החרגת ביטוח פעולות איבה

להלן פסק דין בנושא החרגת ביטוח פעולות איבה: פסק דין לפנינו שלושה ערעורים על פסקי דין של בית משפט השלום בתל אביב יפו (ת"א 62187/03 ות"א 63162/03 - בשני פסקי דין נפרדים מאת כב' השופט מ. שנהב; ת"א 63163/03 ות"א 62229/03 בפסק דין אחד מאת כב' השופט א. בכר). בכל פסקי הדין דחו השופטים דלמטה תביעות שהגיש המערער לתגמולי ביטוח בגין נכות שנגרמה לו, מהטעם שהפוליסות שהוציאו לו המשיבות החריגו מקרה של נכות שנגרמה מפעולת איבה, ונמצא שנכותו של המערער נגרמה בפעולה שכזו. 1. רקע א) כל אחת מהמשיבות הוציאה למערער פוליסת ביטוח שבה ביטחה אותו, על פי התנאים הספציפיים שפורטו בכל פוליסה ופוליסה, למקרה שתיגרם לו נכות צמיתה או נכות שתביא לאובדן כושר עבודתו. ב) ביום 2.11.00 נסע המערער, בתום יום העבודה, במכוניתו, בכביש חוצה שומרון, בתחום שמעבר לקו הירוק, ונפצע ברגלו מכדור שנורה עליו מתוך רכב שנסע מולו בשעות הלילה. כתוצאה מהירי נגרמה למערער נכות צמיתה בשיעור גבוה. המערער הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") להכיר בו נפגע פעולת איבה לפי חוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (להלן: "החוק"). המוסד קיבל את תביעתו, הכיר בו נפגע פעולות איבה ואף קבע את שיעור נכותו, אולם בסופו של דבר, בחר המערער, שנסיעתו הייתה במסגרת עבודתו, לקבל תגמולים כנפגע בעבודה. ג) בבית משפט קמא הגיש המערער את תביעותיו נגד המשיבות ועתר לחייבן בתשלום תגמולי ביטוח, כל אחת על פי הפוליסה שהוציאה ובסכום שנקבע בה. ד) המשיבות, כולן, גרסו שבפוליסות קיים סעיף הפוטר אותן מחבות לפיצוי המערער בשל העובדה שפציעתו אירעה במהלך מעשה איבה "מלחמתי" או "מעין מלחמתי". 2. פסק דינו של בית משפט קמא (א) בפסקי הדין נושאי הערעור דחו השופטים דלמטה את תביעות המערער. את דחיית התביעות עיגנו השופטים בחריג, שנכלל בכל אחת מהפוליסות בנוסח אחר, ושעיקרו הוא שהמבטחת תהיה פטורה מלשלם תגמולי ביטוח אם הנכות נגרמה במעשה איבה. החריג שאנו מכנים "מעשה איבה" כונה והוגדר בכל אחת מהפוליסות באופן שונה, אך בסופו של דבר יש לקרוא את כל הפוליסות כמחריגות מקרה של פגיעה במהלך פעולת איבה. נביא דוגמה מההחרגה בפוליסה שהוציאה המשיבה מס' 1 בע"א 3032/05: "ד. פעולות מלחמה או פעולות צבאיות או מעין צבאיות עוינות של ארגונים או כוחות מזויינים אחרים שאינם שייכים למדינה ריבונית ... ה. התקוממות אזרחית המונית שנמשכה יותר מ-[48 שעות ...]" (סע' 3 לנספח לפוליסה). ודוגמה נוספת מהפוליסה של המשיבה מס' 2 בערעור הנ"ל: "החברה לא תהיה אחראית לפי נספח זה אם נכותו של המבוטח נגרמה על ידי ... מלחמה, או סכסוך מזויין, פעולה מלחמתית או פעולת איבה של כוחות עוינים סדירים או בלתי סדירים או השתתפות בפעולות מלחמתיות או צבאיות אם המבוטח זכאי לפיצוי מגורם ממשלתי" (ב) אין טעם להביא כאן את הניסוחים המדויקים של ההחרגות בכל פוליסה ופוליסה מארבע הפוליסות שעל יסודן תבע המערער את תגמולי הביטוח, מפני שהשאלה שעמדה לפני בית משפט קמא הייתה אך זו: האם הנסיבות שהוכחו לפניו לימדו שאכן מדובר היה ב"מעשה איבה"? לא הייתה מחלוקת, ובעלי הדין אף הגיעו להסכמה דיונית (לפני כב' השופט שנהב), שיתרה את הצורך בשמיעת עדויות, שהמערער הוכר נפגע פעולות איבה לפי החוק (יובהר שלפני כב' השופט בכר נשמעו עדויות). לבית המשפט הוגשו מסמכים מתביעתו למוסד שבהם הצהיר על נסיבות הירי כנזכר לעיל, וכן הוגש אישור הרשות המאשרת במשרד הביטחון שהפגיעה הייתה "פגיעת איבה". יש לזכור שהמקרה ארע סמוך לאחר תחילת האינתיפדה בשנת 2000. 3. הטענות בערעור (א) טענת המערער בבית משפט קמא ולפנינו הייתה שהראיות שהובאו לא הספיקו כדי לקבוע שאכן נפגע ממעשה איבה, שכן אין לדעת מה היו מניעיו של היורה ואין לסמוך בעניין זה על תביעתו של התובע למוסד ועל המסמכים שצורפו לה. בא כוח המערער מנה הן בכתב והן בעל-פה לפנינו אחד לאחד את השיקולים שהנחו את בית המשפט לקבוע שהמערער נפגע ממעשה איבה, וטוען שאין בכל אחד מהם לחוד, ואף לא בהצטרפם יחד, כדי להוכיח שאכן מדובר במעשה איבה. בא כוח המערער מוסיף וטוען שנטל ההוכחה מוטל על המשיבות מפני שמדובר בחריג לפוליסות הביטוח שהחובה להוכיח את התקיימותו עליהן. (ב) המשיבות תומכות בפסק-הדין של בית משפט קמא וגורסות שאין מקום להתערבות בהם. 4. דיון והכרעה (א) אנו סבורים שהממצאים העובדתיים של שני השופטים דלמטה מעוגנים היטב בחומר הראיות שהיה לפניהם, והם תומכים במסקנה המשפטית שאליה הגיעו. כך גם לא מצאנו כל טעות שבחוק בפסקי הדין דלמטה. לפיכך, בתום שמיעת טיעוני בא כוח המערער, לא ביקשנו את תשובת המשיבות. (ב) לית מאן דפליג שנטל ההוכחה להוכיח שעסקינן בפעולת איבה הוטל על כתפי המשיבות אך כפי שסברו השופטים קמא, אף אנו סוברים שנטל זה הורם ושפגיעתו של המערער אכן נגרמה במעשה איבה. עסקינן במשפט אזרחי בו די בהטית כפות המאזניים על-פי מאזן ההסתברויות וכפי שנאמר ברע"א 6904/97 ס' ת' ו' בקעות בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים "הקושי הראייתי הטבוע במקרים אלה מביא לכך שבית המשפט נזקק לראיות נסיבתיות, שמהן עולה כוונת המבצעים. על יסוד ראיות אלה ניתן לקבוע האם המסקנה המסתברת יותר היא כי מדובר בכוונה פלילית "רגילה"... או שמא מדובר בפעולה המכוונת נגד ישראלים כישראלים ואשר יש לה אופי של "איבה נגד ישראל" ... בנסיבות המקרה, כולל המקום והזמן (שעות הערב, מחוץ לתחומי הקו הירוק) ותביעתו של המערער שהתקבלה להכיר בו נפגע פעולת איבה, מתיישבים היטב עם המסקנה שהמערער נפגע במעשה איבה. 5. סוף דבר הערעורים נדחים. המערער ישא בשכר טרחת עו"ד של כל אחת מהמשיבות בסכום של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. הערבויות בתיק יועברו לב"כ המשיבות על חשבון ההוצאות בערעורים. נפגעי פעולות איבה