להלן פסק דין בנושא תאונה בגלל אבן על הכביש: פסק דין טענות התובעת 1. התביעה שבפני עניינה נזק שנגרם לכלי רכב המבוטח על ידי התובעת, השייך לקיבוץ גלאון, שעה שכלי הרכב נסע בכביש מספר 353 ביום 11.11.02, בקטע כביש בין גת לקיבוץ גלאון. לטענת התובעת, עת נסע הנהג מטעמה, מר דותן יחיאל (להלן - הנהג) באותו קטע כביש, מאחורי כלי רכב אחר, אותו כלי רכב סטה לפתע מנתיבו ואז נגלתה לעיני הנהג אבן גדולה על הכביש. מפאת כלי רכב שהגיע בנתיב ממול לא יכול היה הנהג לסטות מנתיב נסיעתו, למסלול השמאלי, ועל אף נסיונותיו למנוע פגיעה, עלה עם כלי הרכב על האבן ונגרם נזק לתחתית הרכב. טענות הנתבעת 2. לטענת הנתבעת, לא דווח לה על כל מפגע בכביש מספר 353 בין הצומת גלאון לצומת גת עובר למועד האירוע הנטען. הנתבעת (באמצעות מע"צ) פעלה כדבעי לתחזוקת קטע הכביש שבאחריותה, גם במועד הרלבנטי לתובענה. היא לא יכלה לצפות קיומה של מפגע כזה ומאחר שגם לא דווח לה עליו, לא יכלה למנוע את הנזק והיא לא התרשלה. במועד הדיון שבפני הועלת טענות נוספות מטעם הנתבעת לפיהן הנתבעת איננה יודעת בדיוק היכן אירעה התאונה, ולכן אין ביכולתה להשיב בודאות אם באותה תקופה עבדה מע"צ באותו מקום, אם לאו. יתר על כן, בתקופה מסוימת עבדה במקום החברה הסוללת את כביש 6, חברת "חוצה ישראל", וחלק מהקטע האמור בכביש 353 עבר לאחריותה. לפיכך, טוענת הנתבעת, לא הוכח קיומו של המפגע; אף אם הוכח לא הוכח - שנבע ממעשה או מחדל של הנתבעת, דווקא, ולא הוכחה רשלנות של הנתבעת. דיון 3. בדיון שבפני העידו 4 עדים. מר דותן יחיאל, הנהג, העיד כי נסע באותו בוקר בכיוון הנגדי, לכיוון קרית גת, זמן לא רב לפני התאונה וראה כלי עבודה של מע"צ, מסוג מוטוגריידר, עובד בקטע הכביש שבו אירעה, לאחר מכן, התאונה. לטענתו, כאשר נסע לקרית גת, לא ראה את האבן מוטלת על הכביש. כשחזר בכיוון ההפוך, נסע מאחורי רכב מסחרי, ראה לפתע את הרכב סוטה מעט מנתיב הנסיעה. למרות שהוא נסע כ-20 מ' מאחורי הרכב המסחרי, לא יכול היה לעשות דבר כאשר התגלתה האבן על הכביש, שכן בנתיב הנגדי הגיעה משאית והוא לא יכול היה לסטות מנתיב נסיעתו. מדובר במקום שבו שני נתיבי נסיעה בלבד, אחד לכל כיוון, ולמרות שהנהג בלם כמיטב יכולתו, לא הצליח למנוע את הפגיעה באבן. לטענתו, כתוצאה מהמכה נפגע אגן השמן של כלי הרכב והשמן נשפך על הכביש. הוא צלצל מיד לאחראי המוסך בקיבוץ וגם לאחראי על הביטוח בקיבוץ והם הגיעו למקום התאונה. כאשר הגיע האחראי על הביטוח למקום, נסעו כולם יחד למאהל סמוך, ששימש את אנשי מע"צ להפסקות ומנוחה. לטענתו, פנו לאנשי מע"צ וסיפרו להם את שאירע, אך אלה סירבו לשוחח עמם ואמרו שהם בהפסקה. המאהל המדובר היה, לטענתו, במרחק של כ-4 ק"מ ממקום התאונה. יצויין, כי עם מר דותן ברכב, בעת התאונה, הייתה נוסעת נוספת, שלא זומנה לעדות. לטענתו, מדובר במישהי שעבדה באותה תקופה בקיבוץ, אך אינה עובדת שם עוד. עוד יצוין, כי מר דותן לא שאל לשמם של עובדי מע"צ שהיו במאהל כאשר הוא ואנשי הקיבוץ הגיעו לשם, ומן הסתם לא ידע לנקוב, לפיכך, בשמות, והם גם לא זומנו לעדות. מר דותן ציין שמדובר באבן, עשויה כורכר, שאיננה דומה לאבנים שיכול שנפלו ממשאית חולפת, כפי שהציע נציג הנתבעת, בחקירה נגדית לעד. לאחר שמוטוגריידר עובד, טען דותן, ניתן לראות אבנים שמשתחררות כתוצאה מעבודת המכשיר. בדרך כלל מדובר באבנים קטנות, אך במקרה דנן הייתה זו אבן גדולה. הוא ציין כי ידע שמדובר בעובדים של מע"צ, ולא של מאן דהוא אחר, מאחר שהיה שילוט של מע"צ ליד המאהל. 4. העד מר יזהר לב, שימש בתקופה הרלבנטית כאחראי על המוסך בקיבוץ גלאון. הוא נקרא למקום האירוע טלפונית, על ידי מר דותן, והגיע למקום לאחר התאונה. הוא צילם את מקום האירוע וגם את האבן אשר גרמה, לטענת התובעת, לתאונה. התמונות סומנו ת/2. לדבריו, מדובר באבן גדולה, המעורבת בכורכר. היו אבנים נוספות כאלה, אך לא על הכביש. לדבריו, ראה את אנשי מע"צ עובדים באזור, לרבות במקום התאונה, באותו בוקר, כאשר נסע לקרית גת. כשחזר מקרית גת לא עבדו אנשי מע"צ במקום. לדבריו, כנראה שהיו בהפסקה באותה עת. מר לב ציין כי ידע שמדובר במוטוגריידר בשירות מע"צ, שכן המאהל של מע"צ היה ממוקם בסמוך למקום, במרחק של 4-3 ק"מ. עוד ציין מר לב, שלא יכול להיות שמדובר באיזור שבו עבדו אנשי חוצה ישראל, שכן באותה תקופה עוד לא החלה העבודה על כביש 6 ובנוסף, "זה לא יכול להיות במקום של כביש 6" (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 16.11.05 בשורה 2-1). 5. מר שמעון חן, היה באותה תקופה האחראי על הביטוח בקיבוץ. גם הוא הגיע למקום האירוע מאוחר יותר, לאחר התאונה, אך ראה את האבן ואת נזקי כלי הרכב כתוצאה מהפגיעה באבן. לדבריו, ראה שהכביש היה סלול חדש וניתן היה לראות שבשוליים התבצעו עבודות של כורכר חדש. גם מר חן העיד על הנסיון לשוחח עם אנשי מע"צ, ולדבריו, אלה לא היו מוכנים לדבר עם אנשי הקיבוץ, בטענה שהם אוכלים עכשיו. לפיכך, גם הוא לא יכול היה לנקוב בשמות מי מאנשי מע"צ עמם ניסו לשוחח. מר חן העיד אף הוא כי נסע באותו בוקר, שעות ספורות לפני התאונה, בכיוון הנגדי, ולדבריו לא ראה את האבן על הכביש. גם הוא ציין שראה את אנשי מע"צ עובדים מכיוון קיבוץ גת לכיוון גלאון. 6. מטעם הנתבעת העיד מר איגור שיינגרט. מר שיינגרט משמש כיום כסגן מנהל מרחב דרום של מע"צ ובמועד הרלבנטי לאירוע היה מנהל נפת אשקלון. לדבריו, לא יכול היה לבדוק אם במועד הרלבנטי בוצעו עבודות בקטע הכביש שבו מדובר, שכן מכתב התביעה לא היה ברור בדיוק היכן אירעה התאונה ומדובר בקטע כביש של כ-5 ק"מ (בין גלאון לגת). לדבריו, לא הביא את תיק הפרוייקטים מאחר שלא הוגדר מקום התאונה במדויק בכתב התביעה. אין מחלוקת, כי מע"צ אחראית לקטע הכביש בין קיבוץ גת לקיבוץ גלאון, שכן כל כביש 353 הוא באחריות מע"צ מחוז דרום, אלא שבאמצע, ציין מר שיינגרט, עבדה "חברת חוצה ישראל" והקטע שבו עבדה - עבר לאחריותה. גם כאן לא הובאו מסמכים או פרטים ספציפיים יותר מטעם הנתבעת, להוכחת הטענה, וזאת - לדברי מר שיינגרט - בשל אי מיקום התאונה באופן מדויק. לדברי מר שיינגרט, לא התקבלה כל התראה בנושא מפגע בכביש, לא לפני מועד התאונה ולא אחריו. למעשה, עד היום אין למע"צ ידיעה על מפגע בכביש באותו מקום, במועד הרלבנטי. מר שיינגרט ציין, כי עבודת המוטוגריידר היא ניקוי השוליים של הכביש, הן מעשבייה והן מחתיכות חומר גרנולי שבשולי הכביש. לדבריו, המוטוגריידר עובר עם הסכין ומגרד את המצע הגרנולי ממנו עשוי הכביש, בשוליו, על מנת להוריד עשבייה. פעולה זו נעשית לפחות פעם, פעמיים בשנה. ואולם, ציין מר שיינגרט, לא יתכן שהסכין של המוטוגריידר מעיפה סלעים ביחד עם כורכר על הכביש, שכן, אם נזרקות אבנים, הן נזרקות החוצה, מחוץ לכביש, בהתאם לזוית הסכין של המוטוגריידר. יתר על כן, האבן הנראית בתמונה ת/2 אינה שייכת לכביש בכלל. לדברי העד, על פי התמונות מע"צ לא ביצעה עבודות באזור באותה תקופה בכלל. עוד ציין מר שיינגרט, כי בעת פעולת המוטוגריידר נמצא תמיד מנהל עבודה במקום. לא יתכן שהעדים ראו את המוטוגריידר עובד ללא נוכחות מנהל מפקח. באותו יום, לא דווח למע"צ על ידי מי מעובדיה על תלונה או פניה כלשהי של מאן דהוא באותו איזור. הכרעה 7. לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהוגש לי ולאחר ששמעתי את העדויות מטעם הצדדים, אני קובעת כדלקמן: הפגיעה ברכב התובעת נגרמה כתוצאה מאבן שהייתה מונחת על הכביש. הנזק לרכב נגרם כתוצאה מאותה פגיעה. אני מקבלת את טענת התובעת כי התבצעו עבודות תחזוקה, כאלה ואחרות, על ידי הנתבעת (באמצעות מע"צ) במקום התאונה, סמוך לפני מועד התאונה. לעניין זה, עדויותיהם של שלושת עדי התובעת מוכיחות כי באותו בוקר נראה רכב של מע"צ, מסוג "מוטוגריידר" עובד במקום שבו אירעה התאונה. אינני מקבלת את טענת הנתבעת, כי מיקום התאונה לא היה ברור דיו, ולפיכך לא המציאה לדיון את תיק הפרויקטים הרלבנטי לאותו קטע כביש. מדובר בקטע כביש של 5 ק"מ בלבד, ואף אם לא ננקב המיקום המדויק בתוך אותו מקטע, שבו אירעה התאונה, ניתן היה להביא את התיק הרלבנטי לכל אותם 5 ק"מ, על מנת להוכיח שלא בוצעו עבודות בתקופה הרלבנטית במקום הרלבנטי. מר שיינגרט, העד מטעם הנתבעת, גם ציין כי "עוברים כל הזמן עם המוטוגריידר הזה מכביש לכביש" (עמ' 6 שורה 14 לפרוטוקול הדיון). אף הוא לא הכחיש כי באותה תקופה היה מאהל של מע"צ באזור התאונה, בתוך המקטע שבין גת לגלאון, אלא שאמר "אני לא יכול להגיד איפה היה המאהל. איפה שעשו את העבודה שם הם נשארים" (עמ' 6 שורות 29-28 לפרוטוקול). מכאן ניתן ללמוד שאכן היו עובדים של מע"צ בסביבה, אשר נהגו לקחת הפסקות מעבודתם במאהל, ודבר זה מתיישב יותר עם טענת התובעת, כי התבצעו עבודות תחזוקה של מע"צ במקום הרלבנטי, מאשר עם הכחשת הנתבעת. 8. גם טענת הנתבעת לעניין העבודה של חברת חוצה ישראל במקום הרלבנטי בתקופה הרלבנטית נטענה בעלמא. לא קיבלתי את הטענה, כי גם בעניין זה, בשל אי ציון הקילומטר המדויק בכביש, שבו אירעה התאונה, נבצר מהנתבעת להראות שבאותו מקום עבדה חברה אחרת, החברה שביצעה את כביש חוצה ישראל וקיבלה אחריות על קטע מסוים מכביש 353, חלף מע"צ. במאזן ההסתברויות, נראה לי כי לאור העדויות מצד התובעת, והעדר ראיות לעניין זה מצד הנתבעת, יש מקום להעדיף את גרסת התובעת כי בקטע הרלבנטי עבדה מע"צ ולא חברה אחרת. 9. העד מטעם הנתבעת טען כי לא יתכן שמוטוגריידר יעיף אבנים בגודל האבן המצולמת בת/2 על הכביש. עם זאת, ציין שהמוטוגריידר אכן מגרד את שולי הכביש, וציין ששולי הכביש, כמו הכביש עצמו, עשויים ממצע, העשוי חומר גרנולרי, המורכב מאבן גרוסה. למרות דבריו, שסכין המוטוגריידר זורק את האבנים מחוץ לכביש ולא אל הכביש, סביר בעיני יותר שהאבן הנראית בת/2 הגיעה לאותו מקום עקב עבודות המוטוגריידר זמן קצר לפני כן, מאשר ההסבר שהציע מר שיינגרט, לפיו מדובר ב"חפץ שנשמט או הופיע בכביש" (עמ' 6 שורה 6 לפרוטוקול). האבן בת/2 אינה נראית כאבן שנפלה או נשמטה מכלי רכב עובר ואין דבר בצידי הכביש המציע הסבר סביר יותר לנפילת אבן שכזו למרכז הכביש, מההסבר שהמוטוגריידר שיחרר את האבן למרכז הכביש. גם כאן, במאזן ההסתברויות, סבירה יותר גרסת התובעת, ולו משום כך שלא הוכחה כל אפשרות חלופית על ידי הנתבעת. 10. לאור זאת, אני קובעת כי הורם הנטל להוכיח שהאבן במרכז הכביש נבעה מעבודותיה של הנתבעת במקום. העובדה כי לא נרשמה תלונה אחרת בעניין זה, איננה מלמדת על ההיפך. אמנם, ראוי היה שהתובעת תזמן לעדות מי מהעובדים של מע"צ, שבפניהם ניסו עדי התובעת להתלונן. ואולם לנוכח עדות אנשי הקיבוץ, כי אנשי מע"צ התעלמו מפניותיהם, אני מייחסת חשיבות פחותה לעובדה שבידי התובעת (או העדים מטעמה) לא היו שמותיהם ולפיכך, איש מהם לא הוזמן לעדות. 11. אני מגיעה למסקנה כי הימצאותה של האבן במרכז הכביש במועד התאונה נבעה מרשלנותה של הנתבעת, אשר לא ניקתה אחרי עבודת המוטוגריידר את השטח כראוי, ולפיכך, נותרה האבן במקום שהפריעה לכלי הרכב העוברים. 12. הימצאותו של מפגע - אבן, שברי זכוכית, כתם שמן וכיוצ"ב - הינו דבר שעל הנהג הסביר לצפותו, ולפיכך, עליו לנהוג בצורה שתאפשר לו להימנע ממפגש עם המפגע, אם כזה יופיע בדרכו, בין השאר - על ידי נהיגה במהירות מתאימה (ע.פ 84/85 ליכטנשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד מ (3) 141, 154-155). במקרה דנן, העיד הנהג מטעם התובעת כי נסע במהירות סבירה ואף שמר על מרחק בלימה של כ-20 מ' מהרכב שלפניו, אלא שבשל נסיעתו של רכב לפניו, לא ראה את המפגע עד אשר אותו רכב חלף על פניו, ואז בלם. לדבריו, לא יכול היה לעשות דבר אחר, כגון סטיה שמאלה כדי לעקוף את המפגע, בשל הופעת משאית בנתיב הנגדי. לא הוכחה טענת הנתבעת בסעיף 6ד לכתב הגנתה, לפיה האירוע קרה בשל רשלנותה המכרעת של התובעת (או של הנהג מטעמה) ולא מצאתי בסיס לייחס לנהג רשלנות תורמת כלשהי, בהעדר עדות סותרת לעדותו, כי נהג בזהירות הראויה. סיכום 13. אשר על כן, אני מוצאת שהנתבעת אחראית לנזקי התובעת ואני מחייבת אותה לשלם סך של 8,648 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום הגשת התביעה (5.4.05) ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט, הכוללות אגרה, כפי ששולמה, שכר בטלת העדים כפי שנפסק (סה"כ 900 ₪) וכן שכר טרחת עורך דין בסך 10% מפסק הדין + מע"מ כדין. כביש