מה הדין במקרה של תאונה ללא טסט (מבחן רישוי לרכב) ? באילו מקרים יהיה אדם שנפגע בתאונת דרכים עם רכב בלי טסט זכאי לפיצויים מחברת הביטוח ? במקרה של תאונה בלי טסט חברת הביטוח טענה כי המחוקק לא קבע דבריו בעלמא ולא בכדי נקבע, כי טרם הנפקת רישיון הרכב, עליו לעבור בדיקה (טסט). במהלך אותה בדיקה, נבדקים כל הרכיבים המכנים של הרכב לרבות מערכת החשמל, מערכת הבלמים, המנוע, זיהום האויר ויתר המערכות שתקינותן מהווה יסוד לקבלת רישיון הרכב. המדובר לדבריה בחקיקה פטרנליסטית, שנועדה לשמור על ציבור הנהגים ובכדי למנוע מצב בו רכב שאינו תקין ינוע בכבישי הארץ ויסכן הן את הנוהגים בדרך. ##להלן החלטה בנושא תאונה בלי טסט:## ##החלטה## ##א. רקע ## 1. תביעה כספית בסך 88,168 שעניינה פיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב כתוצאה מתאונת דרכים. 2. השאלה העומדת לדיון היא: האם העובדה שרכב התובע שהיה חסר ביום האירוע רשיון רכב בתוקף, מפקיעה את חובת חברת הביטוח המבטחת את רכב הנתבע, מתשלום נזקי התובע? ##ב. תמצית טיעוני הצדדים## 3. טענות הנתבעת: א. חזקה שנסיעה ללא רישיון רכב משמעה כי הרכב לא היה תקין משבחר התובע להתעלם מלשון החוק, לעשות דין לעצמו ולנוע בכבישי הארץ בניגוד לחוק, שעה שאסור היה לו לעשות כן, הרי שחזקה שהרכב בו נסע התובע לא היה תקין וראוי לנסיעה, ולפיכך תוצאות התאונה לרבות נזקים הנטענים בכתב התביעה הנם תולדה של חוסר כשירותו של הרכב לנוע בדרכים. ב. שיקולי צדק - שלא יצא חוטא נשכר, ולנוכח העיקרון כי מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה. ג. התווית נורמת התנהגות ראויה לציבור הנהגים בכבישים. 4. טענות התובע באמצעות עורך דין לענייני תאונות דרכים: א. העדר חזקה שבדין הנתבעת לא העלתה או הצביעה על כל הוראה חוקית הקובעת כי בהיעדר טסט לרכב פטורה היא מלשלם את תגמולי הביטוח. הוראות החוק אמנם קובעות חובה לעבור מבחן רישוי שנתי לצורך מציאת ליקויים, ואולם אין בהוראות החוק כדי לקבוע, שרכב שלא עבר בדיקה שכזו, חזקה עליו שאיננו תקין. הוראות החוק קובעות את משמעות אי ביצוע טסט לרכב ואת העונשים המוטלים על בעל רכב כאמור, אין הנתבעת יכולה ליהנות מאי ביצוע מבחן רישוי בצורה כזו שתשחרר אותה מחובה חוזית או נזיקית כלפי בעל הרכב הניזוק, ביחוד שאי חידוש הרכב נעשה משכחה בתום לב, ללא כל כוונת זדון או כל כוונה אחרת של התובע. ב. הודיית בעל הרכב הפוגע בנסיבות גרימת התאונה שוללת את החזקה הנטענת. ##ג. דיון## 5. דעתי היא כדעת התובע. להלן נימוקי: 6. חוק חוזה ביטוח, התשמ"א - 1981 (להלן "חוק חוזה ביטוח") מסדיר את היחסים החוזיים בין הצדדים שכרתו את חוזה הביטוח. במסגרת האמורה, התפתחו כללי פרשנות מרכזיים לפיהם, יש לפרש את הפוליסה לטובת המבוטח באופן שתעניק לו בדרך כלל כיסוי ביטוחי, ופירוש של תנאים מחריגים נעשה בצמצום ובמגמה לאי הפטר המבטח מחבותו. יתרה מכך, הנטל רובץ על כתפי המבטחת להוכיח, כי מקרה נטען אינו בא בגדר הפוליסה, או פוטר אותה מחבות (ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, (לא פורסם). 7. הנתבעת מבססת טיעוניה בכך, שהמחוקק לא קבע דבריו בעלמא ולא בכדי נקבע, כי טרם הנפקת רישיון הרכב, עליו לעבור בדיקה (טסט). במהלך אותה בדיקה, נבדקים כל הרכיבים המכנים של הרכב לרבות מערכת החשמל, מערכת הבלמים, המנוע, זיהום האויר ויתר המערכות שתקינותן מהווה יסוד לקבלת רישיון הרכב. המדובר לדבריה בחקיקה פטרנליסטית, שנועדה לשמור על ציבור הנהגים ובכדי למנוע מצב בו רכב שאינו תקין ינוע בכבישי הארץ ויסכן הן את הנוהגים בדרך. 8. לדעתי אין יסוד לחזקה מהסוג אותו מבקשת הנתבעת להציב, ודינה להידחות מן הטעמים הבאים: א. ראשית, במישור העובדתי הודה בענייננו בעל הרכב המבוטח, כי הוא אחראי לפגיעה ברכב התובע. בנסיבות אלה אין לעשות שימוש בחזקות, ודאי בכאלה שלכשעצמן לא קיימות בדין. על מנת שתחול חזקה כלשהיא, צריכה להתממש ודאות מסוימת, מכלילה, לכל המקרים או לפחות לרובם, בהם רכב לא עבר טסט. אין מחלוקת כי לא הוכחה כל חזקה שכזו, ולא ניתן לומר שכזו קיימת כלל. יוער כי הנתבעת אף לא הוכיחה כל תקלה ברכב, שיש בה כדי לפגום בהודיית המבוטח - הפוגע. ובכלל, לא ניתן לדעתי אף לקבוע באופן חד ערכי ומחייב, שבכל מקרה בו רכב לא עבר טסט, הרי שנחשב הוא לבלתי תקין ולא ראוי לנסיעה. ב. שנית, חברת הביטוח אינה יכולה להתנער מן ההסכם שנכרת בין הצדדים, בינה לבין המבוטח - בעל הרכב הפוגע, אלא אם התנתה תנאי אשר הופר בהסכם הביטוח. הנתבעת לא הציגה כל תנאי בהסכם הביטוח שהופר, ואשר בגינו לא זכאי בעל הרכב הפוגע שהנתבעת תפצה את הרכב בו פגע. יתרה מכך, ספק בעיני גם, אם מבוטח סביר היה מקבל תניה הפוטרת את המבטחת מפיצוי צד ג', בנסיבות דוגמת ענייננו, בהן צד ג' הינו ללא רישיון רכב, שכן הדבר היה מוביל בהכרח לתוצאה ולסיכון בלתי סבירים בעליל. דוגמא קיצונית להמחשת מצב הדברים האמור, יכולה להיות למשל, בפגיעה וגרם נזקים כבדים לרכב חסר רשיון רכב וטסט, אשר חנה ללא שימוש בצד הדרך. כלום ניתן לפטור את הפוגע מתשלום הנזקים הרכושיים שגרם?! לדעתי, יש לבצע אבחנה במערכת היחסים שבין המבטח למבוטח, ובין המבטח לצד ג'. לו המבוטח היה פועל בצורה שהייתה מחריגה את הפוליסה מצידו, אזי ניתן היה לקבוע שחוזה הביטוח הופר בין הצדדים. בענייננו, מקום בו מדובר במערכת היחסים אל מול צד ג', לא ניתן לקבוע כאמור שכן לא חלה מערכת יחסים חוזית ישירה בין הצדדים, אלא באמצעות המבוטח הנתבע על פגיעתו. ג. צודקת הנתבעת באשר לתכלית פקודת התעבורה והתקנות שהותקנו מכוחה, המבקשת לגרום לבטיחות הנהג, רכבו ויתר המשתמשים בדרך. עם זאת המדובר במערכת יחסים שבין המדינה לפרט והפרת כלל מכלליה, מקומה במישור הסנקציות שבפקודה, שאינן נוגעות למישור החוזי שבין המבטחת, המבוטח והמישור הנזיקי שבינו לבין והניזוק. ד. חוק חוזה הביטוח הוא פועל יוצא של תפיסה הבאה להגן על הצרכנים, ורואה במבוטח את הצד החלש הנזקק להגנת המחוקק (ר' פרופ' א. ידין , חוק חוזה ביטוח, התשמ"א - 1981 פירוש לחוקי החוזים, בעריכת ג. טדסקי (התשמ"ד), בעמוד 18). לא נראה לי סביר, כי מבטחת תופטר ממחויבויותיה כלפי מזיק, שהוא עצמו, חויב כלפי הניזוק. 9. טענה נוספת של הנתבעת היא כאמור, שאין לשלם את תגמולי הביטוח משיקולי צדק, כדי שלא יצא חוטא נשכר כדי עוולתו, ולנוכח העיקרון כי מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה. הייתי יכול לשקול טענה זו, לו לא היתה מנותקת היא בהקשרה כליל, מגורמי התאונה והנזק שנגרם. עוולתו של התובע, אינה קשורה בשום צורה לנזק הנטען, ועילת תביעתו וזכותו אינן נובעות או "צומחות" כלל מהעוולה הנטענת. הואיל וכך, ממילא אין יסוד לטענה ודינה להדחות. 10. כך גם באשר לטענת הנתבעת לאשם תורם של 100% מצד התובע, אשר היה צריך לצפות כי נהיגה ללא רישיון רכב ומבלי שהרכב עבר בדיקה מקיפה וכוללת, תביא בסופו של יום לתאונה. גם טענה זו ותרומתו של התובע לתאונה, הייתה ניתנת לבחינה (כבכל תיק מסוג זה, לו היה מוכח אשם תורם כלשהוא מצידו של התובע, או קשר סיבתי בין העובדה שהרכב היה ללא טסט לבין קרות התאונה. הטענה כי הרכב לא עבר טסט, לא די בה כדי להכשיר קרקע לרשלנותו של התובע, ועל כן לא ניתן לקבלה. יוזכר כי בענייננו וכאמור בהודיית הנתבע הפוגע, נפגע רכבו של התובע בשל רשלנות הנתבע ומבלי שהתובע, הוא עצמו או מצב רכבו, תרמו לכך . 11. בשולי הדברים אציין, כי לא מצאתי כל תרומה מ"פרשת ויצמן" אליה הפנתה הנתבעת (ע"א 4110/04 (ת"א) וייצמן יצחק נ' ביטוח אישי ישיר בע"מ ואח' (לא פורסם), שם היה מדובר לא רק ביחסי מבטח - מבוטח, אלא אף בצו איסור תנועה פוזיטיבי נגד הרכב, ובידיעה ודאית של בעל הרכב לגבי ליקויי בטיחות חמורים ברכבו. עובדות אלה, למותר לציין, אינן דומות כלל לענייננו. 12. לאור כל האמור, לא מצאתי ממש בטענת הנתבעת, בדבר אי חלות הפוליסה. 13. הנתבעת תשלם הוצאות התובעים בגין הליך זה, בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. תאונת דרכיםמבחן נהיגה (טסט)