לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי עת חנה רכב הונדה שבוטח על ידי התובעת, פגע בו מאחור רכב. השאלה הטעונה הכרעה הינה, אם כן, האם הוכח על ידי הנתבעים כי הנהיגה היתה ללא רשות המבוטחת. להלן פסק דין בנושא נהיגה ללא רשות - ביטוח: פסק דין מבוא 1. התובעת, שירביט חברה לביטוח בע"מ, הגישה תביעת שיבוב על סך 46,384 ₪ כנגד הנתבעים, דניס גרינשקופ, אלה גרינפס ואיילון חברה לביטוח בע"מ. לטענת התובעת, היא היתה המבטחת של רכב 7639635 (להלן: הרכב המבוטח). בתאריך 26.1.02 חנה הרכב המבוטח בהרצליה והתנגש בו רכב מ.ר. 6608186 (להלן - "הרכב"). ברכב נהג בשעת התאונה הנתבע 1, דניס גרישנקוב. הרכב היה בבעלות אלה גרינפס ובוטח על ידי איילון חב' לביטוח. כנגד דניס גרישנקוב ניתן פסק דין בהעדר הגנה. הנתבעים 2-3 אלה גרינפס ואיילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: הנתבעים) טוענים כי יש לדחות את התביעה כנגדם מאחר והתאונה אינה מכוסה על ידי פוליסת הביטוח של הרכב. 2. הוגש תצהיר של אלה גרינפס. בדיון, נחקרה אלה גרינפס על תצהירה וכן העידו בנה של אלה גרינפס וכן זומן לעדות על ידי הנתבעים ניקולאי קסלר. בתום שמיעת ההוכחות הסכימו ב"כ הצדדים כי הגשת הסיכומים תושהה לנוכח ההמתנה לפסק דין של בית המשפט העליון שאמור להינתן בהקשר לסוגיית "הרשות הראשונית" המתעוררת אף בענייננו. בהמשך, התובעת הודיעה כי הינה מבקשת לקדם את התיק, הגם שטרם ניתן פסק הדין על ידי בית המשפט העליון. לפיכך ובהתאם להחלטת בית המשפט, הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב. דיון והכרעה 3. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 26.1.02 עת חנה רכב הונדה מ.ר. 7639635 שבוטח על ידי התובעת, פגע בו מאחור רכב מס' 6608186 שבו נהג דניס גרישנקוב. הרכב בו נהג דניס גרישנקוב היה בבעלות אלה גרינפס ובוטח על ידי איילון חברה לביטוח בע"מ. הצדדים אינם חלוקים ביחס לאחריות לקרות התאונה וביחס לגובה הנזק. 4. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלה האם אירוע התאונה מכוסה על ידי הביטוח של הרכב. לטענת הנתבעים, דניס גרישנקוב נהג ברכב ללא היתר מאלה גרינפס וללא ידיעתה ולכן פוליסת הביטוח לא כיסתה את אחריותו החוקית של דניס גרישנקוב. לטענת התובעת, יש להחיל בנסיבות הענין את דוקטרינת ה"רשות הראשונית". השאלה הטעונה הכרעה הינה, אם כן, האם הוכח על ידי הנתבעים כי הנהיגה היתה ללא רשות המבוטחת. 5. אלה גרינפס הצהירה בתצהירה כי ביום התאונה פנה אליה שכן, ניקולאי קסלר וביקש לשאול את הרכב למספר דקות. הרכב ניתן לו בלבד והיא איננה יודעת מיהו דניס גרינשקוב. עוד הצהירה כי דניס גרינשקוב נהג ברכב ללא ידיעתה וללא רשותה. אלה גרינפס העידה בפני כי זו לא היתה הפעם הראשונה שנתנה לניקולאי את הרכב, הוא היה מבקש את הרכב כדי ללכת לקנות סיגריות. ניקולאי היה שכן שלה וגר מולה. לדבריה, לא נתנה לאף אחד אחר את הרכב. בחקירתה העידה כדלקמן: "ש. אם אני הייתי מבקש ממך היית נותנת לי? ת. לא, אני לא מכירה אותך, מה קרה. ש. מה זה משנה לך מי נוהג באוטו? ת. את ניקולאי אני מכירה, את דניס אני לא מכירה, אני לא נתתי לו, זה חבר שלו היה. ניקולאי ביקש אבל דניס אני לא מכירה. ש. נכון שדניס היה עם ניקולאי? ת. דניס היה בחוץ. אני לא נתתי לו את המפתחות, ניקולאי פנה אלי ונתתי לו כשהוא ביקש את האוטו." בנה של אלה גרינפס, העיד כדלקמן בעמ' 8 לפרוטוקול הדיון: "אני הייתי נוכח כשאמא שלי נתנה את הרכב לניקולאי, היא נתנה לו רשות, נתנה לו את המפתחות ביד, והיא ריחמה עליו ועוד נתנה לו כסף לסיגריות, הוא התקשר אלי ואמר לי עוד שעה אני אבוא נפל לי משהו מהפגוש, ולמחרת הוא הביא לי אוטו גמור." כן זומן לעדות ע"י הנתבעים ניקולאי קסלר. לגבי הנסיבות בהן ניתן לו הרכב העיד כדלקמן, בעמ' 2 לפרוט' הדיון מיום 27.3.06 שורות 1-14': "ת: באותו ערב חזרתי מהצבא זה היה בסביבות השעה 6 בערב, אני השכרתי דירה אצל גרינפס משה ואני בקשתי ממנו רכב כדי לקנות אוכל וסיגריות, כי לא היה לי כלום בבית. נסעתי לחנות כדי לקנות. החנות נמצאת במרחק מהבית. ביקשתי את הרכב כדי לנסוע. הוא מכיר אותי טוב, אני שוכר דירה אצלנו ואני נהג בצבא על משאית ולכן הוא נתן לי את האוטו ואמר לי בזהירות. הייתי עם יבגני החבר שלי ונסענו ביחד. ש: אני מבין שהיית עם חבר שלך. מי קיבל את הרכב ת: אני. ש: משה בדק באיזה צורה את הכישורים שלך בנהיגה? ת: הוא הסתכל שלא הייתי עייף או משהו. הוא לא נותן את המפתחות סתם אם הייתי עייף. ש: כיצד הוא בדק את היכולת שלך לנהיגה? ת: כשקיבלתי רישיון נהיגה הראתי לו את הרישיון והוא יודע שאני נהג בצבא, אני לא נהג חדש אני כבר שנה נהג". 6. עולה מן האמור כי אלה גרינפס ו/או משה גרינפס הרשו לשכנם, ניקולאי קסלר להשתמש ברכב כדי לנסוע למקום קרוב לקנות סיגריות ומצרכים. מתן הרשות היה על רקע היכרות טובה עמו וידיעתה כי הינו בעל רשיון ומשרת כנהג בצבא. ניקולאי קסלר נתן לחבר שהיה עימו, דניס גרישנקוב, לנהוג בדרך חזרה. לדבריו, עשה כן לאחר שלא חש בטוב. דניס גרישנקוב עשה תאונה ופגע ברכב חונה, הוא הרכב המבוטח ע"י התובעת. המסקנה מכך היא כי לא ניתנה על ידי המבוטחת רשות מפורשת לדניס גרישנקוב לנהוג ברכב. אף אין בנסיבות כדי ללמד על מתן רשות מכללא לדניס גרישנקוב לנהוג. המסקנה משמיעת העדויות הינה כי הרשות ניתנה לניקולאי קסלר באופן ספציפי לנוכח ההיכרות עימו. כמו כן, ניקלאי קסלר העיד כי נתן לדניס גרינשקוב לנהוג בדרך חזרה שכן בחנות לא חש בטוב והרגיש שהראש שלו מסתובב ולכן ביקש מהחבר שלו לנהוג. לא שוכנעתי כי מדובר היה במצב חירום בו נאלץ ניקולאי קסלר לתת לאחר לנהוג. מה גם, שהיו במרחק קצר מהבית ולא במקום שומם. 7. נשאלת השאלה האם בנסיבות אלו פוליסת הביטוח של הרכב חלה ביחס לנזקים שנגרמו לצד ג', הרכב שבוטח על ידי התובעת, בתאונה שעה שדניס גרינשקוב נהג ברכב. בפוליסת הביטוח התקנית לפי תקנות הפיקוח על עסקי הביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי) התשמ"ו - 1986 סעיף 16 נכלל ברשימת בני האדם הרשאים לנהוג ברכב גם "אדם הנוהג לפי הוראת המבטח או ברשותו." בכל הנוגע לדניס גרישנקוב, לנוכח האמור לעיל, לא ניתנה לו רשות על ידי המבוטח לנהוג ברכב. נשאלת השאלה, האם יש לראות את הרשות שניתנה לניקלואי קסלר לנהוג ברכב, כמביאה אף את נהיגתו של דניס גרישנקוב, שנהג ברשותו, בגדר נהיגה ברשות המבוטח. שאלה זו נדונה בפסיקה. בכל הנוגע לתביעות בגין נזק גוף, הכירה הפסיקה באחריות במצבים שבהם ניתנה לאדם רשות לנהוג, ואותו אדם חרג מהרשות שניתנה לו (ר' ע"א 214/81 מ"י נ' פרומה פ"ד לט (4) 821 וע"א 56/84 אלחדר נ' שלהב ז"ל פ"ד מא' (2) 582). הרציונל להלכה האמורה, מצוי בהסדר המשפטי שנקבע על ידי המחוקק לענין הפיצויים לנזקי גוף, בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הסדר זה מבוסס על הטלת אחריות מוחלטת לנזקי גוף. כוונת המחוקק היתה שכל מי שנפגע בגופו מתאונת דרכים יקבל פיצוי, ולכן הפסיקה מצאה שדי ברשות הראשונית שניתנה כדי לחייב את המבטח של הרכב. כמו כן, ההלכה נבעה גם מגישה לפיה עדיף כי המבטח של הרכב ולא קרנית הם שישאו בנזק. שיקול נוסף הינו למנוע את הצורך של הנפגע לקיים התדיינות כדי לברור את היחסים הפנימיים בין נותן הרשות לבין המשתמש ברכב. בהמשך יושמה אותה הלכה גם למצבים בהם ניתנה רשות לאדם א' לנהוג ברכב, וא' נתן רשות לב' לנהוג ברכב (ר' ע" 494/89 אסרף נ' אליהו פ"ד מו (3) 397). באותו ענין נקבע כי אותם שיקולים החלים ביחס למצבים של הכרה בכיסוי במצבים של חריגה מגדר ההרשאה שניתנה לאותו אדם, חלים גם למצבים האמורים והכירה בתחולת הלכת "הרשות הראשונית" ביחס למצבים אלו. בכך נשמרת התאמה בין האחריות לפי חוק הפיצייים לבין היקף הכיסוי הביטוחי. (לדיון בסוגיה ר' גם י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה שלישית, 2005) מע' 192 ואילך). בכל הנוגע לנזקי רכוש, נקבע בפסיקה כי לא מתקיים אותו רציונל. ר' לענין זה ע"א (ירושלים) 6315/99 אברו נ' סהר בע"מ. שם, נותחו אחד לאחד הרציונלים העומדים בבסיס ההלכה שנקבעה ביחס לנזקי גוף ונקבע כי מרבית השיקולים האמורים אינם עומדים בכל הנוגע לנזקי רכוש. בכל הנוגע לנזקי רכוש, אין המדובר באחריות מוחלטת והביטוח איננו חובה ואף שאלת היקף אחריותה של קרנית איננה רלבנטית. 8. לפיכך, השאלה המרכזית הינה הפרשנות שיש ליתן לדרישה בפוליסה לפיה הנוהג עושה כן ברשות המבוטח. הרשות בעניננו ניתנה לניקולאי קסלר ואין בסיס עובדתי ממנו ניתן להסיק כי ניתנה רשות לאפשר לאחר, דניס גרישנקוב, לנהוג. ניתן ללמוד לעניננו מהאמור בחוק השכירות והשאילה, תשל"א - 1971 . השאלה מוגדרת בסעיף 26 לחוק כ: "זכות להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות, כשהזכות הוקנתה שלא בתמורה". בסעיף 30 לחוק נקבע כי: "השואל אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק ולהשתמש במושאל או להשאילו בהשאלת משנה, אלא בהסכמת המשאיל. התובעת טוענת בסיכומיה, כי לא מצאה בפסיקה מקרה שדנו בשאלת קיום ההיתר, כאשר הנהג עמד בתנאי הפוליסה. בעניננו, אין טענה שהנהג לא עמד בתנאי הפוליסה מבחינת גיל וכו'. אמנם, יתכן שבפועל, כאשר מדובר בנהג העומד בשאר תנאי הפוליסה, לא התעוררה מבחינה מעשית השאלה האם הנהיגה היתה בהיתר. אך, התנאים בפוליסה הינם תנאים מצטברים. יש צורך לעמוד גם בתנאי לפיו הנהיגה הינה ברשות, ולכן השאלה המרכזית נותרת פרשנות המושג נהיגה ברשות המבוטח. סיכומו של דבר, אני מקבלת את טענת הנתבעים כי הפוליסה איננה מכסה את הנהיגה והנזק נשוא התביעה. 9. התביעה כנגד הנתבעים גרינפס אלה ואילון חברה לביטוח בע"מ נדחית. התובעת תשא בהוצאות הנתבעים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הוצאתן ועד התשלום המלא בפועל. במהלך הדיון ציין בנה של אלה גרינפס כי שולם על ידם סכום לאיילון וב"כ הנתבעים אישר כי נגבה ממנה שכר טירחה משום שהארוע אינו מכוסה בפוליסה. לפיכך, אני פוסקת כי על התובעת לשלם לכל אחד מהנתבעים, אלה גרינפס ואילון חברה לביטוח בע"מ, בנפרד שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין. משפט תעבורההיתר נהיגה