המבקש לפיהן "נתפר" המכרז למידותיו של מועמד ספציפי, וכי העירייה מקפידה ביתר שאת על תקינות, שקיפות ושוויוניות המכרזים לאיוש משרות ברשותה. כמו כן, נמסר למבקש כי סמנכ"ל מש"א ומינהל בעירייה החליט להגיש קובלנה משמעתית נגדו, כדלקמן: "מסקנתך הנחפזת, ולפיה המכרז שבנדון "תפור למידותיו של מר פילטר כדי להביא לזכייתו במכרז על פי הסכמה מוקדמת שנתקבלה בעירייה" - לא זו בלבד שהנה משוללת כל יסוד ובסיס, אלא שעצם העלאתה על דף עולה לכאורה כדי פרסום לשון הרע כמשמעה בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965; כדי עבירת משמעת כמשמעה בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח- 1978; ומעבר לכל אלו - כדי חוצפה ועזות מצח. אשר על כן, ולאור הטלת הדופי החמורה במערכת העירונית בכלל, ובמנכ"ל העירייה בפרט, החליט סמנכ"ל מש"א ומינהל, לאחר שנועץ ביועציו המשפטיים, ובתוקף סמכותו מכוח סעיף 11 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), להגיש לתובע העירוני למשמעת קובלנה על עבירות משמעת שעברת לכאורה (רצ"ב)" [נספח א' לבקשה, ההדגשות במקור] 11. סעיף 11 לחוק המשמעת קובע, כי ראש רשות מקומית או מי שהוא הסמיך לכך, רשאים להגיש קובלנה על עבירת משמעת שעבר עובד הרשות המקומית. עבירות המשמעת מנויות בסעיף 9 לחוק, ובכלל זה, התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד הרשות המקומית או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה ובשמה הטוב של הרשות המקומית, התנהגות הפוגעת במשמעת עובדי הרשות המקומית ועוד. 12. סעיפים 10 ו- 14 לחוק המשמעת קובעים, כי ראש הרשות העירונית ימנה תובע המוסמך לקבל קובלנות ולהגיש תובענות לבית הדין למשמעת כנגד עובד הרשות המקומית שעבר עבירת משמעת [להלן: "התובע העירוני למשמעת"], ככל שהוא סבור שיש בקובלנה ובחומר החקירה ראיות מספיקות לאישום בעבירת משמעת. 13. במקרה שלפנינו, הוגשה הקובלנה המשמעתית נגד המבקש בגין הפצת "מכתב משמיץ, חסר כל בסיס, לבעלי תפקידים שונים בעירייה, המטיל דופי חמור בעיריית ת"א ובמנכ"ל שלה" [נספח מש/14 לתגובת העירייה]. 14. בית המשפט העליון, בשבתו כבית דין לערעורים על החלטות בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, התייחס בפסיקתו למתח השורר בין ההכרח לקיים ולקדם את חופש הביטוי, לבין הסייגים שיש להטיל עליו ועל דרכי ההתבטאות של עובד ציבור, כפועל יוצא ממעמדו המיוחד, כמשרת את הציבור כולו. כך: "אין ספק, שמצפים לכך שהעובד יביע דעתו, בנושאי העבודה בהם הוא מועסק, ראשית כול בתוך המסגרת פנימה. עליו לפעול ולפנות בצינורות הארגוניים שנועדו לכך או שנובעים מן המבנה ההירארכי שבתוך הרשות הציבורית, ועליו להביא דעתו והשקפתו בענייני העבודה לידיעת הממונים עליו, כדי שהם, ודרכם הציבור כולו, יפיקו את התועלת הראויה מכך. מעובד הציבור נדרש האומץ להביע באוזני הממונים עליו את דעתו בענייני העבודה בהם הוא מועסק. גם במסגרות, הבנויות בצורה הדווקנית ביותר על המשמעת, מצפים להבעת הדעה של האיש החושב, המבטא את אחריותו על-ידי גיבוש דעתו והבעתה. אולם, יחד עם זאת, כללי הארגון הטוב והמשמעת מחייבים, שהבעת הדעה של העובד תועלה באותם צינורות ארגוניים שנקבעו לכך." [עש"מ 5/86 גדעון ספירו - נציב שירות המדינה, פ"ד מ(4), 227, להלן: "פרשת ספירו"]. 15. על קו התיחום בין הבעת דעה מותרת לבין ביקורת אסורה המושמעת על ידי עובד ציבור, המשיך ועמד בית המשפט העליון בעניין גרשון תירם, אליו הפנתה העירייה, שם נדון עניינו של עובד עיריית תל אביב אשר נתפס בהדבקת מדבקות ["סטיקרים"], עליהן נכתב: "מחדלים באיכילוב ברבש תתפטר!". בעניין זה הבחין בית המשפט העליון בין מספר מישורים, כדלקמן: "אכן, באיזון שבין שמירה על חופש הביטוי לבין הבטחת תפקודו התקין ותדמיתו ההולמת של השירות הציבורי, השמעת ביקורת עניינית וכנה על התנהלות השירות הציבורי ראויה להגנה מיוחדת. למעשה, ניתן אף לומר כי ההגנה על אפשרותו של עובד ציבור להשמיע ביקורת כאמור מקדמת את שני האינטרסים המוטלים על הכף במשוואה שלפנינו. מובן שיש בדבר כדי להבטיח את האינטרס האישי של עובד הציבור לחוות דעתו על נושאים הקשורים להתנהלות השירות הציבורי כמו גם את האינטרס הציבורי להיחשף לביקורת זו. אך מעבר לכך יש בהבטחת אפשרותו של עובד הציבור להביע ביקורת גם כדי לתרום לייעול תפקודו של השירות הציבורי בעקבות חשיפת ליקויים בדרך פעולתו ואף כדי לתרום לתדמיתו כגוף המחויב לערכים של שקיפות ופתיחות לביקורת... עם זאת, מובן כי אף הזכות להתריע ולבקר - שיש בה, למעשה, גם מימד של חובה המוטלת על עובד הציבור מתוקף היותו נאמן הציבור - איננה בלתי מסויגת. בכפוף לנוסחת האיזון הכללית שנקבעה בהלכת ספירו, חופש הבעת הדעה והביקורת עשוי להיות מסויג במספר מישורים. ראשית, יש שתתחייב הטלת סייגים על ההתבטאות במישור התוכני. זהו המצב, למשל, מקום בו תוכן התבטאותו של עובד ציבור והזיקה בין התבטאות זו לבין תפקידו עלולים לסכל את יכולתו למלא תפקיד זה כהלכה וכתוצאה מכך לפגום ביכולת הפעולה של השירות הציבורי... מישור נוסף בו עשוי להיות חופש הביטוי של עובד ציבור מסויג הוא המישור הסגנוני. עובד ציבור מצופה להימנע בהתבטאותו מנקיטת סגנון בוטה, מעליב ופוגע, שאינו עולה בקנה אחד עם יסוד השמירה על המשמעת בשירות הציבורי... מישור שלישי בו עשויה להיות מוגבלת התבטאותו של עובד ציבור נוגע לערוצי הביטוי שלרשותו. כך, בפרשת ספירו הנ"ל הדגיש הנשיא שמגר את החשיבות הגלומה בכך שעובד ציבור יביע דעתו וביקורתו קודם כל בצינורות הארגוניים המקובלים" [ער"מ 1430/05 גרשון תירם - עיריית תל אביב (לא פורסם), ניתן ביום 7.11.05] 16. אלא שגם פרשת ספירו וגם עניין גרשון תירם עוסקים במתיחת ביקורת ברבים וכלפי חוץ, להבדיל מן הביקורת הנוקבת שמתח המבקש באמצעות מכתב פנימי לבעלי תפקידים בעירייה, אף אם מדובר בתפוצה רחבה. 17. הנה כי כן, בבואנו ליתן את הדעת לשיקולים השונים שהותוו בפסיקת בית המשפט העליון בעניין זה, דעתנו אינה נוחה מעוצמת התגובה בה נקטה העירייה כלפי מכתב ההתראה ששיגר המבקש. לא הוסר הספק מעינינו, האם המכתב האמור, בתפוצה בו נשלח, חורג מגבולות הבעת הדעה ולובש צורה ותוכן הגורמים נזק לעירייה, לשירות הציבורי ולתדמיתם. 18. יחד עם זאת, לאור קיומם של ההליכים הפנימיים מכוח חוק המשמעת, ומשטענותיהם של המבקש והעירייה צפויות עדיין להיבחן על ידי התובע העירוני, שקבע אם יש כלל מקום להגיש תובענה משמעתית נגד המבקש, איננו מוצאים להתערב בהחלטת העירייה בשלב זה, וחזקה על התובע העירוני כי ישקול את כל השיקולים הדרושים לעניין, לרבות השיקולים שהובאו לעיל בהחלטתנו. 19. בשולי הדברים נעיר, כי איננו מוצאים ממש בטענת המבקש כי היה על נציגי העירייה לזמנו לשיחה בעקבות מכתבו, טרם הגשת קובלנה נגדו. כך, העובדה כי נציגי העירייה פעלו לבירור התלונות שהועלו במכתבו של המבקש, בין היתר על ידי בדיקה עם מנכ"ל העירייה ומר פילטר, אינה מקימה בהכרח זכות לבירור מקביל עם המבקש, אשר טענותיו הועלו בבירור במכתבו ועל כן היו ידועות לנוגעים בדבר. 20. אשר על כן, הבקשה להורות על הפסקת ההליכים המשמעתיים שנפתחו נגד המבקש בהגשת הקובלנה נדחית בשלב זה. אין בכך כדי לחסום את דרכו של המבקש להגיש בקשה נוספת לאחר שתתקבל החלטת התובע העירוני. ב. הבקשה להורות על ביטול המכרז לתפקיד המציל הראשי - 21. הבקשה מבוססת על הטענות הבאות: הקריטריונים שנקבעו למשרת מציל ראשי הם בלתי סבירים באופן קיצוני; אין זה סביר שהמציל הראשי הניצב בראש ההיררכיה של שירותי ההצלה לא יכיר בדרך של התנסות את עבודתם של מנהלי תחנות ומנהלי קטע; טענת המבקשים כי תפקיד המציל הראשי הינו תפקיד מטה אינה רצינית, ואינה תואמת את הגדרת התפקיד; המכרז "תפור" למידותיו של מר פילטר; למר פילטר ניתנה הבטחה בשנת 2007 כי ימונה למשרת המציל הראשי; מר פילטר שימש בפועל כמחליפו של מר אלי רובין המציל הראשי היוצא. לראיה, טוען המבקש, הורתה העירייה למר פילטר לבצע את שיקום התחנות אשר ניזוקו בסופה; 22. מנגד, טוענים המשיבים כדלקמן: טענות המבקש מוכחשות מכל וכל. דרישות המכרז נקבעו בהליך מסודר; לא הוכחה כל הבטחה למר פילטר, וממילא נטענת הטענה בשיהוי ניכר של ארבע שנים; מנהל החופים, מר ליכט, הודיע שימלא את מקומו של המציל הראשי הפורש, ומעורבותו של מר פילטר בשיפוץ התחנות לאחר הסופה היתה יוזמה של ועד המצילים. ההכרעה - 23. אשר לטענה בדבר סבירות הקריטריונים אשר נקבעו למשרת המציל הראשי, הרי שעמדנו עליה בהרחבה בהחלטה מיום 16.6.11 בעניין סולומונוב, ואין לנו אלא להפנות להחלטה זו, ולחזור בתמצית על עיקריה, כדלקמן: 23.1 הסמכות לקבוע תנאי סף של מכרז מצויה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית המובהקת של הרשות המוסמכת, ובהתאם, הביקורת השיפוטית עליה מוגבלת. רק לעיתים רחוקות יתערב בית הדין בקביעת תנאי הסף ויבטל מכרז, שכן התערבותו מוגבלת אך למקרים חריגים בהם ההחלטה אינה סבירה או אינה מידתית, ונפל בה פגם מהותי [ע"ע 382/08 ד"ר נוגה בן מנחם - מדינת ישראל (לא פורסם), ניתן ביום 9.7.09, סעיף 19 לפסק הדין, ההדגשה הוספה. להלן: "עניין ד"ר בן מנחם"]. 23.2 בעת בחינת תקינותה של ההחלטה, ראוי להבחין בין תנאים הפוגעים במועמדים אפשריים לתפקיד על ידי הצבת רף כניסה גבוה מדי, לבין ניסוח תנאים מינימליים להשגת יעדי ההתקשרות, שאז מונח כובד המשקל על הכרעתה של ועדת המכרזים בין המועמדים השונים, והנמקתה את בחירתה. הדרישות והתנאים המפורטים במכרז צריכים להיות הדרישות והתנאים המינימליים הדרושים להשגתם של יעדי ההתקשרות. הצבת דרישות העולות על הנדרש מהווה פגיעה פוטנציאלית בחופש העיסוק, פגיעה בסיכוי להתקשרות יעילה מבחינה כלכלית ופגיעה בשוויון ההזדמנויות [ע' דקל, מכרזים (תשס"ד) כרך א', בעמ' 462]. 23.3 בענייננו, דרישות המשרה כפי שפורסמו על גבי המכרז כללו, בין היתר, ניסיון של 10 שנים לפחות בתחום ההצלה בים, וניסיון של 5 שנים בניהול עובדים. לשם השוואה, דרישות הניסיון במכרז לתפקיד מנהל תחנה זהות לדרישות אלה, ואילו הדרישות לתפקיד מנהל קטע ומנהל תחנה, כפי שפורסמו במכרז 2008 [נספח ז' לבקשה], כללו, בין השאר, ניסיון של 12 שנים בהצלה מתוכן 7 שנים כמנהל תחנה, ניסיון אשר אינו נדרש במכרז שלפנינו, שהינו מכרז לתפקיד בכיר יותר. 23.4 אכן, התחושה אינה נוחה מכך שבעל התפקיד שאמור להיות אחראי, בין היתר, על ניהול תחנות ההצלה ותיאום פעילות המצילים, אינו צריך להיות, בהכרח, מציל ששימש כמנהל תחנה [לא כל שכן כמנהל קטע], ואשר יתכן בהחלט כי דרגתו וניסיונו יהיו פחותים מאלה של הכפופים לו. 23.5 יחד עם זאת, טענת העירייה כי תפקיד המציל הראשי הינו תפקיד מטה באופיו ובעיקרו, להבדיל מתפקיד מנהל קטע ותחנה, לא נסתרה [עדות המבקש, עמ' 4 ש' 5-15], והדבר אף מתיישב עם היררכיית התפקידים הקבועה בהסכמים הקיבוציים. 23.6 כמו כן, במכרז לתפקיד המקביל בעיריית נתניה [נספח מש/9 לתגובת העירייה], אשר גם בו תואר התפקיד ככולל, בין היתר, "אחריות על תיאום פעילות המצילים וההצלה... אחריות על מנהלי הקטע במנהלת... ובקרת ניהול התחנה ומתן הנחיות למנהלי התחנה", לא נקבעו תנאי סף גבוהים מאלה שבמכרז דנן, ואף לא נדרש ניסיון כלשהו בתפקיד ניהולי, בשונה מענייננו. המבקש לא המציא כל ראיות למכרזים אחרים לתפקיד מציל ראשי בהם היו דרישות הסף גבוהות יותר. 23.7 בסיכומיו ציין המבקש כי הדרישות הראויות למשרת המציל הראשי הוצעו כבר בשנת 2000 על ידי מנהל מחלקת החופים דאז, ובכלל זה, ניסיון של 20 שנים כמציל, מתוכן 10 שנים כמנהל תחנת הצלה. אלא שאין לטענה בדבר המלצה זו כל משקל משמר בן שושן לא הכיר את המסמך, ולפיכך אף לא הוגש [פרוטוקול 19.5.11, עמ' 8 ש' 1-4]. 23.8 לכך יש להוסיף, כאמור, כי התערבות בית הדין בתנאי המכרז מוגבלת אך למקרים חריגים בהם נפל פגם היורד לשורש העניין או חריגה מכללי המשפט המנהלי, ובכל מקרה, יש להעדיף פתרון המרחיב את רשימת המועמדים במכרז על פני פתרון המצמצם רשימה זו, ומעלה על פניו חשש לפגיעה בחופש העיסוק של מועמדים פוטנציאליים, ובזכותם לקידום במקום עבודתם. 24. אשר על כן, ומאחר ומן הראיות שהובאו בפנינו בשלב זה לא השתכנענו כי מדובר בניסוח תנאי סף בחוסר תום לב ו/או ממניעים שאינם מן העניין, ואף לא כי בקיומה של חוסר סבירות היורדת לשורש העניין, דין הבקשה להידחות. 25. מקל וחומר לא השתכנענו, כי תנאי המכרז "נתפרו" כדי להתאים למידותיו של מר פילטר, כטענת המבקש. 26. יחד עם זאת, על וועדת המכרזים, ככל רשות מנהלית, חלה החובה לנמק את החלטותיה [עע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות (לא פורסם), ניתן ביום 28.2.11], ויהיה עליה לנמק ולהסביר את הטעמים שעמדו ביסוד בחירתה במועמד הנבחר. ככל שתבחר הוועדה במועמד אשר ניסיונו בתחום הצלת הים ו/או ניסיונו בניהול עובדים פחותים בהשוואה למועמדים האחרים, תידרש הוועדה להבהיר את עדיפותו של מועמד זה על פני המועמדים האחרים. כמו כן, תתייחס הוועדה לכך כי ניסיונו של המועמד שייבחר בהצלה ובניהול עובדים הינו פחות משל אלה הכפופים לו, ככל שייבחר מועמד כזה. 27. אשר לטענה בדבר הבטחה אשר ניתנה למר פילטר - המשיבים טוענים כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל שיהוי. לטעמנו יש לדחות טענה זו בנסיבות העניין. אכן, מדובר בטענה לפיה מר פילטר סיפר למבקש בשנת 2007 כי מנכ"ל העירייה הבטיח לו כי ימונה למציל הראשי. יחד עם זאת, כל עוד לא פורסמו תנאי הסף של המכרז למשרת המציל הראשי, יכול היה המבקש לוותר על הגשת בקשה בקשר עם הבטחה זו. ערים אנו לכך, כי טענת התובע לפיה מדובר בהבטחה למר פילטר הועלתה על ידו טרם פרסום המכרז ותנאיו, אך המבקש טען במכתבו כי ידוע לו שהמכרז מותאם למידותיו של מר פילטר. לפיכך, נדחית טענת השיהוי. יחד עם זאת, המבקש לא הוכיח את הטענה לגופו של עניין. המבקש העיד כי לא שמע כל הבטחה ולא ראה כל מסמך המתעד הבטחה זו. גם שתיקתו של המבקש במשך ארבע שנים, הגם שאין בה בנסיבות העניין כדי להביא לדחיית הטענה בשל שיהוי, יש בה כדי לגרוע מן המשקל המיוחס לה. זאת, במיוחד לאור הכחשתו החד משמעית של מר פילטר. לפיכך, בשלב זה, ומשמדובר בצו זמני ולא נפרשה בפני בית הדין מלוא מסכת הראיות, לא הוכח כי ניתנה למר פילטר הבטחה למינויו לתפקיד המציל הראשי. 28. אשר לטענה כי בפועל שימש מר פילטר מחליפו של המציל הראשי - טענה זו מבוססת על כך שמר פילטר עסק בשיקום תחנות שנפגעו בסופה. המבקש לא סתר את טענות המשיבים כי היוזמה לשיקום התחנות היה מצד ועד המצילים. המבקש לא הוכיח את טענותיו כי מר פילטר השתתף בדיונים עם הנהלת העירייה או עסק בעריכת נהלים למצילים. המשיבים טענו כי לאחר פרישת מר רובין נערכה, ביום 29.10.10, ישיבה אצל מנהל אגף החופים, מר ליכט, ובפגישה זו הודיע מר ליכט כי הוא זה שממלא את מקומו של מר אלי רובין. המבקש אישר את הפגישה, אך לא זכר הודעה זו של מר ליכט אלא הודעה שכל תחנה תתנהל בפני עצמה [פרוטוקול עמ' 3 ש' 14-22]. כך או כך, לא עלה בידי המבקש להוכיח כי מר פילטר שימש בפועל כמציל ראשי. ג. הבקשה לביטול קביעתו של מנכ"ל העירייה בדבר אי עמידת המבקש בנורמות הנדרשות ממנהלים בעירייה 29. המבקש טוען, כי אמירה זו של המנכ"ל חסרת תוקף וחוסמת את דרכו להתמודד במכרזים לתפקידי ניהול, לרבות המכרז דנן. 30. העירייה טוענת, כי מדובר בעניין התלוי ועומד בפני בית הדין הארצי, וכן הבקשה הוגשה בשיהוי, וממילא לא הגיש המבקש את מועמדותו למכרז מושא דיוננו. ההכרעה - 31. במסגרת הליך זה, שעניינו בקשה לסעד זמני, עותר המבקש בבקשה להורות כי קביעתו של מנכ"ל העירייה במכרז 2007 הינה חסרת תוקף. 32. דין הבקשה להידחות. מדובר באמירה של מנכ"ל העירייה אשר עמד בראש ועדת המכרזים בשנת 2007, דהיינו, לפני כארבע שנים. אין בהתכתבות שבין הצדדים בעניין זה כדי לשנות מכך. זאת ועוד: המבקש לא הגיש כל בקשה דומה עובר למכרז 2008, ואף בכך יש כדי לחזק את הטעם בדחייתה של השיהוי. יתרה מזו, קביעת המנכ"ל התייחסה למצב הדברים בשנת 2007, ואין בה כדי להשליך על התנהגותו של המבקש לאחר מכן, ועל כן גם לא היה בה, ואין בה, כדי לחסום את דרכו של המבקש מהגשת מועמדות למכרזים מאוחרים יותר, לרבות המכרז שלפנינו. בשולי הדברים נוסיף, כי המבקש עתר כנגד הליכי מכרז 2007 ותביעתו נדחתה. אמנם, בפסק דינו לא התייחס בית הדין האזורי לאמירת המנכ"ל דנן, אך ערעור על פסק הדין האזורי עודנו תלוי ועומד בפני בית הדין הארצי, וחזקה על המבקש כי יטען בפני בית הדין הארצי את כל טענותיו. 33. התוצאה, אפוא, כי הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, לאור התוצאה ומשמדובר ביחסי עבודה נמשכים, אין צו להוצאות. עמוד השדרהנכותבקע דיסקכאבי גב / בעיות גב