אגרת נזקי גוף - תביעת ביטוח

בית המשפט ציין כי תובעת בחרה להגיש תביעתה במתכונת הלא נכונה והיא לא שלמה את האגרה כדין - עיון בסעיף 6 לכתב התביעה מראה שמדובר בתביעה חוזית שהוגשה כנגד הנתבעת מכוח הפוליסה הנ"ל. למרות זאת התובעת בחרה לסווג תביעתה כתביעה לנזקי גוף להלן החלטה בנושא אגרת נזקי גוף - תביעת ביטוח: החלטה 1. התובעת הגישה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח מכוח פוליסת ביטוח תאונות אישיות בחו"ל שמספרה 085570-8992-05 לפיה ביטחה לכאורה הנתבעת את התובעת. אירוע התאונה התרחש ביום 8.7.03 במהלך טיול טרקטורונים בעת שהות התובעת בסיני. 2. למען הסדר אבהיר כבר עתה כי התובעת בחרה להגיש תביעתה במתכונת הלא נכונה והיא אף לא שלמה את האגרה כדין. עיון בסעיף 6 לכתב התביעה מראה שמדובר בתביעה חוזית שהוגשה כנגד הנתבעת מכוח הפוליסה הנ"ל. למרות זאת התובעת בחרה לסווג תביעתה כתביעה לנזקי גוף מבלי שנקבה בסכום תביעה ומבלי ששולמה האגרה המתחייבת מתביעה חוזית. 3. עובדה זו בולטת גם מעיון בכותרת התביעה בה נרשם "סכום התביעה לא ניתן להערכה" בעוד שהתביעה מסתיימת בבקשה לחייב את הנתבעת לשלם את סכום התביעה!. 4. אי לכך הוריתי לתובעת בהחלטתי מיום 13.9.06 להסדיר את הנושא עד ליום 16.10.06 תוך הבהרה שאם התובעת לא תעשה כן תימחק התביעה מחוסר מעש. למרות החלטתי ולמרות שהנתבעת בכתב הגנתה העלתה טענות גם כנגד דרך הגשת התביעה, התובעת לא עשתה מאומה ולכן ניתן ביום 24.10.06 פס"ד המורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש. 5. ביום 13.11.06 פנתה התובעת בבקשה לביטול פסק הדין (בש"א 17485/06). התובעת בבקשתה עדיין לא ביקשה לתקן את הטעון תיקון לפי החלטתי מיום 13.9.06, התובעת לא צרפה נוסח מוצע לתיקון כתב התביעה בו מובהר מהו סכום התביעה ומהי עילת התביעה. היא לא התייחסה בבקשתה לטענות המקדמיות שהועלו בכתב ההגנה לרבות לשאלת ההתיישנות ולשאלת הסמכות המקומית, כך שדי בכך היה כדי לדחות בקשתה והרי מה הטעם לבטל פסק דין ולהחזיר תביעה הכתובה בנוסח הסותר את תקנות סדר הדין האזרחי ואת תקנות האגרות ומה הטעם לחדש הליך שהתיישן או הליך שמקומו להתברר בבית משפט אחר. הטיעונים בדבר עשיית משפט צדק והעדפתו על פרוצדורה אותם טענה התובעת בבקשתה אינם תחליף להתמודדות לגופו של ענין עם הטענות המהותיות שהעלתה הנתבעת. 6. הנתבעת בתגובתה הבהירה כי התובעת התעלמה בבקשתה ממרכיב מהותי- סיכויי התביעה להתקבל. גם הפעם התובעת בחרה שלא לנצל זכות תשובתה לתגובת הנתבעת ובטרם תמחק הבקשה על הסף שבתי והוריתי לתובעת ביום 13.12.06 להביע עמדה באשר לטענות המקדמיות שהעלתה הנתבעת. 7. ביום 3.1.07 הוגש כתב תשובה מטעמה של התובעת ומאחר ואוזכרו בו לראשונה טענות עובדתיות שונות, נתבקשה הנתבעת למסור תגובתה. משלא נמסרה תגובה נוספת מצידה של הנתבעת ומאחר והתובעת הציגה בבקשתה למתן החלטה אישור מסירה של אותו כתב תשובה, הגיע הזמן להכריע בבקשה. דיון 8. אקדים ואבהיר כי לא מצאתי כל טעם לבטל את פסק הדין ולהביא בכך לחידוש הליכים בתביעה שהוגשה בצורה לא נכונה בצורה מהותית. התביעה הינה תביעה כספית בעילה חוזית. התובעת חייבת היתה לצרף לתביעתה העתק החוזה, לנקוב בסכום התביעה ולשלם האגרה בהתאם לאותו סכום והרי פגמים אלו הביאו בסופו של דבר למחיקת התביעה. התביעה הקיימת היום בתיק בית משפט הינה סתמית, תביעה כספית ללא סכום ומבלי ששולמה אגרה. מכתב התביעה לא ברור מה תובעת התובעת ואם מדובר בנכות מדוע לא מצורפת חוות דעת לתמיכה באותה טענה, (לטענת הנתבעת היא הודיעה על כך לתובעת כבר ביום 1.3.04 נספח ג' להגנה). דרכה של התובעת כמתואר בסעיף 29 לפיו היא במודע לא צרפה חוות דעת, הינה דרך בלתי ראויה. 9. מחיקת תביעה לכאורה לא אמורה לגרום לתובע רשלן כל נזק למעט תשלום נוסף של האגרה שכן אין מניעה לכאורה כי תוגש תביעתו מחדש ואזכיר כי במקרה זה לא נפסקו הוצאות משפט כנגד התובעת למרות שהמחיקה היתה לאחר ובעקבות הגשת כתב הגנתה של הנתבעת. למעשה התובעת יכולה היתה לחסוך מעצמה את המסלול של בקשה לביטול פסק דין בו היא נדרשת לשכנע היכן שגתה ומדוע התעלמה מהחלטות בית משפט ובמקום זאת פשוט להגיש תביעתה מחדש. אמנם לעיתים יתברר כי ביום בו ירצה התובע לחדש תביעתו יסתבר כי בינתיים התיישנה העילה, אך לתובע שכזה אין לו אלא להלין כנגד עצמו ואם בחרה התובעת להמתין ליום האחרון או בסמוך אליו אין לה אלא להלין כנגד עצמה אם יסתבר כי בסופו של יום התישנה עילת התביעה בעקבות אותו מחדל. 10. אזכיר כי התביעה בתיק זה הינה תביעה מכח חוזה ביטוח, חוזה הכולל סעיף של סמכות מקומית והכפוף לתקופת התיישנות מקוצרת לפי חוק חוזה הביטוח, אי צרופו של החוזה אינו מביא להעלמתו. התאונה ארעה ביום 8.7.03 והתובעת בחרה להמתין עד ליום 10.7.06 ורק באותו מועד הגישה תביעתה. אין לתובעת הסבר מהי אותה טעות שמנעה ממנה לתקן תביעתה, מתי נודע לה על אותה טעות ומדוע המתינה עד ליום 13.11.06 שגם בו בחרה שלא לבקש לתקן את כתב התביעה הפגום. 11. ב"כ הנתבעת טוען שלאור סעיף 8 לחלק הכללי לפוליסה סמכות השיפוט מסורה לבית המשפט בתל-אביב-יפו. לעומתו ב"כ התובעת טוען שלא נקבע כי סמכות השיפוט הינה ייחודית ולכן מדובר בסמכות מקבילה אי לכך ניתן לתבוע גם בבית המשפט המוסכם וגם בבית המשפט המוסמך. התובעת מוסיפה שבמידה ותנית השיפוט ייחודית הרי שהיא תניה מקפחת בחוזה אחיד. 12. התובעת בחרה בכתב תביעתה להתעלם לחלוטין משאלת הסמכות המקומית, ר' סעיף 30 לכתב התביעה שמנוסח בצורה סתמית. התובעת בחרה להסתיר קיומו של סעיף הסמכות המקומית המתואר בפוליסה והיא נמנעה מלתאר בכתב תביעתה תאור מהותי כגון היכן נכרת חוזה הביטוח והיכן שולמו דמי הביטוח. מתובעת תמת לב הייתי מצפה להזכיר מראש את סעיף הסמכות המקומית שבהסכם ולמסור גרסתה באשר לתחולתו. בבר"ע 5069/93 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' שרה מזרחי, תק-על 94(1), 165 , 166 נקבע "תניית שיפוט אינה אלא הסכם בין צדדים בדבר מקום השיפוט להתדיינות במקרה סכסוך ביניהם. פירושה של תנייה כזו יעשה על פי אותם כללי פרשנות החלים לגבי כל הסכם בין צדדים. אמת, מי שמבקש לקבוע מקום שיפוט ייחודי, יעשה כן, בדרך כלל, על ידי קביעה מפורשת שמקום השיפוט המותנה הוא ייחודי, תוך שימוש במילים המורות על כך במפורש. אך אין מניעה שכוונת הצדדים תלמד מנוסח התנייה בה הם בחרו להסדיר את מקום השיפוט, אפילו לא ננקטה בה לשון מפורשת כאמור. כפי שנאמר בבר"ע 440/86 הנ"ל: "לעיתים ניתן אמנם להסיק ממטרת ההוראה או מן ההסכם בו היא מצויה כוונה לשפוט ייחודי, חרף העדר ניסוח החלטי של בלעדיות". איני סבור כי מדובר בתנייה מקפחת, אך בהתחשב בעובדה כי מדובר בחברת ביטוח הייתי מצפה מחברת ביטוח הרוצה לקבוע סמכות שיפוט יחודית לבית משפט מסוים כי תרשם הבלעדיות במפורש. 13. בנסיבות אלו שתניית השיפוט באשר לסמכות המקומית ניתנת לפירוש במספר אפשרויות גם לפי עמדת התובעת וגם לפי עמדת הנתבעת, לא היתה מניעה להגיש התביעה בחיפה. 14. למעלה מן הצורך אציין שהנתבעת טוענת שהתביעה התיישנה מכוח הוראת סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח התשמ"א-1981 שכן האירוע הביטוחי אירע ביום 8.7.03 כאשר התביעה הוגשה רק ביום 10.7.06. התובעת לעומתה טוענת שבתביעות מסוג זה יש לנהוג אחרת בעניין מרוץ ההתיישנות . ויש להתחשב בעובדה שדרכונה של התובעת עוכב בידי בית החולים עד ליום 12.7.03 לכן יש לחשב את תקופת ההתיישנות מיום זה. התובעת מוסיפה לחילופין שהנתבעת במסמך מיום 3.7.06 האריכה את מועד ההתיישנות עד ליום 20.7.06, לטענתה האישור אינו מסויג כלל וכלל רק לחתימה על שטר הסילוק כטענת הנתבעת. 15. אף בנושא זה התובעת פעלה בצורה לא ראויה. תביעתה הוגשה לאחר שלוש שנים מבלי שהיא טוענת בתביעתה כי תקופת ההתיישנות הוארכה בהסכמה ומבלי שצרפה מסמך כלשהו לתמוך בטענותיה המאוחרות שנטענו לראשונה רק ביום 3.1.07. 16. הצבעתי על הפגמים הרבים שנפלו בהתנהגות התובעת שבחרה להסתיר טפח וגם טפחיים למסור מידע מינימאלי ולהגיש תביעה בנוסח פגום כשברור ללא כל ספק כי התביעה במתכונתה הקיימת תמחק על הסף. בנסיבות אלו אין כל טעם בביטול מחיקת התביעה מחוסר מעש. תתכבד התובעת ותגיש תביעתה במתכונת הנכונה בבית המשפט המוסמך בכפוף לשאלת ההתיישנות והיא האם ניתנה לתובעת אורכה להגשת תביעתה ועד מתי, שאלה שלא נתבררה בפניי. 17. לאור האמור לעיל הנני מוחק הבקשה ומחייב התובעת לשלם לנתבעת הוצאות בקשה זו בשיעור של 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.פוליסהנזקי גוףאגרהתביעת ביטוח