"מעביד מאושר" לפי סעיף 343 לחוק הביטוח הלאומי - הטבת נזקי גוף

אין מחלוקת בין הצדדים, כי הבנק הינו "מעביד מאושר" כמשמעותו בסעיף 343 לחוק הביטוח הלאומי, ושזכותו כמיטיב להיפרע מחברת הביטוח, בגין הנזק שנגרם לעובדת. המחלוקת היחידה שבין הצדדים נעוצה, בסכום ההשבה שלו זכאי הבנק, מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי ו/או חוק ההטבה. סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע: "היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-197567, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד, או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור...". סעיף 328(א) מעניק זכות סוברוגציה לבנק כמעביד, לתבוע את הגמלה או דמי פגיעה ששולמו על-ידו לניזוק (העובד), מהמזיק. להלן פסק דין בנושא מעביד מאושר לפי סעיף 343: פסק דין 1. ב"כ הצדדים הסמיכו את בית-המשפט לפסוק על סמך החומר שבתיק, בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, לאחר הגשת סיכומי טענות בכתב. 2. התובעת, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "התובעת"), הגישה כתב תביעה כנגד הפניקס הישראלי ביטוח בע"מ (להלן: "הפניקס"), ביום 14/12/05, ולאחר שהתקיים דיון בפניי ביום 29/6/2006, התרתי לה לתקנו. הרקע לתביעה: הגב' מועלם דיאנה, עובדת התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 31.3.1999. הגב' מועלם נעדרה מעבודתה מיום 1.4.99 ועד ליום 6.5.99. הרכב בו נהגה גב' מועלם בזמן התאונה היה מבוטח אצל הנתבעת. התובעת לטענתה שילמה לגב' מועלם, את מלוא שכרה ובכלל זה הטבות. תשלום זה היא דורשת כי יושב לה ע"י הנתבעת. התובעת מבססת את תביעתה, על חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), תשכ"ד - 1964 (להלן: "חוק ההטבה") ועל סעיפים 94,95, 328(א) ו-343 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"), או כל חוק אחר הבא להיטיב את נזקיה. 3. ב"כ הצדדים הגישו סיכומיהם, תחילה התובעת ואחר-כך הנתבעת. 4. תמצית טיעוני התובעת הנם: המל"ל אישר לגב' מועלם 36 ימי אי כושר (נספח ב' לכתב הסיכומים). התובעת אשר הנה "מעביד מאושר", מחויבת בהתאם לסעיפים 343 ו- 95 לחוק, לשלם לגב' מועלם את דמי הפגיעה שאושרו לה על-ידי המל"ל, על-סך 13,408 ₪ (נספח ב' לסיכומים). בפועל שלמה היא לגב' מועלם את מלוא השכר על-סך 25,264 ₪. בנסיבות האמורות היא זכאית להטבה או שיבוב מלוא שכרה של הגב' מועלם, מעבר לדמי הפגיעה, וזאת מכוח סעיף 343(2) ו-328(א) לחוק או לחילופין במידה שבית-המשפט יקבע כי, סעיף 328 חל רק על דמי פגיעה, אזי היא זכאית לתשלום יתרת שכרה, של הגב' מועלם, על-פי חוק ההטבה. 5. מנגד הנתבעת, אינה כופרת בסיכומיה בחבותה לשלם, אולם לטענתה יש להעמיד חבות זו על-סך של 10,885 ₪. לדעתה כאשר בודקים את זכותה של המיטיבה, קרי התובעת, כלפי הנתבעת, יש לבדוק תחילה את זכותה של הגב' מועלם כלפי הנתבעת. זכותה של הגב' מועלם מושתתת על חוק הפלת"ד, והיא כפופה לעקרונות הכלליים של דיני הנזיקין בכלל ולהוראות הספציפיות של חוק הפלת"ד, בכל הנוגע לניכוי מס הכנסה ותקרת שילוש השכר הממוצע במשק. אשר על-כן, אין לתובעת עילת תביעה הנשענת על הטבת נזקי גוף, בכל הנוגע לניכויים שהיא מנכה משכר הגב' מועלם. כאן המקום לציין כי הנתבעת ערכה שתי דרכי חישוב לסכומים המגיעים לתובעת, בהתאם לתלושי שכר שלטענתה צורפו לסיכומים. בתיק בית-המשפט אין תלושי שכר. הדרך האחת - משכרות ברוטו של הגב' מועלם (13,000 ₪), בניכוי 25% מס הכנסה, התוצאה חלקי מניין הימים שבחודש (30 יום), כפול 35 ימי ההיעדרות = 11,375 ₪; הדרך השנייה - שילוש השכר הממוצע במשק, בניכוי 25% מס הכנסה, התוצאה חלקי מניין הימים שבחודש, כפול 35 ימי היעדרות = 15,461 ₪. גם לפי חישוב זה, שהינו חישוב מקסימלי, שאינו מעוגן בראיות בנוגע לשכר הגב' מועלם, הפיצוי שהיה משולם על-פי הדין לא יכול לעלות על הסכום שהושג בדרך חישוב זו . התובעת זוכה להיות "מעביד מאושר" וככזה נהנית מהפחתה בתשלומי הביטוח הלאומי על כלל עובדיה. היות והדיון מתנהל לפי סעיף 79א לחוק, כך שלא נשמעו ראיות לעניין שווי ההטבה, שהתובעת קבלה, יש להפחית מהסכום שהתקבל בדרך החישוב הראשונה, את התשלום למוסד לביטוח לאומי בתקופת ההיעדרות, שעל-פי תלושי השכר (שכאמור לא צורפו) עומד על סך 850 ₪. התוצאה הסופית הינה 10,885 ₪. לסכום זה אין לפסוק ריבית, לאור השיהוי בהגשת התביעה, אלא הצמדה בלבד. באשר לאגרת משפט, מבקשת הנתבעת לפטורה מתשלום האגרה, או לחשבה על-פי אגרה כספית בלבד, ולא על-פי אגרה המוגשת בתביעה לנזקי גוף, כפי שבחרה התובעת להגישה, וזאת בהתאם לאמור בפסק דינו של כב' השופט פרידמן, בת.א. 20713/05 רבוע כחול ישראל בע"מ נ' אישי ישיר לביטוח בע"מ. דיון 6. כאמור לעיל הצדדים הסכימו, כי הדיון יתנהל לפי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט לאחר הגשת טיעונים. משמעות הדבר כי, שני הצדדים ויתרו על הליך של שמיעת ראיות בדרך המקובלת - הצגתן מזה וחקירה נגדית מזה. על פי ההלכה, בעת מתן פסק דין על פי ס' 79א' רשאי בית המשפט, לקבל תביעה במלואה או לדחותה במלואה ואין הוא מחוייב לפסוק על דרך הפשרה בלבד, כאשר על פי הדין המהותי אין מקום לעשות כן. (ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ ואח' נ' הקסטוציה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פד"י נג(1) עמ' 337). 7. אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובעת הינה "מעביד מאושר" כמשמעותו בסעיף 343 לחוק, ושזכותה כמיטיבה להיפרע מהנתבעת, בגין הנזק שנגרם לגב' מועלם. המחלוקת היחידה שבין הצדדים נעוצה, בסכום ההשבה שלו זכאית התובעת, מכוח סעיף 328 לחוק ו/או חוק ההטבה. 8. סעיף 328(א) לחוק קובע: "היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-197567, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד, או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור...". סעיף 328(א) מעניק זכות סוברוגציה לתובעת כמעבידה, לתבוע את הגמלה או דמי פגיעה ששולמו על-ידה לניזוקה (הגב' מועלם), מהמזיק. סכום דמי הפגיעה, לו זכאית התובעת בהשבה, עמד על-סך של 13,408 ₪, נכון ליום 25/1/00, כפי שעולה מקביעת המל"ל, צורפה וסומנה כנספח ב' לסיכומי התובעת. התובעת טוענת, כי לא די בהשבת דמי הפגיעה, והיא זכאית למלוא הסכום ששלמה לגב' מועלם, על סך של 25,264 ₪ אשר כלל הטבות למיניהן, כמפורט בתחשיב הנזק אשר צורף לכתב התביעה המתוקן, וסומן על ידה כנספח ד', וזאת מכוח חוק ההטבה. גם אם ישנה תחולה לחוק ההטבה בענייננו, הרי בהתאם לסעיף 2 לחוק זה, רשאית התובעת, כמי שהטיבה את הנזק, להיפרע מן הנתבעת עד כדי הסכום שהנתבעת הייתה חייבת לגב' מועלם, על-פי כל דין בשל גרימת נזק הגוף, אלמלא הוטב הנזק על ידי התובעת. ולעניין זה יאים הדברים שנאמרו על ידי המלומד דוד קציר, דוד קציר, פיצויים בשל נזק גוף כרך ב', עמ1351-1353: "מעיקרה נשמרה ההלכה עתיקת היומין שאין המזיק חייב לשלם יותר מכפי הנזק שגרם, בשל קיומו של צד שלישי, שהיטיב את נזקו של הנפגע כולו או מקצתו...המזיק חסין אפוא, מפני תשלום פיצויים בשיעור העולה על מה שהיה מתחייב בו, אילולא ההטבה; אך הוא אינו חסין מפני מה שהיה מתחייב בו, בתביעתו של הנפגע נגדו; ממילא חייב הוא לשלם את סכום ההטבה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית". בענייננו הגב' מועלם נפגעה בתאונת דרכים, ועל סכום ההשבה שמגיע לתובעת יחול חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ובמיוחד סעיף 4, הקובע כי בחישוב הפיצויים בשל אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק (להלן -הכנסה מרבית); וכן החובה לנכות מס הכנסה בשיעור שלא יעלה על 25 אחוזים מן ההכנסה שלפיה יחושבו פיצויים אלה. עמדות דומות לזו שהובעה זה עתה, הועלו בשני פסקי דין שנידונו לאחרונה בבית משפט השלום בחיפה, האחד מפי כב' השופטת טאובר, בת.א. 7305/05 אסם והחברות השלובות בע"מ נ' סהר ציון חברה לביטוח בע"מ, נבו (2006); השני, מפי כב' השופט פרידמן בת.א. 20713/05 רבוע כחול ישראל בע"מ נ' אישי ישיר לביטוח בע"מ, נבו (2006). בענייננו, איש מהצדדים לא צרף תלושי שכר של הגב' מועלם עובר לתאונה, על כן אין אפשרות לחשב את גובה ההטבה בגין תקופת אי כושר בה שולם שכרה על-ידי התובעת. בנסיבות האמורות אני קובעת, כי התובעת זכאי לשווי ההטבה, בגובה הסכום שמגיע היה לגב' מועלם אילו הייתה תובעת ישירות את הנתבעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כקבוע בחוק מיום תשלום ההטבה בפועל. 9. לעניין האגרה - בתיק בית המשפט אין מסמך המעיד על כך כי שולמה אגרה (למעט הפרש לאחר התיקון). התביעה היא תביעה כספית וכך יש לחשב את האגרה. סכום 10. דין התביעה להתקבל במובן זה שהתובעת זכאית לשווי ההטבה, ששלמה לגב' מועלם, בגובה הסכום שזכאית הגב' מועלם הייתה להיפרע מהנתבעת. 11. שווי ההטבה יקבע לאחר שהצדדים, ימציאו פסיקתא, בצירוף 3 תלושי שכר של הגב' מועלם עובר לתאונה, ותלוש השכר לתקופת היעדרותה מהעבודה, בגינה שולם שכרה, וזאת תוך 21 יום. זכות ערעור לבית המשפט לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום.נזקי גוףהטבת נזקי גוףביטוח לאומי