להלן פסק דין בנושא תביעת שיבוב תאונת דרכים: פסק דין זוהי תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת, חברת ביטוח, למבוטחיה כתמלוגי ביטוח בעקבות נזק שנגרם לרכב המבוטח , באירוע של תאונת דרכים , בה היה מעורב גם רכב נהוג בידי הנתבע מספר 2 . האירוע התרחש ביום 19/10/00 בצומת מרומזר ביציאה מהעיר בית שמש. חלקו הקדמי של הרכב הנהוג בידי הנתבע 2 , והחלק האחורי של הרכב של מבוטחת התובעת פגעו זה בזה . המחלוקת העובדתית בין הצדים ,בשאלת האחריות לתאונה , הנה בקצירת האומר, האם הנתבע 2 הוא שפגע ברכבה של המבוטחת של התובעת מאחור בגין אי שמירת מרחק ואי תשומת לב מספקת, כטענת התובעת, או המגע בין שני כלי הרכב נגרם עקב נסיעה לאחור מצד מבוטחת התובעת ופגעיה בחלקו הקדמי של רכב הנתבעים . גם בשאלת גובה הנזק שנגרם לרכב המבוטח באירוע מסוים זה הנו במחולקת. באשר למחלוקת העובדתית . עדת התביעה טענה כי בתאריך האירוע , נהגה את רכבה הגיעה לצומת בצורת T מרומזר כאשר הפניה ימינה ללא רמזור , וכי היתה אמורה להשתלב בתנועה וכי עצרה עד שהכביש יתפנה , ואז הרגישה מכה חזקה בחלק האחורי של רכבה . עדת התביעה טוענת כי הנתבע 2 גם הוא עצר וירד , אך סירב לתת לה את פרטיו ואמר שלא קרה כלום. היא לקחה את פרטיו מהמשטרה .. בחקירתה הנגדית נשאלה עדת התביעה רק זאת, האם מצד ימין שלה בכביש אליו בקשה להיכנס היתה מכונית טרנזית והכחישה זאת. הוצגה לעדת התביעה התמונה נ/ 1והיא אישרה כי אכן התמונה מתעדת את מקום האירוע . ההגנה הביאה את הנהג ברכב הנתבעים, הוא הנתבע 2 אשר העיד כדלקמן - אני נהגתי ברכב שבבעלות הנתבע. נהגתי מאחורי עדת התביעה הגענו לצומת שבנ/1 תוך מטרה לפנות ימינה הגב' נכנסה לצומת כאשר התנועה ממול זורמת . היה טרנזית שאסף נוסעים בתחנה שאחרי התמרור ב 36 שבנ/1 ואסף נוסעים היא נלחצה שהתנועה זורמת במקביל , נסעה רוורס ופגעה בי . בחקירתו הנגדית , שם הנתבע 2 דגש באופן מיוחד על שאלת הנזק שנגרם או לא נגרם באירוע, ואף ציין כי הביא עמו עד הגנה , בעל המוסך בו תוקן רכבה של עדת התביעה , ובעניין האחריות לתאונה ציין = " היא פנתה ימינה ואני נסעתי אחריה , במרחק מסוים , היות והטרנזית הדליק וינקר כדי לנסוע והיא חששה ונבהלה ונסעה רוורס ופגעה בי בטמבון מקדימה " לאחר ששמעתי את עדויות שני הצדדים , והתרשמתי מהם, אני מקבל את גרסת התביעה לעניין האחריות לתאונה . 1- בכתב ההגנה טען הנתבע , כי " עם הגעת הסובארו (של הנתבעים ח.י.) לצומת עם רמזור ביציאה מן העיר בית שמש פנתה לנתיב הימני שבו יש תמרור תן זכות קדימה , כשממרחק מטרים ספורים ממנו באותו ניתב נסעה לאחור בניגוד לכיוון הנסיעה מכונית המאזדה... " עולה מטיעון זה , כי הנתבע הבחין ברכב עדת התביעה רק כאשר הגיע לצומת ואף פנה ימינה ואז ראה את רכב של עד התביעה נוסע לאחור . טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם דברי הנתבע 2 לפני , שעה שהוא מעיד כי נהג מאחורי עדת התביעה עוד לפני שהגיע לצומת. ואת זאת אף מסר הן בעדות הראשית והן בחקירה הנגדית. 2- הנתבע מעלה נתון בדבר קיומה של מכונית טרנזית , העוצרת בצד ימין של הכביש אליו בקשו שני הנגהים להיכנס . עדת התביעה מכחישה קיומה של טרנזית זו. אני סבור כי הנתבע 2 העלה את הנתון הזה בעניין הטרנזית כדי ל"הסביר" ולתרץ את טענתו בדבר נסיעתה לאחור כביכול של עדת התביעה . עדת התביעה הכחישה את קיומה של הטרנזית. 3- אך גם אם היתה טרנזית בצד ימים הכביש אליו ביקוש להיכנס,וזו הפעילה איתות על כוונתה להמשיך את הנסיעה, הסברו של הנתבע 2 לטענה כי עדת התביעה נסעה לאחור , אינו יכול לעמוד.משני טעמים - א- אם בצד ימין עצרה טרנזית, כי אז רכבה של עדת התביעה היה " מוגן " ע"י אותה טרנזית, ורכבים שנסעו בכביש החוצה , התרחקו משפת הכביש בגלל הטרנזית, וכתוצאה מכך גם התרחקו מרכבה של עדת התביעה ואין לה סיבה לחשוש מפגיעה מהם, ולנסות לנסוע לאחור. ב- אם אותה טרנזית עצרה בצד ימין, והפעילה וינקר, כי אז הטרנזית התכוונה להמשיך בנסיעה ישר קדימה , ולא נסעה לאחור, ומטבע הדברים, לא "אילצה " את עדת התביעה לנסוע לאחרו כטענת הנתבע 2 . 4- הנתבע 2 טוען כי " היות והטרנזית הדליק וינקר כדי לנסוע והיא חששה ונבהלה ונסעה רוורס... " . אולם עדת התביעה לא נחקרה על " חשש " כזה , ומנין לו לנתבע 2 לדעת מה הנימוק שגרם לה , כטענתו , לנסוע רוורס. מסקנתו זו של הנתבעת אינה ראיה למחשבותיה של עדת התביעה , ואין בה כדי להוכיח כי אכן היא נסעה לאחור . 5- ברוב המכריע של המקרים בהם נגרם מגע בין חזית רכב אחד ורכב אחר, נגרם הדבר עקב אי שמירת מרחק של הרכב האחורי. וזוהי כבר חזקה מן החיים . בקיומה של חזקה זו, שומה על הטוען כי הרכב שלפניו נסע לאחור וגרם לפגיעה, עול הראיה . לטובת הרכב הקדמי עומדת חזקת אי שמירת המרחק מצד הרכב האחורי . הנתבע 2 לא הרים את הנטל , וגרסתו נקובת חורים ,סתירות ואי דיוקים . 6- עדת התביעה טענה כי הנתבע לא מסר לה פרטים במקום . היא לא נשאלה על כך בחקירה הנגדית, ויש לקבל את גרסתה זו כעובדה. אם הנתבע סירב לתת את פרטיו, יש לפרש זאת כנגד גרסתו . זה לא סביר שהנתבע שטוען כי עדת התביעה היא שנסעה לאחור ופגעה בו , יסרב להחליף עמה פרטים, והוא כטענתו הנפגע . 7- הנתבע הרבה לטעון כי לא נגרם בתאונה דבר והשליך את יהבו יותר על שאלת הנזק מאשר על שאלת האחריות. לפיכך הגעתי כאמור לכלל מסקנה, תוך שקילת דברי העדים, כי הנתבע 2 הוא אשר פגע ברכבה של עדת התביעה מאחור בגלל אי שמירת מרחק. ולשאלת גובה הנזק. התובעת תמכה את תביעתה ע"י הגשת חוות דעת של שמאי רכב מומחה , עד התביעה מר יובל עופרי . בחוות הדעת פירט השמאי את הנזקים שנגרמו לרכב עדת התביעה , כדלקמן = עבודה 1478.41 ₪ , וכן 2104.50 חלקים .צבע 630.39 ונלווים 299.52 ₪ בפירוט החלקים מציין השמאי פגוש אחורי חיצוני 901 ₪ , תומך פגוש אחורי פנימי שמאלי 306.87 ₪ , תומך אמצעי פגוש אחורי 511.98 ₪ . הנתבעים חלקו על חוות הדעת של השמאי, אך לא הביאו חוות דעת נגדית, והסתפקו בניסיון לחקור את השמאי על חוות דעתו . עקשנותם של הנתבעים בעניין הנזק, ראויה לציון. שכן הם גם הביאו את בעל המוסך מר אבי ניסן עד הגנה מספר 2 , אשר העיד כי הוא אשר תיקן את הרכב , אישר כי אכן לרכב היתה תאונה קודמת, אך העיד , להפתעת הנתבעים כי השמאי עופרי לא אישר לו לתקן נזקים קודמים ברכב, ותיקן רק את הנזקים שנגרמו בתאונה זו . הנתבעים לא אמרו נואש ובקשו לחקור גם את השמאי מטעם התובעת. בחקירתו הנגדית של השמאי, התברר כי הוחל בתיקון הנזק במוסך אחד, המבוטחת לא היתה שבעת רצון מצורת העבודה, ואז עמדה על כך כי הרכב יעבור למוסך אחר. הנתבעים העלו חשש כי מבקשים לגבות מהן סכום כפול, הן זה ששולם במוסך הראשון והן זה ששולם במוסך השני. השמאי נשאל על כך על ידי ועמד על כך כי הסכום הנקוב בחוות דעתו הוא הסכום הכולל הדרוש לצורך תיקון הנזק שנגרם בתאונה . דברים אלו אוששו דווקא ע"י עד ההגנה בעל המוסך שהעיד כי השמאי לא אישר לו לתקן נזק קודם . אלא אך ורק את נזקי התאונה הנוכחית. לאחר ששמעתי את השמאי , ועיינתי בתמונות הנזק, וחוות הדעת שלו, אין לי סיבה להטיל בדבריו ספק, ואני קובע כי הסכום הנתבע הוא הסכום הכלול בחוות הדעת בתור הנזק שנגרם בתאונה נשוא תביעה זו . כאמור חוות הדעת של השמאי קובעת את הנזק בסכום של 4512.82 ₪ .התובעת שילמה למבוטחה, לאחר ניכוי השתתפות עצמית, סכום של 3821 , כמו כן שולם לשמאי שכר טרחה בסך של 538 ₪ . סך הכל 4359 ₪ סוף דבר אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את הסכום של 4359 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/11/2000 מועד חוות הדעת של השמאי, אגרת משפט ששולמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 2/9/02 , ועד התשלום המלא בפועל, הוצאות שכר עדה בסך 250 ₪ ושכ"ט השמאי עבור העדות בסך של 750 ₪ ומע"מ , שני הסכומים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 2/2/06 ועד התשלום בפועל. וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 1500 ₪ ומע"מ כדין . תאונת דרכיםתביעת שיבוב