להלן פסק דין בנושא ביטוח מונית - תאונת דרכים: פסק דין התביעה והצדדים לה : 1. בזמנים הרלוונטיים לתביעה, היה התובע הבעלים של רכב מונית מספר רישוי 4426925 (להלן: "המונית"). מונית זו נרכשה על ידי התובע מבעליה הקודמים, מר יצחק ניסים (להלן: "ניסים"), ביום 14.10.01. 2. הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), ביטחה את המונית החל מיום 1.6.01, שהפוליסה אמורה היתה להיות בתוקף עד ליום 31.5.02. הביטוח נעשה באמצעות סוכנת הביטוח, הנתבעת 2 (להלן: "הסוכנת"). 3. ביום 23.2.02, עת נהג במונית מר דנגור ציון (להלן: "ציון"), ארעה תאונת שרשרת בה היו מעורבים ארבעה רכבים. בעקבות תאונה זו הוגשו מספר תביעות, בין השאר כנגד ציון, ניסים, כבעל הרשום של המונית, והנתבעת, אשר נחזתה להיות כמבטחת המונית. 4. ציון לא כפר באחריותו לתאונה, ולפיכך, ניתנו פסקי דין כנגד ציון ו/או ניסים המחייבים אותם לשלם לניזוקים באותה תאונה את נזקיהם. סך הכל ניתנו שלושה פסקי דין כאמור לעיל, בסכום כולל של 26,495 ש"ח. טענות התובע : 5. לטענת התובע, בעת שרכש את המונית, פנה לסוכנת וביקש ממנה לערוך מספר שינויים בפוליסה. בפוליסה המקורית ניסים היה נהג יחיד, והתובע ביקש את הוספתו של ציון ; כמו כן, ביקש התובע לשנות את הביטוח ממקיף לצד ג' בלבד. יצויין כי לגבי שני שינויים מבוקשים אלה, אין מחלוקת והם אכן התבצעו, כפי שעולה מתוספת לפוליסה שהונפקה, וראה נספח ב' לסיכומי הנתבעת. המחלוקת נוגעת לטענתו של התובע, כי באותו מועד אשר התבקשו השינויים הנ"ל (ובוצעו כאמור), הודיע התובע לסוכנת כי הוא רכש את המונית וכי מאותו מועד הפוליסה אמורה להיות על שמו. 6. התובע מתבסס בעיקר על נספח ח' אשר צורף לכתב התביעה, תרשומת בכתב ידה של הסוכנת, אשר מפרטת מהם התשלומים האמורים לחול על ניסים עד למועד 14.10.01, הוא מועד רכישת הזכויות על ידי התובע, ומהם התשלומים האמורים לחול כביכול על התובע, החל מיום 1.10.01 ועד לתום תקופת הפוליסה. 7. התובע טוען כי נספח ח' לכתב התביעה תומך בטענתו ולפיה עדכן את הסוכנת בדבר רכישת המונית. לשיטתו, הסוכנת התרשלה ולא דאגה להעברת הפוליסה על שמו. מכיוון שהסוכנת הינה שלוחה של הנתבעת, ופעולות הסוכנות ומחדליה מחייבים את הנתבעת, אזי הנתבעת אמורה לשאת בנזק אשר נגרם מהתנהגותה הרשלנית של הסוכנת. במקרה הנדון, הנזק מתבטא בסכומי פסקי הדין אשר הושתו על ציון וניסים, וכן בעגמת הנפש אשר נגרמה לתובע בעקבות הפרשה. טענות הנתבעות : 8. הנתבעת טוענת כי בעת התאונה לא היה כיסוי ביטוחי למונית : המבוטח בפוליסה היה ניסים ; לא ניתנה כל הוראה להעביר את הפוליסה על שם התובע ; גם אם היתה ניתנת הוראה כזו, אזי לטענת הסוכנת הבקשה לא היתה מאושרת מכיוון שהתובע הינו שוכר מוניות ונוהג להעסיק נהגים, ואילו הסוכנת מבטחת אך ורק מוניות שבעליהן הם הנהגים. 9. לגבי הטענות של התובע לנספח ח' לכתב התביעה, הוא התחשיב אשר ערכה הסוכנת בכתב ידה, המפריד בין התשלום האמור לחול על ניסים לבין זה האמור לחול על התובע, טוענת הנתבעת כי אין ללמוד ממנו על הבקשה הלכאורית של התובע להעביר את הפוליסה על שמו ; בכל מקרה, אין מדובר בהצעת ביטוח, ואין בו כדי לחייב את הנתבעת בתשלום תגבולי ביטוח בגין תאונה שהתרחשה לאחר שהפוליסה פקעה, ביום העברת הבעלות על שם התובע. דיון והוכחות: 10. ביום 2.11.04 הופיע בפני התובע ; ביום 3.11.05 הופיעו בפני ציון והסוכנת. מי מהצדדים לא זימן לעדים את ניסים, וכן לא הובאה לעדות הפקידה יהודית אשר עובדת אצל הסוכנת. ההכרעה : 11. לאחר ששמעתי את העדים הנ"ל ועיינתי במסמכים אשר הוצגו בפני, אני קובעת כי דין התביעה להדחות, אנמק קביעתי זו. 12. למעשה השאלה היחידה שבמחלוקת היא האם ביקש התובע את הסוכנת להעביר את הפוליסה אשר היתה רשומה על שם ניסים, על שמו. נטל ההוכחה לשכנע את בית המשפט כי בקשה כזו אכן נתנה לסוכנת, מוטל על התובע. 13. מכל המסמכים המונחים בפני בית המשפט, למעט נספח ח' לכתב התביעה, אליו אתייחס בהמשך, לא ניתן להגיע למסקנה המבוקשת על ידי התובע, ההיפך הוא הנכון. המסמכים המונחים בפני בית משפט מצביעים על כך כי המבוטח היה ונשאר ניסים וניסים בלבד : כך, במזכר אשר הוצא על ידי הסוכנת בעקבות הפגישה עם התובע מיום 17.10.01 (נספח ו' לסיכומי הנתבעת), עולות הוראות מפורשות באשר להוספת הנהג ציון ושינוי הביטוח לצד ג' בלבד. אין ולו ברמז בקשה לשינוי ו/או הוספת מבוטח. 14. כך גם עולה מהקבלה אשר ניתנה עם תשלום הפרמיה בסך 1,711 ש"ח ; אין מחלוקת כי הפרמיה שולמה רק כשמונה חודשים לאחר התאונה, וכשנה לאחר הפגישה עם הסוכנת, ועדיין קבלה זו ממוענת לניסים. 15. הוא הדין לעניין שם בעל הפוליסה, כפי שמפורט בנ/1, הוא הודעת המבוטח בדבר התאונה. במסמך זה מצויין כי בעל הפוליסה הינו ניסים יצחק ואיש הקשר הינו ששי, התובע, כאשר מספר הטלפון הנייד שלו מופיע במסמך. אמנם מדובר ככל הנראה בהודעה טלפונית, ויתכן כי הפקידה רשמה את שם בעל הפוליסה מתוך הנתונים שהיו לפניה בתיק, אולם דווקא התוספת של איש הקשר התובע מלמדת על מעורבותו במסירת הפרטים, וחזקה היא כי היה מעורב במסירתם. אם רצה התובע להפריך חזקה זו, צודק בא כוח הנתבעות כי הוא זה שהיה אמור להביא את הפקידה, אשר מילאה את הטופס, להוכחת טענתו כי לא ידע שבעל הפוליסה הרשום בהודעה הוא ניסים. 16. בנוסף, אין מחלוקת כי התובע לא דאג להוציא תעודת חובה חדשה אלא המשיך להשתמש בתעודה הקיימת וראה עדותו בעמוד 8 לפרוטוקול. 17. אם נסכם עד כה, אזי כל המסמכים המצויים בתיק מלמדים על כך כי בעת התאונה המבוטח היה ניסים, ואין כל זכר לבקשה של התובע להעביר את הפוליסה על שמו או להוסיפו כמבוטח. 18. כך נותרים אנו עם נספח ח' לכתב התביעה, עליו כאמור מבקש התובע לבסס את הקביעה כי הסוכנת ידעה שמיום 14.10.01, יש להעביר את הביטוח על שמו. 19. גם טענה זו אין בידי לקבל. ראשית, נספח ח' הינו תרשומת בכתב יד המחולקת לשתי תקופות, בתקופה הראשונה נערך תחשיב על בסיס ביטוח מקיף, ומיוחס לניסים, ובתקופה השנייה, נערך תחשיב על בסיס ביטוח צד ג' ומיוחס לתובע. 20. אכן אין מדובר בהצעת ביטוח ו/או מזכר אשר הועבר לנתבעת 1, אלא מדובר בנייר פנימי בלבד, הכולל תחשיב שנערך לבקשת התובע. האם מתוך מסמך זה ניתן להבין כי התובע ביקש מהסוכנת להעביר את הפוליסה על שמו ? לצורך מתן תשובה, יש להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים בעת עריכת אותו מסמך. 21. התובע העיד בפני בית המשפט לגבי נסיבות עריכת התחשיב. כבר כאן המקום לציין כי עדותו של התובע לא היתה סדורה ועקבית, ולא הותירה רושם אמין בעיני בית המשפט. התובע נפל בלשונו בעת עדותו : "היא אמרה לי שיש לו (לניסים) מקיף. אמרתי לה שהוא לא רוצה מקיף אלא צד ג'. גם אני מהיום רציתי צד ג', אבל על התקופה שעברה היא טענה שזה צד ג' והיא אמרה שזה מקיף. אבל הוא עדיין לא שילם את המקיף. אני אמרתי שאני אסדיר את הסכום של הפוליסה ואני אשלם ואפחית לו מהמחיר שהוא שילם". עינינו הרואות, העדות הראשונית החופשית של התובע ייחסה לניסים את הרצון לעבור מביטוח מקיף לצד ג', וכך כנראה הוצגו גם הדברים לסוכנת. זאת ועוד, בכל הציטוט אשר הובא לעיל, לא נזכרת מילה וחצי מילה בקשר להעברת הפוליסה על שם התובע. 22. זו לא היתה הפעם היחידה בה נפל התובע בלשונו. כאשר השיב התובע לשאלות בית המשפט באשר לנסיבות עריכת נספח ח', ענה התובע : "היא היתה אמורה להעביר את הפוליסה של יצחק ניסים לצד ג' במקום מקיף. ואת הפוליסה שלי, כי היא עשתה לי תחשיב לפוליסה שלי". גם כאשר התבקש התובע להעיד לגבי השאלה שבלב ליבה של המחלוקת, בחר לענות באופן מעורפל ולא ברור, ולא ציין במפורש כי ביקש מהסוכנת להעביר את הפוליסה על שמו. 23. לעניין אמינותו של התובע, לא ברור מדוע בחר התובע להדגיש מספר פעמים כי סמך על סוכנת הביטוח. במהלך העדויות התברר כי בעבר נהג התובע לעבוד עם הסוכנת, אולם הקשר ביניהם פסק כ- 6-5 שנים לפני הארועים הרלוונטיים לכתב התביעה, ולכן טענת יחסי האמון מעוררת תמיהות. 24. בנוסף, הוכח בפני כי גם בפני בית משפט לתביעות קטנות לא דייק התובע בדבריו, וזאת בלשון המעטה. בהליך בתביעות קטנות הצהיר התובע כי רכש את המונית עם פוליסה, "ואף יצאה פוליסה על שמי ואם תנתן לי הזדמנות אציג אותה בפני בית משפט" (פרו' ת"ק 1818/02 מיום 30.1.03, בעמ' 2). בהליך שבפני הודה התובע כי לא היה בידו מסמך שכזה (פרו' עמ' 4). 25. גם התנהגותו של התובע לאחר המפגש עם הסוכנת, אינה מלמדת כי נתן הוראה להוסיפו כמבוטח או להעביר את הפוליסה על שמו : ניתן היה לצפות מאדם שרכש מונית ומבקש לבטח את עצמו, כי ידאג שאכן בקשתו מולאה. לא הוכחש על ידי התובע כי התוספת לפוליסה, הכוללת את השינויים שהתבקשו על ידו, התקבלה על ידו. מעיון בפוליסה המתוקנת יכול היה התובע להבחין על נקלה כי שם המבוטח היה ונשאר יצחק ניסים. מדוע לא הזדעק התובע ? בנוסף, מדוע לא דאג להוציא תעודת חובה על שמו ולא שילם באופן מיידי את הפרמיות הנדרשות, והרי אין מחלוקת כי התשלום בוצע רק כשמונה חודשים לאחר התאונה ! 26. לכל המסקנות הנ"ל ניתן להגיע על בסיס המסמכים הקיימים ועדותו של התובע בלבד. עדות הסוכנת אך מחזקת את המסקנות אליהן הגעתי. הסוכנת העידה באופן אמין לגבי המצג אשר הציג לה התובע כשהגיע למשרדה : הסוכנת טענה כי התובע הגיע למשרדה עם תכתובת המיועדת לניסים, הציג את עצמו כקרוב משפחה של ניסים המטפל בענייניו, ופועל בשמו. הסוכנת הוסיפה כי אין היא נוהגת לבטח שוכרי מוניות ולכן מן הסתם אם היתה עולה בקשה מפורשת לבטח את התובע, בקשה זו היתה נדחית. התובע הודה כי בעבר עבד עם הסוכנת, ובהחלטת קיימת סבירות שידע על המגבלה הנ"ל ולפיכך בחר להשאיר את הפוליסה על שם ניסים, ולדאוג להוספת הנהג בלבד. 27. מכל הנימוקים הללו ומאחר ולא שוכנעתי כי אכן התובע ביקש מהסוכנות כי תוציא פוליסה על שמו ו/או תוסיף אותו כמבוטח, דין התביעה להדחות. סוף דבר : 28. התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעות שכר טרחת עורך דין בסך 4,500 ש"ח בצירוף מע"מ כדין, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.מוניתתאונת דרכים