להלן החלטה בנושא הוספת טענות דחיית ביטוח: החלטה 1. בפני בקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה בטענה כי בכתב ההגנה הוסיפה הנתבעת טענות חדשות ונוספות, אשר לא הועלו על ידה בעת דחיית תביעת הביטוח (להלן: "מכתב הדחייה"). עסקינן בתביעה שעילתה דרישה לקבלת תגמולי ביטוח בגין אירוע פריצה שארע בחנות התובעים ביום 1.12.04. התביעה הוגשה לאחר שהנתבעת סרבה לשלם לתובעים את התגמולים. 2. לטענת התובעים, יש למחוק בכתב ההגנה את סעיפים: 12 ה'; 12 ב' ו- 15 ב' - 15 ד': א. בסעיף 12 ה' נטען : " הנתבעת תטען כי אין התובע 2 ו/או התובעים הבעלים ו/או הבעלים היחידים של החנות הנטענת." ב. בסעיפים 12 ב' ו- 15 ב' נטען : "... דין התביעה להידחות בהתאם לסעיף 25 לחוק חוזה ביטוח" "... המדובר בניסיון להונות את הנתבעת ו/או הוצאת כספים במרמה" ג. סעיף 15 ג': " ... בהתאם לפוליסה ו/או חוק חוזה ביטוח הינה מופטרת מחבות" ד. בסעיף 15 ד' נטען: " ... לא הוכחו קיומם של תנאי הפוליסה, לרבות לענין חובת השמירה" התובעים טוענים כי במכתב הדחייה מיום 27.4.05, נימקה הנתבעת את התנגדותה לתשלום התגמולים כדלקמן: "בהתאם לממצאי דו"ח החקירה לא שוכנעתי בנסיבות האירוע והיקף התביעה בנוסף סירבת לשתף פעולה עם נציג החברה." התובעים טוענים כי הנחיות המפקח על הביטוח ברורות ומחייבות את הנתבעת לפרט את נימוקי הדחיה בהזדמנות הראשונה, קרי במכתב הדחייה. כן טוענים התובעים, בהסתמך על רע"א 10641/05 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ. אסולין כי הנחיות המפקח על הביטוח מחייבות את חברות הביטוח ואין לסטות מהן אלא במקרים יוצאים מן הכלל. לטענת התובעים, מאחר ובמכתב הדחייה, המתבסס על דו"ח החקירה, לא נטענה כל טענה ביחס להיות התובעים הבעלים של העסק המבוטח; לא נטען להפרת תנאי הפוליסה ו/או אי קיום חובת שמירה; ולא נטען למעשה מרמה - יש למחוק טענות אלו מכתב ההגנה. 3. הנתבעת טוענת מנגד, כי אין בטענות שהועלו בכתב ההגנה כדי לכרסם בתוקפן של הנחיות המפקח. לטענת הנתבעת, נוכח הלשון הכללית שנוקט מכתב הדחיה, נכללות למעשה כל טענות הנתבעת כפי שהועלו בכתב ההגנה (לעניין זה מפנה הנתבעת לבשא 4510/06 בת.א. 3244/05 שמעון סיטבון נ. הדר חב' לביטוח בע"מ ואח'). כן טוענת הנתבעת כי אין להתעלם מרשימת החריגים שקבעה הפסיקה להוראות המפקח (רשימה בלתי סגורה), שבהתקיימם אין המבטחת מנועה מלהסתמך על טענות שלא נכללו במכתב הדחיה, כגון טענת מרמה ו/או תניה המחריגה את הכיסוי הביטוחי כאשר קיום התניה ברור וגלוי למבוטח. 4. תוקפן של הנחיות המפקח על הביטוח מ - 9.12.98 ו - 29.5.02: בהנחיית המפקח על הביטוח מיום - 9.12.98 נקבע כי: "כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקיי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן, לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה". בהנחיית המפקח על הביטוח מיום 29.5.02 סוייגו הדברים כדלקמן: "חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה, רק מקום בו מדובר בעובדות ו / או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם במועד בו דחתה את התביעה". כבר נקבע ע"י כב' השופט כהן בפס"ד ת.א. (חיפה) 7391/01, הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גידולי שדה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ דינים מחוזי לג' (7) 410, כי: "מבלי לנסות לקבוע רשימת מקרים סגורה, נראה לי כי בשני המקרים הבאים יהיה קשה להחיל הסנקציה שנקבעה בהנחיית המפקח על הביטוח: א) במקרה בו מדובר בעובדה, שנקבעה למבטח לאחר שהמבטח דחה את תביעת המבוטח, והמבטח לא יכול היה לדעת העובדה שנתקבלה עת פעל לבירור חבותו; ב) מקרה בו הסנקציה שעל פי הנחיית המפקח על הביטוח תרחיב את מסגרת הכיסוי הביטוחי גם על סיכונים, שמלכתחילה לא היו מבוטחים על פי חוזה הביטוח". ייתכנו נסיבות, אם כי חריגות, שיצדיקו העלאתן של טענות נוספות בבית המשפט מעבר לנטען בתשובות המבטחות למבוטחים, והדלת לא תינעל כליל. נסיבות אלה, בסופו של יום, יהיו כאלה שהצדק זועק בהן כנגד יישום ההנחיה, כגון שנטען למרמה של המבוטח - התובע. (ראה רא"ע 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, אילן הר לב, נגד חביב אסולין). מדיניות משפטית ראויה צריכה איפוא לפרש בהרחבה את סמכות המפקח על הביטוח וליתן להנחיותיו את תוקפן הראוי. הנחיות המפקח על הביטוח משתלבות היטב במגמה של הרחבת חובת הגילוי של המבטח כלפי המבוטח, כחלק מחובת תום הלב המוטלת על המבטח. מאידך גיסא, אי עמידת חברת הביטוח בדרישות המפקח על הביטוח, אין בה כדי לייתר את חובת התובע להוכיח קרות מקרה הביטוח ועמידה בתנאי הפוליסה. (ראה בר"ע 2984/04 צ'רלין אלכסנדר נ' הראל בע"מ חברה לביטוח). הוכחת קרות מקרה הביטוח, מחייבת את הוכחת אותן עובדות העומדות בבסיס האירוע לרבות עמידת המבוטח בתנאי הפוליסה שתזכה את התובע. לאחר שהוכח קרות מקרה הביטוח, עובר הנטל אל חב' הביטוח להוכיח, כי התקיימו החריגים לפוליסה, כאן ניתן לבוא בטרוניה כנגד חב' הביטוח המעלה טענות חדשות במסגרת כתבי הטענות שלא מצאו ביטויים בהזדמנות הראשונה במסגרת מכתב הדחייה (ראה גם א 68546/03 (ת"א נקר אביבה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ). 546 5. בענייננו, סעיף 12 ה' לכתב ההגנה מתייחס להוכחת קרות מקרה הביטוח ועמידה בתנאי הפוליסה. לפיכך, אין מקום להורות על מחיקת הסעיף. סעיפים 12 ב' ו- 15 ב' לכתב ההגנה מתייחסים לטענת הנתבעת במכתב הדחייה כי לא שוכנעה בנסיבות האירוע. יתר על כן, אם יש צדק בטענת הנתבעת, למעשה מרמה מצד התובעים , כי אז התובעים לא עמדו בתנאי הפוליסה ועל כן, אין לאפשר הרחבת מסגרת הכיסוי הביטוחי שעה שהפוליסה מתנה ומגבילה במפורש את הכיסוי הביטוחי למקרים מסויימים. סעיפים 15 ג' ו- ד' לכתב ההגנה מתייחסים לתנאים שנקבעו בפוליסה ואשר היו ידועים לתובעים ואין לאפשר הרחבת מסגרת הכיסוי הביטוחי שעה שהפוליסה מתנה ומגבילה במפורש את הכיסוי הביטוחי למקרים מסויימים. על כן אין להורות על מחיקת הסעיפים מכתב ההגנה. 6. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית. פוליסהכיסוי ביטוחי