באותם מקרים בהם התקבלה עד היום הטענה בדבר נזק ראייתי בהליך פלילי והנאשם זוכה , הדבר נעשה בתום שלב בירור האשמה, משהובררה אל נכון חיוניותה של הראיה שאבדה להגנת הנאשם על רקע תמונת הראיות הכוללת. ראו ת"פ (שלום י-ם) 4478/96 מדינת ישראל נ' כהן, פמ תשנ"ט(3) 739; ת"פ (שלום פתח תקווה) 761/97 מדינת ישראל נ' חברת החשמל לישראל (מיום 13.7.99); ת"פ (שלום רמלה) 4028/00 מדינת ישראל נ' פז חברת נפט בע"מ, מיום 21.4.02; ות"פ (שלום אשקלון) 762/05 מדינת ישראל נ' גורליק, מיום 8.5.06. לשם המחשת חשיבות בירור התמונה הראייתית לצורך בירור הטענה, טול למשל מקרה שבו מוברר במהלך שמיעת הראיות, כי הנאשם הודה בחקירתו המשטרתית בביצועה של עבירה, נמצאו במקום ראיות פורנזיות הקושרות אותו לביצועה, מבלי שניתן על ידו הסבר משכנע לכך, ובנוסף הוא אף נצפה וזוהה במקום האירוע על-ידי מספר עדי ראייה. יחד עם זאת, סרט של מצלמת אבטחה שהיתה במקום ונתפס על-ידי המשטרה, אבד. במקרה כזה חשיבותה של אותה ראיה להגנה והנזק הראייתי שנגרם לנאשם כתוצאה מהיעדרה, יהיו נמוכים. לעומת זאת, טול מקרה היפותטי אחר שבו כופר הנאשם בנוכחותו בזירת העבירה, והראיות נגדו נסיבתיות בלבד, אך גם בנסיבות מקרה זה , סרט הצילום של מצלמת האבטחה במקום שהגיע לידי המשטרה- אבד. בנסיבות ראייתיות אלה, לאותו אובדן עשוי להיות משקל משמעותי ביותר שיהיה בו כדי להטות את הכף לעבר קבלת הטענה. בנוסף, יש חשיבות לצורך קבלת הטענה ומדידת עוצמתו של הפגם שנפל בהתנהלות הרשות, גם לנסיבות שבהן אבדה הראיה, או שלא נעשה ניסיון לתפוס אותה.משפט פלילינזק ראייתי