חוות דעת מומחה בענייני משפחה בעניין מסוגלות הורית

להלן החלטה בנושא חוות דעת מומחה בענייני משפחה: החלטה א. פתח דבר 1. תביעה ותביעה שכנגד בעניין משמורת קטינים. 2. בהמ' 6076/96 עתר המשיב להפנות את הצדדים לבדיקה של מסוגלות הורית, ולמנות מומחה מטעם בית-המשפט. הבקשה הוגשה לאחר שפקידת הסעד המליצה בתסקיר על עריכת בדיקה של מסוגלות הורית. 3. בדיקה של מסוגלות הורית נועדה לבחון אם ההורה, מבחינת מבנה האישיות, מסוגל לממש כראוי את נכונותו לטיפול נאות בילד. הבדיקה שכיחה בתביעת משמורת או בהליך אימוץ. 4. הבקשה הועברה לתגובת המבקשת. בתגובתה מ11.8.96- הודיעה המבקשת: "לגופם של דברים אינני מתנגדת לבדיקת מסוגלות הורית בהתאם להחלטת בית-המשפט" . 5. מונה מומחה בהסכמה לעריכת הבדיקה. על-פי רשות שנתן בית-המשפט נחקר המומחה על חוות דעת שהוגשה. עתה פנתה המבקשת לאפשר הגשת חוות דעת נוספת של מומחה מטעמה, שטרם הוכנה. 6. טוען ב"כ המבקשת, לאור ביטולה של תקנה 130 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984-, רשאי בעל-דין להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו אף אם המומחה מטעם בית המשפט מונה בהסכמת הצדדים. ב. מינוי מומחים בתובענות בענייני משפחה - הדין הקודם 7. על השיטה הישנה נאמר בע"א 521/77 אשר ברוור נ' רשות הנמלים פ"ד לב(1) 416, 419: "האמת ניתנת להאמר כי שיטת המומחים המובאים על ידי בעלי-דין כנהוג בארץ, אינה יעילה, מרבה הוצאות ומאריכה את הדיונים. מומחה שהובא בידי בעל-דין נוטה בדרך הטבע לטובת שולחו... מוטב היה להמיר שיטה זו על-ידי מינוי מומחה שבית-המשפט ימנה אותם, ומלכתחילה אין להם כל זיקה לבעלי הדין". לעניין הנדון ולבעלי-הדין". 17. על-פי חוק ההקמה ותקנותיו, בית המשפט למשפחה רשאי למנות מומחה בכל שלב של הדיון , ואף בהעדר הסכמה של הצדדים. ראה: סעיף 26 (ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה1995- ותקנה 258 יב. לתקנות סדר הדין האזרחי. 18. משמונה מומחה ע"י בית-המשפט למשפחה רשאי בעל-דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לעניין תוך שבעה ימים מיום המנוי (תקנה 258 יב. (ב) לתקנות). בעל דין גם רשאי להגיש שאלות הבהרה למומחה בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את חוות הדעת (תקנה 258 יב. (ד) לתקנות). 19. מומחה שמונה ע"י בית המשפט למשפחה לא יוזמן להחקר אלא ברשות בית-המשפט (תקנה 258 יב. (ה) לתקנות). ההסמכה לסטות מהוראת סעיף 26 (א) לפקודת הראיות (נוסח חדש) מצויה בסעיף 8 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה1995-. הוראת חוק זו מורה: "בכל עניין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית-המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק". הסמכה דומה, לסמכות שהוענקה לבית המשפט למשפחה, הוענקה לבית הדין לעבודה בסעיפים 32-33 בחוק בית הדין לעבודה התש"ט1969-. בית המשפט העליון בבג"צ 1199/92 לוסקי נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מז(5) 734 ראה בהוראה זו כמקנה סמכות לנקוט בדרך של "חקיקה שיפוטית". עוד הוסיף בית המשפט העליון : "אין בכך אמנם, משום ביטול גורף של דיני הראיות, אך הדבר מאפשר לבית הדין לעבודה להסיר מעליו מגבלות מתחום דיני הראיות שלדעתו אינן רצויות והסרתן אינה פוגעת בעשיית משפט צדק". לגופו של עניין, נדחו העתירות לעניין שאלת זכות החקירה הנגדית של מומחה, שמונה על ידי בית הדין לעבודה. בית הדין לעבודה לא איפשר לחקור חקירה נגדית את המומחה שמינה, ובית המשפט העליון בשבתו כבג"צ מצא שאין להתערב בקביעה זו. 20. הוראה נוספת מצויה בסעיף 8 (ג) לחוק בית המשפט למשפחה: "מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט לא יהיה בעל-דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו אלא ברשות בית-המשפט". יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות של מומחים מטעמם מצטמצמת מכוח הוראה זו, שעוגנה בחקיקה ראשית. הסדר זה בחוק הינו ספציפי לתובענות בענייני משפחה וגובר על הוראת תקנות סדרי הדין , שלא יוחדו לבית המשפט למשפחה . 21. בחקיקת המשנה (תקנה 258 יב. (ז)) הוספה גם הוראה משלימה: "בעל-דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם ליתן צו על פי סעיף 8 (ג) לחוק". 22. בית המשפט למשפחה אף רשאי להעזר, בשלב מנוי המומחה, ביחידת הסיוע של בית המשפט, ולקבל באמצעותה רשימה של מומחים מומלצים בתחום המקצועי הרלוונטי . יחידת הסיוע אף עשויה להעמיד לרשות בית המשפט מומחים, כאמור בסעיף 5 (א) לחוק ההקמה. ד. רמן הכלל אל הפרט 23. משמונה מומחה ע"י בית המשפט בתובענה זו - אין מקום לאפשר הבאת חוות דעת נוספת של מומחה מטעם המבקשת: (א) הליך של מנוי מומחה ע"י בית המשפט נועד לייעל את הדיון ולקצרו. (ב) המומחה שמונה הינו אובייקטיבי ואין לו נגיעה לעניין הנדון . (ג) משמונה מומחה ע"י בית-המשפט וניתנה רשות לחקרו, בית המשפט הוא המחליט אילו מסקנות יש להסיק מחוות הדעת. בית המשפט הוא הפוסק בעניין כוחה של חוות הדעת ובעניין האופן וההיקף של אימוצה. (ד) לא הובאו בפני בית המשפט טעמים המצדיקים סטיה מהעיקרון שנקבע בחוק בית המשפט למשפחה. הכלל הוא, שרק במקרים חריגים יש לאפשר הגשת חוות דעת נוספת מטעם בעל-דין לאחר שהוגשה חוות דעת על-ידי מומחה, שמונה מטעם בית המשפט. (ב) ב"כ המבקשת היה ער להעדר טעם המצדיק היעתרות לבקשה, ובע' 47 לפרוטוקול שורות 17-18 הצהיר: "לאחר חקירתה של העובדת הסוציאלית וחקירתה של ד"ר נעמי כהן (המומחה שמונה מטעם בית המשפט - י.ג), לעניות דעתי, עשוי להתייתר הצורך בהבאת מומחה". ה. סופו של דבר 24. הבקשה להגשת חוות דעת נוספת של מומחה מטעם המבקשת - נדחית. 25. המזכירות תקבע מועד לשמיעת עדויות המבקשת והמשיב לחודש נוב' 97' בשעה 13.00. 26. לעניין ההוצאות, תובא התייחסות בפסק הדין הסופי. 27. על החלטה זו לא יחול צו איסור פרסום. חוות דעת מומחהמומחהמסוגלות הורית / יכולת הוריתחוות דעת