כיסוי ביטוחי בכינוס נכסים

להלן החלטה בנושא כיסוי ביטוחי בכינוס נכסים: החלטה לפני בקשה למתן הוראות בה עותר כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק עמותת ביקור חולים הוספיטל (ע.ר.) (בפירוק), (להלן: המבקש), להורות למשיבה - הראל חברה לביטוח בע"מ, באמצעות מדנס סוכנות לביטוח בע"מ (להלן: המשיבה), לספק כיסוי ביטוחי בגין אחריות מקצועית רפואית לבית החולים בתנאים שלא יהיו גרועים יותר מאלה שסופק להם על-ידי המשיבה עד ליום 31.8.05, ולחילופין להורות על הפסקת הפעילות של בית החולים, בהעדר כיסוי ביטוחי. הרקע לבקשה 1. המבקש מפעיל את בית החולים כמפרק העמותה. המשיבה ביטחה את בית החולים עד 31.8.05 בביטוח אחריות מקצועית רפואית, כנגד פרמיה מסוימת, ומאותו ים נדרש המשיב לשלם סכום גבוה יותר. במשך תקופת הפירוק הועלתה הפרמיה, לטעת המבקש, ב-295%, כאשר מחיר יום אשפוז הועלה בתקופה זו ב-17% בלבד. עתה מבוקש על-ידי המשיבה תשלום פרמיה גבוהה יותר. טענות המבקש 2. המשיבה ביקשה פרטים נוספים שנדרשו לה לצורך גיבוש עמדתה לגבי גובה הפרמיה, ונתנה את הצעתה לחידוש הכיסוי הביטוחי סמוך מאוד לסיום תקופת הכיסוי על פי הפוליסה הקיימת, דבר שהכניס את המבקש לסד זמנים קשה. אין לדבריו הצדקה להעלאת גובה הפרמיה מכל בחינה שהיא. בחינת היקף התביעות המוגשות נגד בית החולים (נספח ז' לבקשה) מלמד שלא הייתה כל עליה משמעותית, ובוודאי שלא עליה המצדיקה שילוש הפרמיה בתוך שנתיים. אין מקום לטענה כי גידול הסיכון בשוק הכללי צריך להביא להגדלת הפרמיה דנן. המשיבה הינה הגורם היחיד בארץ המספק את השירות, ולפיכך היא בעלת מונופולין, כהגדרתו בסעיף 26 לחוק ההגבלים העסקיים תשמ"ח-1988 (להלן: חוק ההגבלים), ואין כל מתחרים לה. לפיכך ככזו אינה יכולה לסרב לספק השירות הנדון. סירוב בלתי סביר יכול שיהא גם לגבי הרעה מהותית של תנאי האספקה של המוצר לעומת התנאים בהם סופק בעבר. טענות המשיבה 3. תחום הביטוח של אחריות מקצועית הרפואית הינו ייחודי בעולם ביטוח האחריות המקצועית, ועבור פעילות רפואית הנעשית בבית החולים דנן, הינו תחום רווי סיכון ובתוחלת סיכון ארוכה ביותר. אירועים עכשוויים, יכול שיתבררו עד שנת 2030. היקף הסיכונים מצריך גיבוי מהותי ומאסיבי של מבטחי משנה. המבקשת נושאת ב-5% מהיקף הסיכון, ואילו מבטחי המשנה מחו"ל נושאים ביתר. השוק הרלוונטי הינו שוק מבטחי המשנה שהוא שוק בינלאומי. לפיכך, אין מקום לראות את המשיבה כמונופולין, ואין היא קובעת את המחירים. המבקש חופשי לפנות לכל חברה לרכישת כיסוי ביטוחי. אין לחייב המשיבה לספק השרות "בכל תנאי". סעיף 29 לחוק אינו חל במקרה דנן, כי המשיבה אינה מסרבת לספק השירות. המחיר המבוקש תואם לחלוטין את עלות התשומות של המוצר. התמחור נעשה על-ידי מבטחי המשנה. התעריפים עלו בשנים האחרונות בישראל בכ-200%. בין היתר נלקח בחשבון עליה במספר התביעות המוגשות, ותביעות משפטיות חדשות היוצרות סיכונים מוגדלים לחברות הביטוח, כגון הלכת ה"שנים האבודות". התשריטים (נספח ז' לבקשה) ובהם גרפים לגבי רמת הסיכון מוסברים שלא כהלכה על-ידי המבקשת. יש לציין שהמסמך הר-1 שצורף על-ידי המשיבה מראה את הגידול בדיווח לגבי אירועי ביטוח. לדעת המשיבה 1, ההיקף הכספי של אירועים ביטוחיים הולך וגדל. כך למשל ב-2002 הייתה עליה של פי שלושה. דיון ההליך 4. לאור מצבו של בית החולים, והצעות הרכש שטרם בשלו, הצעתי לצדדים להגיע להסדר ביניים, בתקווה שעניין מכירת בית החולים יצא לפועל, או אז הרוכש יבוא בדברים עם המשיבה 1 (החלטתי מיום 13.9.05). ביום 23.11.05, הוסכם על הארכה נוספת בתוספת 50% מהדרישה החדשה (דהיינו 25,000$ לחודש). ההסדר הוארך מספר פעמים, ועתה הגיעו הצדדים לאי הסכמה בדבר הארכתו, ולפיכך הגענו לצורך להכריע בבקשה. טענה מקדמית 5. במהלך הדיון עלתה השאלה האם המחלוקת שבין הצדדים ראויה להידון במסגרת בקשה למתן הוראות. לבית המשפט של פירוק סמכויות נרחבות בשל אופי ומהות הנושא, סוגיה אשר נידונה רבות בפסיקה, לפיכך אין מקום להרחיב היריעה. בבוא בית המשפט לשקול אם הליך מסוים ראוי שיידון בדרך זו של מתן הוראות, ישקול הוא ראשית את מורכבותו של ההליך. בטרם אדון בכך יצוין כי במקרה הנדון, משמדובר במפרק שהינו בעל תפקיד, אין הוא חייב להגיש תצהיר, אם כי ניתן להעידו. מטעם המשיבה 1 ניתן תצהיר, ואולם הצדדים לא ביקשו לחקור, ולפיכך עברו לשלב הסיכומים. 6. בע"א 380/89 מדינת ישראל נ' כוכב השומרון בע"מ (בכינוס נכסים), פ"ד מה(4) 741, נקבע כי המבחן לניהול ההליך במסגרת בקשה למתן הוראות הינו מורכבותו של ההליך, והאם הוא מחייב ליבון עובדתי שאינו מתאים להליך זה. (כן ראו בש"א (י-ם) 1633/03 אלוף זקן נ' עו"ד מנצ'ל, תק-מח 2004(1), 3412). הנה כי כן, סבור אני כי מבחינה עיונית יש להעדיף בירור מחלוקות, ככל שניתן, במסגרת הליך הפירוק בו לבית המשפט מבט מקיף על מכלול ההיבטים הנוגעים לגוף שבפרוק. משבוחן אני את טענות המבקשת ואת הסוגיות הנחוצות ליבון, נראה כי טענה מרכזית של המבקש הינה כי המשיבה הינה מונופול. סעיף 26(א) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 קובע כדלקמן: "לעניין חוק זה יראו כמונופולין ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל רכישתם, או של יותר ממחצית מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, בידיו של אדם אחד." יוצא, אפוא, כי על המבקש הנטל להוכיח את התנאים שבסעיף 26 הנ"ל. אף השאלה אם גוף מסוים הינו מונופולין, תבחן לגבי השוק בישראל ולא על רקע שווקי העולם (ע"א 2245/95 הממונה על ההגבלים העסקיים נ' תנובה מרכז שיתוף לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ, פ"ד נב(5) 213, 229), מצריכה בירור עובדתי. כן נקבע בסעף 29 לחוק ההגבלים כדלקמן: "לא יסרב בעל מונופולין סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש את הנכס או השירות שבמונופולין... 29א. (א) בעל מונופולין לא ינצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור. (ב) יראו בעל מונופולין כמנצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור, בכל אחד מן המקרים האלה: (1) קביעה של רמת מחירי קניה או מכירה בלתי הוגנים של הנכס או של השירות במונופולין..." 7. השאלה האם בית משפט יתערב כאשר מונופולין גובה מחיר שהוא גבוה מדי, או שמא רק כאשר המונופולין גובה מחיר היצף הידוע בכינוי "מחיר טורפני" אמנם טרם נפסקה סופית על-ידי בית המשפט העליון. יחד עם זאת, נטען, כי בית המשפט העליון נוטה לכיוון הדעה התומכת בהתערבות גם אם המחיר הנגבה על-ידי המונופולין הינו גבוה מידי. סוגיה זו נדונה ברע"א 2616/03 ישראכרט בע"מ נ' הווארד רייס (טרם פורסם). 8. המבקש טוען, כי בתי המשפט המחוזיים יוצאים מן ההנחה שאכן בית משפט יתערב גם במקרים שבהם המונופולין גובה מחיר שהוא גבוה יתר על המידה (ראו: ת.א. (מחוזי ת"א) 2298/01 קו מחשבה בע"מ נ' בזק בינלאומי בע"מ (טרם פורסם) (מצוי באתר נבו); ת.א. (מחוזי ת"א) 2378/99 שמעון שאבי נ' פלאפון תקשורת בע"מ (טרם פורסם) (מצוי באתר נבו); ת.א. (מחוזי ת"א) 1619/03 ד"ר זינגר נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (טרם פורסם) (מצוי באתר נבו)). 9. הטענות שהמשיבה מעלה, והמבקש משיב להן בסיכומיו, מלמדת כי אכן אין הדברים פשוטים כלל ועיקר, אלא מצריכים בירור עובדתי מורכב יותר. ייתכן כי לחלק מן הטענות המועלות על-ידי המבקש יש צורך בהצגת חוות דעת של מומחים. 10. לאור כל האמור, אני מגיע למסקנה כי ראוי לברר את נושא הבקשה בהליך נפרד שלא במסגרת בקשה למתן הוראות. לפיכך אני מתיר למפרק לנקוט בהליך המתאים. לאור מסקנה זו, אין צורך לדון ביתר הטענות שעולות מן הבקשה, בשלב זה. בתוך כך ניתן בזאת צו זמני למשך 30 יום, לפיו הכיסוי הביטוחי יסופק, על-מנת לאפשר למבקש להיערך בהתאם, בכפוף לכך שבמקום תוספת של 50% מהדרישה, ישולם 65%. בשלב זה אין צו להוצאות. פוליסהכינוס נכסיםכיסוי ביטוחי