ניכוי מקצבה חודשית בגין נכות כללית

להלן החלטה בנושא ניכוי מקצבה חודשית: החלטה בקשת החייב להורות למשיב 1, בנק יהב (להלן: "הבנק") לחדול מניכוי כספים מהקיצבה החודשית המשולמת לו ע"י מעבידתו לשעבר מע"צ וע"י המל"ל, בגין נכות כללית. להלן העובדות הצריכות לעניין: ביום 11.11.07 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש/החייב, לפי סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"). החייב היה עובד מדינה, עבד במע"צ עד לפרישתו לגמלאות בשנת 2005. קודם למתן הצו החייב קיבל מהבנק הלוואות שונות וכן קיבל אשראי בחשבון עו"ש מס' 265503 (להלן: "החשבון"). החייב קיבל מדי חודש ממע"צ קיצבה חודשית בסך 4,762 ₪ וממנה נוכה סך 1,783.07 ₪ מדי חודש, בגין ההלוואות. היתרה בסך 2,667.38 ₪ הופקדה בחשבון. לחייב אושר אשראי בגובה 16,000 ₪, שבוטל לאחר צו הכינוס. הבנק קיזז את מלוא הקיצבה לטובת כיסוי ההלוואות וכן האשראי שניתן לחייב. במועד צו הכינוס עמד החשבון בחיסרה (יתרת חובה) בסך 11,056.19 ₪. כמו כן קיזז הבנק קיצבת נכות שהפקיד המל"ל לחשבון וטען כי עד לסילוק מלוא ההלוואות והחיסרה, לא יוכל החייב למשוך סכום כלשהו. במסגרת הסכמי ההלוואה, שכותרתם "בקשה להלוואה ...והמחאה בלתי חוזרת לניכוי" חתם החייב על המחאת זכויות בלתי חוזרת לטובת הבנק, לפיה יוכל הבנק לקזז מהגמלה את מלוא החזרי ההלוואות. החייב טוען כי הקיזוז של מלוא הקיצבאות שהוא מקבל נעשה שלא כדין. עקב כך לא היה יכול לשלם את התשלום החודשי, לשלם שכ"ד ולכלכל את עצמו. עוד טען כי איננו חתום על ההוראות הנ"ל ולמצער אין לבנק שום זכות לקזז את הגמלה מהמל"ל. מנגד טוען הבנק, כי כספי החזר ההלוואות והאשראי נוכו מהקיצבה בהתאם להתחייבות המבקש בהסכמים וכי המחאת הזכויות כאמור עומדת בתנאיו של סעיף 97(א) לפקודה, לאמור: א. עסקינן בהמחאות זכויות קיימות או עתידיות - זכותו של המבקש לקיצבה; ב. כלפי חייבים שפורטו בהמחאה - בהמחאה פורשה בבירור זהות הנמחה - מדינת ישראל, מעסיקתו של הלקוח ומשלמת הקיצבה; ג. על פי חוזים שפורטו בהמחאה - חוזה העבודה של הלקוח ממנו נגזרת הזכות לקיצבה. עוד צויין ע"י הבנק, כי גביית החזרי אשראי באמצעות ניכוי ממשכורת או מקיצבה הינו אופן הגבייה הרגיל והמקובל לגבי לקוחות הבנק שהינם עובדי מדינה וגימלאים בשירות המדינה, ולכן אף מטעמים של חיי מסחר תקינים, העומדים בבסיס החריגים המנויים בסעיף 97 לפקודה, אין מקום לקבל הבקשה. ד. בנוסף נטען, כי ההמחאה עומדת אף בתנאי סעיף 96 לפקודה ואינה בגדר הענקה בטלה, נוכח העובדה כי הבנק עונה להגדרת "קונה", ופעולתו היתה בתמורה ובתום לב. לחלופין נטען, כי עסקינן בשליחות להבטחת זכויותיו של צד ג', אשר על פי סעיף 14 לחוק השליחות, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק השליחות"), אינה מסתיימת בפשיטת רגלו של השולח. הכונ"ר השיב תשובה לקונית, לפיה איננו מתנגד לבקשת החייב. דיון סעיף 20 לפקודה קובע כדלקמן: "(א)משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד חייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע. (ב) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכוחו של נושה מובטח לממש את ערובתו או לעשות בה בדרך אחרת". אין חולק, כי משניתן צו כינוס, נמנע בדרך כלל המשך קיזוז החזרי ההלוואות מהקיצבה המשולמת לחייב נוכח לשונו של סעיף 20(א) לעיל ("...לא תהיה תרופה לנושה נגד חייב החב לו חוב בר תביעה"). אולם, קיימים שלושה חריגים אפשריים להתרת פעולת הקיזוז, כאמור: קיומה של הוראה אחרת בפקודה, קבלת רשותו של ביהמ"ש או מימוש ערובה הנמצאת בידי נושה מובטח. "ההוראה האחרת" עליה מתבסס הבנק, מצויה בסעיף 97 לפקודה, שכותרתו "ביטול המחאה כללית בלתי רשומה", הקובע כדלקמן: "(א)המחה אדם לאחר זכויות קיימות או עתידות לבוא והוכרז לאחר מכן פושט רגל, לא תהיה להמחאה תוקף כלפי הנאמן לענין הזכויות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך שנקבעו בתקנות. (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על המחאת זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה ושזמן פרעונן חל בשעת ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה, או המחאת זכויות הכלולה בהעברת עסק בתום-לב ובתמורה". בע"א 5578/93 ראובן נדב נ' מאיר סרגובי, עו"ד, נאמן על נכסי פושט הרגל אליעזר נדב, פ"ד מט(2) 459 (להלן: "עניין נדב"), הבהיר ביהמ"ש העליון את הרציונל העומד בבסיס סעיף 97(א) לעיל, שהינו רצון המחוקק ליתן לנושיו של הממחה מידע מדויק ככל האפשר על היקף זכויותיו, על מנת שיוכלו להעריך את יכולתו לפרוע את חובותיו ולכלכל צעדיהם בהתאם (שם, בעמ' 467). בצד הכלל האמור ועל מנת לשמור על חיי מסחר תקינים, קבע המחוקק בס"ק(ב) חריג לכלל, לפיו ס"ק(א) לא יחול בשלושת המקרים הבאים: א. המחאת זכויות שזמן פרעונן חל בשעת ההמחאה או לפניה, של חייבים שפורטו בהמחאה. ב. המחאת זכויות קיימות או עתידיות, של חוזים שפורטו בהמחאה. ג. המחאת זכויות הכלולה בהעברת עסק בתום לב ובתמורה. המחאת הזכות לעניין סילוק ההלוואות, עליה חתום החייב עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 97(ב) לפקודה, ולפיכך לא חלה על הבנק חובה לרושמה אצל רשם המשכונות, והיא תקפה כלפי הנאמן והחייב. עם זאת, המחאת הזכות הנכללת בפתיחת חשבון, אליה הפנה הבנק לעניין החיסרה בחשבון, איננה עונה לדרישת המסוימות. כלל הוא כי יש להתייחס להמחאות זכות שיחולו גם בהליך פש"ר בצמצום. לבנק גם לא הייתה שום זכות לקזז את הקיצבה שקיבל החייב מהמל"ל. לפיכך, הנני מורה כי הבנק רשאי להמשיך ולקזז את הסכום מתוך הקיצבה לטובת פירעון ההלוואות ועד לפירעונן המלא וכי יתרת הקיצבה ממועד שקוזזה, תוחזר לחשבונו, בתנאים כמפורט להלן. דהיינו, הבנק רשאי להמשיך ולקזז את הסך 1,783.07 ₪ מדי חודש ואת יתרת הגמלה לאפשר לחייב למשוך. כמו כן הבנק יאפשר לחייב למשוך את מלוא קיצבת הנכות הכללית המופקדת לחשבון. באשר לחובו של החייב בחשבון עו"ש, על הבנק להגיש תביעת חוב ככל הנושים ואין מקום להעדיפו על פני הנושים האחרים. על הבנק יהיה להחזיר לחשבונו של החייב את מלוא הסכומים שקוזזו שלא כדין, בהתאם להחלטה זו לאחר צו הכינוס, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. הבנק יעכב ביצוע החזר זה, למשך 20 ימים. במהלכם יודיע הכונ"ר לבנק (העתק ההודעה ישלח לחייב) מהו סכום הפיגורים שהצטבר בתשלומים החודשיים שהיה על החייב לשלם עד היום וסכום זה במקום שיופקד בחשבונו של החייב, יועבר ע"י הבנק ישירות לקופת הכינוס המתנהלת ע"ש החייב אצל הכונס הרשמי בחיפה. יתרה אם תישאר, תופקד לחשבון החייב. בשים לב להחלטה זו, אין מקום להפחית את הסכום החודשי שנקבע לחייב ובקשתו בעניין זה (בש"א 7404/08), נדחית. נכות כלליתנכות