להלן פסק דין בנושא ביטוח משאית איווקו: פסק דין רקע: 1. ביום 20.10.03 ארעה תאונת דרכים, בה היו מעורבים כלי רכב, המבוטח על ידי התובעת, ומשאית, הנהוגה בידי הנתבע 1, השייכת לנתבעת 2. בגין תאונה זו נגרם לתובעת, לטענתה, נזק בסך 22,536 ₪. אין מחלוקת בין הצדדים באשר לאחריות לתאונה, ואף לא באשר לגובה הנזק שנגרם לרכב התובעת, אלא שלטענת הנתבעת 2, המשאית, מסוג איווקו, שמספר הרישוי שלה 1925000 (להלן - האיווקו), היתה מבוטחת על ידי חברת הביטוח התובעת. התובעת טענה, כי עובר לתאונה לא היה כיסוי ביטוחי למשאית. בשל מחלוקת זו, שהיא למעשה היחידה בתיק, נשלחו הודעות צד ג על ידי הנתבעים לתובעת ולסוכנות הביטוח שבאמצעותה, טוענים הנתבעים, נעשה הביטוח - גבאי סוכנויות לביטוח (2003), ומנהלה - מר עזרא גבאי. טענות הצדדים השלישיים: 2. לטענת הצדדים השלישיים, ביום 25.9.03 פנו נציגי הנתבעת 2 טלפונית לגבאי סוכנויות לביטוח (2003) בע"מ (להלן - סוכנות הביטוח) על מנת לבטח את האיווקו. הנתבעת 2 לא היתה רשומה כבעלים של האיווקו ולפיכך הובהר לה, כי לא ניתן לבטח את האיווקו בביטוח צד ג, עד לביצוע העברת בעלות. 3. ביום 16.10.03 נשלח מכתב לנתבעת, בו הובהר לה חד משמעית כי האיווקו לא מבוטחת, כל עוד לא בוצעה העברת בעלות. המכתב (שהוא למעשה מזכר בכתב יד על דף "לוגו" של סוכנות הביטוח) צורף כנספח לכתב ההגנה של צדדי ג ויכונה להלן "המזכר"). לטענת צדדי ג, מעולם לא הונפקה פוליסת ביטוח לאיווקו ומעולם לא נאמר לנתבעת שהאיווקו מבוטחת. טענות הנתבעת 2: 4. את כל עניני הביטוח מטעם הנתבעת ניהל מר אלכסנדר ביטון, והוא שהעיד מטעמה. לדבריו, האיווקו היתה מבוטחת במועד התאונה. המזכר, שנכתב כביכול ביום 16.10.03, לפני התאונה, הגיע לידי הנתבעת רק ביום 1.11.03, לאחר שארעה התאונה. לטענת הנתבעת, מאז 1.1.03 יש לה תיק ביטוחים רחב היקף אצל סוכנות הביטוח, הכולל מספר כלי רכב, ביטוח מבנה לעסק, ביטוח רכוש, חבות מעבידים ועוד, בגינו משולמות פרמיות בהיקף של עשרות אלפי שקלים. לפני האיווקו, היתה בבעלות הנתבעת משאית אחרת. זו נגנבה בחודש יוני. משאית זו (להלן - המשאית שנגנבה) היתה מבוטחת בביטוח צד ג. מאחר שלא היתה מבוטחת בביטוח מקיף, לא הוגשה תביעה למבטחת בגין הגניבה. תחת משאית זו שנגנבה, רכשה הנתבעת משאית אחרת מסוחר רכב, ב-18.8.03 (להלן - המשאית השניה). הנתבעת פנתה לנציג סוכנות הביטוח, מר יניב מימון וביקשה לבטחה. מאחר שהיה עדיין ביטוח תקף למשאית שנגנבה, בוצעה רק החלפה של ביטוח החובה של המשאית השניה במקום המשאית הגנובה, מר מימון שילם 40 ₪ עבור ההחלפה והנתבעת החזירה לו את הכסף. הנתבעים טוענים שבוצע שירשור של הביטוח, מהמשאית שנגנבה למשאית השניה. בגין המשאית השניה הוצאה תעודת ביטוח חובה, שהוגשה וסומנה נ/1. התברר כי נהג הנתבעת לא הסתדר עם המשאית השניה, שהיתה גדולה מדי, והיא הוחלפה, באמצעות סוחר הרכב, באיווקו. ההחלפה בוצעה ביום 1.9.03 ומר ביטון הודיע למר מימון על ההחלפה בפקס. מסמך המלמד על רכישת האיווקו ותשלום עבורה הוצג וסומן ת/1. לדברי מר ביטון, היה בטוח שהכל בסדר, והוא לא הוסיף להתעסק בדבר. 5. התאונה ארעה ביום 20.10.03. לדברי מר ביטון, התקשר למחרת התאונה, 21.10.03 לפקידה בסוכנות הביטוח והודיע על התאונה. רק כעבור מספר ימים קיבל את המזכר, בדואר. הוא פנה למר מימון, לדבריו, ושאל אותו לפשר הענין, ומר מימון הרגיע אותו ואמר שמאחר שיש לו הרבה ביטוחים בסוכנות, הענין יסודר. הא ראיה, אומר מר ביטון, שעל אף שלא בוצעה העברת בעלות לאיווקו, נשלחה לנתבעת הודעה על חידוש ביטוח החובה בתחילת 2004 (נ/2) ורק בפברואר 2004 נשלח ביטול (נ/3). הראיות: 6. פוליסת ביטוח עבור האיווקו לא הוצגה. טען מר ביטון שיוכל להמציא פוליסה אם ידחה הדיון. בהמשך טען כי כל הפוליסות נמצאות אצל צדדי ג. לא הוצגה אף פוליסת ביטוח - גם לא עבור המשאית שנגנבה וגם לא עבור המשאית השניה. 7. הוצגו מסמכים, מהם עולה כי בוצעו ביטוחים לכלי רכב של הנתבעים למרות העדר העברת בעלות (בין לגבי המשאית השניה - נ/1 - ובין לגבי האיווקו - נ/2), אך אלה מתייחסים רק לביטוחי חובה. באשר לביטוח צד ג - הוצג ביטול פוליסה שמספרה 80157539/04, המתייחסת לאיווקו, פוליסה שאמורה היתה להכנס לתוקף ב-1.1.04 (נ/3), אך לא הוצגה הפוליסה המבוטלת. צדדי ג טוענים שמדובר בפוליסה חדשה ולא בחידוש פוליסה. מכל מקום, לא הוברר עד תום אם אכן, כטענת הנתבעים, ביצעו צדדי ג (או הסכימו לבצע) ביטוח צד ג לאיווקו בינואר 2004, למרות שלא הועברה הבעלות ברכב לנתבעת. 8. לא הובא לעדות ה"רפרנט", שלטענת מר מימון מטפל בתיק של הנתבעים בסוכנות, ואשר כתב את המזכר מיום 16.10.03. עם זאת, מר מימון העיד כי הוא עצמו שוחח עם נציג הנתבעת מספר פעמים לפני התאונה, בטלפון, והבהיר לו שללא העברת בעלות לא ניתן לבצע ביטוח. 9. העיד מר ביטון, כי הקשר בין הנתבעת לצדדי ג היה קשר טלפוני וכי לא נשלחו מעולם הצעות ביטוח, גם לא לגבי נכסים אחרים של הנתבעת שבוטחו באמצעות צדדי ג. מכל מקום - אין מחלוקת כי לגבי האיווקו לא נשלחה הצעת ביטוח. דיון: 10. השאלה שבמחלוקת בתיק זה הינה אחת בלבד: האם היה ביטוח למשאית האיווקו אצל צד ג 1? ענין האחריות לתאונה אינו במחלוקת וגם לא נשמעו טענות לענין הנזק. מכאן שדין התביעה כנגד הנתבעים להתקבל, והדיון מתייחס להודעת צד ג בלבד. 11. הנתבעים התייחסו בהרחבה לענין אי קבלת המזכר מיום 16.10.03, בו הודיעה סוכנות הביטוח לנתבעת 2 שאין ביטוח לאיווקו עקב אי העברת מסמכי העברת הבעלות, וכן לכך שהוצאה פוליסה לאיווקו, למרות אי העברת הבעלות, בינואר 2004. ואולם - סוגיות אלה אינן צריכות לענין, לטעמי, במקרה דנן. השאלה כאן היא רק אם נכרת חוזה ביטוח לגבי האיווקו במועד התאונה. ביחסים שבין הנתבעים לצדדי ג, נטל ההוכחה הינו על הנתבעים, והם שהיו צריכים להוכיח כי נכרת חוזה כזה, והיה ביטוח בתוקף המועד התאונה. אין בתיק זה מקום לכך שאכריע בשאלה האם בדין דרשו צדדי ג העברת בעלות באיווקו כתנאי להוצאת פוליסה, אם מי מהצדדים התרשל, אם הנתבעים קיבלו את המזכר לפני התאונה, או כל קביעה אחרת, שאינה משליכה על המסקנה האם, בסופו של יום, היה ביטוח תקף אם לאו. 12. הנטל להוכיח כי נכרת חוזה ביטוח בין הנתבעת 2 לצד ג, לא הורם. כאמור, לא הוצגה בפני פוליסת ביטוח לגבי אף לא אחת מהמשאיות - לא לאיווקו, וגם לא למשאית שנגנבה או למשאית השניה, אשר - לטענת הנתבעים - שורשר ביטוח צד ג מהן לאיווקו. הדעת נותנת, כי אילו היתה בידי הנתבעים פוליסה, שהיא לב ליבה של המחלוקת, היו מציגים אותה. 13. בנסיון ללמוד אם נכרת חוזה, למרות העדר פוליסה להצגה, פניתי גם לראיות הנוספות ולעדויות הצדדים בפני. מר מימון מכחיש מכל וכל שנכרת חוזה ביטוח. נציג הנתבעים, מר ביטון, אמר כי לא היתה הצעת ביטוח. עוד העיד, שהוא לא דיבר עם מר מימון, נציג צד ג, על עלות הביטוח עבור האיווקו. לדבריו: "ב-1.9.03 החלפתי רכב אחר, היא המשאית נושא כתב התביעה.... פיקססתי לו ועזבתי את זה. הייתי בטוח שהכל בסדר ויש לי ביטוח". בכך אין כדי ללמד על כריתת חוזה ביטוח. 14. מר ביטון טען, כי לאחר התאונה, כאשר שוחח עם מר מימון בעקבות קבלת המזכר, אמר לו מימון: "תעזוב, יהיה בסדר. לך יש הרבה ביטוחים. אני אסדר את זה". יתכן, אמנם, שסוכן ביטוח יבטיח למבוטח כיסוי ביטוחי, טרם הוצאת פוליסה, והדבר יחייב את המבטחת (ר' ע"א 702/89 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' נועם אורים, פ"ד מה (2) 811, 818), אך במקרה דנן - הבטחה כזו לא הוכחה ובכל מקרה, השיחה המתוארת התקיימה (אם בכלל) אחרי קרות הארוע הביטוחי. סיכום: 15. סיכומו של דבר, ביחסים שבין התובעת לנתבעים הוכחה התביעה, ודינה להתקבל. ביחסים שבין הנתבעים לצדדי ג, הנתבעים לא הוכיחו קיומו של חוזה ביטוח תקף, במועד התאונה, לגבי האיווקו, ולפיכך דין ההודעה לצדדי ג להדחות. 16. אשר על כן אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 22,536 ₪, כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום הגשת התביעה (31.1.05) ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט, הכוללות אגרה, כפי ששולמה, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 10% מסכום פסק הדין, בתוספת מע"מ כדין. מאחר שב"כ התובעת ייצג גם את צדדי ג (שאחד מהם הינו התובעת), אינני פוסקת הוצאות נוספות בשל דחיית הודעת צד ג. ביטוח משאיתמשאית