להלן פסק דין בנושא אחריות לתאונת דרכים בצומת: פסק - דין בפני תביעת שיבוב בגין נזק לרכב רנו אשר היה מבוטח ע"י התובעת בביטוח מקיף, בעת שהיה נהוג ע"י מר X (להלן: "הנהג") בתאונה מיום 10/04/04 עם רכב סובארו נהוג בידי הנתבע. לטענת התובעת אירעה התאונה כתוצאה מכך שהנתבע לא ציית לרמזור אדום בצומת או לא נתן זכות קדימה בצומת. כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב המבוטח נזקים. לטענת הנתבע, הוא הגיע לצומת, עצר ברמזור אדום ורק לאחר שהתחלף לירוק החל פונה שמאלה לכיוון רחוב מכבים. לטענתו באותה עת דלק אור אדום ברמזור בכיוון נסיעת הנהג, והתאונה אירעה בשל רשלנותו, בין היתר בשל כך שהנהג לא עצר, לא האט, לא אותת, ולא צפר בטרם ובעת הגיעו במהירות לצומת ואשר נהג במהירות מופרזת. הנהג העיד שבכיוון נסיעתו היו 4 נתיבים, נתיב אחד שמאלה, שניים ישר ואחד ימינה ללא רמזור. הוא עצמו נהג בנתיב השני משמאל. עפ"י עדותו הוא ראה ממרחק של כ-20-30 מ' אור ירוק ברמזור, המשיך לנסוע במהירות של 40-50 קמ"ש, נכנס לצומת באור ירוק ונפגע על ידי מכוניתו של הנתבע שפנתה שמאלה בצומת כשרמזור בכיוון נסיעת הנתבע אדום. התובעת הגישה חוות דעת מומחה, בוחן תנועה יועץ וחוקר תאונות דרכים, עת/3, מר משה ניניו. עפ"י חוות דעתו של מר ניניו בצומת נמצאים המופעים הבאים: מופע 1 רחוב אורלב מכיוון רחוב בר כוכבא לכיוון רחוב אבן ספיר, כיוון נסיעה ישר בלבד. מופע 2 רחוב אורלב מכיוון רחוב בר כוכבא לכיוון רחוב אבן ספיר פניה שמאלה לרחוב המכבים (כיוון נסיעת הסובארו). מופע 3 רחוב המכבים מכיוון רחוב ברנדיס לכיוון רחוב אורלב נסיעה ישר ושמאלה פניה ימינה חופשית ללא רמזור. מופע 4 רחוב אבן ספיר מכיוון סגולה לכיוון רחוב אורלב כיוון נסיעה ישר בלבד (כיוון נסיעת הרנו קליאו). מופע 5 רחוב אבן ספיר מכיוון סגולה לכיוון רחוב אורלב פנייה שמאלה בלבד לרחוב המכבים (כיוון נסיעת העד אבי אברג'יל). מופע 6 רחוב המכבים מכיוון רחוב שטמפפר לכיוון רחוב אורלב נסיעה ישר ושמאלה פנייה ימינה חופשית ללא רמזור. לגבי סדר וסבב הופעת המופעים קבע כי: מופעים 1 +2 מקבלים את האור הירוק יחד, מופע 2 מסיים את האור הירוק כעבור כ- 10 שניות ומתחלף לאור אדום, מופע מס' 1 (בטעות נרשם 2) ממשיך עד לסיום ומשכו כ- 33 שניות. מופע מספר 4 מקבל את האור הירוק מיד לאחר סיום האור הירוק של מופע מספר 2, מופע 4 מקביל לאור הירוק של מופע מס' 1 כ- 20 שניות, מופע 1 מסיים את האור הירוק ומתחלף לאדום. מופע מספר 5 מקבל את האור הירוק מיד עם סיום האור הירוק במופע מס' 1, מופע 5 משכו כ- 8 שניות ומסיים את האור הירוק 2 שניות אחרי שמופע מס' 4 מסיים את האור הירוק. מופע מספר 3 מקבל את האור הירוק אחרי שמופע מספר 5 מסיים את האור הירוק שלו (יש צהוב משותף בין מופע 3 ל- 5, שתי שניות). מופע 3 מסיים את האור הירוק שלו כעבור כ- 11 שניות ומתחלף לאדום. מופע מספר 6 מקבל את האור הירוק מיד לאחר סיום האור הירוק של מופע מספר 3, מופע 6 משכו כ- 8 שניות ומתחלף לאדום. מופעים 1 +2 מקבלים יחד את האור הירוק מיד אחרי סיום האור הירוק של מופע מס' 6, וחוזר חלילה. בנוסף מציין מר ניניו כי בצומת קיימת מערכת גלאים ולחצים התלויה בנפח ובעומס תנועה וכן קיימים גלאי פסיחה במיוחד למופעים בפנייה שמאלה. כמו כן נקבע בחוות דעתו ובעדותו של מר ניניו כי אין צהוב משותף בין מופעים 2 ו-4 וכי הנהג לא יכול היה להתבלבל בצפייה ברמזור שכן האור הירוק שלו במופע 4 נדלק לפני מופע 5 לפנייה שמאלה. מופע 2 לפניה שמאלה, בכיוון נסיעת הנתבע מקבל אור ירוק עם מופע 1 לכיוון ישר אך מסתיים כעבור 10 שניות בעוד שמופע 1 לכיוון ישר ממשיך במקביל למופע 4 (כיוון הנהג). לכן לדעתו יש סבירות שהנתבע טעה בצפייה ברמזור ובעת פנייתו שמאלה היה דולק אור אדום בכיוון נסיעתו. לפיכך קבע מר ניניו כי לא ניתן לקבוע חד משמעית ברמה של משפט פלילי מי חצה את הצומת באור אדום אך כי עפ"י סבב הרמזורים קיימת סבירות גבוהה שהנתבע הגיע לצומת "גנב" את הרמזור בסוף הירוק ותחילת האדום במופע שלו. טענת התובעת היא כי הנתבע נכנס לצומת באדום בין אם בשל כך ש"גנב" את הרמזור ונכנס לצומת לאחר שהרמזור בכיוונו התחלף מירוק לאדום או בשל כך שטעה והסתכל על הרמזור לנסיעה ישר לנתיב שמימינו. בגירסתו של מר X תמך עת/2, מר אברג'יל, אשר לא הכיר מי מהנהגים המעורבים בתאונה לפני התאונה. עפ"י עדותו של מר אברג'יל הוא היה בעצירה ברמזור אדום בנתיב השמאלי המיועד לפניה שמאלה, משמאלו של הנהג (מופע 5), וראה את הנהג נכנס לצומת בירוק. באותו זמן הוא ראה את רכבו של הנתבע נכנס לצומת, והבין שעומדת להתרחש תאונה. הוא אף מסר בהודעתו במשטרה כי הוא מכיר היטב את הצומת וכי לא פעם ראה נהגים המגיעים מכיוון נסיעתו של הנתבע מתבלבלים עם הרמזור לנסיעה ישר המורה ירוק שעה שהרמזור לכיוון נסיעתם, שמאלה, הינו אדום. עד זה מסר עדות מפורטת, עקבית וברורה, והוא עשה רושם מהימן. יתר על כן מדובר בעד אובייקטיבי שאינו מכיר מי מהצדדים ואין לו אינטרס כלשהו בתוצאות התובענה. לטענת הנתבע בסיכומים עדותו של עת/2 אינה עולה בקנה אחד עם תוכנית הרמזורים או תומכת בגרסת הנתבע כמפורט בשתי הטענות כדלקמן: האחת - הודעתו של עת/2 במשטרה לפיה בכיוון ממול התחילו נהגים לנסוע ישר ובו בזמן התחיל הרכב שעמד בנתיב לפניה שמאלה ממול לפנות שמאלה דבר התומך בכך שהנתבע החל לנסוע באור ירוק. השנייה - שהנהג העיד שלאברג'יל היה אדום ואילו לו, לנהג, היה ירוק מלא ואילו אברג'יל העיד כי לנהג היה ירוק מהבהב דבר שגם עומד בסתירה לעדותו של הנהג וגם אינו אפשרי מבחינת תוכנית הרמזורים שכן הרמזור במופע 4 מהבהב לקראת סיומו כאשר מופע 5 נמצא במהלך האור הירוק וממשיך בו 2 שניות לאחר סיומו במופע 4. באשר לטענה הראשונה - בהודעתו במשטרה לא מסר מר אברג'יל כי בכיוון ממול החלו לנסוע בשני המופעים 1 ו- 2. עפ"י הודעתו במשטרה הוא עמד ברמזור אדום, תוך כדי המתנה, כאשר היה אור ירוק במופע 4, הגיע הנהג לצומת, המשיך בנסיעה ישר לתוך הצומת ובו בזמן פנה הנתבע ממול, שמאלה. לשאלה מפורשת השיב כי הוא אינו זוכר אם היה רכב אחר אחרי מכוניתו של הנתבע ולדעתו לא היתה כזו, וכי "היו כלי רכב שנסעו ישר מכיוון הגעת הסובארו" (עמ' 2 שורה 3 להודעה). לא רק שמר אברג'יל לא מסר כי ראה שהמכוניות במופעים 1 ו- 2 החלו בנסיעה אלא שהוא אף מסר במפורש כי לא ראה אם הנתבע נכנס לצומת מעצירה או בהמשך נסיעה. באשר לטענה השנייה - מר אברג'יל חוזר ומעיד כי כשהגיע הנהג בנסיעה היה הרמזור לנסיעה ישר בכיוונו - ירוק, וכי הוא היה כזה גם בעת שהוא חצה את קו הצומת ונכנס לצומת. הדבר היחיד שאמר לעניין ירוק מהבהב בכיוון נסיעתו של הנהג היה: "אני ראיתי את הרנו שהיתה מצד ימין שלי בנסיעה מגיע לצומת ויש לו אור ירוק וגם בכניסה לצומת יש לו אור ירוק ובזמן ההתנגשות היה ירוק מהבהב". ככל הנראה הסיפא למשפט האחרון הינו טעות שכן למופע 4 יש ירוק מהבהב לאחר שלמופע 5 יש כבר ירוק, או שבראותו את התאונה העומדת להתרחש לא התקדם מר אברג'יל למרות שהרמזור שלו התחלף לירוק (מופע הנמשך 8 שניות ומסתיים 2 שניות לאחר מופע 4). עם זאת, בנסיבות הענין כאמור לעיל מדובר לכל היותר בטעות שאינה רלוונטית לעניינינו ואינה מורידה כהוא זה מכך שהעד ראה את הנהג נכנס לצומת בירוק ובו בזמן את הנתבע נכנס לצומת ופונה שמאלה כשפירושו שהנתבע נכנס לצומת כשהרמזור בכיוון נסיעתו היה אדום. שמו של מר אברג'יל כעד לתאונה נמסר ע"י מר X בהודעתו למשטרה סמוך לאחר התאונה, דבר התומך בעצם העובדה שהוא היה עד לה. הנתבע העיד כי הגיע לצומת עצר ברמזור אדום, חיכה די הרבה זמן, שנייה לאחר שהתחלף הרמזור לירוק החל בנסיעה ופנה שמאלה, ונפגע בתאונה עם המכונית המבוטחת על ידי התובעת. למרות שעל פי עדותו של הנתבע שדה הראייה לכיוון נסיעתו של הנהג היה פתוח לפניו הרי שעל פי עדותו הוא ראה את הרכב המבוטח ע"י התובעת רק ברגע התאונה. כשנשאל כיצד לא ראה אותו השיב:"אני פונה שמאלה מה אני צריך להסתכל לצדדים?" (עמ' 10 שורה 20-21). אציין כי הנתבע לא ידע להשיב על שורה של שאלות פשוטות למדי. הנתבע זימן לעדות את מר בן ציון פנקר (עה/2), שלטענתו אינו קרוב משפחתו של הנתבע ומכל מקום הנתבע לא היה איתו בקשר כלשהו. עד זה מסר הודעה במשטרה מיוזמתו רק ביום 20/04/04. למרות שעפ"י הודעתו הוא נשאר במקום התאונה "עד הסוף" כדבריו, הרי שלנוכחותו לא היה זכר בהודעות למשטרה שנמסרו ע"י מי מהמעורבים באירוע לרבות לא בהודעה מטעם הנתבע. לטענתו של עה/2 הוא עבר במקום כהולך רגל במעבר החצייה. ראשית אציין כי לא ברור לגמרי באיזה מהמעברים עבר, ואין חולק שהוא לא ראה שום רמזור למעט הרמזור להולכי רגל שהוא עבר בהם. בהנחה שהוא עבר במעבר בצד בו נכנס הנהג לצומת (מעבר E בתרשים הצומת) - עפ"י עדותו הוא עבר תחילה את החלק האחר של הכביש וזאת כשהרמזור שלו כהולך רגל היה ירוק. אין חולק שבזמן זה לנתבע אמור להיות לפי תוכנית הרמזורים אור אדום. לאחר מכן הוא הגיע לאמצע הכביש וחיכה ברמזור אדום להולכי רגל כאשר למופעים 4 ו- 5 היה רמזור ירוק. לאחר מכן התחלף הרמזור שלו כהולך רגל לירוק, הוא החל לחצות ואז, עפ"י עדותו, הגיע הנהג במהירות והעד נאלץ ללכת לאחור חזרה לאי התנועה. מייד לאחר מכן שמע רעש התנגשות. ראשית תמוה שעד זה לא ידע לציין אם היתה מכונית במופע 5 שכן זה הנתיב הצמוד למקום בו עמד. שנית גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם תוכנית הרמזורים. עפ"י גרסה זו היה ירוק למכוניות במופע 4 ו/או 5 והוא המתין ברמזור אדום להולכי רגל. כאשר מתחלף לאדום במופע 4 ושתי שניות לאחר מכן למופע 5, לא מגיע תורם של מופעים 1 ו-2 לירוק אלא של מופע 3. אחרי שהוא מסתיים מתחיל מופע 6 ורק לאחר שמופע 6 מסתיים מתחילים מופעים 1 ו- 2 בירוק. לפיכך לפי גרסה זו עברו שני הנהגים באדום. בגרסת הנתבע תמכה גם אשתו עה/3 הגב' חגית פנקר. אין צורך לומר שאין מדובר בעדה אובייקטיבית. לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בחומר הראיות, ומהטעמים שפורטו לעיל, אני מעדיפה את גירסת התובעת ולפיה נכנס הנהג מטעמה, מר X , לצומת באור ירוק ואילו הנתבע נכנס לצומת ברמזור אדום. עדותו של עת/1 מר X היתה עקבית והוא עשה רושם מהימן. יתר על כן התרשמתי מכנותו של עת/2 מר אברג'יל אשר מכיר היטב את הצומת ואשר הינו עד ניטראלי שאין לו עניין כלשהו בתובענה. כפי שציינתי עדותו של העד האובייקטיבי היחיד מטעם הנתבע לא היתה מהימנה בעיני, ואילו הנתבע הרבה להשיב כי אינו זוכר, במיוחד בשאלות שהדבר היה נח לו. לפיכך האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע. עם זאת, אני סבורה כי לנהג מטעם התובעת יש רשלנות תורמת בשיעור של 20%. היה עליו לשים לב כי מכוניתו של הנתבע מתקרבת לצומת בנתיב השמאלי המיועד לפנייה שמאלה, וכי היא בנסיעה במקום שתהיה בעצירה. כמו כן כניסה לצומת במהירות של 40-50 קמ"ש הינה גבוהה מדי בנסיבות העניין. התובעת שילמה על פי הפוליסה ודוח השמאי סך של 53,199 ₪. לאור חלוקת האחריות שקבעתי לעיל ישלם הנתבע לתובעת סך של 42,560 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (18.1.05) ועד למועד התשלום, הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי התובעת ועד למועד התשלום ע"י הנתבע. כמו כן ישלם הנתבע לתובעת הוצאות העדים: עת/1 בסך 300 ₪, עת/2 בסך 400 ₪ ועת/3 בסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ, כולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 18.5.06 ועד למועד התשלום, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום פס"ד (ללא הוצאות אגרה ועדות) בתוספת מע"מ כדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל. משפט תעבורהתאונת דרכיםצומת