הגשת תצהירים יום לפני הדיון

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הגשת תצהירים יום לפני הדיון: סגן הנשיא (אדלר): .1המערער הגיש תביעה בבית-הדין האזורי בירושלים נגד החלטת המשיב להפסיק את תשלום קצבת הילדים המשולמת לו. בקדם הדיון אשר התקיים ביום 2.5.1991החליט בית-הדין האזורי שעל בא-כוח המערער להגיש את העדות הראשית של המערער תוך 60יום, והדיון נקבע ליום 15.10.1991, ולאחר מכן הועבד ליום .22.10.1991 בא-כוח המערער לא הגיש את התצהירים במועד שקבע בית-הדין, אלא יום לפני המועד לדיון, היינו - ביום .21.10.1991עם הגשת התצהירים הודיע בא-כוח המערער, כי באת-כוח המשיב הסכימה להגשתם באיחור ואף לדחיית הדיון אשד נקבע למחרת. בית-הדין לא הסכים לדחות את מועד הדיון או להאריך את המועד להגשת התצהירים. ביום הדיון, 22.10.1991, הגיע בא-כוח המערער עם עדיו, והשמיע הסבר ארוך לגבי האיחור בהגשת התצהירים. הסבר ארוך, אך הנימוק היחיד לאיחור היה טעות משרדית. ואכן מעיון בתצהירים עולה, כי המצהירים חתמו עליהם בחודש אוגוסט, אולם התצהירים לא הוגשו לבית-הדין, ככל הנראה, עקב טעות או רשלנות של בא-כוח המערער. באת-כוח המשיב הודיעה לבית-הדין קמא, כי הסכימה לפניית בא-כוח המערער אתמול להארכת המועד להגשת תצהירים ולדחיית המועד לדיון, אך משדחה בית-הדין את בקשת המערער, "אין ברירה" אלא לבקש לדחות את התביעה. בית-הדין קמא החליט שלא לקבל את התצהירים ולדחות את התביעה, מהטעמים הבאים - (1) התצהירים נחתמו בחודש וחצי לאחר המועד שנקבע להגשתם; (2) התצהירים לא הוגשו במועד ולא הוגשה בקשה להארכת המועד להגשתם; (3) התנהגות בא-כוח המערער הינה "זלזול" בבית-הדין; (4) בדב"ע תשן/52- 9נקבע כי אין תוקף להסכמת באי-כוח הצדדים בלבד להאריך את המועד להגשת תצהירים; (5) דחיית התביעה איננה מהווה מעשה בית-דין ונוגעת רק לתקופה שעד ינואר 1990, ובהגיע ינואר 1992רשאי התובע להגיש תביעה חדשה; (6) לו קיבל בית-הדין את הבקשה לדחיית מועד הדיון היה פוסק הוצאות לטובת אוצר המדינה, אך מאחר שדחה את התביעה אינו פוסק הוצאות. .2על דחיית התביעה הוגש הערעור שלפנינו. טענות בא-כוח המערער הן: (1) השופט נהג "בחוסר סבלנות תוך חפזון ובהילות ותוך כדי גילוי עוינות"; (2) אין לדחות תביעה בגלל טעות של עורך דין; (3) התצהירים היו קצרים ולא היה צורך לדחות את קיום הדין; (4) אין מקום לפסיקת הוצאות, שכן המשיב מסכים לביטול פסק-הדין; (5) המשיב הגיש כתב הגנה באיחור. בא-כוח המשיב הודיע, כי בא-כוח המערער חייב לכבד את בית-הדין ולא לזלזל בהחלטותיו. עם זאת, הסכים לביטול פסק-הדין, והשאיר את פסיקת ההוצאות לשיקול דעתו של בית-הדין. .3הגשת כתב הגנה באיחור על-ידי המשיב איננה מצדיקה הגשת תצהירים באיחור על-ידי המערער. יתר על כן, באת-כוח המשיב הודיעה בקדם דיון (אליו לא הגיע בא-כוח המערער), כי לא הגישה כתב הגנה בעקבות בקשה (של בא-כוח המערער?) לשקול את עמדת המשיב מחדש לאור פסק-דין שניתן באחרונה בבית-הדין הארצי. .4עיון בפרוטוקול הדיון מפריך את טענת בא-כוח המערער כלפי בית-הדין קמא. בית-הדין שמע טענות ארוכות של בא-כוח המערער ואין ביטויים בפרוטוקול של עוינות או חוסר סבלנות מצד בית-הדין. .5אכן נקבע בדב"ע תשן/52-9, סאייטסינג ואח' - לוי (לא פורסם), כי אין תוקף להסכמת הצדדים בלבד להארכת מועד להגשת תצהירים. שם דחה הנשיא בקשת רשות ערעור, תוך הסתמכות על דב"ע מא/86- 3[1], בע' 5, שם נאמר: "...הדרך שבה נהג פרקליטה של המערערת: אי-קיום חובתו כלפי שולחתו להגיש ראיות במועד, כך שעניינה יזכה לדיון תוך הגנה על ענייניה, והגשת תצהיר שלא במועד ומבלי לבקש רשות לכך מבית-הדין, תוך פגיעה בסדרי דין, כך שהפרקליט עושה בהליכים משפטיים כבשלו - ראויה לביקורת חריפה". יצויין, כי שם נתקבל הערעור בגלל הנסיבות המיוחדות של המקרה, והעניין הוחזר להמשך הדיון. ואף על פי כן, לאור הסכמתו של בא-כוח המשיב לקבלת הערעור מחליטים אנו לבטל את פסק-הדין ולהחזיר את התיק לדיון לגופו של עניין. .6פסיקת הוצאות נגד המערער לטובת אוצר המדינה הינה המענה הנכון לבזבוז זמנו של בית-הדין קמא שלא נוצל לשמיעת דיון אחר בגלל התנהגותו של בא-כוח המערער. לא נפסוק סכום גבוה, משום שהתביעה הינה בתחום הביטחון הסוציאלי. נפסוק הוצאות לטובת אוצר המדינה, ולא לטובת המשיב, לאור הסכמתה של בא-כוח המשיב להארכת המועד לדיון. יצויין, כי אחד מחברי המותב בדעה שאין לפסוק הוצאות נגד המערער. .7הערעור מתקבל, אנו מבטלים את דחיית התביעה ומחזירים את העניין לבית-הדין קמא להמשך הדיון. על המערער לשלם לאוצר המדינה הוצאות משפט בסך 500ש"ח.איחור בהגשת תצהיריםדיוןמסמכים