בקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים בעבירות נגד בטחון המדינה

מבוא בפני שתי בקשות שהדיון בהן אוחד, להורות על הארכת מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם בת.פ. 1027/04 ובת.פ. 1028/04. כנגד שני המשיבים, אחים תושבי הכפר עראבה הוגשו כתבי אישום המייחסים להם עבירות חמורות כנגד בטחון המדינה. המשיב מס' 1 (להלן: "מחמד") הינו מזכ"ל תנועת בני הכפר. המשיב מס' 2 (להלן: "חוסאם") הינו אחיו הצעיר ממנו ואף הוא חבר בתנועת בני הכפר. תנועת בני הכפר הינה תנועה פוליטית הפועלת בישראל בקרב ערבים ויהודים כאחד. לתנועה יש מאפיינים מרקסיסטים ויש לה קרבה רעיונית למספר מפלגות ערביות אם כי אינה פועלת כמפלגה פוליטית. התנועה פועלת לקידום מטרות העם הפלסטיני על פי דרכה (ראה דברי ב"כ הנאשמים בעמ' 26-25). האישומים 3. בכתב האישום שהוגש כנגד חוסאם בת.פ. 1028/04 נטען כי בסיועו של מחמד נוצר קשר בין חוסאם לבין מר איברהים עג'ווה שהוא תושב ירדן (להלן: "עג'ווה"). עג'ווה הינו חבר ופעיל בפלג אבו מוסא של ארגון הפת"ח המוגדר כארגון טרור על פי הכרזת הממשלה מכוח סעיף 8 לפקודה למניעת טרור, תשנ"ח-1998. באישום הראשון נטען כי בשנים 2003-2002 יצא חוסאם לירדן מספר פעמים על פי בקשת אחיו מחמד ונפגש עם עג'ווה. חוסאם קיבל מעג'ווה תשלומים שונים אותם העביר לאחיו ובסה"כ העביר סך של 12,000 דולר מעג'ווה למחמד. בכל אותה תקופה ידע חוסאם כי עג'ווה הינו חבר בארגון טרור. 4. באחד מביקוריו של עג'ווה בירדן במהלך שנת 2002 ביקש עג'ווה מחוסאם לרכוש עבורו מפות מפורטות של מדינת ישראל. חוסאם הסכים לבקשה ועם שובו לישראל החל ברכישת מפות מפורטות של ישראל. את המפות רכש בחנויות שונות ובסה"כ רכש 24 מפות תמורת סך של 2,400 ₪. את המפות שמר בביתו. 5. בכתב האישום נטען כי חוסאם הבין כי בקשתו של עג'ווה לרכישת המפות היתה למטרת בטחונית (דהיינו, לפגיעה בבטחון המדינה) ואף שיתף את אחיו מחמד בדבר וסיפר לו על בקשתו של עג'ווה. את המפות לא מסר לעג'ווה עד למעצר בתיק זה. 6. בחודש 10/03 נפגש חוסאם שוב עם עג'ווה בירדן, הפעם ביקש ממנו עג'ווה להעביר לישראל מכשירים חשמליים שונים הכוללים מד לחץ רפואי ומכשיר מסאג'. חוסאם הבין שמדובר "בעניין בטחוני" אך הסכים להעביר את המכשירים לג'נין. עג'ווה לא מסר לחוסאם את יעדם של המכשירים אלא הנחה אותו למסרם לתושב ג'נין, חברו של חוסאם בשם אנס עבד עזיז וכן הבהיר כי את המכשירים יטול מאותו אנס אדם אחר תושב השטחים. חוסאם אכן העביר את המכשירים לישראל מבלי שהצהיר עליהם בעת מעבר הגבול. את המכשירים מסר לאנס כפי שהתבקש. 7. בכתב האישום נטען כי בתוך אותם מכשירים הועברו שבבים למחשב ובהם חומר הדרכה מפורט על הכנת חומר נפץ, מטעני חבלה, רקטות וכדומה. את המכשירים החשמליים ובתוכם השבבים אסף מאנס עבד עזיז מר מותנצאר אבו ע'לוין, פעיל בארגון חללי אל אקצא של ארגון הפת"ח המוגדר כארגון טרור. השבבים הועברו על ידי אותו מותנצאר לגורמים אחרים בארגון הטרור. 8. בחודש 12/03 שוב נסע חוסאם לירדן ונפגש עם עג'ווה. שוב התבקש להעביר מכשירי חשמל לישראל, הפעם מגהץ חשמלי ומכשיר לחימום בקבוקי תינוקות. חוסאם שב והסכים להעביר את מכשירי החשמל לג'נין ולקחם עמו לישראל. מכשירים אלו נתפסו בביתו של חוסאם עם מעצרו. גם בתוך מכשירים אלו נמצאו שבבים הכוללים מצגת בדבר אופן הכנת מטעני חבלה ואמצעי לחימה, לרבות טילים. על פי כתב האישום הבין חוסאם בעת שקיבל את מכשירי החשמל, לשם העברתם לג'נין, כי מדובר בפעולה שמטרתה סיוע לפגיעה בבטחון המדינה. 9. בשל המעשים המתוארים הואשם חוסאם בעבירות כדלקמן: (א) מגע עם סוכן חוץ - עבירה לפי סעיף 114 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ("חוק העונשין"). (ב) סיוע לאוייב במלחמה – עבירה לפי סעיף 99 סיפא לחוק העונשין. (ג) מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת – עבירה לפי סעיף 85(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום)-1945. (ד) קשר לסיוע לאוייב במלחמה – עבירה לפי סעיף 92 ו-99 סיפא לחוק העונשין. (ה) ריגול – עבירה לפי סעיף 112(ב) לחוק העונשין. 10. האישום השני מייחס לחוסאם, עבירה נוספת של מגע עם סוכן זר, עבירה לפי סעיף 114 לחוק העונשין. על פי האמור באישום השני נפגש חוסאם עם פעילים שונים בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין( חז"ע) וביניהם ג'ורג' חבש ואחמד סעדאת. נטען כי בשנת 2002 נפגש עם ג'ורג' חבש בירדן ביודעו כי מר ג'ורג' חבש הוא מייסדו ומנהיגו של ארגון החז"ע המוכר כארגון טרור. בחודש 10/03 נפגש חוסאם עם אחמד סעדאת, מי ששימש כמנהיג הארגון בעת שזה שהה בכלא יריחו. לפגישה נסע על פי הנטען ביחד עם אחיו מחמד. 11. בת.פ. 1027/04 נטען כי מחמד עבר עבירות של מגע עם סוכן זר, עבירות לפי סעיף 114 לחוק העונשין. באישום הראשון נטען כי מחמד הכיר את עג'ווה במהלך ביקור בירדן ומאז שמר עמו על קשר עד למעצרו. במהלך קשריו אלו הכיר מחמד בין אחיו חוסאם לעג'ווה כשכל אותה עת ידועה לו השתייכותו של עג'ווה לפלג אבו מוסא של ארגון הפת"ח. מחמד ביקש מאחיו חוסאם להעביר עבורו כספים מעג'ווה. מחמד תיאם את הפגישות בין חוסאם לעג'ווה. בכתב האישום פורטו קשריו ומעשיו של חוסאם, כפי שפורטו לעיל. נטען כי מחמד ידע על קשרים אלו ועל מעשים אלו של חוסאם, ידע והבין כי הפעולות נוגעות לפגיעה בבטחון המדינה, אך מחמד לא מנע מחוסאם להמשיך, לא הזהירו ורק אמר לחוסאם שישמור על עצמו. 12. באישום השני נטען כי מחמד נפגש במהלך השנים עם ג'ורג' חבש, מנהיג החז"ע ואף שוחח עמו בטלפון מספר פעמים. בחודש 10/03 נפגש מחמד עם אחמד סעדאת בעת שזה ישב בכלא ביריחו. דיון 13. בישיבה מיום 18.4.04 הבהיר ב"כ הנאשמים, עוה"ד א. פלדמן כי לגבי חוסאם ישנה הסכמה בדבר קיומן של ראיות לכאורה לביצוע המעשים המיוחסים לו אך קיימת מחלוקת בנוגע למועד בו נודע לחוסאם כי יש במעשיו אלו אופי של פגיעה בבטחון המדינה. לטענת חוסאם הוא הבין כי במכשירים שהתבקש להעביר יש משום פגיעה בבטחון המדינה רק בדיעבד. ביחס לאישומים כנגד מחמד נטען כי אין בחומר הראיות שהוצג כדי לבסס ראיות לכאורה לאשמתו במבחן הדרוש לשם מעצר עד תום ההליכים. 14. עם זאת מוסכם על באי כוח הנאשמים כי אם קיימות ראיות לכאורה לכל יסודות העבירות בהן הואשמו הרי שיש בעבירות אלו משום מסוכנות המקימה עילת מעצר לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996, (להלן: "חוק המעצרים"). עם זאת טוענים הם שגם אם קיימת עילת מעצר ניתן להסתפק בחלופת מעצר. 15. לאור עמדות אלו יש לבחון תחילה את חומר הראיות בנוגע לעבירות המיוחסות לחוסאם. הואיל ואין מחלוקת לעניין העובדות דומה שיש לבחון רק האם קיימות ראיות לכאורה, במידה הנדרשת בשלב זה של ההליך, כי חוסאם ידע והבין שקשריו עם עג'ווה ועם פעילי החז"ע נושאים אופי בטחוני, דהיינו, שיש בהם כדי לפגוע בבטחון המדינה. לאחר מכן יש לבחון את הראיות הנוגעות לעבירות המיוחסות למחמד. חוסאם 16. השאלה היחידה בנוגע לקיומן של הראיות לכאורה בעניינו של חוסאם הינה האם התקיים אצל חוסאם היסוד הנפשי הנדרש להרשעתו, דהיינו, האם ידע והבין כי המגעים והקשרים בינו לבין עג'ווה ומפגשיו עם אחמד סעדאת, נושאים אופי בטחוני. עו"ד פלדמן בא כוחם של הנאשמים טוען כי חוסאם הבין את המשמעות הבטחונית, את האפשרות של הפגיעה בבטחון המדינה, רק בדיעבד, אך בעת ביצוע המעשים המיוחסים לו לא היה בלבו כל ספק שכל פעולותיו הינן תמימות ואין בהן שום פגיעה בבטחון המדינה. 17. ככל שראיות המבקשת מתבססות על דברים שאמר חוסאם בחקירתו מפנה עו"ד פלדמן לרשימת שעות ומקומות החקירה של חוסאם ממנה עולה כי חקירותיו ערכו שעות ארוכות ללא מנוחה. אין תימה במצב כזה, כך לטענתו, שחוסאם אישר לחוקרים בהזדמנויות שונות כי הבין שהמפגשים עם עג'ווה נושאים אופי בטחוני. באי כוחם האחרים של הנאשמים מדגישים גם כי גרסאותיו של חוסאם אינן אחידות ויש בהן סתירות, דבר המחזק את ההנחה כי חוסאם לא הבין ולא ידע בזמן ביצוע המעשים את אופיים האסור והמסוכן. 18. מצויים אנו בשלב של בקשה למעצר עד תום ההליכים. בשלב זה די למאשימה להציג ראיות לכאורה לאשמתו של הנאשם. מידת הראיה הנדרשת שונה מזו שתדרש לשם הרשעתו של נאשם בבש"פ 8087/95, שלמה זאדה נ' מדינת ישראל, פד"י נ'(2), 133, 147-146, מציין כב' הנשיא ברק את אמת המידה לבחינת הראיות בשלב זה וכך נאמר: ""ראיה לכאורה", היא, איפוא, ראיה אשר טמון בה פוטנציאל ראייתי, אשר יוצא מהכוח אל הפועל בעתיד, בסיום ההליך השיפוטי. בעוד שראיה "רגילה" נבחנת בסיום ההליך השיפוטי, מתוך הסתכלות מן ההווה אל העבר, הרי הראיה "לכאורה" נבחנת בתחילת ההליך השיפוטי או במהלכו, מתוך הסתכלות מן ההווה אל העתיד. הערכתה מבוססת על הסיכוי הטמון בחיק העתיד להפיכתה לראיה רגילה. מהותה של הראיה לכאורה היא, איפוא, בפוטנציאל ההוכחתי הטמון בה. פוטנציאל זה יוצא מהכוח אל הפועל במהלך ההליך השיפוטי, לאחר חקירה ראשית ונגדית, וקביעת אמינות ומשקל. הראיה ה"רגילה" אשר תישלף מהראיה לכאורה תיבחן על פי מידת ההוכחה הדרושה במשפט הפלילי להוכחת אשמה או חפות, כלומר, הדרישה שהאשמה תוכח מעל לכל ספק סביר. כל עוד אנו מצויים בשלב הלכאורי, בחינה שכזו אינה נעשית ואינה יכולה להיעשות. הראיה לכאורה נשארת ראיה גולמית. השאלה אשר בית המשפט מציב לגביה היא בדבר טיבה כראיה פוטנציאלית. ודוק: גם במסגרת הראיות לכאורה, בית המשפט צריך לקבוע ממצאים. ממצאים אלה הם לכאורה, ואין עניינם הכוח הראייתי האקטואלי הטמון בחומר החקירה. ממצאים אלה עניינם הכוח הראייתי הפוטנציאלי הטמון בחומר החקירה. אכן, "ראיות לכאורה" מחייבות תמיד הערכת סיכויים בדבר התפתחות עתידה, וזאת על רקע המכלול הקיים כבר עתה, ובעיותיו המובנות. על כן, השאלה אותה צריך השופט לשאול עצמו, לעניין ראיות אלה, הינה אם טיבה של הראיה - על רקע מכלול הראיות כולן המצוי בשלב זה - הוא כזה שקיים סיכוי סביר לכך שאותה ראיה תהפוך בסוף ההליך הפלילי לראיה רגילה אשר על פיה היא לבדה או בהצטרפה לראיות פוטנציאליות אחרות, ניתן יהיה לקבוע כנדרש את אשמתו של הנאשם. "ראיות לכאורה להוכחת האשמה" הן איפוא ראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט - תוך בחינתן בחקירות, בקביעת אמינות ומשקל - יוביל לראיות (רגילות) אשר מבססות את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר". 19. טענות המשיבים ביחס לאופן גביית ההודעות אינן פוגמת בשלב זה בפוטנציאל הגלום בראיות. לא מודבר במצב שבו ניתן לקבוע מניה וביה כי ההודעות נגבו באמצעים פסולים ואין גם טענה שכזו. כפי שנטען על ידי המאשימה המשיבים לא התלוננו על תנאי המעצר גם במהלך הדיונים השונים ובהארכות המעצר. ניתן לראות כי גם לאחר סיום שלב החקירה המאומצת לא חזר בו חוסאם מכל אמירותיו ואף אם חזר מגרסה כזו או אחרת הרי שסתירות אלו בין גרסאותיו יבחנו במכלול הראיות ויובאו בחשבון בהערכת משקלן. מגע עם סוכן זר 20. העבירה המשותפת לשני המשיבים הינה עבירה על פי סעיף 114 לחוק העונשין שזו לשונה: " (א) מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים. (ב) ניסה אדם ליצור מגע עם סוכן חוץ, או שביקר במקום מגוריו או במקום עבודתו של סוכן חוץ או נמצא בחברתו, או שנמצא ברשותו שמו או מענו של סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו כדין המקיים מגע עם סוכן חוץ. (ג) בסעיף זה, "סוכן חוץ" - לרבות מי שיש יסוד סביר לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינת חוץ או ארגון מחבלים או למענם, באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בבטחון מדינת ישראל וכן מי שיש יסוד סביר לחשוד בו שהוא חבר בארגון מחבלים או קשור בו או פועל בשליחותו. (ד) לא יורשע אדם לפי סעיף זה אם הוכח לבית-המשפט שלא עשה ולא התכוון לעשות דבר שיש בו כדי להביא לידי פגיעה בבטחון המדינה". על פי סק'(א) העבירה של מגע עם סוכן חוץ כוללת מספר רכיבים; מגע, עם סוכן חוץ, ביודעין וללא הסבר סביר. סק' (ד) מקנה טענת הגנה למבצע אם הוכח שלא עשה או לא התכוון לעשות דבר שיש בו פגיעה בבטחון המדינה. 21. אין חולק כי ארגון החזית העממית לשחרור פלשתין (החז"ע) אליו השתייכו אחמד סעדאת וג'ורג' חבש הינו ארגון מחבלים כמוגדר בסעיף 91 לחוק העונשין. אין גם חולק כי פלג אבו מוסא של הפת"ח אליו השתייך מר עג'ווה הינו ארגון מחבלים על פי ההגדרה הנ"ל (ראה ביחס לתפקידו של עג'ווה את חוות הדעת של שירות הבטחון הכללי ממנו עולה כי עג'ווה שימש כאחראי הזירה הירדנית של הארגון וכמאתר פעילים מקרב ערביי השטחים עבור ארגון החיזבאללה). בחקירתו אישר חוסאם כי ידע שארגון החז"ע הינו ארגון טרור (ז"כד מיום 9/2 משעה 21:40, סעיף 20; זכ"ד מיום 10/2 שעה 11:35, סעיף 15), ידע שפלג אבו מוסא של הפת"ח הינו ארגון מחבלים (זכ"ד מיום 8/2 שעה 20:20, סעיף 57; זכ"ד מיום 9/2, שעה 21:40, סעיף 24). כן ידע בעת ביקורו את אחמד סעדאת כי הנ"ל מעורב בפעילות חבלנית (זכ"ד מיום 26/2, שעה 14:30, סעיף 15). 22. אין גם חולק כי חוסאם קיים "מגע" עם עג'ווה, סעדאת וג'ורג' חבש. כבר כאן אעיר כי לעניין זה "מגע" כולל מפגש פיזי אך גם עשוי להעשות באמצעות מכשירי טלפון ותקשורת אחרת. אין כל סיבה מדוע לצמצם את הפירוש רק למגע פיזי עם הסוכן [ראה ת.פ. 351/01 (חיפה), מדינת ישראל נ' נאסר בן אדיב בדראן (לא פורסם), פסקה 5]. 23. ב"כ המשיבים מבקשים לטעון כי למפגשים היה הסבר סביר. בטיעונים הרחיב עוד פלדמן והבהיר כי במצב הקיים היום בינינו לבין שכנינו הרי שבכל נסיון לגשר ולהגיע להדברות בדבר הסכמי שלום יש צורך במפגשים עם מי שמוגדר כסוכן זר. הן מוחמד והן חוסאם הינם פעילים בתנועה פוליטית, תנועת בני הכפר, ולכן אך טבעי הוא, לטענתו, כי יפגשו עם גורמים פוליטיים המשתייכים לארגונים המוגדרים כארגוני חבלה. לדבריו מרבית הארגונים פועלים הן במישור הפוליטי והן במישור הבטחוני ולכן טבעם של המגעים הפוליטיים הוא כי המפגש יערך עם חברי ארגוני החבלה. 24. אכן אחד מיסודות העבירה של מגע עם סוכן זר הינו כי המגע נעשה ללא הסבר סביר. מפגש פוליטי מדיני עשוי להחשב כהסבר סביר. כך גם מפגש אקדמי, מפגש בין סופרים הוגי דעות וכו' גם אם הללו חברים בארגון חבלה. נסיבות המפגש, מקומו, האינטנסיביות של המגעים וכו' עשויים ללמד האם יש למפגש הסבר סביר. אין להשוות בין מפגש אקראי עם חבר ארגון טרור במהלך מפגש סופרים, כפי שנטען או בפגישה אקראית במהלך דיון בסמינרים בינלאומיים, לבין מפגשים מתואמים ומתוכננים מראש בביתו של הסוכן הזר או אצל גורם צד שלישי. אין להשוות בין מפגש שנעשה בחשאי לבין מפגש שנעשה בפומבי. 25. דומה שמפגשיו של חוסאם לא היו תמימים. גם אם אניח שהמפגש הראשון החל כמפגש תמים ברי שהמשך המגע שינה אופי. חוסאם העביר מעג'ווה לישראל כספים. מפגשיו היו תכופים וברי שהקשר התהדק מעבר להחלפת דעות פוליטיות. קשר זה לבש אופי קונספירטיבי ברגע שעג'ווה ביקש מחוסאם לרכוש עבורו מפות בישראל. גם חוסאם הבין זאת (ראה הודעה מיום 11/2, עמ' 3, שורה 16 שם אמר ""חשדתי שאכן המטרה בקניית המפות והעברתם לאיברהים אבו ראפע זה בטחוני"; וכן ראה הודעה מיום 15/2, עמ' 5, שורה 14). חוסאם אף התבקש להעביר לעג'ווה מילון ערבי-עברי והבין כי המטרה אינה ל"מפגשים חברתיים" (הודעה מיום 11/2, עמ' 1, שורה 16). בהמשך התבקש להעביר מירדן לישראל מכשירי חשמל; תחילה מד לחץ דם ומכשירי עיסוי ולאחר מכן מגהץ ומכשיר חימום בקבוקים. חוסאם בחקירתו אישר כי הבין שהפך לאיש קשר בין עג'ווה לגורמים עויינים בג'נין (הודעה מיום 10/2, עמ' 6, שורה 7; הודעה מיום 10/2, עמ' 9, שורה 20; זכ"ד מיום 9/02-10/02, שעה 21:40, סעיף 30). חוסאם הבין כי המכשירים מיועדים להעברת מידע כלשהו (זכ"ד מיום 9/2, שעה 21:40, סעיף 27; הודעה מיום 10/2, עמ' 5, שורה 6 ועוד). 26. נסיבות מסירת המכשירים גם הן מלמדת כי המגע עם עג'ווה לא היה סביר. עג'ווה ביקש מחוסאם למסור את המכשירים לאדם שהכיר בג'נין, עבד אלעזיז אנס, ולא מסר לו את פרטי האדם שיבוא לקבלם. זוהי אינה דרך סבירה להעברת מכשירים חשמליים תמימים ועצם הבקשה היתה מ"דליקה" בכל אדם סביר "נורה אדומה". אין לחוסאם כל הסבר סביר לשלב זה של המגעים עם עג'ווה. מבלי שאביע דעה אם למגע הראשון היה הסבר סביר הרי שניתן, בשלב זה של ההליך, לקבוע כי מרגע שהמגעים קיבלו מפנה וחוסאם נדרש לבצע משימות שונות, החל מהעברת כספים דרך רכישת המפות, וכלה בהעברת מכשירי החשמל, לא היה כל הסבר סביר למגעים. 27. אין גם מקום להחיל את הגנת סעיף 114(ד) הפוטר מאחריות מקום את שהנאשם שיכנע כי "לא עשה ולא התכוון לעשות דבר שיש בו כדי להביא לפגיעה בבטחון המדינה". חוסאם כאמור ידע והבין כי למעשיו יש אופי בטחוני, דהיינו, אופי של פגיעה או לכל הפחות פוטנציאל פגיעה בבטחון המדינה. חוסאם עצם את עיניו מפני האפשרות של פגיעה או אולי אפילו רצה בתוצאה המסוכנת. בחקירתו הודה כי ביצע את שביצע כדי לתרום להתנגדות נגד הכיבוש (הודעה מיום 10/2, עמ' 6, שורה 12). אין ספק כי מי שהבין וחשב שיש במשימות שהוטלו עליו משהו בטחוני, ולמרות זאת המשיך במעשיו וביצע את שהוטל עליו, לא יוכל לשכנע בכך שלא התכוון לעשות דבר שיש בו כדי להביא לפגיעה בבטחון המדינה. די בקביעה זו לצורך ההליך שבפני. אך אוסיף כי גם למפגשים עם אחמד סעדאת וג'ורג' חבש אין הסבר סביר, למעשה אין הסבר כלל ופרט לאמירה כללית שמדובר במפגש בין אישים פוליטיים לא ניתן כל הסבר למפגשים. סיוע לאוייב 28. חוסאם הואשם גם בעבירה של סיוע לאוייב במלחמה, עבירה לפי סעיף 99 לחוק העונשין שזו לשונה: "99. (א) מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייעו לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם. (ב) לענין סעיף זה, "סיוע" - לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה". אין ספק שבמעשיו המתוארים לעיל ובמיוחד העברת המכשירים שבהם שבבים המכילים מידע על הכנת חמרי חבלה וכדומה, עשה חוסאם מעשה "שיש בו כדי לסייע לאוייב". לעניין זה אין צורך בהצלחת המעשה, דהיינו, בעזרה בפועל לאוייב ודי שבכוחו של המעשה יש כדי לסייע לאוייב; די בפוטנציאל הסיוע כדי למלא את היסוד העובדתי. עבירת הסיוע לאוייב אינה עבירת תוצאה אלא עבירת התנהגות ודי בתוצאה מסתברת כאשר העיקר מושם על הכוונה המיוחדת כי המעשה יסייע (ראה קדמי, על הדין בפליליים, עמ' 1057-1059, ראה לעניין הגדרת עבירה של תוצאה מסתברת בפסק הדין בפרשת כהנא דנ"פ 1789/89, מדינת ישראל נ' בנימין כהנא, פד"י נד(5) 145, 170). 29. היסוד הנפשי הנדרש להרשעה הינו יסוד של כוונה מיוחדת. כוונה זו מוכחת גם מקום שקיימת "ידיעה ברמה גבוהה של הסתברות" כי המעשה יסייע לאוייב (קדמי עמ' 1044, ע.פ. 172/88, וענונו נ' מדינת ישראל, פד"י מד(3), 265, 274-273). כבר נפסק כי גם בעבירת מטרה ניתן להחיל את הלכת הצפיות, אף שהובעו דעות שונות כיצד חלה ההלכה (ע"פ 6411/98, מנבר נ' מדינת ישראל, פד"י נה(2), 150, 208). במקרה שבפני ניתן להסיק על הכוונה הן מדברי חוסאם, כפי שפורטו לעיל בדבר רצונו לתרום לפעילות נגד הכיבוש, והן מדבריו כי ידע והבין את משמעותם הבטחונית של מעשיו. דומה שלצורך שלב זה של ההליך די בכך כדי להצביע שהתקיימו יסודות העבירה. קשר 30. אין גם חולק כי את מעשיו ביצע הנאשם תוך קשירת קשר עם אחרים החל מעג'ווה וכלה באנס עבדל עזיז לפיכך התקיימו לכאורה גם יסוד עבירת הקשר על פי סעיף 92 לחוק העונשין. מתן שירות להתאחדות אסורה 31. גם יסודות העבירה על פי סעיף 85(1)(ג) לתקנות ההגנה, עשיית עבודה או מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת התקיימו לכאורה. סעיף זה קובע: "כל אדם אשר - ... (ג) עושה כל עבודה או מבצע כל שירות בשביל התאחדות בלתי-מותרת, אלא-אם יוכיח שהאמין בתום-לבב כי העבודה או השירות לא היו בשביל התאחדות בלתי-מותרת, או " אין ספק שפלג אבו מוסא של הפת"ח הינו התאחדות בלתי מותרת ועל כך לא חולקים המשיבים. משקבעתי לעיל כי חוסאם הבין את הנופך הבטחוני של מעשיו ברי שיש בכך גם כדי למלא את היסוד של העדר תום לב כי העבירה או השירות לא היו בשביל ההתאחדות הבלתי מותרת. ריגול 32. חוסאם הואשם גם בעבירת ריגול לפי סעיף 112 לחוק העונשין. העבירה הרלוונטית לענייננו היא זו המנויה בסעיף 112(ב). מרכז הכובד של עבירה זו הינו בכוונה לפגיעה בבטחון המדינה שכן נפסק כבר כי גם איסוף ידיעות גלויות, לרבות מפות, בכוונה רעה כאמור, עשוי להחשב כריגול (ראה ע.פ. 188/60, פלוני נ' היועץ המשפטי, פד"י יד, 1656-1655). חוסאם אסף ורכש מפות אך נמנע מהעברתם לעג'ווה. איסוף המפות נעשה מתוך ידיעה כי עג'ווה מבקש את המפות למטרות של פגיעה בבטחון המדינה (זכ"ד מיום 10/2, שעה 21:30; זכ"ד מיום 13/2, שעה 15:50, סעיף 37). 33. העובדה כי התחרט ונמנע מהעברת המפות יכולה ללמד על כוונתו של חוסאם ויתכן שיש בכך כדי לשכנע כי באיסוף המפות לא התכוון לפגוע בביטחון המדינה, שכן מרגע שהבין את הסכנה הטמונה שינה את עמדתו. מאידך עולה כי הבין את משמעות מעשיו עוד בטרם הרכישה. פוטנציאל להרשעה גלום אלו בראיות אף כי לאור קביעותיי לעיל, בדבר קיומן של ראיות לכאורה לגבי שאר העבירות אין צורך להרחיב בנוגע למשמעות הראיות המבססות את האישום בעבירה זו. לאור האמור יש לקבוע כי עומדת כנגד חוסאם ראיות לכאורה לכל המעשים המיוחסים לו. מחמד 34. למחמד מיוחסים שני אישומים של מגע עם סוכן זר, עבירות לפי סעיף 114 לחוק העונשין. האישום הראשון מתייחס למגע עם עג'ווה ואילו האישום השני מתייחס למגע עם פעילי החז"ע, ג'ורג' חבש ואחמד סעדאת. 35. כפי שציינתי לעיל אין כל הכרח שמגע יכלול מגע פיסי ישיר בין הנאשם לסוכן הזר ודי בכך שנוצר מגע הטומן בחובו פוטניציאל פגיעה בבטחון מדינת ישראל. גם קשר טלפוני רצוף עשוי להחשב כמגע, כמו מפגש וידאו ויתכן גם שימוש בשליח. 36. מחומר הראיות שבפני עולה כי מחמד הוא שקישר בין חוסאם לעג'ווה. עוד מתברר כי פגישותיו של חוסאם עם עג'ווה תואמו טלפונית מראש על ידי מחמד. 37. מחמד אישר בחקירתו כי הכיר את עג'ווה בשנת 2000 או 2001 בעת ביקורו בירדן (הודעה מיום 12/2, עמ' 5). בין השניים נוצר, לדבריו, קשר טוב. מחמד ידע על השתייכותו של עג'ווה לפלג אבו מוסא של הפת"ח (שם שורה 26) (זכ"ד מיום 9.2.04). בין השניים שררו, לדבריו, יחסים טובים והם נפגשו מספר רב של פעמים (הודעה מיום 12/2, עמ' 6, שורה 6). הקשרים נרקמו, כך טען, על רקע מפגשי סופרים. למחמד היה גם מספר הטלפון של עג'ווה ובין השניים נוהלו גם שיחות טלפון. מפלט השיחות עולה כי בין השניים נוהלו שיחות ארוכות וביניהן שיחות רבות בסמוך למפגשיו של חוסאם עם עג'ווה. בחקירתו לא ניתן הסבר לשיחות הרבות בעת האחרונה ולשיחות הסמוכות לביקוריו של חוסאם (זכ"ד מיום 16/2, שעה 16:10, סעיפים 20-16). מחמד גם יצר את הקשר בין חוסאם לעג'ווה ובין הגב' סחר עבדו לעג'ווה (הודעה מיום 12/2, עמ' 11, שורה 7). 38. קשריו של מחמד עם עג'ווה הם שהיוו את הקרקע למפגשים של חוסאם ושל סחר עבדו להעברת כספים לישראל. כפי שראינו, חוסאם ציין מפורשות כי התבקש על ידי מחמד להעביר כספים מעג'ווה לישראל. גם מלק (יוסף) אבו עלי מסר שהתבקש להעביר כספים מעג'ווה ודאג להעברתם למחמד (הודעה מיום 1/3, עמ' 1, שורות 15-12). חוסאם מסר בהודעותיו כי לא רק שהביקורים אצל עג'ווה תואמו עם מחמד אלא לעיתים אף נוכח בשיחות בין עג'ווה למחמד (הודעה מיום 15/2, עמ' 6, שורה 10; עמ' 8 שורה 24). מחמד לא נתן הסבר להעברות כספים אלו ולגרסאות אלו של חוסאם אלא שמר על זכות השתיקה כאשר נשאל על כך (זכ"ד מיום 25.2.02). מחמד המעיט במשמעות הקשר הטלפוני עם עג'ווה וכפר בכך כי תיאם את פגישותיו של חוסאם, כל זאת בניגוד לגרסת חוסאם. 39. מחקירתו של חוסאם עולה כי חוסאם שיתף את מחמד בכל פגישותיו עם עג'ווה ובמשימות שקיבל על עצמו. כך סיפר לו על רכישת המפות וסיפר למחמד שהבין כי מדובר בעניין בטחוני (זכ"ד מיום 15/2, שעה 15:15, סעיף 21; הודעה מיום 15/2, עמ' 5, שורה 17). כמו כן סיפר חוסאם כי מסר למחמד על העברות מכשירי החשמל (זכ"ד מיום 14/2, סעיף 18; הודעה מיום 15/2, עמ' 7, שורה 19; עמ' 7 שורה 28; זכ"ד מיום 15/2, שעה 18:45 ועוד). מחמד כופר בטענות אלו ובחקירתו כאשר עומת עם גרסת חוסאם שמר על זכות השתיקה. 40. לגרסת חוסאם תגובותיו של מחמד היתה רק אזהרה לחוסאם שישמור על עצמו. לטענת ב"כ המשיבים ניתן להבין את תגובתו של מחמד באופן שונה מזה שמפרשת את התגובה המאשימה, שכן האזהרה נועדה להעמיד את חוסאם על המשמר לבל יגלוש ממפגש פוליטי לגיטימי, לפעילות עויינת. מאידך המאשימה מבקשת לראות בכך רק אזהרה לחוסאם שישמר פן יתפס, יפגע, אך ללא אזהרה לבל ימשיך במעשיו. 41. בין כך ובין כך הרי ברי שמרגע שחוסאם מסר למחמד על המשימות שקיבל, החל מרכישת המפות ודרך העברת המכשירים, ידע מחמד שהמגע שהחל על ידו עם עג'ווה קיבל תפנית למישור הבטחוני. למרות זאת מחמד לא חדל משמירת קשר עם עג'ווה, המשיך לתאם את פגישותיו של אחיו ושל סחר עבדו והמשיך בשיחותיו הטלפונית הממושכות עם עג'ווה. מכאן שאפילו ניתן היה לקבל את הסברי הנאשם בדבר האופי הפוליטי- אידיאולוגי של שיחותיו עם עג'ווה, בתחילת הדרך הרי שמרגע שהאח חוסאם הבהיר למחמד שמדובר גם במפגשים בעלי אופי אסור יש בהם חשש לפגיעה בבטחון המדינה, כל מגע מאוחר יותר של מחמד, לא יכול להחשב כמגע בעל הסבר סביר. 42. אפילו ניתן היה למצוא הסבר סביר אשר ישלול את פליליות המגעים הרי ששתיקת מחמד כאמור, אינה מספקת את ההסבר הדרוש. חזקה שאדם הממשיך במגע עם סוכן זר, לאחר שנודע לו כי הוא מגייס אזרח ישראלי (במקרה זה אחיו של מחמד) לפעילות בטחונית כי חורג מהמישור הפוליטי בלבד. המגעים הנוספים היו בידיעה כי אותו סוכן זר, עג'ווה, מבקש להעביר את הקשרים עם חברי התנועה ואזרחי ישראל למישור אסור. אציין כי מחמד כפעיל פוליטי ידע והבין כי כל מפגש עם חברי אגוני החבלה עלול להדרדר במדרון מהמישור הפוליטי למישור הבטחוני. משמע לו היה מחמד מבקש להימנע מהמגעים האסורים היה פועל מיד, עם היוודע לו על בקשותיו של עג'ווה מחוסאם, להפסיק כל קשר בינו ובין חברי תנועתו לבין עג'ווה. מחמד לא עשה כן והמשיך במגעים. בכך היה ללא כל ספק כדי לחזק גם את חוסאם להמשיך במגעים אלו. 43. האישום השני מייחס למחמד מגעים עם ג'ורג' חבש, אחמד סעדאת. כפי שציינתי לעיל בנוגע לחוסאם ברי כי הן חוסאם והן מחמד ידעו כי השניים משתייכים לחז"ע וידעו כי ארגון זה הינו ארגון חבלה. מחמד אינו מכחיש את מגעיו עם ג'ורג' חבש אך שולל את הטענה של חוסאם כי נסע יחד עמו לביקור אצל אחמד סעדאת בעת שזה ישב בכלא יריחו. 44. מוכן אני לקבל את טענת הסנגוריה כי למפגשים עם אישים בכירים בחז"ע עשוייה להיות לעיתים משמעות פוליטית ולא דווקא משמעות ביטחונית אסורה. עם זאת מתברר כי מחמד הסתיר את שיחותיו הארוכות עם ג'ורג' חבש בחודשים 03/ 11-10. אם לא היה כל פסול במגע זה מדוע נמע מחמד ליתו את ההסבר לאותן שיחות? העדר הסבר מונע בשלב זה לקבוע כי היה הסבר סביר לשיחות. מחמד אישר מפגש עם אחמד סעדאת בבית החולים בשנת 97 או 98 (הודעה מיום 7/2 עמ' 3 שורה 8 עמ' 19 שורה 2) אך הכחיש את גרסת חוסאם כי נסע עמו ליריחו לפגוש את אחמד סעדאת בכלא. יצויין כי גם חוסאם חזר בו מעדותו הראשונה והבהיר כי מחמד נסע עמו רק עד המחסום בכניסה לשטחים. דומני כי בשלב זה של ההליך ניתן לומר כי קיים ספק בדבר המפגש עם סעדאת ונסיבותיו וספק אם יש די ראיות לכאורה להוכיח את המפגש. 45. בין אם נערך המפגש עם סעדאת ובין אם לאו דומה שיש ראיות לכאורה לגבי המגע עם עג'ווה ועם ג'ורג' חבש ודי בכך כדי שאקבע כי קיימות ראיות לכאורה שמחמד עבר עבירה של מגע עם סוכן זר. חלופת מעצר 46. כאמור לעיל אין מחלוקת כי על פי הוראת סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים קיימת עילת מעצר כאשר קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיבים. המחוקק קבע מסוכנות סטטוטורית לגבי מי שעבר עבירות שכאלו. עדיין יש לבדוק האם ניתן להשיג את מטרת המעצר על ידי חלופה ראויה, דהיינו האם ניתן להפיג את המסוכנות בדרך אחרת. 47. המשיבים מסרו כי יסכימו לכל תנאי שייקבע על ידי בית המשפט אך לא הציעו חלופת מעצר מוגדרת. כאשר בוחנים חלופת מעצר יש להתייחס גם למסוכנות הקונקרטית העולה מנסיבות ביצוע העבירות. כפי שראינו העביר חוסאם מידע על דרכים להכנת חומרי חבלה, טילים וכו'. קשה לחשוב על מסוכנות רבה מזו בימים אלו שבו כולנו חווים מעשי טירור הפוגעים באזרחים מכל רחבי הארץ. הקשר בין ארגוני הטירור בשטחים לבין ארגוני החבלה במדינות ערב מעודד ומחזק את גורמי הטירור והעברת מידע כה מסוכן עלולה להביא ואלי אף הביאה, לפגיעה בחיי תושבי ישראל. כל קשר וכל מגע אסור בין תושבי הארץ לארגוני החבלה עלול לעודד ולחזק את גורמי הטירור ולהביא לפגיעה נוספת באזרחים חפים מפשע. לפיכך ברי כי מי שנטל חלק בשרשרת העברת המידע והאמצעים לארגוני הטירור עלול להוות סכנה לבטחון המדינה ולבטחון תושביה. אמנם חוסאם לא העביר בעצמו את המידע אך אין כל ספק כי מגעיו עם עג'ווה וחברי החז"ע הם שהכשירו את הקרקע למעשיו של חוסאם והם חיזקו את ידיו בביצוע העבירות. מגעיו של מחמד עם עג'ווה היו חוליה בשרשרת שהביאה לביצוע העבירות החמורות המסכנות את בטחון המדינה. 47. התוצאה מכל האמור הינה כי הנני מורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים כנגדם. מעצרמשפט פליליעבירות ביטחוניותהארכת מעצרביטחון המדינה / הציבורמעצר עד תום ההליכים