תקנה 567 לתקנות התעבורה הנאשם מואשם בכך כי נהג בלא רישיון נהיגה ישראלי תקף, בכך עבר על הוראות סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה, תשכ"א - 1961. בתיק זה אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים, המחלוקת הינה משפטית. הצדדים מסכימים כי הנאשם הינו אזרח אמריקאי המחזיק גם באזרחות ישראלית, אינו חי בישראל אינו תושב ישראל ואינו מתגורר בישראל משנת 1981. הנאשם מגיע מידי פעם לישראל לצורך ביקור בני משפחתו. לטענת המאשימה, מאחר והנאשם גם אזרח ישראלי חלה עליו הוראות תקנה 567 (א) לתקנות התעבורה, לפיכך משלא שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה לפני יום כניסתו לישראל חייב ברישיון נהיגה ישראלי. לטענת ההגנה, מאחר והנאשם אינו עולה חדש ואינו תושב חוזר, חלות עליו הוראות תקנה 567, לפיכך מאחר ואינו תושב ישראל ולא שהה בישראל תקופה העולה על שנה אלא מגיע לארץ מידי מספר חודשים לכמה ימים אינו זקוק לרישיון נהיגה ישראלי ויכול לנהוג על סמך רישיון נהיגה זר. בית המשפט סבור כי על הנאשם חלות הוראות תקנה 567 ולא הוראות תקנה 567 (א) זאת מן הנימוקים הבאים: 1. על פי הכותרת תקנה 567 (א) עוסקת ברישיון נהיגה לעולה ולתושב חוזר. מאחר והנאשם אינו עולה או תושב חוזר, לפיכך הוראות התקנה הנ"ל אינן חלות עליו. 2. כאמור אין מחלוקת כי הנאשם עזב את הארץ ומתגורר באופן קבוע בארה"ב מאז שנת 85 ועד היום. בית המשפט סבור כי העובדה כי הנאשם היה בעבר אזרח ישראלי וכי היה תושב הארץ עד שנת 85, אינה משנה את מצבו מכל תייר אחר המגיע לארץ, שכן ברגע שעבר להתגורר באופן קבוע בארה"ב חדל להיות תושב ישראל. 3. בנסיבות אלה כפי שכל תייר אחר מגיע לארץ אחת למספר חודשים לביקור רשאי לנהוג על סמך רישיון הנהיגה שקיבל בארצו, כך הנאשם רשאי לנהוג על סמך רישיון הנהיגה האמריקאי שלו כאשר הוא מגיע לארץ מידי מספר חודשים, זאת בהתאם להוראות תקנה 567 לתקנות התעבורה. 4. לאור האמור לעיל משקבעתי כי על הנאשם חלה תקנה 567, הנאשם רשאי לנהוג בארץ על סמך רישיון הנהיגה האמריקאי שלו, לפיכך הנאשם לא עבר כל עבירה והנני מזכה אותו מן העבירה שיוחסה לו בכתב האישום. משפט תעבורהתקנות התעבורה