דחיית בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל

להלן החלטה בנושא דחיית בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל: החלטה 1. בפני בקשת המערערים לעכב ביצועו של פסק הדין מיום 4/3/2008 (להלן - פסה"ד) נשוא הליכי הערעור, ועכוב הליכי ההוצל"פ שנפתחו לביצועו של פסק הדין. עוד עותרים המבקשים למתן צו ביניים לקבל את רשימת תיקי ההוצל"פ המתנהלים כנגד המשיבים בלשכות ההוצל"פ. על פי פסה"ד, חוייבו המבקשים לשלם לתובע סך של של 48,200 ₪ (בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מ- 4/97) וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. הערכאה הדיונית עפ"י החלטה מיום 4/8/2008 דחתה בקשה קודמת לעיכוב ביצועה. 2. המבקשים ממקדים טענותיהם באשר למצבו הכלכלי של המשיב, תוך הצגת נתונים לכאורה בענין, ממקרה כזה או אחר. לצורך הוכחת טענותיהם בענין גם עותרים המבקשים, כאמור, להמצאת נתוני הוצל"פ בהקשר למשיב. עוד טוענים המבקשים כי עיכוב ההליכים שנפתחו בהוצל"פ לביצוע פסה"ד, לא יגרמו נזק למשיב, כאשר המצב הכלכלי של חלק מהמבקשים איתן וכשהערעור נקבע לשמיעה למועד קרוב. המבקשים מפרטים בבקשתם באשר לסיכויי ערעורם, שהינם גבוהים לטענתם. 3. המשיב בתגובתו (מיום 10/9/2008) מתנגד לבקשה על כל חלקיה. לטענתו, אין כל שחר לטענות הסתמיות באשר למצבו הכלכלי, כשאלו הוצגו בעלמא ע"י המבקשים וללא כל אסמכתא. המשיב מתנגד למתן צווים שתכליתם קבלת נתונים באשר לרשימת תיקי ההוצל"פ המתנהלים נגדו, על הפגיעה בפרטיותו. המשיב מוסיף כי המבקשים חבים לו בנוסף לסכום פסה"ד חוב חלוט בסך 400 אלף ₪ בגינם מתנהל תיק הוצל"פ נוסף נגד המבקשים. המשיב טוען כי סיכוי ערעור המבקשים אפסי, מה גם שהוגש באיחור וללא שאושרה להם ארכת מועד. 4. לאחר עיון ובחינה, אני רואה לדחות את הבקשה על כל חלקיה; 5. המבקשים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי לא יהיה ניתן להשיב המצב לקדמותו אם לא יעוכב ביצועו של פסה"ד. פסה"ד קובע חיוב כספי בלבד, כאשר הלכה היא שחיוב שכזה אינו מצריך עיכוב ביצוע. גם היקף החיוב הכספי נשוא פסק הדין, שאינו גבוה יחסית, מטיל על המבקשים נטל ממשי להוכיח חשש למצב בלתי הפיך אם לא יעוכב ביצועו. 6. הטענות בעלמא באשר למצבו הכלכלי של המשיב, אין בהם די בנסיבות. במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע אין, ככלל, מקום למתן צוי ביניים שנועדו לברר את יכולתו הכלכלית של הצד שכנגד, בזיקה לאיזונים והאינטרסים המתחייבים, ובפרט נכונים הדברים שעה שהטענות בעניין מועלות ללא כל ביסוס. 7. מעבר לנדרש אוסיף, כי גם בהנחה והיה מוכח כי מצבו הכלכלי של המשיב אינו שפיר, לא היה בכך חזות הכל לעניין הבקשה שבפני, שעה שהכלל הינו, כי המשיב זכאי לממש את פרי זכייתו בפסה"ד, גם אם מצבו הכלכלי אינו שפיר ובפרט כשבחיוב כספי עסקינן. 8. המבקשים, בהקשר זה, גם לא הוכיחו נזק שיגרם להם במימוש מיידי של פסק הדין, וכי נזק זה עולה לאין ערוך על נזקו של המשיב מעיכוב המימוש. בנדון אף פורט בבקשה, כי מצבם הכלכלי של חלק מהמבקשים, לכל הפחות, הינו איתן ולא צפוי להם נזק שלא ניתן לתיקון, אם פסה"ד ימומש ללא עיכוב. העובדה לפיה המשיב נדרש לנקיטת הליכי הוצל"פ לצורך גביית החיובים הכספיים שנפסקו לזכותו בפסה"ד, פועל כשלעצמו לחובת המבקשים ולטובת ההגנה על האינטרס הלגיטימי של המשיב למימוש זכייתו. 9. לאור המכלול, אנני רואה צורך להעמיק, במסגרת בקשה זו, בשאלת סיכויי הערעור כאשר די שאציין, כי גם באשר למבחן זה נראה כי אין הכף נוטה לטובת המבקשים, שעה שפסה"ד מבוסס בעיקרו על הכרעות עובדתיות מקיפות ויסודיות, לרבות קביעות מהימנות, אשר באלו לא בנקל תתערב ערכאת הערעור. בהקשר זה אוסיף, כי חלק לא מבוטל מטעוני הערעור, עוסק באשר להיקף החיוב הכספי בשונה מעצם החיוב בו. 10. לאור המקובץ, אם כן, אני מורה על דחיית הבקשה תוך חיוב המבקשים בהוצאות ובשכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ בצרוף מע"מ.עיכוב הליכיםהוצאה לפועל