להלן החלטה בנושא צירוף חברת ביטוח אמריקאית לתביעה: החלטה 1. החלטה זו עניינה בבקשת צד ג' מס' 6, הדר חברה לביטוח בע"מ (להלן - המבקשת), להאריך לה את המועד להגשת הודעה לצד ד' נגד חברת ביטוח אמריקאית בשם Security Insurance Company of Hartford (להלן גם - המבטחת האמריקאית). 2. עיקרי הרקע הדיוני הצריכים לבקשה הם אלה: א. ביום 28.8.97 הגישו התובעות, הסוכנות היהודית לארץ ישראל והעמותה למצוינות בחינוך, (להלן - התובעות), נגד הנתבעת, א' אפשטיין ובניו (ישראל) בע"מ (להלן - הנתבעת), תביעה כספית על סך 25,042,371 ₪. זאת בגין ליקויי בנייה במבנים הידועים כאקדמיה למחוננים בירושלים ובגין חריגה מתקציב הבנייה. ב. ביום 12.3.98 הגישה הנתבעת הודעה לצד ג' כנגד המבקשת, מבטחתה, ואחרים. ההודעה לצד שלישי נגד המבקשת עניינה זכאות הנתבעת עפ"י פוליסת ביטוח "אחריות מקצועית", ותביעתה של הנתבעת לשיפוי בסך 1,000,000 דולר (כשוויים בשקלים בעת האירועים). ג. ביום 23.4.98 הגישה המבקשת את כתב הגנתה כנגד ההודעה לצד ג'. במצורף לכתב הגנתה שיגרה לנתבעת דרישה לגילוי מסמכים. ביום 12.8.98 שוב פנתה המבקשת לנתבעת בדרישה לגילוי ועיון במסמכים, לרבות פוליסות הביטוח המצויות ברשותה. יצויין, כי הליך הגילוי והעיון טרם הסתיים בעת הגשת בקשה זו (ביום 16.6.02). זאת, לאור החלטת בית המשפט מיום 13.11.01 לפיה עד למתן החלטה בשאלת פיצול הדיון בתביעה מזה ובהודעות לצדדים שלישים ורביעיים מזה, שבעקבותיה הוקפא ביצוע ההליכים המקדמיים בין הנתבעת למבקשת, הליכים אשר כללו גילוי ועיון באלפי מסמכים. חרף האמור, ולאור דרישתה הספציפית של המבקשת מיום 23.1.2002, המציאה לה הנתבעת, במסגרת הליך העיון במסמכים, חלק ממסמכי פוליסת הביטוח של הנתבעת אצל המבטחת האמריקאית. ד. ביום 30.1.2002 פנתה המבקשת לנתבעת בבקשה להמצאת תיעוד נוסף, המבסס את טענת הנתבעת לפיה הביטוח בחברת הביטוח האמריקאית מהווה ביטוח ברובד שני. ביום 5.3.02 המציאה לה הנתבעת מסמכים נוספים, אשר לגירסתה מבססים את טענתה האמורה. ה. לשיטת המבקשת, מעיון במסמכים ולימודם עולה, כי הביטוח אצל המבטחת האמריקאית אינו ביטוח ברובד שני, וכי לנתבעת היו 2 פוליסות ביטוח המכסות את אחריותה המקצועית: האחת - ביטוח אצל המבקשת, והשנייה - בחברת הביטוח האמריקאית. לטענתה, קיומם של שני ביטוחים כאמור, מקים לה עילה להגיש הודעה לצד ד' נגד חברת הביטוח האמריקאית ב"עילת ביטוח כפל", בהתאם לסעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 ו. זהו בעיקרו הרקע הדיוני שביסוד בקשתה של המבקשת, שהוגשה ביום 18.6.02 ובה מתבקש בית המשפט להאריך לה את המועד לשיגור הודעה לצד ד' לחברת הביטוח האמריקאית. 3. בנימוקי בקשתה מציינת המבקשת כי התיק מצוי עדיין בשלב קדם המשפט, וטוענת כי לא חלה בעניינם של הצדדים כל התפתחות מהותית, כך שבהיעתרות לבקשתה לא ייגרם כל עוול לצדדים. היא מוסיפה וטוענת, כי מאחר שמסמכי הפוליסה של המבטחת האמריקאית הומצאה לה ע"י הנתבעת רק ביום 5.3.02, נתקיים הטעם להארכת המועד. 4. הנתבעת (שולחת ההודעה לצד ג' למבקשת) הביעה התנגדות לבקשה, וכך גם התובעות (שצויינו בה כמשיבות פורמאליות 1 ו-2). ברם, בעוד שהתנגדותן של התובעות (בתגובתן לבקשה) הצטמצמה לנימוקים פרוצדורליים צרופים, יריעת התנגדותה של הנתבעת הורחבה גם לעבר טעמים נוספים - מהותיים ודיוניים כאחד. 5. וכך, בתגובתן טענו התובעות כי העיתוי המאוחר שבו הוגשה הבקשה - כארבע שנים מאז הגשת התביעה ולמעלה משלושה חודשים לאחר קבלת המסמכים שעליהם נסמכת הבקשה - עלולה לגרום עיכובים בלתי סבירים בקידום התיק. לפיכך, ביקשו לדחות את הבקשה, ולחלופין, לדחות את מתן ההחלטה בה עד לאחר מתן ההחלטה בדבר פיצול הדיון בין התביעה לבין ההודעות. 6. הנתבעת, לעומתן, הרחיבה בתגובתה את נימוקי התנגדותה. אשר לצד הפרוצדורלי הצרוף, הנתבעת טענה והטעימה, כי אם תתקבל הבקשה, אזי ישתבשו כל ההליכים שהתקיימו עד כה. היא מציינת כי לאור היקף הדברים, התנהלו עד כה הליכים מקדמיים (גילוי מסמכים, שאלונים ופרטים נוספים) שארכו זמן רב, וגם נקבעו סדרי דיון שונים. לטענתה, אם הבקשה תיעתר, כל אלה לא יחייבו את צד ד' ויהיה צורך לפתוח את כל ההליכים מלכתחילה, וזאת, לטענתה, לא רק ביחס אליו, אלא ביחס לכל הצדדים כולם. בנוסף, טוענת הנתבעת, כי אם יתאפשר משלוח ההודעה לצד ד' האמריקאי, או אז, יהיה צורך בהליכים נוספים - כגון: בקשת היתר להמצאה מחוץ לתחום, תרגום כתבי הטענות וההליכים, הגשת כתב הגנה, ועוד - הליכים אשר יחייבו דחייה נוספת של ההליכים. כן טענה המבקשת, כי הבקשה לוקה גם בשני פגמים פרוצדוראליים, השלובים זה בזה, והם: אי צירוף תצהיר בתמיכות לבקשה ואי מתן טעם המצדיק את הארכה המבוקשת. 7. באשר לנימוקים המהותיים שבהתנגדותה, הנתבעת טוענת לחוסר עילת השתתפות של המבקשת (מבטחתה הישראלית) כלפי המבטחת האמריקאית; לחוסר האפשרות להגיש את תביעת ההשתתפות בישראל - ולחלופין, לחוסר אפשרות לעשות כן מבלי לטעון ולהוכיח את הדין האמריקאי החל על העניין (לטענת הנתבעת); לחוסר עילה גם לפי סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, בהעדר חפיפה בסכומי הביטוח שבשתי הפוליסות. 8. בנוסף העלתה הנתבעת טענת התיישנות, שנסמכה על שני טעמים חלופיים: האחד - תחילת מירוץ תקופת ההתיישנות לתביעת ההשתתפות של המבקשת היא שנת 1992; השני - תקופת ההתיישנות לתביעת השתתפות בין מבטחים היא בת 3 שנים. 9. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 21.11.02, לאחר שהמבקשת הגישה תשובותיה לתגובותיהן של התובעות ושל הנתבעת, הוריתי למבקשת להגיש תצהיר מטעמה, לתמיכה בבקשתה ובתשובה שהגישה, וכן איפשרתי לנתבעת להגיש תצהיר נגדי. בעקבות זאת, הגישה המבקשת את תצהירו של מר בורסי יצחק, ואילו הנתבעת נמנעה מלהגיש תצהיר מטעמה. המצהיר מטעם המבקשת נחקר על תצהירו בידי ב"כ הנתבעת בלבד (ב"כ התובעות לא ראה להשתתף בדיון זה), ולאחר מכן הגישו הצדדים - קרי: המבקשת והנתבעת - סיכומי טענותיהם. 10. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, על רקע כל החומר שבפניי, באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אנמק. 11. פתח דבר אזכיר, כי הבקשה שלפניי היא בקשת צד ג' להארכת המועד למשלוח הודעה לצד ד', ולא בקשה למחיקה או דחיית תביעה על הסף מחמת חוסר עילה או התיישנות. לפיכך, מקובלת עליי בעיקרה טענת המבקשת, כי אין להידרש לטענות המהותיות והאחרות שהעלתה הנתבעת - כגון: העדר עילת השתתפות, תניית שיפוט זר, התיישנות - בהיותן טענות הנוגעות בעיקרן ליחסים שבין המבקשת (המבטחת הישראלית של הנתבעת), מזה, למבטחת האמריקאית ("הצד הרביעי"), מזה. בעניין זה מוצא אני ממש בטענת המבקשת כי בהתנגדותה לבקשה מטעמים כאמור - להבדיל מטעמים פרוצדורליים (כגון הגשת הבקשה באיחור), פועלת הנתבעת לעשות את מלאכתה של המבטחת האמריקאית, באשר אין למעשה כל יריבות עניינית בין הנתבעת למבקשת, בכל הנוגע לביטוח שהוציאה חברת הביטוח האמריקאית. אכן כן, אין לדעת היום אם חברת הביטוח האמריקאית - בהנחה שיותר למבקשת להמציא לה את ההודעה לצד ד' מחוץ לתחום - תעורר את הטענות הנזכרות לעיל (היעדר עילה, תנאי שיפוט זר, התיישנות וכד'), שהנתבעת מעלה בהתנגדותה לבקשה. לאור דברים אלה, לא ראיתי ליחס משקל לטענות אלה לצורך ההכרעה בבקשה. 12. לעומת זאת, העיתוי המאוחר שבו הוגשה הבקשה והטענות בדבר הנזק הפרוצדורלי שעלול להיגרם לנתבעת עקב כך, הינם בהחלט רלוונטיים לעניין. ברם, כאמור, בסופו של יום באתי למסקנה כי אין בהם כדי לחרוץ את גורל הבקשה לשבט. אפרט את השיקולים שהובילוני לתוצאה זו. 13. ראשית, בעקבות החלטתי מיום 4.9.03, שבגדרה הוריתי (בהסכמת הצדדים) על פיצול הדיון בין התביעה וההודעה לצד השלישי מס' 6 (המבקשת), לא גילו עוד התובעות התנגדות לבקשה. שנית, מתצהירו של המצהיר מטעם המבקשת (שהנתבעת לא ראתה להגיב עליו בתצהיר נגדי) עולה כי רק לאחר 5.3.02, שבו המציאה הנתבעת למבקשת תיעוד נוסף בעניין ביטוח האחריות של הנתבעת אצל החברה האמריקאית, התאפשר לב"כ המבקשת לעיין במסמכים שהומצאו ולהסיק מהם, לשיטתה, כי הביטוח האמריקאי אינו בגדר ביטוח ברובד שני, אלא ביטוח כפל המקים לה עילה לתבוע השתתפות מהמבטחת האמריקאית. בנוסף, מחקירתו של המצהיר מטעם המבקשת עולה, כי בעת שהומצאה לה ההודעה לצד ג', שהנתבעת הגישה נגדה, המבקשת טרם ידעה את זהותה של חברת הביטוח האמריקאית. בנסיבות אלו, כאשר המבקשת היתה תלויה בנתבעת בקבלת המסמכים הנוגעים לביטוח של הנתבעת בחברת הביטוח האמריקאית - כדי ללמוד אותם ולקבל החלטה בינה לבין עצמה אם קמה לה עילת השתתפות נגד המבטחת האמריקאית אם לאו - וכאשר מסמכים אלה הומצאו לה על ידי הנתבעת רק ביום 5.3.02, נראה לי כי בחינת השאלה, אם המבקשת השתהתה בהגשת הבקשה אם לאו, צריכה להימדד ממועד אחרון זה. 14. לאחר שבחנתי עניין זה, באתי למסקנה כי הגשת הבקשה ביום 16.6.02 (שלושה חודשים ועשרה ימים לאחר מועד המצאת המסמכים על ידי הנתבעת), אינו צריך להיחשב, בנסיבות הכוללות של העניין, כשיהוי המחייב לדחות את בקשת המבקשת. זאת, בין היתר, לאור השיקולים הבאים: השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים, האם קיימת למבקשת עילת השתתפות נגד המבטחת האמריקאית, היא שאלה מורכבת, שהצריכה עיון ולימוד במסמכים קודם לקבלת ההחלטה בידי ב"כ המבקשת אם לשלוח לצד ד' למבטחת האמריקאית אם לאו, ופרק זמן של שלושה חודשים אינו נראה לי כפרק זמן בלתי סביר לצורך מטרה זו. בנוסף, שמיעת הראיות בתיק זה טרם החלה, משום שהמומחה שמונה על ידי בית המשפט, בהסכמת הצדדים, טרם סיים את מלאכתו (וגם הוגשה בינתיים בקשה של התובעות להעבירו מתפקידו - בש"א 634/05). בנסיבות אלה, העובדה שהתובעת יכולה להגיש תביעה עצמאית נגד המבטחת האמריקאית, איננה מכרעת. כמו-כן, לא התעלמתי מחששה של הנתבעת, שאם יתאפשר למבקשת לשלוח הודעה לצד ד' למבטחת האמריקאית, עלול הדבר להביא לשיבוש ההליכים המקדמיים ולפתיחתם מחדש. ואולם, גם חשש זה - הנחזה בעיני, בשלב זה, כחשש תיאורטי לכאורה, משום שהצדדים כבר שבעו הליכים מקדמיים בתיק זה - ניתן יהיה להתגבר עליו (אם יווצר הצורך בכך), בין היתר על ידי מתן הוראה בדבר פיצול הדיון בין ההודעה לצד ג' ששלחה הנתבעת למבקשת לבין ההודעה לצד ד' שהמבקשת תשגר למבטחת האמריקאית. מובן שאינני קובע בשלב זה דבר וחצי דבר בעניין פיצול הדיון. 15. לסיכום: לא מצאתי כי אינטרס של הנתבעת עלול להיפגע באופן ממשי מקבלת הבקשה, ולפיכך, אני נעתר לה ומתיר בזה למבקשת להגיש הודעה לצד ד' נגד המבטחת האמריקאית. ההודעה תוגש בתוך 10 ימים. היתר זה אינו מייתר את הצורך בבקשה נפרדת של המבקשת לקבלת היתר להמצאת ההודעה אל מחוץ לתחום המדינה. בנסיבות הכוללות של העניין אין צו להוצאות. פוליסהחברת ביטוח