פגיעה ברכב חונה - ביטוח

להלן פסק דין בנושא פגיעה ברכב חונה - ביטוח: פסק דין בפני תביעה לתגמולי ביטוח על סך כ-33,250 ₪. התובעת טוענת כי רכב שבבעלותה ומספרו 4225935 היה מבוטח אצל הנתבעת בביטוח מקיף מיום 12/9/02 ועד ליום 30/6/03. ביום 19/1/03 היה הרכב מעורב בתאונת דרכים במהלכה פגע ברכב צד ג' מאחור, בשעה שהאחרון חנה בחניה. לשני כלי הרכב נגרם נזק. צד ג' ומבטחתו (AIG ביטוח זהב בע"מ) הגישו תביעה נגד התובעת דכאן וזכו בתביעתם. על פי פסק הדין חוייבה התובעת דכאן בתשלום של כ-20,800 ₪, נכון ליום הגשת התביעה בתיק שבפנינו. כאמור, נזק נגרם גם לרכב התובעת. נזק זה, נכון ליום הגשת התביעה עומד על כ-12,500 ₪ והוא כולל ירידת ערך בשיעור של 1% (כ-1,500 ₪) ושכ"ט שמאי בסך 808 ₪. התובעת טוענת כי היא זכאית לתגמולי ביטוח מאת הנתבעת בגין נזקי התאונה, הן אלה שנגרמו לרכב התובעת והן אלה שנגרמו לרכב צד ג', בצירוף הוצאות. הנתבעת טוענת כי פוליסת הביטוח נשוא התביעה בוטלה כדין ביום 10/1/03, מחמת אי תשלום דמי הפרמיה, ועל כן במועד התאונה לא היה הרכב מבוטח אצל הנתבעת. עוד טענה הנתבעת טענות כלליות בדבר הכחשת הנזקים הנטענים והכשלת בירור החבות. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שבפני החלטתי לקבל את התביעה. מטעם התובעת העידו מי שהיו במועד הרלוונטי רואה החשבון של החברה, מנהל החשבונות שלה, מנהל החברה, וקצין הבטיחות של החברה. מטעם הנתבעת העידה פקידת גבייה של חברת הביטוח, אשר מסרה עדותה על יסוד מסמכים של הנתבעת. ראוי לציין כי הנתבעת טענה טענות שונות באשר לחובות, תשלומים ואמצעי תשלום, בעניינם פעלה באמצעות סוכן הביטוח ועל פי הנחיותיו, אך היא לא טרחה להעיד את סוכן הביטוח בעניינים אלה. מן העדויות שנשמעו והמסמכים שהוצגו עולים הממצאים הבאים: בחודש 8/02 מסרה התובעת לנתבעת, באמצעות סוכנות הביטוח, 5 שיקים על סך 1960 ₪ כל תשלום עבור ביטוח מקיף לרכב נשוא התביעה. סכום הביטוח המקיף עבור הרכב נשוא התביעה עמד בעת מסירת השיקים על סך 9,763 ₪. סכום השיקים המצטבר שנמסרו לתשלום בגין דמי הביטוח עמד על 9,800 ₪ (יתרת זכות של 37 ₪). זמן הפירעון הנקוב היה ב-5 לכל חודש מיום 5/8/02 ואילך. על גבי הספח המצורף לכל שיק נרשם כי מדובר בתשלום עבור ביטוח לרכב שמספרו 4225935 - הרכב נשוא התביעה, תוך פירוט מספרו הסידורי של התשלום מתוך 5 תשלומים. שיקים אלה נפרעו במלואם ובמועדם, על ידי הנתבעת. הנתבעת החליטה לזקוף את התשלומים על חשבון חוב פרמיה בגין פוליסות אחרות, אשר לטענתה היה במועדים הרלוונטיים. כתוצאה מהזקיפה, עליה היתה אמורה הנתבעת ללמוד מקבלה שקיבלה ובה פירוט הפוליסות עליהן נזקף התשלום, נוצר מצב בו, כביכול, לא שולם דבר על חשבון הפוליסה נשוא התביעה. הנתבעת טוענת כי שלחה לתובעת מכתבי התראה בגין יתרת החוב שנוצרה בגין הפוליסה נשוא התביעה, ומשלא נתקבל תשלום בוטלה הפוליסה ביום 10/1/03. מנהל התובעת טען כי מכתבי ההתראה לא הגיעו לידיו ומכל מקום מדובר בזקיפת תשלומים ובביטול פוליסה שלא כדין. אני סבור כי הדין עם התובעת. בכל הנוגע לתשלום דמי ביטוח מחוייבת הנתבעת למעשי סוכן הביטוח, הפועל כשלוחה לצורך כך. סוכן הביטוח קיבל מהתובעת תשלומים עבור דמי ביטוח לפוליסה מסויימת. הסוכן והנתבעת לא היו רשאים לזקוף תשלומים אלה על חשבון חובות אחרים, מאחר שהתובעת ייחדה את התשלומים לדמי ביטוח עבור הפוליסה נשוא התביעה, וציינה זאת על גבי השיקים במפורש. על כן, בין אם נתקבלו מכתבי התראה וביטול ובין אם לאו, הרי שמדובר בביטול שלא כדין. לא זו אף זו, אני מאמין למנהל התובעת אשר העיד כי רק לאחר התאונה התברר לו שהנתבעת טוענת לביטול הפוליסה. הנתבעת הציגה מכתבים אשר לטענתה נשלחו אל התובעת. מכתבים אלה הופקו ממחשבי הנתבעת לקראת מועד הדיון ואין כל אסמכתא כי נשלחו בפועל אל התובעת. המכתבים אשר צורפו לכתב ההגנה הם מכתבים שנשלחו לאחר מועד התאונה, ביום 19/1/03 וביום 24/6/03. למכתבים אלה אין כל נפקות באשר במועד קרות מקרה הביטוח היתה הפוליסה בתוקף, וביטולה במסמכי הנתבעת נעשה שלא כדין. הנתבעת מנסה להוכיח במסמכים כי התובעת היא חייבת סדרתית אשר אינה פורעת את חובותיה ואינה משלמת דמי ביטוח ואף מתעלמת ממכתבים הנשלחים אליה. לא שוכנעתי כי כך הם פני הדברים, ומכל מקום גם אם נכונים הדברים הרי שאין להם כל רלוונטיות לענייננו. במקרה דנן, ובענין הפוליסה נשוא התביעה, הוכיחה התובעת כי שילמה את דמי הביטוח במלואם ובמועדם, בהתאם לדרישת התובעת באמצעות סוכן הביטוח. הנתבעת זקפה את התשלומים על חשבון חובות אחרים, שלא כדין, ואין לה להלין אלא על עצמה. סיכום ביניים: התאונה מיום 19/1/03 מכוסה בכיסוי ביטוח על פי תנאי הפוליסה שרכשה התובעת אצל הנתבעת ועל הנתבעת לשלם לתובעת תגמולי ביטוח על פי תנאי הפוליסה. הנתבעת טענה כי התובעת הכשילה את בירור החבות וכי אינה זכאית לתגמולי ביטוח באשר לתביעת צד ג' מחמת שפעלה לעומתו שלא בעצה אחת עם התובעת. טענה זו היא בבחינת אחיזת המקל משני קצותיו. הנתבעת התנערה מחבותה כלפי התובעת בטענה של היעדר כיסוי ביטוחי, וכיצד תוכל לטעון כי התובעת פעלה למולו לבדה. יתר על כן, מדובר בפגיעה מאחור ברכב חונה. לא נראה כי היו בפי הצדדים טענות של ממש כלפי צד ג'. אני סבור כי מן המסמכים שהוצגו בפני בית המשפט ומעדותו של קצין הבטיחות עולה כי אירע מקרה ביטוח המזכה את התובעת בתגמולי ביטוח על פי תנאי הפוליסה. אחריות נהג רכב התובעת דכאן לתאונה אף היא אינה מוטלת בספק בהתחשב בכך שמדובר בפגיעה מאחור ברכב חונה. אין ממש בטענות הנתבעת גם בענין סכום נזקי התובעת ונזקי צד ג' כתוצאה מהתאונה. נזקי צד ג' התבררו בהליך משפטי. אמנם בתביעת צד ג' הגיעו הצדדים להסכמה בהתאם להמלצת בית המשפט, אך ניכר היה שסכום התביעה התאים לנזקים בפועל לאחר שהופחתו נזקים שלא הוכחו, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון. אשר לנזקי רכב התובעת הנתבעת אינה יכולה לטעון בענין זה לאחר שויתרה על חקירת השמאי ולא הגישה כל חוות דעת נגדית בענין זה. טענות הנתבעת הן טענות סתמיות ואין בהן דבר. מנגד הוכיחה התובעת את נזקיה כנדרש. על כן, זכאית התובעת לתגמולי ביטוח בגין התשלומים שנדרשה לשלם לצד ג', ובגין נזקיה. לעומת כל אלה, יש ממש בטענות הנתבעת באשר להפחתת סכומי ההשתתפות העצמית מן התגמולים המגיעים לתובעת. זכאות התובעת לתגמולים נובעת מפוליסת הביטוח וממילא סכום התגמולים כפוף לתנאי הפוליסה. לפיכך, מסכום התגמולים יש לנכות את סכומי ההשתתפות העצמית עליהם הסכימו הצדדים. סכום ההשתתפות העצמית לביטוח מקיף (כולל צד ג') הועמד על 2,140 ₪, ויש לנכותו מסכום תגמולי הביטוח. לא שוכנעתי כי יש לנכות סכום נוסף ונפרד בגין התשלום עבור נזקי צד ג'. הפרקטיקה המקובלת היא שתשלום השתתפות עצמית בעת הפעלת הביטוח המקיף פוטרת את המבוטח מתשלום השתתפות עצמית נוספת בעת תביעה של צד ג'. הנתבעת לא הוכיחה כי על פי תנאי הפוליסה יש לסטות מפרקטיקה זו. יש לנכות מסכום התביעה גם את התגמולים הנתבעים עבור ירידת ערך של רכב התובעת בסך של כ-1500 ₪, שכן מדובר בירידת ערך בשיעור של 1% מערך הרכב, ואילו ההשתתפות העצמית לירידת ערך נקבעה בשיעור של 1.5% מערך הרכב. בנוסף, יש מקום להתנות את תשלום סכום התביעה המתייחס לנזקי צד ג' בהצגת קבלות המוכיחות כי התובעת שילמה לצד ג' החוב הפסוק בהתאם לפסק הדין שניתן בענין זה, ולחילופין, אם טרם שולם, ישולם סכום זה ישירות לידי צד ג', כנגד קבלת כתב ויתור כלפי התובעת דכאן. בכפוף לאמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים: א. 20,790 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 31/106; (בגין נזקי צד ג' שהושתו על התובעת בפסק הדין בת.א. 47050/03, בכפוף להצגת קבלות או בתשלום לידי צד ג', כאמור לעיל); ב. 7,223 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 28/1/03; (בגין נזקי רכב התובעת בצירוף שכ"ט שמאי, ללא רכיב ירידת ערך ובניכוי השתתפות עצמית בסך 2,146 ₪); ג. אגרת משפט בסך 1,009 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 31/106; (סכום זה כולל מחצית אגרה שניה בסך 417 ₪ אשר טרם שולמה). ד. שכ"ט עו"ד בשיעור 15% ומע"מ מהסכום הפסוק (רכיבים א' ו-ב' לעיל); ה. הוצאות העדים מטעם התובעת כפי שנפסקו במהלך הדיונים. התשלום ישולם תוך 30 יום. אינני רואה מקום לחייב את הנתבעת בריבית מיוחדת הואיל והנתבעת סבורה היתה באמת ובתמים כי פוליסת הביטוח בוטלה כדין. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.פגיעת רכברכברכב חונהביטוח רכבנזק לרכב