להלן פסק דין בנושא ביטוח נזילת מים: פסק דין 1. בפני תביעת שיבוב שהוגשה ע"י התובעת בגין תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחה, אשר ניהל בית עסק המצוי בקומה השישית בבניין שברחוב דניאל פריש 3 בתל אביב (להלן: "הבניין"), עקב "נזקי מים" שנגרמו למבוטח, אשר מקורם בקומה השביעית של הבניין . 2. בלילה שבין 15.1.02 ל- 16.1.02, ארעה נזילת מים מצינור במערכת מיזוג האוויר המצויה בקומה השביעית של הבניין, חדרה לעסק המבוטח וגרמה נזק לפרקט ולשטיחים מקיר לקיר, בארבעת חדרי עסקו של המבוטח. הנזק הוערך ע"י שמאי מטעם התובעת בסכום של 17,999 ₪. 3. התובעת הגישה תביעתה תחילה כנגד הנתבעת 1, זינגר ברנע ושות' בע"מ (להלן: "חברת זינגר"), כמי שהחזיקה במערכת מיזוג האוויר אשר גרמה להצפה ולנזקים הנתבעים. 4. חברת זינגר, הגישה תביעה על פי הודעת צד ג', כנגד חברת תוכן הנפקות (1987) בע"מ. לטענת חברת זינגר, מקור נזילת המים ברכוש המשותף - בו מחזיקה צד ג' - ולא במשרדיה של חברת זינגר. לחלופין טענה חברת זינגר כי צד ג', כבעלת הזכויות בקומה השביעית אשר בבניין, אחראית לאחזקה השוטפת, לבדיקה, לתיקון ולהפעלה של מערכת מיזוג האוויר בחלקים בבניין אשר בבעלותה, וזאת על פי הסכם השכירות מיום 29.8.00, המסדיר את יחסי הצדדים. 5. ביום 7.1.04, צורפה צד ג' לכתב התביעה כנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") וביום 22.3.04 נמחקה הנתבעת 1, היא חברת זינגר, מכתב התביעה. 6. התובעת טוענת כי בנסיבות העניין, כשמדובר בנזקי מים, יש לראות במים שחדרו למשרד המבוטח בבחינת "דבר נמלט" כמשמעו בסעיף 38 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "פקודת הנזיקין") ולפיכך על הנתבעת כבעלת הנכס ממנו נמלטו המים, הנטל להוכיח כי לא התרשלה. לחלופין טוענת התובעת כי האירוע ארע עקב רשלנות ו/או חוסר זהירות של הנתבעת ו/או מי מטעמה, אשר התבטאה בין היתר, במעשים ו/או במחדלים כדלקמן:לא דאגה שצינור המים יהיה מחובר באופן תקין; לא דאגה שהצנרת תהייה במצב תקין; לא התקינה מערכת אשר מפסיקה את זרימת המים במקרה של פיצוץ צנרת; לא צפתה את האירוע אף על פי שניתן היה לצפותו. 7. הנתבעת טוענת בכתב הגנתה להעדר אחריות לאירוע. כן טוענת הנתבעת, כי בהתאם להסכם השכירות בינה לבין חברת זינגר, נטלה על עצמה חברת זינגר את מלוא האחריות בגין כל נזק שתחוב בקשר למושכר. לחלופין טוענת הנתבעת כי נזקי המים נגרמו בשל רשלנות חברת זינגר, עת התקינה מחבר מתכת של יחידת מפוח במשרדיה, אשר דלף בגין קורוזיה ומחמת שלא תחזקה כראוי את צנרת מערכת מיזוג האוויר ולא צפתה את האירוע אף על פי שיכולה היתה לצפותו. 8. אין מחלוקת כי מקור ההצפה הינו במערכת מיזוג האוויר המצוייה בקומה השביעית של הבניין אשר בבעלות הנתבעת. 9. כאמור התובעת טוענת להחלתו של סעיף 38 לפקודת הנזיקין, המעביר את נטל הראיה אל הנתבעת, להוכיח כי לא היתה במעשי ו/או במחדלי הנתבעת משום התרשלות: " בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה". המים אשר יצאו ממערכת מיזוג האוויר אשר בבעלות הנתבעת, הינם בגדר דבר נמלט העלול לגרום נזק בהימלטו. בנסיבות אלה, נטל הראיה מונח על כתפי הנתבעת להוכיח כי הדליפה וההצפה לא ארעו מחמת רשלנותה (ראה לעניין זה ע"א 302/67חברת מפ"י בע"מ נ' משק אשר אשכנזי ושות', פ"ד כ"ב (1) 211). 10. בדיקת חומר הראיות שהונח בפני, מגלה כי הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה. כל טענות הנתבעת בכתבי טענותיה, מופנות כלפי חברת זינגר: הן באשר לאחריות חברת זינגר מכח הסכם השכירות והן בנוגע לרשלנות חברת זינגר בתחזוקת מערכת מיזוג האוויר - הא ותו לא. כך גם תצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעת - שהוגש באמצעות מר אילן זוהר (להלן: "מר זוהר"), עובד בנתבעת ומי שתיקן בפועל את הכשל במערכת מיזוג האוויר שגרם לנזילת המים, ע"י החלפת צנרת באות "ר" ואשר מתפקידו לתחזק את מערכת מיזוג האוויר - אינו מגלה טענות נוספות, מעבר לנטען כלפי חב' זינגר בכתב ההגנה. הנתבעת, מסיבות השמורות עמה, בחרה למשוך את תצהיר העד מטעמה מר זוהר, מיד לאחר הכרזת התובעת "אלו עדיי", ובכך נמנעה מלהניח תשתית ראייתית כלשהי, כי נזילת המים לא היתה צפויה בנסיבות הענין. בין השאר נמנעה הנתבעת מלהביא כל ראיה ו/או חוות דעת ו/או עדות ו/או מסמך המעיד על תחזוקת מערכת מיזוג האוויר על ידה ו/או על ידי מי מטעמה. הנתבעת גם נמנעה מלהציג הסבר כלשהו לסיבת פריצת המים ממערכת מיזוג האוויר ולא טרחה להביא כל ראיה ו/או עדות מטעמה, על אף שהפרטים אודות הנזק ותיקונו מצויים בידיעתה הבלעדית ובידיעתו של מבצע התיקון, מר זוהר. הימנעות זו עומדת בעוכרי הנתבעת, שכן עצם ההימנעות מקימה חזקה כי אם היתה מגלה את סיבת הנזק ופרטי התיקון שבוצע על ידי מר זוהר, היו אלו מעידים על רשלנותה. במיוחד פועלת הימנעות זו לחובת הנתבעת, שכן מר זוהר (אשר נחקר בחקירה ראשית מטעם התובעת, לאחר שכאמור הנתבעת ויתרה על עדותו), אישר כי פעל בבנין "בשני כובעים": האחד כעובד בנתבעת והשני כמנהל של חברת הניהול שאחראית על תחזוקת הבנין. מכאן שעדותו הינה עדות מהותית של עובד בנתבעת, המכיר ובקיא בנסיבות האירוע. הימנעות צד מלהביא ראיה מהותית פועלת כידוע לרעת הנמנע (ראה י. קדמי, "על הראיות", חלק שלישי עמ' 1577). צירוף הדברים מביא למסקנה כי הנתבעת נמנעה מלהוכיח כי תיחזקה את מערכת מיזוג האוויר כראוי בכלל, ושמרה על ע"י תקינות הצנרת בפרט. בהימנעותה כאמור, כשלה הנתבעת להוכיח כי נזילת המים לא היתה בגדר סיכון צפוי, משלא הניחה הנתבעת תשתית ראייתית ראויה להראות כי הנזילה לא נגרמה עקב התרשלותה, אשר גרמה או תרמה לנזק. משכשלה הנתבעת לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עלה, להוכיח כי לא התרשלה, הרי שעפ"י סעיף 38 לפקודת הנזיקין, עליה מוטלת האחריות לנזק שנגרם לעסק המבוטח. באשר לגובה הנזק 11. התובעת מבססת טענתה לעניין גובה הנזק על חוו"ד השמאי חיים משגב אשר העריך הנזקים שנגרמו למבוטח כתוצאה מנזקי המים. חוות הדעת לא נסתרה. מעדותו של המומחה עולה כי הנזק שהוערך על ידו סביר ואינו חורג מהמקובל. 12. הלכה היא כי דרך כלל מוחזקת חברת ביטוח כמי שפיצתה את מבוטחה כדין ובסבירות, שכן מן המפורסמות הוא כי אין זה מדרכן של חברות ביטוח להעניק מתנות למבוטחיהן. (ראה ע"א 7148/714/94 הכשרת הישוב חב' לביטוח בעמ' נ' חברת השמירה בע"מ ואח' פ"ד 1(ז) 567. לאור האמור ומשלא הוגשה חוו"ד נגדית מטעם הנתבעת, מצאתי לקבל את ממצאי מומחה התובעת, מר משגב, כמשקפים את גובה הנזק. 13. לפיכך, לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייבת את הנתבעת לשאת במלוא הנזקים המוכחים אשר נגרמו לתובעת באירוע, כמפורט בסעיף 12 לכתב התביעה בצירוף הפרשי הצמדה כדין ממועד ביצוע התשלום ועד לפרעון בפועל. כן תישא הנתבעת באגרת המשפט, שכר עד התובעת בסך 500 ₪, שכר שמאי התובעת בסך 600 ₪ בתוספת מע"מ, ובשכ"ט עו"ד בשיעור 15% בתוספת מע"מ.נזקי מיםנזילהמים