להלן פסק דין בנושא ביטול הסכם הלוואה לרכישת מגרש: פסק דין 1. (א) התביעה בה"פ 20110/05 היא לביטולו של הסכם הלוואה, מיום 11/5/95, לפיו לווה המבקש מהמשיב 1 כספים לצורך רכישת מגרש. המבקש טוען, כי כשלוש שנים קודם לכן, ביום 25/4/92, הוא נפגע בתאונת דרכים, באופן שהוא סובל מהפרעות בחשיבה ובכושר השיפוט. לדבריו, שוכנע על ידי בנו לחתום על הסכם ההלוואה, בלא שהיה כשיר להבין את מעשיו. המבקש עותר גם לעכב את הליכי ההוצל"פ בתיק מס' 4-00-74600-01. (ב) המשיב מבקש לדחות תביעה זו על הסף משום מעשה בית דין. המשיב הגיש תביעה כנגד המבקש בבית משפט השלום בתל אביב לתשלום חובו בגין ההלוואה: ת.א. 56857/00. התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר והמבקש לא הגיש בקשת רשות להגן. משכך, ניתן כנגדו פסק דין, ביום 4/9/00, המחייב את המבקש לשלם את מלוא החוב הנתבע. המבקש לא ביקש לבטל את פסק הדין ולא ערער עליו. משכך, פסק הדין הוא חלוט ומהווה מעשה בית דין, המונע מהמבקש להגיש תביעה שהסעד הכלול בה סותר את שנקבע בפסק הדין. תיק ההוצל"פ הנזכר נפתח בעקבות פסק דין זה. (ג) המבקש לא חלק על כל העובדות המפורטות ולא היה בפיו, למעשה, כל מענה לטענות המשיב. רק ברור הוא, שהסעד לביטולו של הסכם ההלוואה נועד לפטור את המבקש מתשלום החוב שנקבע בפסק הדין ב-ת.א. 56857/00, ועל כך קיים מעשה בית דין כנגדו. כמובן, שעיכוב הליכי ההוצל"פ בתיק ההוצל"פ, שנפתח בעקבות פסק הדין, סותר את שנקבע בפסק הדין. 2. (א) התביעה ב-ה"פ 201491/05 היא לביטולו של הסכם הלוואה, מיום 8/6/95, לפיו לווה המבקש מהמשיב 2 כספים, כנגד משכון שנעשה על ביתו. גם הסכם זה מבקש התובע לבטל מחמת הנימוקים שהובאו לעיל ובעקבות תאונת הדרכים מיום 25/4/92. עוד מבקש המבקש להורות על עיכוב הליכי ההוצל"פ בתיק הוצל"פ 7-00-03850-21, שנפתח לצורך מימוש המשכון. (ב) גם המשיב 2 מבקש לדחות תביעה זו על הסף. מכל טענות המשיב בענין זה, די לי לצורך בקשה זו בטענתו, לפיה קדם להסכם האמור הסכם מיום 9/3/92, מכוחו הלווה המשיב למבקש כספים לצורך רכישת הבית האמור, ושכנגדו מושכן הבית. מועד הסכם זה הינו קודם למועד קרות תאונת הדרכים הנדונה. סכום ההלוואה שניתן בהסכם הראשון כמעט כפול (נומינלית) מהסכום שניתן בהסכם השני. גם ההלוואה, נשוא ההסכם הראשון, לא נפרעה, ותיק ההוצל"פ, שאת ההליכים בו מבקש המבקש לעכב, נפתח גם בעקבות אי עמידתו של המבקש בהחזר ההלוואה הראשונה. (ג) המבקש לא טען דבר בקשר להלוואה הראשונה. כפי שהתביעה נוסחה, הסעד העיקרי המתבקש בה הוא עיכוב הליכי ההוצל"פ בתיק ההוצל"פ האמור. כיוון שזה נפתח גם לצורך מימושה של ההלוואה נשוא ההסכם הראשון, המבקש לא יוכל, ממילא, לקבל את המבוקש על ידו בסעד זה. כמו כן, אין הצדקה ליתן צו זמני לעיכוב הליכי המשכון, מסיבה זו. (ד) יצוין, כי גם אילו היה המבקש מצמצם את תביעתו לביטול ההסכם השני, בלא קשר למימוש הליכי המשכון, ובקשר לקביעת חובו הנכון כלפי המשיב 2, קרוב לודאי שתביעתו זו היתה נדחית על הסף מחמת מעשה בית דין, כאשר קיים פסק דין שניתן ביום 2/2/00 בתביעה שהוגשה לתשלום חובו בקשר להלוואה זו ובקשר להלוואה נשוא ההסכם הראשון. 3. בקשה להכרזת המבקש כפסול דין צריכה לידון בבית המשפט לעניני משפחה ולא בבית משפט זה (סעיף 1(6)(ג) לחוק בתי המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995; סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962). מלכתחילה, הדרך הנכונה (אם טענות המבקש נכונות) היתה להגיש בקשה לבית המשפט המוסמך להכריז על המבקש כפסול דין, ואז לעתור לביטול פסקי הדין שניתנו בענינו ו/או לביטול ההסכמים הנזכרים. המבקש לא בחר בדרך זו, ואף דחה הצעה שהוצעה לו ברוח זו על ידי בית המשפט (פרוטוקול מיום 1/2/06). 4. אשר על כן, אני מחליט על מחיקת התובענות על הסף. מחיקה ולא דחיה, כדי לאפשר למבקש פתח לפעול על פי האמור לעיל. הצווים הזמניים שהוצאו בתיקים אלה מבוטלים. המבקש ישלם לכל אחת מהמשיבות שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪, בצירוף מע"מ. חוזהקרקעותהסכם הלוואהרכישת נכסביטול חוזההלוואה