היחס בין הלכת בית הכרם לבין הלכת קהתי נדון על-ידי כבוד השופט ת' אור בפסק-דינו ברע"א בית-הכרם, שבו נקבע למעשה (אף אם במסגרת של הערת אגב) כי הלכת בית-הכרם חלה גם בנסיבות שבהן חלה הלכת קהתי: המבקשים מנסים להיבנות מן ההלכה שנפסקה בע"א 4809/91 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים נ' קהתי ואח' (להלן - פרשת קהתי). באותה פרשה, נפגעו מקרקעיו של מר קהתי עקב תכנית שנתקבלה בשנת 1974. מר קהתי הגיש תביעת פיצויים בשנת 1975. תביעה זו עברה גלגולים רבים, וכ-16 שנים מאוחר יותר - בשנת 1991 - נתקבלה תכנית משביחה במקרקעין. השאלה הייתה, אם יש להביא את התכנית המשביחה בחשבון, בעת חישוב הפיצויים שלהם זכאי מר קהתי. רוב השופטים בעניין קהתי (הנשיא שמגר והשופט גולדברג) סברו, כי במצב המתואר היקף הפיצוי שבעל המקרקעין יזכה לו מושפע גם מערך הזכויות בקרקע בעקבות התכנית המשביחה. בהתאם לכך, התכנית המשביחה עשויה להביא להקטנה בשיעור הפיצוי, ואולי אף תמנע פיצוי לחלוטין. המבקשים טוענים לצורך בסימטריה בין הפתרון שנקבע על-ידי הרוב בפרשת קהתי, לבין הבעיה שבה אנו עוסקים כאן. לשיטתם, עולה מפרשה זו כי בקביעת היטל ההשבחה אין להתחשב בשלבים שבדרך, אלא רק בשווי המקרקעין בסוף הדרך, כשם שנעשה הדבר שם לעניין קביעת הפיצוי לפי סעיף 197 לחוק. לדעתי, אין בפסק-הדין באותה פרשה כדי להשפיע על ההכרעה בענייננו. דעת הרוב באותה פרשה לא נדרשה כלל לפירושו של סעיף 4(5) לתוספת השלישית, ולא עמדה על השיקולים הפרשניים הנוגעים להוראה זו. למעשה, דעת הרוב לא התייחסה כלל להיבטים השונים - הנורמטיביים והקונקרטיים - הנוגעים להטלתו של היטל השבחה. במצב דברים זה, אין בהפנייה לפרשת קהתי כדי לענות על הקשיים הנעוצים בגישה הפרשנית שלה טוענים המבקשים. טיעון זה גם אינו מתמודד עם התכלית העולה מן ההיסטוריה החקיקתית שהובילה לסעיף 4(5) לתוספת השלישית, ולפיה עיקר מטרתו של סעיף זה הייתה לפשט את ההליכים לקביעת היטל השבחה מקום שבו היה רצף של תכניות משביחות ומניעת פרצות אפשריות בהשתת ההיטל. [רע"א בית-הכרם, בעמ' 518.] ודוק: הסתייגותו של כבוד השופט ת' אור בהמשך דבריו מהלכת קהתי עניינה השקפתו ביחס לקביעותיה של הלכה זו בכל הנוגע לתביעות פיצויים לפי סעיף 197 לחוק, ואין בה כדי לסייג בדרך כלשהי את הלכת בית-הכרם שעניינה היטלי השבחה, לרבות לא בנסיבות בהן חלה הלכת קהתי. ראו גם דברי כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן בעניין זה, שם, בעמ' 528-527; ודברי כבוד השופט ת' אור בדנ"א בית-הכרם, בעמ' 141-139. סעיף 197 לחוק התכנון והבניה