להלן פסק דין בנושא דחיית התנגדות לביצוע שטרות: פסק דין 1. בתיק זה הוגשה התנגדות לביצוע שטרות. לטענת המבקשת נפל כשלון תמורה מלא ביחסים בינה ובין הנפרע בשטר, סאמר נסיר. המבקשת טענה כי הבנק אינו אוחז כשורה וזכותו בשטרות פגומה. התיק נקבע לדיון ליום 10.9.06, אולם בדיון זה ביקש ב"כ המבקשת להגיש תצהיר מתוקן, אשר הוגש מספר ימים מאוחר יותר. בדיון הנוסף שנקבע ליום 19.10.06, וויתר ב"כ הבנק על חקירת המצהיר מטעם המבקשת, והועלתה הצעת פשרה, אולם משלא הושג הסדר הגישו בעלי הדין את סיכומיהם. לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין, מצאתי לנכון לדחות את ההתנגדות. 2. המצהיר אמנם לא נחקר על תצהירו, אולם שלא כטענת המבקשת אין בכך כדי להפוך את טענותיו למוסכמות, אלא לכל היותר שלכאלה שלא נסתרו. כבר נפסק לא אחת הימנעותו של התובע מניצול זכותו לחקור את המצהיר על תצהירו אין בה כדי להוסיף לתצהיר את שאין בו מלכתחילה. כאמור בע"א 16/89 ורדים בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ: "הימנעותו של התובע מניצול זכותו לחקור אין בה כדי להוסיף לתצהיר את שאין למצוא בו מעיקרו. היינו, בעוד. שיש בחקירה על התצהיר כדי להוסיף או להבהיר פרטים לטובתו של צד זה או אחר, הרי באין חקירה כזו עומד בפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן, אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה". 3. בתצהיר המקורי נטען "על סמך ייעוץ משפטי" כי המשיב אינו אוחז כשורה בשטרות, וכי הוא אוחז בהם שלא בתום לב ומתוך ידיעה שזכות המסחר בהם פגומה. הטענות כנגד הבנק לא זכו לביסוס עובדתי מינימלי, והן כולם הטחות האשמות כלליות, בעיקר על סמך ייעוץ משפטי כאמור. בתצהיר המתוקן הופיעה טענה נוספת כנגד הבנק כי לא ניתן אשראי כנגד השטרות דנן מאחר וככל הנראה ניצל הנפרע את מסגרת האשראי שלו קודם לכן. גם טענה זו נטענה על סמך ייעוץ משפטי, אשר המצהיר "מאמין בו". עם כל הכבוד לייעוץ המשפטי שקיבלה המבקשת, אין בכך כדי להוות תחליף לטיעון עובדתי. אין בתצהיר מילה אחת לביסוס הטענות כנגד הבנק. אין טענה כי המבקשת פנתה לבנק לבירור נסיבות קבלת השיקים, או הודיע לבנק כי זכות הנפרע בהם פגומה. יתרה מכך, התצהיר אינו מפרט את העסקה שבין המבקשת והנפרע, ואין די בטענה כללית בדבר כשלון תמורה. המבקשת אינה מגלה מתי התקשרה עם הנפרע, מתי מסרה את השיקים ומסתפקת באמירה כללית כי אמורה הייתה לקבל חלקי חילוף שונים לרכב. המבקשת אף אינה מפרטת מתי נכשלה העסקה, מתי התברר לה כי לא תקבל את הסחורה שהוזמנה ומתי בוטלו השיקים. 4. בנסיבות אלה מסקנתי היא כי המבקשת לא עמדה בחובת מי שמבקש רשות להתגונן לפרט את מלוא טענותיו העובדתיות. ולעניין זה ראו לדוגמא ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון. במצב זה, ספק אם גילתה המבקשת הגנה כנגד הנפרע בשטר, ומקל וחומר שלא גילתה הגנה של ממש כנגד תביעת צד ג', אשר נטל את השטרות במקרה דנן כשהם שלמים ותקינים לכאורה, ולפיכך עומדת לו החזקה כי הינו אוחז כשורה. אמנם כבר נקבע כי בעת הדיון בהתנגדות אין להכריע בשאלה האם המשיב הינו אוחז כשורה בשטר, אך זאת כאשר נטענה טענה של ממש שיכולה לערער את החזקה העומדת לזכות המשיב. תצהירה של המבקשת הינו בגדר כתב הגנתה, ואין בו טענה עובדתית אחת היכולה לשמש כמגן מפני התביעה. לפיכך כל הטיעון המשפטי הנאה של ב"כ המבקשת הינו בחזקת בניין בלא יסודות, ובלא רלוונטיות לנסיבות הספציפיות של התיק דנן. אשר על כן, אין מקום לתת למבקשת רשות להתגונן, שכן כל טענה עובדתית שתבוא מטעמה בדיון לגופו תהיה בחזקת הרחבת חזית לעומת התצהיר, ואם לא תעלה טענות עובדתיות חדשות, הרי לא סתרה את החזקה כי הבנק הינו אוחז כשורה בשטרות. 5. אשר על כן, ההתנגדות נדחית והמשיב רשאי לחדש את הליכי הגבייה בתיק ההוצל"פ, בכפוף לכל מניעה שאינה נובעת מהגשת ההתנגדות. המבקשת תישא בהוצאות ההתנגדות בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ, מעבר להוצאות שנפסקו ביום 10.9.06. שטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר