ביטוח רשלנות מקצועית אדריכל

להלן פסק דין בנושא ביטוח רשלנות מקצועית אדריכל: פסק דין רקע מונחת בפני תביעה כספית בסך 11,578 ₪ ותביעה שכנגד על סך 11,236 ₪. כלל חברה לביטוח בע"מ העוסקת בעסקי ביטוח (להלן: "התובעת" /"הנתבעת שכנגד"), לבקשתו של דוד לב (להלן: "הנתבע"/ "התובע שכנגד"). אדריכל במקצועו, הונפקה פוליסת ביטוח אחריות מקצועית לתקופה מיום 01.01.01 ועד ליום 31.12.01 (להלן: "הפוליסה"). ביום 11.01.01 התרחש מקרה הביטוח, בגינו הוגשה הודעת צד ג' נגד הנתבע בביהמ"ש המחוזי בחיפה בת.א 932/99. התביעה הנ"ל נסובה סביב ליקויי בניה, שנתגלו בדירות מגורים. במסגרת הודעת צד ג' יוחסה לנתבע רשלנות במסגרת תפקידו כאדריכל. הטיפול בתביעה הועבר על-ידי הנתבע לתובעת כמבטחת אשר קיבלה על עצמה את הטיפול בהגנה בפני התביעה. בסיומו של ההליך ניתן פסק דין על ידי כבוד השופט ר. ג'רג'ורה לפיו נמחקו ההודעות שנשלחו לצדדי ג' ונקבע כי כל צד ישא בהוצאותיו. במסגרת הטיפול בתביעה נשאה התובעת בהוצאות הגובה התביעה בגין שכר טרחת עורך דין בסך של 9,893 ₪ וכן בגין הוצאות שמאי בסך 1,416 ₪. לגישת התובעת בהתאם לתנאי הפוליסה חייב הנתבע לשאת במלוא סכום ההשתתפות העצמית הקבוע בפוליסה. לאחר שכל ניסיונות התובעת לגבות את החובה האמור עלו בתוהו, לא נותרה בידיה כל ברירה אלא להגיש תביעה זו כאשר סכום החוב צמוד ומשוערך ליום הגשתה. הנתבע הכחיש טענות התובע מכל וכל. לשיטתו מעיון שערך ברשימה המצורפת לפוליסה עולה כי לא נקבעה השתתפות עצמית. מעיון בס' 10 לפוליסה לביטוח אחריות מקצועית - תנאים כללים נראה כי אכן נקבעה בפוליסה תניה בדבר השתתפות עצמית במקרה של "מקרה ביטוח": "השתתפות עצמית המבוטח ישא בהשתתפות עצמית הרשומה ברשימה מכל סכום שישולם על ידי המבטח לפי פוליסה זו בשל מקרה ביטוח לרבות הוצאות. המבטח אחראי לפי הפוליסה לשפות את המבוטח רק מעל לסכום ההשתתפות העצמית." טוען הנתבע כי אין ברשימה קביעה כלשהי בכל הנוגע להשתתפות עצמית כחלק מביטוח האחריות המקצועית. לגישת הנתבע מאחר והתביעה בגין ליקויי בניה כנגדו נמחקה דינה של תביעה זו להימחק אף היא מאחר שבפועל לא נדרשה הפעלת הפוליסה והתביעה נמחקה. לגישת הנתבע הסכמת התובעת למחיקת התביעה ללא צו להוצאות נעשה שלא בהסכמתו וללא ידיעתו, ומכאן מאחר ופעולות אילו נעשו לגישתו ללא הסכמתו אין לחייבו בדמי ההשתתפות העצמית. לגישת הנתבע זכאי הוא לקזז מסכום התביעה סכומים אשר שולמו ביתר לתובעת, וזאת מהסיבה כי הפרמיה חושבה באופן זמני עד אשר ימציא הנתבע היקף הכנסות שנתי. לגישתו סכום הפרמיה חושב על- ידי התובעת על- פי אומדן שנתי בעסקו לפי סך של 300,000 $ לשנה, הנתבע טוען כי בהתאם למצב הכלכלי המשק חלה הפחתה משמעותית בהכנסותיו ובגין הפרשים אילו מבקש הנתבע לקזז מאחר ולא בוצעו כל אומדנים בהתאם להכנסותיו וזאת בהתאם לאמור בפוליסת ביטוח אחריות תחת הכותרת - "גבולות אחריות : ... הפרמיה לפוליסה זו חושבה על סמך אומדנות שסופקה לחברה ע"י המבוטח. לפיכך על המבוטח לנהל רישום מדויק של הפרטים המתייחסים לאומדנות אלה ולהמציא לחברה תוך חדש ימים מסיום הביטוח הצהרה עדכנית. הפרמיה בעד תקופת הבטוח תותאם לפי זה והפרשים ישולמו או יוחזרו בהתאם, בכפוף לפרמיה מינימלית הנקובה ברשימה". הוצג כ- (נ/1) כיוון שבסופו של דבר, מחזור עסקאותיו של הנתבע עמדו על סך 169,523 $, הוא דורש, בתביעתו הנגדית החזר של סך 2,482 $ מהנתבעת שכנגד עבור השנים 2001-1998 כשבשנים אלו, שולמו תשלומים ביתר. הנתבעת שכנגד טוענת, לעומת זאת, שהפרמיה ששילם הנתבע (1,800 $ לשנה) היא פרמיה מינימאלית, ולכן אין מקום לכל החזר גם אם מחזור עסקאותיו פחת. תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. דיון לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לדחות את התביעה שכנגד ולקבל את התביעה במלואה והכל כפי שיפורט להלן. המחלוקות העיקריות בין הצדדים היא בדבר קיומה של תנית השתתפות עצמית בחוזה הביטוח ובאם קיימת עילה לקיזוזה בגין גביה ביתר. לגישת הנתבע לא קיימת תניה מאין זו. לשאלת ב"כ התובעת בחקירה נגדית (דיון מיום 22.02.08 עמוד 11 שורות 18-22): " ש. למה אתה לא חושב שאתה צריך לשלם השתתפות עצמית? ת. הראשון- לא כתוב בפוליסה שיעור השתתפות עצמית. ש. אני אומר לך שאתה טועה כי בדף הראשון, "תנאים כללים", כתוב פה, "המבוטח ישא ב-...." ת. אני קורא אבל שים לב , שלא כתוב פה שזה השתתפות עצמית. ראשית באשר לשאלה האם קיימת תניה בדבר השתתפות עצמית מעיון ב"פוליסה לביטוח אחריות מקצועית" , סעיף 3 לתנאים הכללים עולה כי אכן קיים תנאי של השתתפות עצמית להלן הסעיף: "3. השתתפות עצמית המבוטח ישא בהשתתפות עצמית כנקוב ברשימת הפוליסה בקשר לכל תביעה שתוגש נגדו, והחברה תהיה אחראית לפצותו רק בסכום העולה על השתתפות זאת." הוצג כ- (נ/1) בטופס הפוליסה נראה כי צוין אף מהו גובה ההשתתפות- "... המבוטח ישא ב 4,000 הראשונים מכל אובדן או נזק, או, הסך הנקוב בתנאי הפוליסה - הגבוה משניהם" הוצג כ- (נ/1) , (הערכים הינם בדולר $). מתצהירו של הנתבע עולה כי הוא לא עיין לעומק בפוליסת הביטוח - " הנני מצהיר כי מעיון ברשימה המצורפת לפוליסת הביטוח עולה כי ברשימה לא נקבעה ההשתתפות העצמית של המבוטח בקשר עם ביטוח האחריות מקצועית" (ס' 4.1 לתצהירו של הנתבע). " אני לא יכול להישבע שביום שקיבלתי את הפוליסה ישבתי ועיינתי בה" (דיון מיום 28.02.08 עמוד 11 שורות 26-27). הנתבע מעלה טענה נוספת כנגד התובעת אשר לגישתו ויתרה התובעת בהליך אשר התנהל כנגדו בדבר ליקויי הבניה על הוצאות.(דיון מיום 28.2.08 עמוד 12 שורות 2-10). ש.ת ... הנימוק השני נובע מכך שאתם ביצעתם שלא בתום לב מהלך וויתרתם על כל ההוצאות. הגעתם להסכם פשרה מבלי לשאול או להתייעץ איתי, אומנם כתוב בפוליסה שמותר לכם אבל ויתרתם על ההוצאות. ש. אני אומר לך שלא הגיעו לכל פשרה בתיק הזה? ת. הגיעו להסכמה למחיקת התביעה. ש. אומר לך שלא הייתה פשרה ולא הסכמה על מחיק. תראה לי הסכם פשרה. כשאתה מצהיר שמדובר בפשרה מאיפה אתה לוקח את זה? ת. כך מסרו לי. אני לא הייתי בדיון. ראיתי את פסק הדין. לא זוכר את המילה פשרה. אני חוזר בי מהמילה פשרה. (הדגשות שלי) בעיון בפסק הדין 932/99 מיום 23.05.05 עולה כי אין המדובר בהסכם פשרה (עליו חל סעיף 68 לחוק חוזה ביטוח) אלא בהחלטתו של כבוד השופט ר. ג'רג'ורה "מאחר וההליך העיקרי נמחק אני מוחק גם את ההודעות שנשלחו לצדדי ג'. כל צד ישא בהוצאותיו לרבות צדדי ג'".(עמוד 3 לפסק הדין) מכאן שגם טענה זו של הנתבע יש לדחות. התובעת לא ויתרה על הוצאות או הסכימה לפשרה שלא על דעת הנתבע כגישתו, אלא בית המשפט הוא זה אשר פסק בדבר מחיקת צדדי ג' מההליך וזאת לאור כך שהנתבעת בתיק 932/99 נמצאה בהליכי פירוק וכינוס נכסים בחובות של מיליונים ולדברי המפרק אין כל סיכוי לפירעון חובותיהם. לשון הפוליסה הוא ברור. התובעת נשאה בהוצאות דין וטורח עפ"י החוק ועפ"י הפוליסה על הנתבע לשלם השתתפות עצמית בגין הוצאות אלו. באשר לטענת הקיזוז שהעלה הנתבע, לגישתו חברת הביטוח גבתה פרמיה על פי מחזור חודשי גבוהה מזה שהיה לנתבע בפועל. ב"כ התובעת הפנה את הנתבע לפוליסת הביטוח אשר בה מצוין כי הפרמיה אשר נערכה לנתבע הינה על- פי פרמיית המינימום כך, שגם במצב דברים בו הכנסותיו החודשיות היו קטנות יותר סכום הפרמיה המינימאלית היה נשאר בעינו על סכום של 1,800 דולר. כחלק בלתי נפרד מהפוליסה הייתה חובה על הנתבע להעביר בתוך 30 יום מסיום הפוליסה עדכון דמי הביטוח להלן הסעיף: "11. עדכון דמי הפוליסה אם פרמיה, לפי פוליסה זו, חושבה על סמך אומדנות כלשהן שסופק לחברה, יהיה המבוטח חייב לנהל פנקס רישום מדויק, המכיל את כל הפרטים המתייחסים לנ"ל, ועליו להרשות לחברה בכל זמן לבדוק פנקס זה מבוטח ימציא לחברה תוך חודש ימים מתום תקופת הביטוח של הפוליסה את כל הפרטים והידיעות שיידרשו ע"י החברה. הפרמיה בעד כל תקופת ביטוח תותאם לפי זה וההפרש בפרמיה ישולם לחברה או יוחזר למבוטח בהתאם למקרה." לשאלת ב"כ התובעת בחקירה נגדית (דיון מיום 22.02.08 עמוד 14 שורות 25-29). ש. אתה העברת כמעט אחרי 4 שנים את הטענה לגבי הפחתה לגבי הפוליסה- האם זה נכון? ת. הנקודה שהסוכן ביטוח אמר לי שעד שאין לך שומות סופיות זה לא קביל. ש. בפוליסה כתוב במפורש ש"המבוטח מתחייב.. הצהרה בכתב א המפרטת את מחזור הכנסותיו..." - אתה מסכים שזה מה שכתוב? ת.כן. מכאן מאחר והנתבע לא הגיש את הדוחות בזמן אין לו להלין אלא על עצמו. לאור כל האמור לעיל ולאור העובדה כי לא הוגשו המסמכים הרלוונטיים בזמן אלא בשיהוי ניכר, ועם זאת גם במצב דברים בו היו מוגשים במועד הרי שהפוליסה דנן הינה פוליסה אשר חושבה על-פי קריטריונים של פרמיית מינימום,כפי שעולה מתעודת הביטוח (נ/1), אשר בה הפרמיה עומדת על סכום של 1,800 דולר והשתתפות העצמית במקרה של מקרה ביטוח תעמוד עד לגובה של 4,000 דולר כהשתתפות עצמית. לגישת הנתבע מאחר ונמחקה התביעה אין הוא חייב בגין הפוליסה שום שהפוליסה לא "הופעלה" אולם לא כך פני הדברים. משהעביר הנתבע את הודעת צד ג' לסוכן לצורך טיפול, לדידי, "הופעלה" הפוליסה. חברת הביטוח השקיע את מירב מאמציה בהגנה על הנתבע ולשם כך שכרה את שירותיו של עו"ד עדי מיכלין וכן נשאה בתשלום בעבור חוות דעת שמאי. במידה והליך זה היה נמשך מעבר לשלב זה היו לתובעת הוצאות גבוהות יותר ומשכך כאשר הוצאה הפוליסה הנ"ל שיכללה התובעת את הסיכויים והסיכונים ועל- ידי כך קבעה את גובה הפרמיה ואת גובה ההשתתפות העצמית. סוף דבר אין לו לדיין אלא את אשר רואות עיניו וליבו נכון עמו נוכח התנהגותם של הצדדים, נסיבות העניין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט. כך, דשתי ודנתי בטענות התובע התרשמתי מכנותו וגם יכולתי ואומר אף בביטחון מלא כי דעתי היא כדעת התביעה. עדיפות בעיניי טענותיה של זו על טענות הנתבע. אי לכך ובהתאם לכל האמור לעיל הנני דוחה את התביעה שכנגד ו מקבל את התביעה העיקרית. הנתבע ישא בהוצאות משפט וכן סך של 3,600 ₪+מע"מ בעבור שכ"ט עו"ד. רשלנות מקצועיתאדריכלותרשלנות