להלן פסק דין בנושא אישור יתרת חוב: פסק דין 1. המשיבים 1 ו-2 (להלן - פפרברג) רכשו דירה (להלן - הדירה) בפרויקט המכונה "נוף המרינה" (להלן - הפרויקט), שנבנה ושווק על ידי המשיבה 3 (להלן - נוף ים). הפרויקט כולו, ובכלל זה הדירה, שועבד לבנק דיסקונט למשכנתאות (להלן - בנק דיסקונט). פפרברג נטלו הלוואה מהמבקש 2 (להלן - בנק לאומי) לצורך רכישת הדירה. כיוון שהדירה טרם נרשמה על שמם בלשכת רישום המקרקעין, ניתנו בגינה ערובות שונות, ובכללן משכון זכויותיהם אצל נוף ים. פפרברג לא עמדו בתשלומי ההלוואה, בנק לאומי פתחו כנגדם בהליכי הוצאה לפועל והמבקש 1 (להלן - עו"ד שילנסקי) מונה לכונס נכסים לשם מכירת הדירה. גם נוף ים נקלעה להליכי כינוס והמשיב 4 (להלן - עו"ד אולמן) מונה למנהל מיוחד לכל הפרויקט. 2. עו"ד שילנסקי מכר את הדירה למרבה במחיר והמכירה אושרה על ידי ראש ההוצל"פ. לשם העברת הזכויות בדירה על שם הרוכש נדרשה נוף ים, באמצעות עו"ד אולמן, להמציא אישור, לפיו אין חובות כלפיה בגין רכישת הדירה על ידי פפרברג ואישור מתאים ללשכת רישום המקרקעין. עו"ד אולמן סירב ליתן את האישורים הנדרשים, משום, שעל פי טענתו, נותרה יתרת חוב של פפרברג לנוף ים בגין רכישת הדירה. 3. זהו הרקע להגשת תובענה זו, שבה נדרש בית המשפט ליתן צו הצהרתי, לפיו לא נותרה כל יתרת חוב, כאמור, והמחייב את נוף ים, באמצעות עו"ד אולמן, לתת את האישורים האמורים. טיעוני המבקשים לקבלת התובענה נסמכים בעיקר על קנוניה ותרמית שנרקמו בין נוף ים ומנהליה המשיבים 5 ו-6 (להלן - גבאי) ובין פפרברג, כדי להסתיר תשלומים שנעשו, וכן לייחוס תשלומים ששולמו עבור הדירה כאילו שולמו עבור דירות אחרות שרכשו פפרברג באותו פרויקט. עו"ד אולמן עותר לדחיית התביעה על הסף, בעיקר משום אי התאמתה להליך של המרצת פתיחה ומטעמים עובדתיים נוספים שפורטו בתצהיר התשובה שהגיש. 4. צודק עו"ד אולמן בטענתו. הליך של המרצת פתיחה נועד לבירור מהיר, בעיקר של סוגיות משפטיות, ופחות מכך של סוגיות עובדתיות. ודאי, שהליך זה לא נועד לבירור תביעה הנסמכת על קנוניה, תרמית, אי חוקיות וכיו"ב. ראו: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, עמ' 451, והפסיקה המובאת שם. 5. התובענה איננה ראויה להתברר במתכונת שהוגשה, גם מטעם אחר. במסגרת התובענה ביקשו המבקשים בצו זמני להורות על עיכוב העברת הכספים שהתקבלו ממכר הדירה לבנק דיסקונט, כהוראת ראש ההוצאה לפועל. ניתן צו זמני כמבוקש ועו"ד אולמן ביקש לבטלו, הן משום שבנק דיסקונט איננו צד לתביעה זו, והן משום שהיה על המבקשים לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל לבית המשפט המחוזי בהתאם לסעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. מצאתי, כי עו"ד אולמן צודק גם בטענותיו אלה, וכי טענות אלה אינן נוגעות לצו הזמני בלבד, אלא לתובענה כולה. ב"כ המבקשים הודיעה בדיון מיום 12/3/06 (עמ' 1, שורה 10), כי ההצהרה המבוקשת בתובענה זו מכוונת להביא להסרת השעבוד הקיים על הדירה לטובת בנק דיסקונט. גם ללא הודעה זו, תוצאה זו נובעת בהכרח ממתן הצהרה כמבוקש בתביעה. כיוון שכך, ודאי שהיה ראוי לצרף את בנק דיסקונט כמשיב עיקרי בתובענה זו. 6. למרות זאת, אין לנעול את השער בפני טענות המבקשים על ידי דחיית התביעה ויש להסתפק במחיקתה. מצד שני, אין מקום להעביר את התביעה כמתכונתה להליך של "פסים רגילים", הן משום שהמבקשים יידרשו לתקנה, כאמור, על ידי הוספת בנק דיסקונט, וגם משום, שראוי הוא שהמבקשים יכוונו היטב מהם הסעדים הנדרשים להם וינסחו אותם באופן ברור. 7. התוצאה: התביעה נמחקת. הצו הזמני שניתן - מבוטל. אני מחייב את המבקשים לשלם למשיב 4 שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ. חוב