להלן פסק דין בנושא ביטוח שריפת רכב: 1. מדובר בתביעה חוזית של התובעת כנגד חברת הביטוח שבה ביטחה התובעת את רכבה לגבי נזקי שריפת הרכב. התביעה הינה לנזק שנגרם לרכב + סכום של 4,000 ₪ בגין אי מתן רכב חלופי ותשלום עבור מכבי האש. בסוף הדיון הסכימו הצדדים כי הנזק הינו 25,076 ₪ וכי המחלוקת בין הצדדים הינה לגבי החבות. בכל מקרה, לא הוגשו ראיות ולא נטען דבר לגבי רכב חלופי בדיון ולא הוגשו ראיות לגבי התשלום למכבי האש ולכן אני מקבל את הסכום כסכום הנזק שהוכח בפני נכון ליום השריפה - 7.8.05. 2. ואילו העובדות שהובהרו בדיון: א. ביום 7.8.05 בסמוך לשעה 05:00, ארעה שריפה לרכבה של התובעת שחנה ליד ביתה והוא נשרף כליל. ב. מכבי אש נזעקו לכבות השריפה וחקירתם העלתה ממצאים לפיהם יתכן שהשריפה נגרמה עקב קצר חשמלי בתוך המנוע ומסקנתם הינה: כשל חשמלי, שריפה מקרית. ג. מומחה לחקירת שריפות והצתות מטעם הנתבעת בדק הרכב ביום 28.8.05 במגרש אליו הועבר הרכב לאחר האירוע. מומחה זה שלל מסקנת מכבי האש וקבע נחרצות כי השריפה נגרמה כתוצאה מהצתה בזדון. ד. התובעת חתמה בפני חוקר מטעם הנתבעת על הסכמתה להבדק בפוליגרף לגבי נסיבות השריפה ועל הסכמתה לכך שזכויותיה לתגמולי ביטוח יקבעו על פי ממצאי אותה בדיקה וכי תוצאות הבדיקה יהוו ראיה מוסכמת, מכרעת ומחייבת בכל דיון שיתקיים ביניהם בבית המשפט. ה. התובעת נמצאה דוברת שקר בבדיקה. ו. יום לפני אותה בדיקה הושמעה לתובעת ע"י החוקר בשתי הזדמנויות הקלטה של מטלפן אנונימי שפנה מיוזמתו לנתבעת וטען כי התובעת היא זו שהציתה את הרכב בכוונה. ז. התובעת זיהתה את הקול של הדובר ומסרה פרטיו המלאים אולם אותו מטלפן לא נקרא ע"י התובעת למתן עדות וכן לא הוזמן לעדות בודק הפוליגרף ולא הוגשה לבית המשפט הקלטת שמתעדת את השיחה. ח. החוקר אישר בבית המשפט כי הוא לא מצא בחקירת האירוע כל סתירה מצד התובעת או כל ממצא על אי אמירת אמת מצידה וההחלטה לשלוח את התובעת לבדיקת פוליגרף התקבלה אצלו רק לאחר קבלת אותה שיחה אנונימית של אדם שסירב למסור את פרטיו ומסר פרטים לגבי עברו של הרכב וניכר היה שיש לו אינטרס בעניין. 3. טענות ב"כ התובעת: א. ב"כ התובעת טען כי יש להעדיף את חוות דעתו של מומחה השריפות הנטרלי מטעם כיבוי האש על מומחה ההגנה ולאמץ את קביעתו כי השריפה נגרמה כתוצאה מכשל חשמלי. ב. ב"כ התובעת ביקש מבית המשפט לקבל את עדות התובעת כי לא היה לה כל קשר ו/או מעורבות לשריפת הרכב. ג. בעניין זה טען ב"כ התובעת כי הנטל להוכיח שהתובעת לא עמדה בתנאי הפוליסה מוטלת על הנתבעת והיא לא עמדה בנטל זה ולא הביאה כל ראיה קבילה לכך. ד. לגבי בדיקת הפוליגרף טען ב"כ התובעת טענות רבות כנגד קבילות הבדיקה וכנגד משקלה. ב"כ התובעת טען כי ההסכם לבדיקה הינו חוזה אחיד הנוגד את תקנות הציבור ובנוסף כי לתובעת לא ניתן הסבר לפני חתימתה כי יש בהסכם כדי לפגוע בזכויותיה ולכן הבדיקה אינה קבילה. בנוסף טען ב"כ התובעת כי אין כל ערך לבדיקה כיוון שהתובעת הייתה נתונה באותה עת תחת השפעתם המזיקה של הדברים אותם שמעה בהקלטה. 4. טענות ב"כ הנתבעת: א. ב"כ הנתבעת טען כי יש לדחות כל טענות התובעת כנגד ההסכם לעריכת הבדיקה ו/או תוצאות הבדיקה עצמה שבה נמצאה התובעת דוברת שקר. ב"כ הנתבעת טען כי מדובר בשני צדדים להסכם שהגיעו להסכם מתוך רצון טוב וחופשי ולכן מדובר בהסכם תקף לכל דבר ועניין. ב. ב"כ הנתבעת טען כי הנטל לסתור תוצאות הפוליגרף מוטל על התובעת והיה עליה להזמין לעדות את המומחה שביצע את הבדיקה ו/או את חברה לשעבר ומשלא עשתה כן, לא עמדה בנטל המוטל עליה. ג. יש להעדיף את חוות דעתו שח מומחה ההגנה על פני חוות דעתו של כיבוי האש ולקבוע כי מדובר בהצתה בזדון של הרכב. ד. ב"כ הנתבעת טען כי התובעת מסרה עובדות כוזבות ויצרה מצגי תדמית לגבי האירוע הביטוחי וכי מדובר בתביעת מרמה לתגמולי ביטוח ויש לדחות את התביעה. 5. דיון והכרעה: א. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הטענות הגעתי למסקנה כי לגבי השאלה האם הרכב נשרף כתוצאה מכשל חשמלי או שהרכב הוצת, יש להעדיף את עדות מומחה ההגנה על פני מומחה התביעה. ואילו הנימוקים להחלטתי: (1) מומחה ההגנה בדק ושלל האפשרות שהשריפה נגרמה כתוצאה מכשל חשמלי. המומחה הסביר כי כבלי חשמל ראשיים נבדקו על ידו ונמצאו ללא סימני כשל והמצבר נמצא תקין למרות השריפה ולמרות העובדה שהרכב נבדק כ-20 יום לאחר האירוע. בנקודה זו הסביר המומחה כי שריפה הנגרמת כתוצאה מכשל חשמלי אמורה הייתה לרוקן ולו חלקית המצבר ולא כך נמצא. (2) מומחה כיבוי האש ציין כי שיער שהשריפה נגרמה כתוצאה מכשל חשמלי לאור העובדה שלא מצא ממצאים של הצתה בזדון. מומחה התובעת נשאל "כשיש כשל חשמלי האם המצבר צריך לפעול או שהוא עדיין תקין" והשיב: "בזה אני לא מבין", הוא נשאל אם בדק המצבר והשיב בשלילה. (3) מומחה ההגנה הסביר על פני תמונות שצילם כי ברכב נמצאו שלושה מוקדי אש נפרדים ללא קשר וללא רצף ביניהם. (4) בנוסף ברכב נמצאו ממצאים המאפיינים מעורבות מאיצים ועל חופת תא המנוע נמצאו סימני פיח המאפיינים נזילת דלק בוער אל עבר הפגוש. (5) אני שולל טענת ב"כ התובעת כי העובדה שהרכב נבדק ע"י מומחה הנתבעת לא במקום האירוע ולאחר כ-20 יום מהאירוע, שוללים האפקטיביות של הבדיקה והמסקנות העולות ממנה. הרכב נבדק במגרש אליו הוא נגרר ולא הועלתה כל טענה ולא הוגשה כל ראיה כי אדם כלשהו הצית שם בשנית את הרכב. טענה כזו היא תאורטית בלבד ואין לתת לה כל משקל. (6) לאור האמור לעיל הינני קובע כי הוכח בפני במידה הדרושה במשפט אזרחי כי הרכב אכן הוצת בזדון. ב. לעניין בדיקת הפוליגרף, אני מקבל את טענת ב"כ התובעת כי אין לתת במקרה זה כל משקל לבדיקה. ואילו הנימוקים להחלטתי: (1) מחומר החקירה שהוגש על ידי הנתבעת עולה כי המתקשר האנונימי מסר דברים קשים ביותר כנגד התובעת. בין השאר הוא האשים אותה בניסיון להצית רכב אחר שלא צלח ורכב זה נמצא במשטרת רחובות וגם בהצתת הרכב נשוא הדיון. (2) החוקר עצמו מציין בדו"ח החקירה כי אותו מתקשר הסביר כי הוא מתקשר "מתוך הנאה אישית וניכר היה כי יש לו אינטרס כלשהו בנושא". (3) החוקר אישר כי השמיע את הקלטת לתובעת וזו מיד זיהתה את הדובר כחברה לשעבר ונתנה הסבר לגבי כל האשמות שהטיח בה באותו קלטת. (4) התובעת עצמה העידה בפני וסיפרה כי הרכב האחר שייך לאחיה שנמצא בכלא. היא אישרה שהיה ניסיון להצית רכב זה בעבר והכחישה את כל טענות חברה לשעבר לגבי הקשר להצתה ההיא ו/או להצתה הנוכחית. התובעת גם הסבירה את נסיבות קנית הרכב והכחישה כי ביקשה בשלב כלשהו "להפטר" מהרכב. (5) אין מחלוקת כי החקירה לא העלתה כל ממצא ולו בנקודה אחת בגרסתה של התובעת. (6) התובעת העידה בפני לגבי השפעת הקלטת על מצבה הנפשי בעת הבדיקה כדלקמן: "הבחור שישב איתי כשהשמיע לי את ההקלטה, אמר לי שמחר בשעה ככה וככה תלכי לבדיקת פוליגרף במקום כך וכך, מי שהשמיע לי את ההקלטה זה החוקר מטעם הביטוח והוא היה נחמד. הוא הרים לי טלפון בשעה 09:00 בבוקר והשמיע לי הקלטה בטלפון וביקש ממני להגיע למשרד אליו, הגעתי והוא המשיך להשמיע לי הקלטה, אחרי ההקלטה הוא רצה לשלוח אותי לפוליגרף והייתי עייפה. בהקלטה טען בחור שיצאתי איתו, היימן שאני זאת שהצתתי את הרכב. הם השמיעו לי את זה ורצו שבאותו רגע אלך לפוליגרף. כשהלכתי לפוליגרף זה היה אצלי בראש. הם השמיעו את זה פעמיים. פעם אחת בשיחת הטלפון כשאמרו לי לבוא אליהם ופעם אחת כשהייתי במשרד". (7) החוקר נשאל מדוע השמיע לתובעת את הקלטת ערב הבדיקה, לא פעם אחת אלא פעמיים והשיב: "השמעתי לה מאחר וחשבתי שהיא תוכל לזהות את המתקשר. לא זכור לי כמה פעמים השמעתי לה". החוקר נשאל פעם נוספת "זו הסיבה?" והשיב: "כן". ב"כ התובעת המשיך לשאול: "לא ידעת שזה יכול להשפיע עליה?", תשובתו: "הרעיון היה לאמת אותה עם הטענה של אותו מתקשר ואם היא יכולה לזהות אותו". ב"כ התובעת המשיך לשאול: "מה הרלוונטיות ולמה בעיתוי הזה?", תשובת החוקר: "הגיע מידע שלא היה בפנינו". (8) תשובות החוקר אינן מניחות את דעתי. לא ברור מדוע זיהוי המתקשר היה חשוב לחוקר כאשר בין כה וכה לא ביקש לזמנו למסור חקירה והנתבעת לא ביקשה לזמנו לעדות. לא ברור גם מדוע בחר החוקר דווקא בעיתוי הנזכר לעיל שהיה קריטי עבור התובעת. (9) מכל מקום הנתבעת לא סתרה את טענת התובעת שנראית הגיונית על פניה כי בזמן הבדיקה הייתה נתונה תחת השפעתה המזיקה של השיחה. במקרה זה, על הנתבעת מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט כי לא הייתה כל השפעה לאותה שיחה או כי הבדיקה אינה יכולה להיות מושפעת משיחה כזו גם לגבי אדם שלא מעורב כלל במה שמטיחים בפניו. היה על הנתבעת להביא במקרה זה לעדות את הבודק שיתן עדות בעניין זה וכן את הקלטת עצמה כדי שבית המשפט יוכל לראות ולהשתכנע האם אכן הדברים האמורים בקלטת יכולים לגרום לאדם מן היישוב להכנס ללחץ. (10) לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי אין ליתן כל משקל לבדיקת הפוליגרף. ג. במקרה זה הוכח בפני במידה הדרושה במשפט אזרחי כי הסיכון אשר התממש הוא מן הסיכונים המכוסים ע"י הפוליסה, כי הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים המכוסים בפוליסה והנזק ארע כתוצאה מהתממשות הסיכון המכוסה. במילים אחרות, התובעת הוכיחה כי הרכב נשרף וכי הנזק מהשריפה מכוסה בפוליסה. בשלב זה, עובר נטל השכנוע אל הנתבעת ועליה לשכנע כי התובעת היא זו שלא עמדה בתנאי הפוליסה או כפי שביקשה במקרה הזה לשכנע כי ידה של התובעת הייתה בהצתה. הנתבעת לא הביאה כל ראיה לכך. ד. לאור כל האמור לעיל אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום הנזק המוסכם על הצדדים, דהיינו סכום של 25,076 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 7.8.05, בצירוף אגרת בית משפט כפי ששולמה, וכן בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% מהסכום שנפסק + מע"מ כדין. לסכום האגרה ושכר הטרחה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. שריפהרכבביטוח רכבביטוח שריפה