עיכוב הליכים בהוצאה לפועל בתיק המזונות

להלן החלטה בנושא עיכוב הליכים בהוצאה לפועל בתיק המזונות:

החלטה

1.     המבקש והמשיבה פרודים מזה כ- 10 שנים. בפסק דין שניתן ביום 23.10.91 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, חויב המבקש לשלם מזונות זמניים למשיבה (להלן - "פסק הדין"). ביום 20.12.00 ניתן צו כינוס כנגד המבקש, במסגרת הליכי פשיטת רגל. ביום 12.9.01, ניתן צו פשיטת רגל כנגדו.
ביום 6.12.90 פתחה המשיבה תיק בהוצאה לפועל, לשם מימוש פסק הדין למזונות זמניים. ביום 25.10.01 הגיש המשיב בלשכת ההוצל"פ בקשה לעיכוב הליכים. ביום 21.11.01 הגישה המשיבה תגובה לבקשת החייב לעיכוב ההליכים. החלטה בבקשה ניתנה בו ביום ולפיה על הזוכה לפנות לבית המשפט אשר נתן את צו כינוס הנכסים כנגד החייב על מנת שיאשר את המשך הליכי הגבייה בתיק.
ביום 16.12.01 הגיש החייב את הבקשה דנן לעיכוב הליכי הוצל"פ בתיק המזונות.

2.     המבקש בבקשה דנן טוען, כי על פי סעיף 72(1) וסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם - 1980 (להלן - "הפקודה"), הזכאי למזונות אינו רשאי לנקוט בהליכי הוצל"פ ואלה מעוכבים על פי דין.

3.     הכנ"ר בתגובתו מציין, כי לאור מעמדו של חוב המזונות ובהתאם להוראות הפקודה ראוי לערוך אבחנה במועד החיוב במזונות. חוב מזונות אשר נוצר עובר למועד מתן צו הכינוס ראוי להתברר במסגרת הגשת תביעת חוב לנאמן. חוב זה נהנה מדין קדימה בדרגה שלישית. בגין חוב מזונות על פי פסק דין אשר מועד פרעונו לאחר שניתן צו לכינוס נכסי החייב ולאחר שהוכרז החייב פושט רגל רשאים הזכאים על פי פסק הדין לפנות לבית המשפט בו מתנהלים הליכי פשיטת הרגל, בבקשה בהתאם להוראת סעיף 128 לפקודה וכל עוד לא עשו כן, אין הם יכולים לעקוף את הוראות הפקודה ולנקוט בהליכי הוצל"פ נגד החייב.

4.     המשיבה טוענת בתגובתה, כי חוב מזונות, שמועד פירעונו לאחר מתן צו הכינוס, אינו חוב בר תביעה בפשיטת רגל ואין עיכוב ההליכים שבפקודה חל עליו. לטענתה, המחוקק ביכר את הזכאי למזונות על פני יתר הנושים והקנה לו מעמד מיוחד, מעמד אשר בא לידי ביטוי גם בסעיף 128 לפקודה, אשר מאפשר לזכאי למזונות לאחר מתן צו הכינוס - נושה שאינו בעל חוב בר תביעה, להכניס ידו אל קופת כלל הנושים (קופת הנאמן) ולקבל מתוך כספים אלו 'קצבה'.

5.     השאלה העומדת בפנינו להכרעה אם כן, הנה, כיצד יגבה חוב מזונות, שזמן פירעונו לאחר מתן צו הכינוס.

6.     להלן אביא את סעיפי החוק הרלוונטיים:
סעיף 72 (1) לפקודה קובע כהאי לשנא:
"(1) תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, ודרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל;"
     סעיף 128 לפקודה קובע:
          "128. הקצבה לזכאי למזונות
(א) לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון."
(ב) הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק הדין.
(ג) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בסעיפים 111ו - 112."

7.     ד"ר שלמה לוין וד"ר אשר גרוניס עמדו על משמעות סעיף 128 לפקודה, בספרם פשיטת רגל, מהדורה שניה, תשס"א - 2000, הוצ' ירושלים, בע"מ 218-219:
"בעבר נפסק, ברוב דעות, כי חוב לפי פסק דין למזונות שניתן נגד החייב לפני צו הכינוס, חוב בר תביעה הנהו, אף לגבי התקופה שלאחר צו הכינוס וגם אם סכום החייב שונה לאחר מתן הצו. אך המחוקק התערב ושינה חלקית הלכה זו וכיום דרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פירעונם חל לאחר מועד מתן צו הכינוס אינה מהווה חוב בר תביעה. לעומת זאת, חיובי מזונות שזמן פירעונם הגיע לפני צו הכינוס הם חובות בני תביעה והוענק להם גם דין קדימה.
בצד תיקונו של סעיף 72(1) לפקודה, כאמור לעיל, וכדי להגן על הנושה לפי פסק-דין למזונות, שזמן פירעונם לאחר צו הכינוס ואשר אינם מהווים חוב בר תביעה, בין אם פסק הדין ניתן לפני צו הכינוס ובין אם ניתן לאחר מכן, מסמיכה עכשיו הפקודה את בית המשפט להקציב לו מזמן לזמן סכומי כסף שימצא לנכון מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו. הקצבה זו דינה כדין תשלום על פי פסק הדין.
נושה שניתן לזכותו בפסק דין למזונות רשאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, בגבולות מסוימים, תשלום כפי שנקבע בפסק הדין למזונות או בתקנות, לפי השיעור הקטן יותר: סעיפים 2 ו- 3 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב - 1972. מאידך גיסא עוברת למוסד, מכוח סעיף 14 לחוק האמור, הזכות לגבות מן החייב את חיובי פסק הדין למזונות. נפסק, שאם פשט החייב את הרגל והמוסד נתבקש לשלם לזוכה "תשלום חודשי", עוברות למוסד לביטוח לאומי גם זכויות הזוכה לקבל הקצבה לפי סעיף 128(א) לפקודה."
ובע"מ 274:
"כל כסך המגיע בעד פיגורים במילוי צווי מזונות שבית משפט מוסמך נתנם או מוציאם לפועל -
כפי שראינו, ייחשב חוב בגין מזונות כחוב בר תביעה רק אם זמן פרעונו חל לפני יום מתן צו הכינוס. כמובן, שדין הקדימה חל רק לגבי חוב כאמור. שילם המוסד לביטוח לאומי לזכאי למזונות תשלומים מכוח חזקת המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב - 1972, יהא הוא לנושה, אף לעניין דין הקדימה".

על דרישה למזונות המגיעים על פי פסק דין שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, עמדה כב' השופטת ר' אליעז, בעניין ת"א 1322/87, היימן נ' היימן, פס"מ מט (1) 469, בע"מ 472-473:
"סעיף 72 לפקודה מוציא מכלל חובות בני תביעה "דרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס".
חובות אלה נשלטים על ידי הס' 128 לפקודה ואינם ברי גבייה בהליכי הוצאה לפועל, כל עוד עומדת הכרזת פשיטת הרגל. ביהמ"ש רשאי לפסוק למזונות סכומים לפי שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה ומקרה, הן מנכסי החייב והן מתוך הכנסותיו השוטפות.
בפנינו אחת הדוגמאות הנדירות להתערבות ביהמ"ש בפסק דין שלא בוטל. התיקון משנת תשל"ו מאפשר לאזן בין עניינו של החייב בפשיטת רגל ועניינם של בני משפחתו, מחד עומד בפנינו בעל דין נעדר שליטה בנכסיו (סעיף 42 סיפא לפקודה; ש' לוין, פשיטת הרגל, עמ' 143; מ' מאוטנר, "מעשה בפשיטת רגל - האמנם סוף מעשה במחשבה תחילה" בתוך: ספר לובנברג (ע"מ 108, 110), הצפוי למאסר חסר תכלית (סעיף 70 לחוק ההוצאה לפועל), מאידך, בני משפחתו התובעים מזונות על פי פסק דין שניתן לפני מתן צו הכינוס על פי נסיבות שהשתנו בינתיים מהותית. לביהמ"ש ניתנה הסמכות לקצוב מזונות בנסיבות החדשות במקום הסכומים שנקבעו בפסק הדין (סעיף 128 (ב) לפקודה)."
     הדברים ברורים, מדברים בעד עצמם וכוחם יפה אף לענייננו.

8.     אשר על כן, יש לעכב את ההליכים לביצוע פסק הדין למזונות; יחד עם זה, זכאית המשיבה לעתור לבית המשפט בבקשה להקצות סכום למזונותיה מתוך נכסי פושט הרגל, כאמור בסעיף 128 לפקודה. יוער, כי על פי סעיף 128 לפקודה, יש לבית משפט סמכות לפסוק מזונות הן מנכסי החייב והן מתוך הכנסותיו השוטפות, במקום סכומים למזונות שנפסקו בפסק דין שניתן לפני מתן צו הכינוס. סכום זה יגבה במידת הצורך בהליכי הוצל"פ, ברם, לא ניתן להפעיל הליכי הוצל"פ כנגד פושט רגל קודם שבית המשפט של פשיטת רגל הפעיל סמכותו בהתאם להוראת סעיף 128 לפקודה.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ומעכבת את ההליכים לביצוע פסק הדין למזונות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הליך תלוי ועומד

  2. צו לעיכוב הליכי מכרז

  3. עיכוב הליכים בוררות

  4. עיכוב הליכי מכרז למשרה

  5. עיכוב הליכי מאסר מזונות

  6. עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  7. עיכוב הליכי פינוי של חלקה

  8. הסכם בוררות - עיכוב הליכים

  9. עיכוב זמני של נקיטת הליכים

  10. בקשה לעיכוב הליכי מימוש נכס

  11. הליך תלוי ועומד תביעת פינוי

  12. עיכוב הליכים בשל הסכם בוררות

  13. עיכוב הליכים עד להמצאת ערבות

  14. עיכוב הליכים הליך תלוי ועומד

  15. הליך תלוי ועומד - עיכוב הליכים

  16. עיכוב הליכי הוצאה לפועל בערעור

  17. בקשה לצו עיכוב הליכי מימוש משכון

  18. תשלום ארנונה עיכוב הליכי הוצל''פ

  19. בקשה לעיכוב הליכים לפי חוק הבוררות

  20. עיכוב הליכי גבייה לפי פקודת המיסים

  21. עיכוב הליכים לאחר מינוי כונס נכסים

  22. ערעור על עיכוב הליכים בהליך בוררות

  23. דחיית בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל

  24. עיכוב הליכי הוצאה לפועל מכוח פסק דין

  25. עיכוב הליכי מימוש משכנתא בהוצאה לפועל

  26. עיכוב הליכים בהוצאה לפועל בתיק המזונות

  27. בקשה לעיכוב הליכים - סעיף 5 לחוק הבוררות

  28. עיכוב הליכים אזרחי עד לסיום ההליך הפלילי

  29. בקשת נאמן על נכסי פושט רגל לעיכוב הליכים

  30. אי הגשת תביעה לאחר עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  31. בקשת צו מניעה זמני לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון